מה צריך בשביל לקבל דמי אבטלה ?

פסק דין 1. יצחק הופמן (להלן - התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) לתשלום דמי אבטלה. 2. משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק שלא השלים הוא את תקופת האכשרה הנדרשת בחוק, הגיש הוא תביעה לבית הדין. 3. הפלוגתאות בהן עלינו להכריע הינן שתיים - א. האם התקיימו יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין אסנת שדה חברה לבניה והשקעות בע"מ (להלן - החברה). ב. היה והתשובה לשאלה א' הינה חיובית - האם השלים התובע תקופת אכשרה לצורך דמי אבטלה. 4. בתיק זה העידו, מטעם התביעה, התובע בלבד ומטעם ההגנה הוגשו שתי תעודות עובד ציבור - האחת מעובדת שירות התעסוקה בפ"ת והשניה ממרכז גבית מעסיקים בסניף הנתבע אצלו טופלה החברה. 5. מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן: א. הת' מנהל בחברה ועבד בה כשכיר בין התאריכים 1/96 עד 10/97; ב. במסגרת עבודתו השתלם הת' במערך החברה וביצע עבורה כל משימה שהוטלה עליו - בין אם בתחום הבניה ובין אם בתחום ההשקעות - משימות שהן רגילות לאופי פעילות החברה; ג. במהלך כל תקופת עבודתו בחברה לא עבד הת' במקום אחר ולא ניהל עסק חיצוני; ד. הת' ביצע את כל ההנחיות וההוראות שנאמר לו לבצע על ידי החברה, באמצעות הפועלים בשמה, ובכלל זאת, עו"ד החברה ורואה החשבון שלה; ה. את עבודתו בחברה ביצע הת' באופן אישי, כאשר בכל הזמן הזה היה נתון לפיקוח ולשליטה מלאה של החברה; ו. השכר ששולם לת' היה שכר ריאלי אשר השתלם לעובדים בתפקידו; ז. מסגרת ימי ושעות העבודה בחברה היתה קבועה ומקום העבודה היה קבוע; ח. האמצעים והכלים ששימשו את התובע בעבודתו בחברה ניתנו וסופקו לו ע"י החברה; ט. משכר הת' נוכו תשלומים לביטוח לאומי; י. החברה נכנסה לקשיים כלכליים והפכה חדלת פרעון ובשל כך באה עבודת הת' בחברה לסיומה; יא. עד היום הת' מטפל בעניינים של החברה הקשורים להליכי פירוקה; יב. במשך כ-7 חודשים התייצב הת' בלשכת התעסוקה, פעמיים בשבוע, נרשם ולא מצאו לו עבודה. 6. א. בראשית חקירתו הנגדית לא ידע הת' להשיב מתי הוקמה החברה. לשאלת ב"כ הנת' - "מדוע בטופס התביעה שהגשת למל"ל אתה מציין תקופת עבודה שונה שמתחילה באמצע אפריל 96' ומסתיימת בסוף יולי 97'." השיב הוא - "לאחר שאני מעיין בטופס התביעה שאת מראה לי אני משיב - אני לא יודע למה יש הבדל. אפשר לראות ברישום של החברה מתי בדיוק התחלתי לעבוד." (עמוד 6 לפרוטוקול שורות 14-10). וכאשר הפנתה ב"כ הנת' את הת' לנ/2 ממנו עולה שהחברה הוקמה בסוף 2/96 ושאלה כיצד זה מתיישב עם האמור בתצהיר שהחל לעבוד ב-1/96, השיב - "כשמקימים חברה עד שמתארגים ומתחילים לעשות רישום ולדווח זה לוקח זמן אני חושב. אני לא יכול לציין תאריכים מדוייקים." (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 12-11) בהמשך כאשר אמרה ב"כ הנת' לת' שעל פי הרישומים אצל הנת' היה הת' במאסר עד סוף פברואר 96' תשובתו - "כשהוקמה החברה הזאת הייתי עדיין אסיר? הרי זה לא יתכן. הסתובבתי זמן מסויים עד שמצאתי את הבחור הזה שהיו לו עבודות בהתחלה." (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 16-15) ואין הת' יודע לומר מתי השתחרר מהכלא. ב. בהתייחס למשכורת, כאשר נשאל הת' מתי החל לקבל משכורת מהחברה ועד מתי השיב - "מתי שהחברה התחילה לפעול והיה כסף למשוך משכורת. קיבלנו כולם משכורות בתור שכירים. היינו 3 אנשים כשהתחלנו לעבוד." (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 23-22) וכאשר נתבקש הוא להסביר מדוע תלושי השכר שהוגשו על ידו מתחילים מחודש 9/96 הבהיר שהוא נתבקש להמציא רק 6 חודשים אחרונים. ולשאלה אם היום יש לו תלושים מעבר לתאריך זה השיב - "היום אין לי שום דבר. החברה נסגרה. רואה החשבון לא קיבל את שכרו ולא מתפקד ומנהל החשבונות נעלם מזמן. לאחר שקיבל דמי אבטלה לא רצה אפילו לשתף פעולה איתי." (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 4-2). וכאשר הקשתה ב"כ הנתבע ואמרה לת' שבכ"ז כאשר הודע לו ע"י הנתבע שיש בעיה עם תקופת האכשרה המציא הוא תלושי שכר נוספים מעבר לאלה שהמציא בתחילה השיב - "היו בתוך המשרד שם ישנו המחשב. היתה פקידה שלנו שקראתי לה וביקשתי להוציא תלושים והיא הוציאה את שלושת התלושים הנוספים שביקשתם." (עמוד 8 לפרוטוקול שורות 10-8) ואת שמה לא ידע לציין. והסיבה שלא הוציאו תלושים עבור התקופה הראשונה - "כי לא ביקשו ממני. אני המצאתי תלושים רק לגבי החודשים שנתבקשתי." (עמוד 8 לפרוטוקול שורה 14). ג. כאשר הופנה הת' לנ/3 ממנו עולה שתקופת עבודתו הסתיימה בסוף 7/97 הבהיר - "העבודה עצמה שלנו בחברה הסתיימה רשמית במאי. החברה הפסיקה את הפעילות שלה אז ג'ורג' פלקון הוציא לכולם מכתבים כמו נ/3. אח"כ כשפנו אלי באותו זמן אני המשכתי לעבוד כי אף אחד לא רצה לתפקד ואני המשכתי לעבוד כשכיר בחברה. אני המשכתי בעבודות שקשורות לסגירת החברה כגון: ריכוז כל החומר, כל החובות, פניות הלקוחות וכל מיני דברים המשכתי לעשות עד 10/97 וקיבלתי משכורת מהחברה, מהכספים הקטנים שהיו חייבים לחברה וכל זה דווח." (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 7-1) וכאשר הקשתה ב"כ הנת' ואמרה לת' שנ/3 מפריד בין הפסקת פעילות החברה לבין סיום תקופת עבודת הת' שלפי נ/3 היה ב-7/97 השיב - "ב-7/97 אמרו לי להמשיך הלאה עד 10/97. אפשר היה להוציא עוד מכתב כמו נ/3 ולהוסיף את זה." (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 12-11) וכאשר נתבקש הת' ליתן הסבר מדוע בנ/1 שהוגש ב-4/98 חזר הוא על אותו תאריך - 7/97 - כמועד סיום עבודתו, השיב - "אני את הטפסים האלה הגשתי ע"י פקידה או מישהי. אני לא זוכר ע"י מי. הגישו את הטפסים האלה לביטוח הלאומי כי לי אין מושג בדברים האלה. אני לא זוכר מי מילא את הפרטים כאן." (עמוד 9 לפרוטוקול שורות 17-15) ואין הת' יודע מי מילא את תאריכי העבודה, והוסיף שהוא סבר שהכוונה למועד סיום פעילות החברה. ד. בהמשך חקירתו הנגדית הפנתה ב"כ הנת' את הת' לאישור לשכת התעסוקה גם שם נרשם תאריך הפסקת עבודה 30/7/97 ועל כך השיב הת' - "כשבאתי לשירות התעסוקה עוד לא היו לי תלושי השכר ביד. היו לי תלושי שכר 6 חודשים עד יולי 97'." (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 2-1) וכשהפנתה ב"כ הנת' את הת' לעובדה שבשירות התעסוקה לא מבקשים תלושי שכר, השיב לה הת' - "באתי לשירות התעסוקה והראתי להם את 6 התלושים והם כתבו שזה בסדר ואת התאריכים ששם. הם הפנו אותי לביטוח הלאומי. הם מבקשים את התלושים כדי לראות אם יש לי 6 חודשים כך אם יש לי זכות בכלל לאבטלה." (עמוד 10 לפרוטוקול שורות 6-4) וכאשר נשאל הת' מדוע נרשם באישור לשכת התעסוקה תאריך הופעה במחלקה ב-18/2/96 הבהיר שמעולם לא היה ב-2/96 בלשכה וצ"ל 2/98. ה. בהתייחס לדיווחים למל"ל השיב הת' שמהחודש הראשון דווח למוסד על משכורותיו. וכאשר אמרה לו ב"כ הנתבע - "לפי דו"ח מחשב שהוצאתי במל"ל עולה שאין כל דיווח על משכורות שלך בחברה. קיימים בתיק דיווחים בין 4/96 ו-4/97 על עובדי החברה אך לא עליך." השיב התובע שלא יכול להיות דבר כזה. "4 חודשים לאחר מכן אני שברתי פעם יד כשנפלתי מפיגום וקיבלתי דמי פגיעה מהביטוח הלאומי. כולם דווחו לביטוח הלאומי וגם אני. זה אבסורד לומר שלא דווחתי. הרי יש לי שם תיק כשכיר וכשפניתי התייחסו לזה וכו'." (עמוד 11 לפרוטוקול שורות 20-14) ואת המשכורת היה מקבל מדי חודש בשיק, בצירוף תלוש שכר. ו. לשאלה בדבר קיומו של חוזה עבודה הבהיר הת' שלא היו חוזי עבודה עם אף אחד וגם לא עם הת'. ולשאלה אם עובדת היותו שכיר בחברה נקבעה בתקנון החברה, השיב שלא יודע. ז. בהתייחס להודעתו לחוקר הנתבע נ/5 אישר הת' שחלק מהעבודות היו מועברות לקבלן משנה ואת הגמר היו הם מבצעים עפי"ר לבד עם עובדי החברה. בהמשך אישר הת' שמה שכתוב בהודעה נ/5 פחות או יותר נכון אך יש דברים שהחוקר השמיט. ח. בהתייחס לשעות העבודה הבהיר הת' שהולצמן, מנה"ח והוא עצמו כל אחד היה יוצא ב-7:00 בבוקר - אחד למשרד, אחד לאתר וכו', אחה"צ היו חוזרים למשרד להזמין דברים וכו' וסה"כ כל אחד מהם עבד 12-10 שעות מינימום. ולשאלה מי קבע את השכר השיב - "קבענו ביחד כולנו את השכר של כולם - של העובדים ושלנו. זה היה השכר שלנו. עובדה שלא לקחתי יותר משרגא הולצמן ולא יותר מפלקון. כולנו משכנו פחות או יותר אותן משכורת." (עמוד 14 לפרוטוקול שורות 3-1) והמשכורת שולמה גם בתקופה שהיה גרעון. ולגבי פיצויי פיטורים השיב הת' שאף אחד לא קיבל כי לא היה ממה לשלם. 7. בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/5) מסר התובע - "... בחודש פברואר 1995 השתחררתי מהכלא לאחר שנידונתי לשנת מאסר בעקבות עבירות מע"מ. לאחר השיחרור שלי הקמתי את חברת אוסנת השדה כאשר אני מחזיק בפועל תשעים ותשעה אחוזים ממניות החברה ואילו עו"ד יעקב מחזיק אחוז אחד. בתחילה משרד החברה היה בר"ג ... לאחר מכן לא רציתי לשלם שכירות והעברתי את משרד החברה לבית שלי ... ותפקידי היה לפקח בפועל על העבודה ולדאוג להביא את החומר. את העבודה ביצעו קבלני משנה אבל אני פקחתי עליהם והייתי בשטח יום יום ... בעקבות זאת ועקב חובות קודמים של פרוייקטים קודמים החברה נכנסה לקשיים כספיים וכן מע"מ דורש את הכספים שלי. אני התמוטטתי וקיבלתי התקף לב ... בסוף חודש מאי 1997 ומאז החברה הפסיקה פעילותה. ... העבודה שלי היתה פיקוח בשטח והכנת תשתית למחנה עבודה לקראת תחילת הבניה. אני הייתי פעיל בחברה וכל בעיותיה מהבוקר עד הערב ששה ימים בשבוע. לא נוהלו רישומים של ימים ושעות עבודה ... המשכורת שלי היתה 7,000 ₪ לחודש וכל חודש משכתי שיק משכורתי עד חודש אפריל 1997 ולאחר מכן החברה היתה חייבת לי ... לא היה לי חוזה או הסכם העסקה עם החברה. היה לי הסכם עם הולצמן שכל אחד מאתנו מושך משכורת שווה ... החברה אינה פעילה משנת 5/97 ..." 8. א. מתעודת עובד ציבור חתומה ע"י דוד מימון (להן - מימון), מרכז גביה מעסיקים, עולה שעפ"י הרישומים בתיק הניכויים של החברה המתנהל בסניף בו עובד מימון, לא דווח עבור עובדים מ-5/97 ועד היום. בתיק קיימים דיווחים עבור עובדים מ-4/96 ועד 4/97. ב. ב"כ הת' ויתר על חקירתו של מימון. 9. א. מתעודת עובד ציבור, חתומה ע"י בראון מירי, מנהלת אזור השרון הדרומי בשירות התעסוקה עולה שהת' נרשם, לראשונה, בלשכה ביום 18/2/96 ולתע"צ מצורפים 8 נספחים על התייצבותו בלשכה בשנים 1996 ו-1998. אין הלשכה דורשת ממבוטחים להגיש תלושי שכר ומודיעים להם להגישם בביטוח לאומי בלבד. ב. מהנספחים לתע"צ עולה שהת' נרשם בלשכה בשנת 1998 ביום 22/3/98.. ג. ב"כ הת' ויתר על חקירתה של מירי בראון. 10. א. עיון בתלושי השכר לחודשים 8-10/97, (ת/2) במועד שלאחר סגירת החברה עקב קשיים כלכליים, עולה ששכר התובע היה, בכל אחד מחודשים אלה 11,952 ₪ כאשר לפי תלוש 7/97 בת/2 וכפי שהצהיר הת', ב-7/97 שכרו היה 7,000 ₪. ב. מצאנו לציין שב-ת/1 תלוש חודש 7/97 שונה מתלוש 7/97 בת/2. ג. עיון בנ/3 מעלה שביום 31/7/97 קבל הת', מאת החברה, מכתב הפסקת עבודה בו נרשם - "חברת אסנת שדה בע"מ הפסיקה את פעילותה ב-5/97. מר אופמן כמנהל החברה המשיך כשכיר חודשיים נוספים עד סוף 7/97 לעבוד לסגירת החובות והתחייבויות. מר אופמן גמר לעבוד ב-31/7/97 בחברת אסנת שדה בע"מ". ד. עיון בתביעה לדמי אבטלה שהגיש התובע - נ/1 - מעלה שכאשר נתבקש הוא לציין את תקופת העבודה, רשם - מ-15/4/96 עד 31/7/97. ה. מעיון באישור התייצבות בשירות התעסוקה (נ/4) עולה שנרשם שהפסקת העבודה ביום 30/7/97. 11. א. משהתובע הינו בעל 99% ממניות החברה עלינו לבחון, לאור חומר הראיות, אם יש לראות בו עובד החברה. ב. בעב"ל 20182/97 המוסד לביטוח לאומי - גרוסקופף (להלן - הלכת גרוסקופף) קבע בית הדין הארצי לעבודה שלושה מבחנים על פיהם ייקבע אם מעמד בעלי מניות בחברה בע"מ, שהם בעלי החברה או נמנים עם בעליה הוא של "עובד", "עובד עצמאי" או של "מי שאינו עובד ואינו עבד עצמאי". ג. שלושת המבחנים שנקבעו בהלכת גרוסקופף הינם: 1. האם ניתן לאבחן בין תפקידו ופעילותו של האדם כ"עובד" לבין פעילותו כדירקטור, בעל מניות או קרוב משפחה. (להלן - המבחן הראשון). 2. האם הסדר העבודה בחברה הוא אמיתי או פיקציה (להלן - המבחן השני). 3. האם ניתן לקבוע מה היה "שכרו" של האדם כ"עובד" (להלן - המבחן השלישי). ד. על פי המבחן הראשון יחשב אדם כ"עובד" רק כאשר ניתן להפריד בין תפקידו כ"עובד" לבין תפקידו כבעל מניות ודירקטור. נטל ההוכחה במקרים חריגים רובץ על המבוטח התובע דמי אבטלה. מוסיף בית הדין, בהלכת גרוסקופף, שעל מנת להכריע אם קיימת הפרדה כזו, יש לבחון, בין היתר במה עוסק אותו אדם ב"כובעו" כעובד העסק. אדם המבצע עבודה בעסק של החברה, וזו עבודה שניתן להצביע עליה ולהגדירה - עבודה ממשית ובפועל, יחזק הדבר קיומה של ההפרדה הנדרשת ובפרט אם מתברר שזו עבודה המחייבת להעסיק עובד אחר. ה. במסגרת המבחן השני יש לבחון האם ביצע עבודה עבור החברה וכן - האם החברה דווחה למוסד לביטוח לאומי על האיש כעובד באופן שוטף ואמיתי ומהו אורך התקופה בה דווח האיש כעובד - אם דווח האיש כעובד רק לתקופה הנחוצה כדי להשיג הגמלה, יהיה בכך כדי להטות את הכף לכוון שלילת מעמדו כשכיר וכך אם דווח האיש כעובד אך בפועל לא קיבל משכורת מכל סיבה שהיא. כמו כן נקבע שזכאות לדמי אבטלה לבעל חברה ודירקטור מותנית בכך, שהעסק בו עבד אכן נסגר, שאותו אדם לא הקים עסק אחר ושאין לו עבודה אחרת. זאת ועוד, סגירת העסק חייבת להיות תוצאה שנגרמה על ידי גורמים כלכליים שאינם בשליטת בעל העסק. " סגירת עסק" אינה אמיתית אם כל מטרתה היא לצאת למספר חודשי חופשה על חשבון ביטוח אבטלה. ו. במסגרת המבחן השלישי יש לבחון אם ניתן להפריד בין תשלומי השכר שקיבל אדם כ"עובד" לבין התשלומים שקיבל כרווחים ו/או החזר השקעות. 12. מן הכלל אל הפרט - א. החברה שילמה עבור התובע דמי ביטוח לאומי במהלך כל תקופת עבודתו; ב. התובע ביצע משימות שונות בחברה לרבות עבודה בשטח בתחום הבניה וההשקעות וניתן לאבחן בין תפקידו כבעל מניות לבין תפקידו כ"עובד". ב"כובעו" כעובד העסק עבד הת', מידי יום, משעה 7:00 עד שעות אחה"צ וב"כובעו" כבעל העסק עבד, לאחר שעות העבודה בשטח, במשרדו, משעות אחה"צ; ג. התובע עבד במסגרת קבועה של ימים ושעות; ד. התובע קיבל שכר ריאלי אשר שולם לו מידי חודש בחודשו בצירוף תלוש שכר וזאת ללא קשר למצבה הכלכלי של החברה וגם בתקופות בהן החברה היתה בגרעון; ה. אלמלא עבד התובע בשטח עבור החברה, היתה החברה צריכה להעסיק עובד אחר וזאת בנוסף על תפקידו ועבודתו כ"בעל החברה"; ו. סיום עבודת התובע נבעה מסגירת העסק שנגרמה על ידי גורמים כלכליים שאינם בשליטת בעלי העסק וכיום נמצאת החברה בהליכי פירוק; ז. אין כל ראיה כי הסדר העבודה בחברה לא היה אמיתי. לאור כל האמור לעיל הגענו למסקנה כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח כי היה "עובד" לצורך ביטוח אבטלה. 13. א. לשאלת תקופת העבודה הוכח לנו שהתובע עבד בחברה מחודש 1/96 (מקובלת עלינו עדות הת' שהרישום בלשכת התעסוקה לגבי חודש 2/96 צ"ל 2/98) עד לחודש 10/97. ב. יצויין שאמנם הוכח שהחברה הוקמה ב-2/96 אך כפי שהעיד הת' עבד הוא קודם לתאריך זה בהתארגנות והכנתה לרישום ודיווח. ג. לגבי סיום העבודה שוכנענו שהחברה אמנם הפסיקה פעילותה בסוף חודש 5/97 אך התובע המשיך לעבוד בה, בעבודות הקשורות לסגירת החברה כגון: ריכוז כל החומר, גביית חובות, פניה ללקוחות וכיוצ"ב פעולות וזאת עד לחודש 10/97, בכל החודשים הללו שולם לת' שכרו. 14. סוף דבר התביעה מתקבלת. התובע הוכיח שהיה "עובד" החברה בחודשים 1/96 עד 10/97. 15. הנתבע ישא בהוצאות ושכ"ט התובע בסך 1,800 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קבלת פסה"ד ועד לתשלום המלא בפועל. ניתן היום, 01/ , בהעדר. פסק הדין יישלח לצדדים בדואר. שאלות משפטיותדמי אבטלה