בקשה אישור תביעה ייצוגית – הפרת חובות גילוי דיווח על פי חוק ניירות ערך


החלטה

הרקע

1. המבקשים עתרו לאישור תובענה שהגישו נגד המשיבים כתובענה ייצוגית.
בבקשה נטען, כי המשיבים הפרו חובות גילוי ודיווח על פי חוק ניירות ערך תשכ"ח1968- ותקנות שהותקנו על פיו, וכי בכך גרמו נזק למבקשים ולקבוצת המיוצגים.


2. ביום 15.8.94 הציעה אלביט בע"מ (המשיבה 1), לציבור, 637,500 כתבי אופציה (סדרה 2) הניתנים למימוש למניות רגילות של אלביט בע"מ בנות 0.003 ש"ח ערך נקוב, כל אחת.


חברת אלביט בע"מ פוצלה לשלוש חברות. הפיצול אושר ע"י בית המשפט למפרע מיום 1.1.96. לענין האופציות מסדרה 2, נקבע, כי כל כתב אופציה יקנה זכות לרכוש מניה אחת מכל אחת מהחברות שלאחר הפיצול: אלביט בע"מ, אלביט הדמיה רפואית בע"מ ואלביט מערכות בע"מ. (נספח א' לתובענה).


"יום המימוש האחרון" של כתבי האופציה נקבע ל- 1.9.98, כתב אופציה שלא ימומש עד יום המימוש האחרון יפקע, ולא יקנה לבעליו זכות כלשהי.


3. אלביט הדמיה רפואית בע"מ (המשיבה 2) מחזיקה בעקיפין ב55%- ממניות חברת אלסינט (סעיף 42 לתגובת המשיבים).


אלרון תעשיות אלקטרוניות בע"מ (המשיבה 3) חברת "סבתא" של אלסינט, מחזיקה בעקיפין בכ40%- ממניות חברת אלסינט (סעיף 41 לתגובת המשיבים).


עמנואל גיל (המשיב 4) כיהן בתקופה הרלבנטית כדירקטור בחברת אלסינט, וכן ב-אלביט בע"מ (המשיבה 1) אלביט הדמיה רפואית בע"מ (המשיבה 2) ואלרון תעשיה אלקטרונית בע"מ (המשיבה 3) (תצהיר עמנואל גיל). כן מחזיק עמנואל גיל במניות חב' אלסינט (נספח 23 לתובענה).


4. לקראת המועד האחרון למימוש של כתבי האופציה, שער המניות ירד אל מתחת למחיר המימוש. לכן לא היתה כדאיות כלכלית לממש את האופציה, משניתן היה לרכוש אותה חבילת מניות, במסגרת המסחר בבורסה במחיר זול יותר.


5. בידי אלסינט היו הצעות לרכישת פעילותה העיסקית (סעיף 4 לתצהיר עמנואל גיל). לצורך טיפול בהצעות, מינתה אלסינט ועדת בדיקה. בעבודתה נפגשה הוועדה עם נציגי החברות המציעות "כדי לעמוד על טיבן המדויק של ההצעות" כדברי עמנואל גיל.


סיכום עבודת הוועדה הוגש לדירקטוריון אלסינט ביום 30.8.98. דירקטוריון אלסינט התכנס במסקנות הוועדה ביום 31.8.98. סמוך לכך התפטר מנכ"ל אלסינט יונתן אדרת.


ביום 10.9.98 נחתם הסכם עקרונות בין אסלינט לבין החברות המציעות באשר לרכישת פעילותה העיסקית של אלסינט.


6. במשך כל התקופה שבין 1.8.98 ל10.9.98-, לא נמסרה הודעה לבורסה לניירות ערך, ולא פורסם דבר על ניהול המגעים המתואר לעיל, שבין אלסינט לחברות המציעות.


ביום 11.9.98 דיווחה אסלינט על חתימת הסכם העקרונות, בהתאם להוראות הדין בארה"ב. כן העמידה את הדו"ח לעיון במשרדה הראשי בישראל, תוך פרסום הדבר בעיתונות (תצהיר גיל עמנואל) (נספח יא1 לתובענה).
אלביט הדמיה רפואית (המשיבה 2) פרסמה הודעה בעניין זה, באותו יום (נספח יא 2 לתובענה) וכן עשתה חב' אלרון (המשיבה 3) (נספח י"א 3 לתובענה).


7. עמנואל גיל (משיב 4) רכש ביום 1.9.98, הוא "יום המימוש האחרון", 2,493 מניות של אלביט הדמיה, זאת כעולה מדו"ח תנועות בעלי עניין בחברת אלביט הדמיה (נספח ו לתובענה). לטענת המבקשים מימש עמנואל גיל את האופציות מסדרה 2, אשר היו בידיו באותו יום.


8. אברהם רוטנברג (המבקש 1) מכר ביום 11.8.98 1,826 יח' אופציה מסדרה 2 לעיל בשער של 4.90 ש"ח ליחידה.
ביום 12.8.98 מכר 409 יח' אופציה מסדרה 2, נוספות בשער של 4.90 מ" ליחידה.
ביום 23.8.98 מכר 1,583 יח' אופציה מסדרה 2, נוספות בשער של 80 אגורות ליחידה.
לאחר מכירה זו, לא נותרו בידיו של אברהם רוטנברג אופציות מסדרה 2.


דובשני חיים (המבקש 2) מכר 800 יח' אופציה מסדרה 2 ביום 30.8.98 במחיר של 0.027 שקל ישן ליחידה.
לאחר מכירה זו, לא נותרו בידיו אופציות מסדרה 2. (סעיף 14 לתובענה).


9. לטענת המבקשים, לאחר שערכם של כתבי האופציה ירד, מכרו אותם, ותוך כך נמנע מהם הריווח שהיה נצמח להם בעת המימוש, לו פורסמה כדין הודעה על דבר ניהול המשא ומתן בין אלסינט לחברות המציעות.


המבקשים טוענים כי המשיבים הפרו כלפיהם חובת דיווח על פי החוק, וכן הפרו חובת אמון. עוד טוענים המבקשים כי המשיבים פעלו כלפי המחזיקים בכתבי האופציה, שלא בדרך המקובלת ושלא בתום לב .


חובת הגילוי

10. לחובת הגילוי "בשוק המשני", הוא השלב בו ניירות הערך נסחרים בבורסה, שלוש תכליות, כפי שנאמר.
בע"א 1928/93 רשות ניירות ערך נ' גבור סברינה מפעלי טקסטיל בע"מ פ"ד מ"ט(3) 177, 186:
חובת הגילוי "בשוק המשני" שלוש תכליות: האחת, לספק מידע זמין, מדוייק ומהיר למשקיעים, על נסיבות משתנות העשויות להשפיע על האופן שבו יכלכלו מעשיהם. השניה, להרתיע בעלי כוח בחברה מפני שימוש במידע פנים לתועלתם, תוך אפשרות פיקוח על פעולותיהם, והתכלית השלישית, לבסס שוק יעיל לניירות ערך, שבו מגיבים מחירי ניירות הערך הנסחרים באופן מיידי לכל מידע בעל חשיבות, ובכך לסייע לגיוס הון ולפיתוח המשק..."



דברים דומים אמר הנשיא שמגר בע"א 5320/90 א.צ. ברנוביץ נכסים והשכרה בע"מ נ' רשות ניירות ערך פ"ד מ"ו(2) 818 בע' 831.


תקנה 36(א) לתקנות ניירות ערך (דו"חות תקופתיים ומיידיים) התש"ל1970-, כפי שעודכנה בתש"ס, משקפת אף היא את הנורמה לעניין חובת הגילוי המוטלת על תאגיד אשר מניותיו נסחרות בבורסה:
"בדו"ח יובאו פרטים בדבר כל אירוע או עניין החורגים מעסקי התאגיד הרגילים בשל טיבם, היקפם או תוצאתם האפשריים ואשר יש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד, וכן בדבר כל אירוע או עניין שיש בהם כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד."



11. חובת הגילוי במסגרת הדיווח השוטף אינה מוחלטת.
במאמרו של א' אברמזון - תחזיות ומידע רך בחברה הציבורית החובה לגלות ועקרונות האחריות המשפטית, משפטים כ"ב (תשנ"ג) 55, 74-73 נאמר:

"מול האינטרס של המשקיעים לדעת, קיים האינטרס של התאגיד להעמיד את היקף המידע שהוא מגלה לציבור המשקיעים, הסוחרים בניירות הערך שלו, על בסיס סביר. בסיס זה נקבע בהתאם לשיקולי המדיניות המשפטית, שיקולים אלה מאזנים את עלות הגילוי מול תועלתו והם מאפשרים לתאגיד, גם זה הנסחר בבורסה, לשמור על אנטימיות מינימלית...
החלת חובה משפטית לגלות כל מידע מהותי או חשוב תוך כדי הצטברותו היתה מטילה חובה שעלותה לתאגיד - ובסופו של דבר למשקיעים ולחברה כולה-גדולה."



לעניין השיקולים אשר בבסיס הטלת חובת הגילוי, אמר הנשיא שמגר בענין ברנוביץ הנזכר בע' 836:
"אמת המידה שננקטה בחוק ובתקנות שונות שהותקנו מכוחו היא אמת מידה נורמטיבית, אשר פניה אל המידע החשוב למשקיע הסביר... משמע, חשיבותו של המידע צריכה להבחון דרך משקפיו של "משקיע סביר"."



בענין סברינה הנזכר נאמר (עמ' 187) תוך הסתמכות על דבריו של הנשיא שמגר בענין ברנוביץ:

"באמתחתו של "המשקיע הסביר", המצוי בין מקצוענות לבורות, יש לתת כלים שיאפשרו לו לעבד את המידע ואת הידע וליישם את המסקנות באופן המיטבי. כדי שיביא יכולת זו לידי ביטוי יש להעמיד לרשותו כל מידע, שהינו מהותי למשקיע הסביר, ואשר אין מגבלה חוקית או מגבלה שבסבירות המצדיקות מניעת גילויין. אמת המידה של המהותיות (mteriality) הינה זו השלטת במשפט האמריקאי, שם נקבע, כי למרות שאופיין של העובדות המהותיות (material facts) משתנה לאור נסיבותיו של כל מקרה נתון - ניתן להכליל ולומר, כי חובת הגילוי משתרעת על עובדה אשר לו המשקיע הסביר בניירות ערך היה יודע אודותיה, היה בכך כדי לשנות באופן משמעותי את מכלול האינפורמציה שעל בסיסה יקבל החלטות הנוגעות להשקעה בניירות ערך בחברה הנוגעת לעניין."



12. בתובענה שבפני, אלסינט היא אשר ניהלה את המגעים למכירת פעילותה העסקית (תצהיר עמנואל גיל).
ביום 28.3.96, ניתן לאלסינט פטור מדרישות פרק ו' לחוק ניירות ערך התשכ"ח1968-. (נספח א' לתגובה), וזאת על פי סעיף 40(ג) לחוק.
המשיבים לא צירפו את מכתב הבקשה מיום 19 ו26- במרס 1996, אשר הוגשו לרשות לניירות ערך לצורך קבלת הפטור, ולכן לא ניתן לעמוד על הנימוקים אשר היו ביסוד הבקשה למתן הפטור.


אין צורך לעסוק בחובתה של אלסינט בגילוי המידע בדבר המגעים עם המציעים, לאור הפטור אשר ניתן לה, וכן משום שאלסינט אינה צד להליך שבפני.


פטור מחובת הדיווח

13. המשיבים טוענים כי חובת הדיווח המוטלת עליהם נגזרת מחובתה של אלסינט. לכן לאור הפטור אשר ניתן לאלסינט, היו גם הם פטורים מחובת הדיווח (ע' 18 לסיכומים).


בשלב זה, שבו נידונה הבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית, די שאומר שלכאורה אין לקבל בשלב זה, את טיעונם זה של המשיבים.


המשיבים 1 ו2- הנפיקו כתבי אופציות אשר נרכשו ע"י המבקשים ודומיהם, ככאלה חובת הדיווח חלה עליהם, באשר נדרש מהם לספק מידע מהותי אשר יש בו כדי להשפיע על החלטתם של רוכשי כתבי האופציות, בדבר השקעה בחבילת אלביט.


אלביט הדמיה החזיקה בכ55%- ממניות אלסינט. אין ספק כי היה במגעים למכירת פעילותה העסקית של אלסינט, כדי להשפיע באופן מהותי על מצבה של אלביט הדמיה.
אלביט הדמיה מוחזקת ע"י אלביט בע"מ, כפי שפורט לעניין הפיצול אשר נערך בשנת 1996. מכאן, כי במגעים של אלסינט היה כדי להשפיע באופן מהותי גם על חב' אלביט בע"מ.


בע"א 218/96 ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, דינים עליון נ"ב 521 קובע הנשיא ברק כדלהלן:
"חובת הגילוי הנאות מוטלת במישרין ובמפורש על החברה הציבורית, אשר מניותיה נסחרות בבורסה. חובה זו כוללת כפי שכבר עמדנו, את החובה לגלות מידע כספי על חברה קשורה, מסונפת, או כלולה."





משך המגעים על ידי אלסינט

14. בין בעלי הדין שנוי במחלוקת משך הזמן של המגעים בין אלביט לבין החברות המציעות. ענין זה טעון בירור עובדתי שאין מקומו בשלב זה של דיון בבקשה להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית. בשלב זה די כי עיסקה בסדר גודל העיסקה שנערכה בסופו של דבר, בין אלסינט לבין החברות המציעות, מצריכה כרגיל משא ומתן ארוך יותר מזה הנטען על ידי המשיבים. מתצהירו של עמנואל גיל, עולה כי התקיימו מגעים בין הוועדה שהוקמה לשם כך על ידי אלסינט, לבין החברות המציעות וגופים אחרים.


תוצאות הפרת החובה

15. המבקשים טוענים כי הפרת חובת הגילוי, גרמה להם נזק. לטענתם, אילו ידעו על מגעים אלה, לא היו מוכרים את כתבי האופציות אשר היו בידיהם.


כאשר מדובר בכתבי אופציות, קיימת חשיבות רבה לשערי המניות נשוא כתבי אופציות. שעריהן של המניות בתקופה הרלבנטית היו נמוכים "ממחיר המימוש" לפיכך "משקיע סביר" לא היה מממש את כתבי האופציה, ואף היה מבקש להיפטר מכתבי האופציה בטרם יפקעו. אכן המבקשים נהגו "כמשקיע סביר" ומכרו את האופציות אשר היו ברשותם, בטרם פקיעתן.


לכאורה, יש להניח, כי אילו היו המשיבים מודיעים על המגעים בדבר מכירת פעילותה העסקית של אלסינט, היה בכך כדי להשפיע על שערי המניות, כפי שאכן אירע כאשר נודע על העיסקה מהדיווחים ביום 11.9.98 ולאחר מכן.


המיוצגים בתובעה ייצוגית

16. המבקשים חפצים לייצג כל מי שמכר כתבי אופציה בין 1.8.08 לבין 31.8.98. לטענת המשיבים, שונה עילת התביעה של מי שמכר ביום פלוני ממי שמכר ביום פלמוני, באשר חובת דיווח שונה היתה קיימת בכל מועד (סעיף 119 לסיכומי המשיבים).
נראה שאין ממש בטיעונם זה של המשיבים. טיעונים לגבי אי קיום החובה אינם מתייחסים למועדים שונים, וחובת הדיווח, אם הופרה, היא, לכאורה, אחת, אלא אם יוכח בדיון בתובענה כי בשלבים שונים היה שוני במידע שהיה זמין ואשר לא גולה.


התנאים לאישור תובענה ייצוגית בשלב הדיון הראשוני

17. התנאים לאישור תובענה ייצוגית נקבעו בסעיף 54ב (פרק ט) לחוק ניירות ערך תשכ"ח1968-:
"תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט והוא לא יאשרה אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:
(1) התובענה הוגשה בתום לב וקיימת אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.
(2) גדלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית.
(3) התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
(4) קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם שלכל חברי הקבוצה."



לא נטען ע"י המשיבים כנגד תום לבם של המבקשים בתובענה. המבקשים מבססים את התובענה על עילה שעשויה להועיל לכל חברי הקבוצה המתוארת בכתב התובענה.


מתצהירו של המשיב 4, עולה כי קיימת תשתית עובדתית אשר יש בה כדי להצביע לכאורה על קיומה של העילה הנטענת ע"י המבקשים.


כתבי האופציה היו רשומים למסחר בבורסה בתל אביב, והוחזקו ע"י משקיעים רבים.
בתצהירים של המבקשים (סעיף 28) נטען, כי נמכרו בבורסה בתל אביב בתאריכים הרלבנטיים 227,743 כתבי אופציה מסדרה 2.


בתקנה 3(2) לתקנות ניירות ערך (סדרי דין לתובענה ייצוגית) תשנ"ב1991- נאמרו: "המספר המירבי המשוער של חברי הקבוצה". כלומר, די למבקשים להעריך את גודל הקבוצה, תוך הצגת המאפיינים של אותה קבוצה.


כאשר מדובר על חברה ציבורית שמניותיה נסחרות בבורסה, מצדיק לכאורה מספר המחזיקים בניירות הערך הכרה בתובענה ייצוגית, ועל המשיבים נטל הראיה באשר לגדלה של הקבוצה.


18. לאור ההשלכות אשר יש לתביעה ייצוגית על חברי הקבוצה הנכללים בתביעה הייצוגית, בבחינת מעשה בית דין, יש חשיבות רבה לקיום ייצוג הולם של כלל חברי הקבוצה.
לטענת המבקשים, מייצגים הם נאמנה את האינטרס של כלל חברי הקבוצה. עוד טוענים ב"כ המבקשים כי להם הנסיון הנדרש לצורך ייצוג המבקשים בתובענה זו.
לא הועלו בפני טענות כלפי כשרם של המבקשים לייצג בצורה הולמת את עניינם של כלל חברי הקבוצה. כן לא נראה לי כי קיימים ניגודי אינטרסים בין המבקשים לשאר חברי הקבוצה המיוצגים.
לפיכך הנני קובע כי המבקשים ראויים לייצג את כלל חברי הקבוצה המוגדרים בתובענה.


סוף דבר

19. לאור האמור, הריני נעתר לבקשה כפי שפורטה בבש"א 33172/99, וקובע כי התובענה בת.א. 1280/99 תוכר כתובענה ייצוגית.


הקבוצה המיוצגת תכלול את המחזיקים אשר מכרו כתבי אופציה מסדרה 2 של קבוצת אלביט, בתקופה שבין 1 לאוגוסט ועד 31 לאוגוסט 1998, במהלך המסחר בבורסה בתל-אביב.


הודעה על אישור התובענה כתביעה ייצוגית תפורסם בשני עיתונים יומיים, בנוסח שיאושר על ידי בית המשפט.


ההודעה תפורסם תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ניירות ערך

  2. אוכף קטום

  3. פרט מטעה בתשקיף

  4. הארכת כתבי אופציה

  5. עבירות בורסה

  6. מילון מושגים בורסה

  7. עורך דין ניירות ערך

  8. אופציות מט''ח

  9. צו ניירות ערך

  10. בוררות בבורסה

  11. רשימה מקבילה - בורסה

  12. תרמית בקשר לניירות ערך

  13. הפסד מניירות ערך

  14. הפרת התחייבות לקבלת אופציות

  15. עסקאות מתואמות בבורסה

  16. סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך

  17. הנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך

  18. מכירת אופציות ללא הרשאה

  19. תלונה לממונה על שוק ההון

  20. תקנות ניירות ערך פרופורמה

  21. תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך

  22. שימוש שלא כדין בתיקי ניירות ערך

  23. תקנות ניירות ערך פרטי התשקיף

  24. צו איסור הלבנת הון חבר בורסה

  25. צו מסירת מסמכים - רשות לניירות ערך

  26. סעיף 52ד חוק ניירות ערך - מידע פנים

  27. ערעור עבירה על חוק ניירות ערך

  28. מחיקת מניות חברה - רישום למסחר בבורסה

  29. החזקת ניירות ערך מעבר לשיעור המקסימלי

  30. האם מותר לבנק להציע לקנות ניירות ערך ?

  31. תביעה ייצוגית – נזק משקיעים בניירות ערך

  32. בקשת אישור תביעה ייצוגית – חוק ניירות ערך

  33. השפעה בדרכי תרמית על שעריהן של ניירות ערך

  34. תקנות ניירות ערך חתימה ודיווח אלקטרוני

  35. ייפוי כוח להשקיע כסף בניירות ערך באופן סולידי

  36. תקנה 36 לתקנות ניירות ערך דוחות תקופתיים מיידיים

  37. תקנות ניירות ערך אופן הצעת ניירות ערך לציבור

  38. פיצוי על החלטות הבורסה בתהליך הנפקת מניות חברה לציבור

  39. ביצוע עסקאות מתואמות נוגדות – עבירה על פי חוק ניירות ערך

  40. ערעור על שינויים בהנחיות לעניין רישומם של ניירות ערך למסחר בבורסה

  41. בקשה אישור תביעה ייצוגית – הפרת חובות גילוי דיווח על פי חוק ניירות ערך

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון