פסק דין 1. בפני ערעור על החלטת ועדת ערר מיום 11.3.01, לגבי גמלת שירותים מיוחדים, אשר דחתה את ערעורו של המערער ואישרה את זכאותו לקבלת שירותים מיוחדים בשעור 50% בלבד. (להלן: "ועדת הערר"). 2. לטענת המערער, אין מקום לאישור בשיעור של 50% בלבד, מאחר ואין באפשרותו להחזיק מטפלת ולשלם לה שכר מלא. לטענתו, הוא אדם חולה מאוד, חסר קואורדינציה בידיים וברגליים וזקוק לגמלה בשיעור מלא. 3. לטענת ב"כ המשיב, בדו"ח הערכה תפקודית שבוצע למערער ב- 29/11/2000 , נקבעה לו רמת תלות בזולת של 1.5 נקודות ומאחר והוא בודד, הוספו לו 2 נקודות. רק לאור תוספת ניקוד זו בלבד, הוא זכאי ל- 50% גמלה. אף בבדיקה חוזרת בנדון ע"י ועדת הערר אושרה אותה רמת תלות. לדידו, בהעדר כל טעות משפטית, יש לדחות את הערעור. 4. לאחר שעיינתי בפרוטוקול ועדת הערר, באבחון הרפואי שבוצע למערער ב- 20.11.00 , ובדו"ח ההערכה התפקודית של האחות מ- 29.11.00, וכן בכתב הערעור ובפרוטוקול קדם הערעור בפני כב' הרשמת איש שלום , להלן פסק הדין : גמלת שרותים מיוחדים ניתנת ע"י המשיב לצורך טיפול אישי בנכה ולעזרת בית לשרותו האישי ולמשק ביתו לביצוע פעולות יום יום ולהשגחה. "פעולות יום יום" הוגדרו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שרותים מיוחדים) התשל"ט -1978 כ"פעולות לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בהן". כאמור לעיל, המערער הוכר ע"י המשיב כ"נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת" ולפיכך הוא זכאי ל- 50% מקיצבת יחיד המלאה. המערער מבקש בערעור שייקבע שהוא תלוי בעזרה רבה מהזולת לביצוע כל פעולות היום יום ולפיכך, לקבלת 100% מקצבת יחיד המלאה. 5. לאור האבחון הרפואי סובל המערער מסכיזופרניה כרונית. הוא מתגורר לבד בביתו. לגבי יכולתו לבצע את פעולות היום יום מצטיירת מפרוטוקול ועדת הערר ומדוח ההערכה התפקודי של האחות התמונה הבאה: לגבי הניידות בתוך הבית- עצמאי. לגבי הלבשה- זקוק לדירבון ולעזרה בנעילת נעליים - דהיינו, זקוק לסיוע מועט . ועדת הערר ציינה בפרוטוקול, כי לבקשתה המערער פשט את מכנסיו בפניה ולבשם בחזרה . לגבי רחצה- זקוק לנוכחות ברחצה - סיוע מועט. לגבי אכילה- זקוק לחימום אוכל - סיוע מועט. לגבי הפרשות- עצמאי. לגבי השגחה- עצמאי. ועדת הערר סיכמה את הדיון בעניינו של המערער וקבעה, כי לאור הנתונים שנבדקו כאמור, המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה. כפי שצויין לעיל, מאחר והוא "בודד" הוסף לו ניקוד בנדון באופן שזיקה אותו בסופו של דבר ב- 50% גימלה. 6. לסיכום, בראיה כוללת של תפקוד המערער, לאור המפורט לעיל, הנני קובעת, כי לא נפל כל פגם בהחלטת ועדת הערר. ועדת הערר קבעה כדין, כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה. הוא תלוי בעזרת הזולת, בסיוע מועט, לעניין הלבשה , אכילה ורחצה בלבד. לפיכך, יש לדחות את הערעור. תשומת לב המערער מופנת לכך שאם חלילה יוחמר מצבו, הוא יהיה רשאי לבקש דיון מחדש בזכאותו לגמלת שרותים מיוחדים. שירותים מיוחדיםביטוח לאומי