האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים


החלטה

מונחת בפני בקשה של כונסת נכסים להורות לעו"ד קליין בתפקידו כמפרק חברת אליקולייט להשיב לחברת כץ תעשיות שנמצאת בכינוס ובפירוק כספים שחילק לעצמו בתוקף תפקידו כמפרק אליקולייט בסכום כולל של 205,869 ש"ח. כמו כן מונחת בפני עתירה להורות ליתן לכונסת מידע ופרטים כפי שמפורט בבקשתה בסעיף 5.


העובדות הצריכות לענייננו בקצירת האומר;

עו"ד קליין שימש כב"כ של חברת כץ תעשיות במשך שנים ארוכות. עו"ד קליין התמנה כמפרק חברת אליקולייט. חברת כץ תעשיות היתה נושה של אליקולייט. ב- 7.12.98 נכנסה חברת כץ תעשיות לכינוס נכסים קבוע. כיום, המבקשת היא כונסת הנכסים של חברת כץ תעשיות.


המשיב, עו"ד קליין, במגבעתו כמפרק אליקולייט חילק את הדיבידנד שנועד לכץ תעשיות לעצמו וזאת בכובעו כב"כ כץ תעשיות. לאחר מכן ניכה מהסכום שכ"ט בגובה 20%, כאמור לעצמו,

(לטענתו נעשה הדבר על פי הסכמה בינו לבין כץ תעשיות). עו"ד קליין טוען לעיכבון על יתר הכספים וזאת מכח סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין בשל כספים שחייבת לו כץ תעשיות. הסכום הזה עולה על 200,000 שקל.


הכונסת טוענת לעומת זאת, בין היתר, כי הסכומים דנן כפופים לשעבודים ספציפיים לבנק איגוד ולבל"ל.

אעמוד להלן על טענות אחדות מטענותיה של הכונסת:
המשיב הפר את חובת הנאמנות שלו כמפרק, ואני הייתי מוסיפה גם את חובה הזהירות, כשהוא פקיד בית המשפט, וזאת תוך כדי ניגוד אינטרסים מובנה ואני הייתי מוסיפה ומובהק בין שני הכובעים השונים בהם החזיק.
חמור מכך טוענת הכונסת המשיב לא דיווח על מעשהו זה לא לבית המשפט ולא לכנ"ר ודי בכך כדי לפסול את המעשה.
הכונסת מוסיפה וטוענת כי לא הסמיכה את המשיב לעסוק בקבלת דיבידנד בפירוק. היא העסיקה אותו, לטענתה, אך ורק בענינים ספורים ומסויימים על פי הרשאה מפורשת.
המשיב נטל לעצמו בדרך זו, שלא כדין, שכר נוסף על השכר שאושר לו על ידי בית המשפט כמפרק.


טענתה האחרונה של הכונסת היא כי המשיב מחזיק תיקים רבים בידיו אך אינו משתף פעולה עם הכונסת ואינו מעביר לה מידע לגביהם ובכך הוא גורם נזק לנושי החברה.


טענות המשיב, עו"ד קליין, הינן כפי שאביאן בקצרה להלן:
טוען עו"ד קליין כי אין כל ניגוד אינטרסים מובנה בין שני תפקידיו. דווקא מינויו כמפרק תאם את האינטרס של כץ תעשיות. הוא לא פסק מפעילותו למען כץ תעשיות עם מינויה של הכונסת - ועד היום הוא מטפל בתיקים שונים של חברת כץ תעשיות. לטענתו הכונסת לא שלחה לו מעולם הודעה כי אין לו רשות להמשיך ולייצג את כץ תעשיות.


שכר הטירחה שנטל המשיב, עו"ד קליין, גובה בהסכם עם כץ תעשיות - כך לטענתו. מינויו של כונס אינו מבטל אוטומטית הסכמים מעין אלה.
כספי הדיבידנד שנטל המשיב או אם תרצה, שקיבל המשיב עונים, לדעתו, על כל הקריטריונים של סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין. סעיף זה מקנה לו מעמד של נושה מובטח בפירוק.
לעניין שיתוף הפעולה בתיקים אחרים; הוא איננו מסרב לשתף פעולה אולם הוא מבקש שכנגד העברת מידע כאמור יובטח שכרו על פעולותיו בתיקים אלה. בקשה זו לא נענתה על ידי הכונסת והיא סירב ליטול על עצמה התחייבות שכזו.


עמדת ב"כ הכנ"ר:
הכנ"ר תומך בבקשת הכונסת ועומד על כך כי כמפרק חב עו"ד קליין חובת נאמנות והוא החזיק בכספים למען הנושים ואסור היה לו לייצג אינטרס של נושה סצפיפי. הכנ"ר ממשיך וטוען כי כאשר התמנתה כונסת נכסים לכץ תעשיות לא יכול היה, כמפרק, להעביר את הכספים לעצמו כב"כ כץ תעשיות אלא בהסכמתה.


המשיב, עו"ד קליין, מצא לנכון להשיב לתגובת הכנ"ר וכיוון שהדברים הם בנפשו לא התייחס לכך כי הוא חרג מכל נוהג ועל פי התקנות לא היה מקום לתגובתו אלא ברשות בית המשפט. זה המקום לציין כי למרות כל אלה גם היום, לאחר שיכולתי לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 241 - כיוון שלא התבקשו חקירות על תצהירים - התרתי גם לב"כ עו"ד קליין וגם לב"כ הכונסת, עו"ד מטרי, לומר את דבריהם. סרבתי ליתן פעם שלישית לעו"ד קליין להגיב.


אתייחס כאן למרות אלה לטענותיו של עו"ד קליין בתגובתו לעמדת הכנ"ר:
המשיב טוען כי כמפרק פעל ללא משוא פנים. לא היה גם, לדעתו, כל ניגוד אינטרסים בין כץ תעשיות לבין אליקולייט. אני חייבת לציין כבר בנקודה זו כי המפרק היה צריך להזהיר עצמו הזהר היטב ובמיוחד לעניין חובת הזהירות. הוא איננו רק בעל תפקיד ונאמן, הוא גם ידו הארוכה של בית המשפט וכפל כפליים חלה עליו בנסיבות אלה גם חובת הזהירות. אני רואה אותה חשובה לא פחות מחובת הנאמנות.


המשיב ממשיך וטוען כי חילק דיבידנד ביושר וללא משוא פנים לכל נושי אליקולייט ושלח את הכספים לעורכי הדין המייצגים את הנושים דנן. לדעתו לא היתה כל מניעה כי ינהג כך גם לגבי חברת כץ תעשיות, קרי, העולה מכך היא כי יחלק דיבידנד לעצמו.


הייצוג של כץ תעשיות לא עבר אוטומטית, לטענתו, לידי כונסת הנכסים. זאת בניגוד למצב בו היה ממונה מפרק.
שוב אני מוצאת לנכון להגיב כבר בנקודה זו ולומר כי אינני בטוחה בשלב זה כי אין פסול בכך שכב"כ כץ תעשיות וכמפרק אליקולייט החליט לחלק דיבידנד לעצמו גם כן. הייתי ממשילה את המקרה לאותם מצבים מוכרים וידועים בהם כאשר מתמנה "מפרק מטעם" כונס הנכסים הרשמי הוא מי שבודק את הוכחות החוב של אותו מבקש פירוק. כך נדמה לי גם ראוי היה שיקרה במקרה הזה. שוב מכריעה בעיני כאן הסוגיה של חובת הזהירות של בעל תפקיד. הדברים צריכים גם להראות וגם להעשות.


להלן מסקנתי:


לב הסוגיה בבקשה הנוכחית היא העובדה כי מדובר במקרה מובהק של מי שחובש שתי מגבעות ועושה עסקה בהן הוא עומד משני צידי המתרס. הפסיקה נתטתה תמיד לחשוד בעסקאות כאלה, כי אין הן משקפות נכונה את האינטרס האמיתי של הצדדים המעורבים (לעניין זה ראה פרשת קוסיי נ' בנק פוייכטונגר), וראתה בהם מושא לבדיקה ופיקוח מוגברים. נראה כי עמדת המשיב כאילו אין כל הבדל בין המקרה דנן לבין המקרה בו היה המפרק וב"כ כץ תעשיות, שני אנשים שונים בעיני יש בה מעט מההיתממות.
במקרה דנן, מדובר במפרק ששילם כספים לעצמו, בתור ב"כ כץ תעשיות. ונשאלות שתי שאלות לעניין זה: אחת, מה היה מעמדו של המשיב בתור ב"כ כץ תעשיות? האם החזיק בתפקיד זה כלל ועיקר באותה עת. ושתיים, האם הפעולה שעשה המשיב לא היתה בה משום פגיעה בחובת האימון והזהירות הגבוהות המוטלות עליו כמפרק.


בספרו של עו"ד וולובסקי מובאת הלכה לפיה הנוהג הוא כי מינוי כונס נכסים קבוע כמוהו כהודעת פיטורין לכל עובדי החברה (בדומה למצב בו מתמנה מפרק) זאת כולל עובדים המועסקים בחוזים אישיים.


אומנם, ואני ערה לכך, כונס הנכסים יכול להעסיק עובדים אלה ואחרים אולם נדרשת לכך הסכמה מפורשת של כונס הנכסים ובמקרים מסויים גם אישור של בית המשפט. לא ניתן להעסיק עובדים שבסופו של יום יש גם לשלם להם שכ"ט מבלי שבית המשפט יהיה ער לסוגיה הזו. הנוהג הוא שבית המשפט מעביר אפילו מקרים כאלה להתייחסות של הכנ"ר.
יש במקרה כזה סולם אשר יש לטפס בדרגותיו ולא ניתן לפסוח על אף אחד משלביו.


אני ערה גם לעובדה כי קיימת ביקורת מסויימת על הלכה זו ועדיין לא יצאה פסיקה מחייבת מטעם בית המשפט העליון אולם הלכה נוהגת זו, לפחות במקרה הנוכחי, נראית לי גם נראית. קל וחומר כי עובד החברה אינו רשאי לעשות דין לעצמו ולהמשיך לבצע פעולות בשם החברה לפחות בלא לברר את מעמדו עם הכונס.


יתרה מזאת; אף אם ההלכה דנן מצויה במחלוקת הרי חלק מחובת הזהירות של מפרק האמור לחלק דיבידנד לחברה הנמצאת בכינוס היא לפחות לברר עם הכונס מי רשאי לייצג את החברה ובאיזה ענין ולידי מי למסור את הדיבידנד אין ספק כי אילו היה המפרק וב"כ כץ תעשיות שני אנשים שונים כך היה נוהג מפרק סביר וזהיר. עליו היה להמנע ככל האפשר מתקלות בחלוקת דיבידנד כולל מסירתו לעובד או צד ג' העשויים להעלות טענות עיכבון.


סוף דבר ומסקנתי:
המשיב לא קיבל את הכספים לידיו כדין בשל ההפסקה האוטומטית של עבודתו עם מינוי כונס נכסים קבוע לכץ תעשיות (ואין נפקא מינא אם קיבל הרשאה מהכונסת לעסוק בתיקים ספציפיים) למצער חטא המשיב, לטעמי, בהפרה של חובת הנאמנות והזהירות שלו כמפרק כאשר לא התייעץ בכונסת לגבי השאלה למי להעביר את הכספים.


כמו כן חשוב להזכיר ולהדגיש כי הזהות בין המפרק לבין צד ג' כלשהו שיש לו טענה כנגד אחד הנושים שהגישו למפרק תביעת חוב יוצרת גם יוצרת ניגוד אינטרסים ומונעת מהמפרק לפעול כנאמן עבור הנושים בשל אינטרס אישי משל עצמו. מן הראוי לקבוע לכך, כי מפרק יהיה חייב להצהיר בפני בית המשפט והכנ"ר על זהות כזו, והלכה כזו מטעם בית המשפט העליון טרם יצאה. אני אומרת את הדברים לאור נסיוני ולאור רבים מן התיקים שאני רואה כאן בבית המשפט. רצוי גם כי מפרק כזה כפי שכבר אמרתי לעיל, יהיה מנוע מלטפל אישית בתביעת החוב של אותו נושה.


עומדת להכרעה עוד שאלה אחת והיא קלה ויותר ופשוטה יותר לטעמי והיא עניין התיקים המצויים בידי המשיב. כאן נראה לי כי הצדק חלקית עם המשיב. מדובר בתיקים המצויים בידיו ללא כל קשר עם תפקידו כמפרק אליקולייט, ואלה הגיעו לידיו עקב עבודתו ועל כן נראה לי כי בעניין זה חלק סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין. המשיב זכאי להחזיק בתיקים עד שיובטח לו שכרו בגין הטיפול בהם. אומנם אני חוזרת ומדגישה כי עכבון זה חל אך ורק לגבי שכר הטירחה באותם תיקים ונפרס עליהם, ועליהם בלבד, ולא על הדיבידנד שקיבל מחברת אליקולייט. פרשנות אחרת, דומני, עלולה להראות כאילו אינני רואה כל פסול במעשיו של המשיב על מעשהו האחר. כמו כן עולה בעיני חשש כי בכך עלולה לגדול ולתפוח זכות העכבון של פרקליט מעבר לרצוי. יחד עם זאת, אני סבורה כי ראוי ונכון שהמשיב ימסור את מספרי התיקים על כך לא פרוסה זכות העכבון. זכות העכבון פרוסה על העברת התיקים. הכונס זכאי ורשאי לדעת את מספרי התיקים.


פסחתי רבות על השאלה לעניין הטלת הוצאות בגין בקשה זו והגעתי למסקנה כי אין מדובר בעניין שבפני על סכסוך משפטי גרידא. מדובר במקרה בו פעל המשיב בשני כובעים. ערך במידה מסויימת עסקאות עם עצמו, לא יידע על כך את בית המשפט הכונסת או הכנ"ר ובכך יש בעיני אולי אף גרימת נזק להליכי הכינוס. המשיב הפר בעיני את חובת הזהירות והנאמנות. אינני סבורה שראוי וניתן לעבור על דבר כזה לסדר היום וכיוון שבית משפט זה מעביר בהחלטותיו גם מסרים ודרכי התנהגות לבעלי תפקידים, אני סבורה כי יש מקום לחייב את המשיב בהוצאות. ההוצאות הן הוצאות אישיות בודאי לא בתוקף תפקידו כמפרק שכין המשיב בעצמו אמר כי כל פעילותו מנותקת מהיותו מפרק ואינני סבורה שנכון גם להטיל זאת על קופת הפירוק באשר יוטל החיוב על נושי אליקולייט ואינני רואה כל סיבה לעשות זאת.


אשר על כן אני מחייבת את המשיב לשלם לכונסת הוצאות ושכ"ט עו"ד בקשה זו בסך 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד מהיום ועד ליום התשלום בפועל.


על מנת להסיר ספק לאור החלטתי כי המשיב נטל את הכספים שלא כדין, הכספים הללו יוחזרו לקופת הכינוס.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק כינוס נכסים

  2. מהי סמכות כונס נכסים ?

  3. הסכם עם כונס נכסים

  4. מינוי כונס נכסים זמני

  5. טופס צו כינוס

  6. בש"א של כונס נכסים

  7. כונס נכסים משק חקלאי

  8. תקנות כונסי נכסים

  9. החלפת כונס נכסים

  10. הרשאה מפורשת

  11. בקשה למתן הוראות

  12. בקשה לשלם לקופת הכינוס

  13. מס תשומות - כונס נכסים

  14. סעד של מינוי כונס נכסים

  15. ערעור מע"מ של כונס נכסים

  16. בקשה למתן צו כינוס

  17. ארנונה - כונס נכסים

  18. תשלום לקופת הכינוס

  19. תלונה על כונס נכסים

  20. טופס מינוי כונס נכסים

  21. דו"ח כספי חברה בכינוס נכסים

  22. תביעה נגד כונס נכסים

  23. מינוי כונס נכסים נוסף

  24. בקשה למתן הוראות לכונס

  25. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  26. מתי מגישים בקשה למתן הוראות ?

  27. טענת רשלנות כונס נכסים

  28. טופס צו מינוי כונס נכסים

  29. תקנות שכר טרחת כונס נכסים

  30. מחלוקת בין כונס נכסים של חברות

  31. צו כינוס נכסים של שותפות רשומה

  32. טופס ערובה של כונס נכסים

  33. שיתוף פעולה עם כונס נכסים

  34. זכויות יורשים - כונס נכסים

  35. עיכוב ביצוע צו כינוס נכסים

  36. בקשה לחייב כונס נכסים להעביר כסף

  37. עובדים לשעבר של חברה בכינוס נכסים

  38. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  39. טופס התנגדות לבקשת צו כינוס

  40. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  41. מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב

  42. שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

  43. ערבות כונס נכסים בהוצאה לפועל

  44. האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים ?

  45. מסמכים המעידים על תשלום - צו כינוס

  46. חלוקת חניות על ידי כונס נכסים

  47. בקשה להורות לכונס נכסים להתקשר בחוזה

  48. קופת כינוס נכסים - תשלום ארנונה

  49. קניית רכב מכונס נכסים - סיכונים

  50. בקשה למינוי כונס נכסים על מקרקעין

  51. מינוי כונס נכסים למכירת נכס שאינו משועבד

  52. אישור לכונס נכסים למכור נכס מקרקעין

  53. בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד)

  54. טופס מינוי כונס נכסים ע''י בית משפט

  55. מכירה על ידי כונס נכסים – רשלנות מציע הצעה

  56. טענת קיזוז חוב של חברה בכינוס נכסים

  57. בקשה לדחייה על הסף - העברת כספים לקופת הכינוס

  58. בקשה למכור דירה באופן עצמאי בכינוס נכסים

  59. בקשת כונס נכסים למכור את זכויות החייב בנכס

  60. פיצויים בגין עוגת נפש עקב רשלנות כונס נכסים

  61. תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים

  62. בקשה למתן הוראות - סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות

  63. לטענת התובע הנכס בסופו של יום נמכר בהליך של כינוס נכסים

  64. מינוי כונס נכסים על זכויות במשק החקלאי במסגרת תיק הוצאה לפועל

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון