נהג מונית בעיות גב - זכויות ביטוח לאומי

פסק דין 1. לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי הליקוי בגבו של התובע הוא בגדר פגיעה בעבודה על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן - החוק). 2. עובדות המקרה נקבעו על ידי בהחלטתי מיום 31.12.00 והן: א. התובע, יליד 1939 עבד כנהג מונית עצמאי מזה כ- 30 שנה באזור המרכז. ב. עבודת התובע היתה כרוכה בנהיגה של שעות ארוכות, הן בכבישים רגילים והן בכבישים משובשים שהיו בהם מהמורות. תנאי הדרך לרבות המהמורות, הקפיצות והכרוך בכך גרמו זעזועים ולחצים על עמוד השידרה שלו. ג. במהלך הנסיעות, בעת קפיצה או כניסה למהמורה הרגיש התובע כאב חד וחזק בגב אשר היה חולף כעבור שעות או ימים (תלוי בעוצמתו). חרף הכאבים המשיך לעבוד, היה נוהג לנוח לפרקים ואף לקחת תרופות נגד כאבים. ד. לעיתים תכופות נדרש התובע לעזור להרים מזוודות ותיקים. הנפת המזוודות והתיקים אל המונית (לעיתים קרובות על הגגון הגבוה) וכן פריקתם היו כרוכים במאמץ פיזי ובתנועה אשר גרמה לו לחוש כאב חד וחזק בגב. ה. קרו מספר מקרים בהם בעת הנפת המטען חש בכאב חד וחזק וכעין שיתוק היה אוחז בו למספר שניות, רק לאחר מנוחה הכאב היה חולף ואולם הנזק לגב נגרם והותיר רישומו. הנזק בכל פעם היה נזק זעיר ולפיכך לא נזקק ליתר ממספר דקות או שעות (תלוי בעוצמה) כדי להתאושש ולחזור לעבודה. ו. התובע טוען כי במהלך שנות עבודתו כנהג מונית נגרמו לו פגיעות רבות וזעירות אשר גרמו לנזק קטן וזעיר והצטברות כל הפגיעות גרמה לו לבסוף לנזק הרפואי ממנו הוא סובל כיום. 3. הנתבע הכחיש כי לתובע אירע אירוע תאונתי כלשהו או אירועים תאונתיים זעירים, כמשמעותו בחוק ובפסיקה, וטען כי מחלת התובע אירעה על רקע מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי. לחילופין טען הנתבע כי השפעת העבודה על הופעת המחלה היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. 4. כמומחה רפואי באשר למחלוקת הרפואית מונה דר' דוד אנגל ואליו הופנו השאלות הבאות: א. מהי מחלתו של התובע? ב. האם מחלת התובע היא מחלת מקצוע כמשמעותה ברשימת מחלות המקצוע הקבועה בחוק הביטוח הלאומי. ג. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ד. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות) - פגיעות זעירות וחוזרות בגבו של המבוטח שניתן לאתר בזמן או במקום? ה. אם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת המבוטח תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת מחלת הגב ממנה סובל המבוטח? במלים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך (IRREVESIBLE) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים? ו. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? 5. תשובת המומחה בחוות דעתו מיום 16.1.01 היתה כדלקמן: "א. מחלתו של התובע הינה כאבי גב תחתון על רקע הצרות קשה של תעלת השדרה ובלט דיסק 4-5 L (SEVERE SPINAL STENOSIS) באבחנות אלה נותח בשנת 95' אולם תלונותיו לא פסקו. ב. מחלת התובע לא מתאימה להגדרת מחלת מקצוע מרשימת מחלות המקצוע. ג. הצרות תעלת השדרה היא מצב מולד ואינה קשורה לעבודתו. בלט דיסק 4-5 L הינו ממצא שכיח ביותר באוכלוסיה הכללית. בלט יכול לקרות בארוע תאונתי אולם אין ארוע כזה במסמכים הרפואיים או בהחלטת ביה"ד. עבודתו לא גרה לבלט הדיסק גם במנגנון של מיקרוטראומה. ד.ה. כל תנועה וכל מאמץ שאנו עושים במשך החיים תורמים תרומה לשנויים ניווניים שקורים בגוף וגם בעמוד השדרה. תרומת עבודת הנהיגה במונית כולל הרמת מזוודות הינה פחותה בהרבה מהשפעת המצב הטבעי של הצרות תעלת השדרה ובלאי טבעי במשך השנים". 6. חוות דעתו של המומחה הרפואי חד משמעית. המומחה הרפואי קבע כי מחלת התובע אינה מתאימה להגדרת מחלות מקצוע הקבועה בחוק, וכן קבע כי אין קשר בין מחלתו לבין עבודתו כיוון שהיצרות תעלת השידרה היא מצב מולד. כמו כן אף קבע כי בלט הדיסק 5-4 L לא נגרם על ידי מיקרוטראומות. לדעת המומחה כל תנועה וכל מאמץ במהלך החיים תורמים לשינויים ניווניים והשפעת עבודתו של התובע היתה פחותה בהרבה מהשפעת המצב הטבעי של היצרות תעלת השידרה ובלאי טבעי במשך השנים. 7. אשר על כן - אני קובעת כי מחלת התובע אינה בגדר פגיעה בעבודה. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות. עמוד השדרהנהג מוניתמוניתכאבי גב / בעיות גבביטוח לאומי