בעיות גב של אחות בגלל הרמת חולים - תאונת עבודה

החלטה 1. עניינה של התובענה שבפני להכיר בפגיעתה של התובעת בגבה כתאונה בעבודה על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"). 2. הרקע לתובענה: א. התובעת הינה אחות במקצועה ועובדת כאחות בבית חולים איכילוב מאז חודש 8/92 במחלקה פנימית ובמחלקה לניתוח חזה. ב. התובעת מתארת את אופי עבודתה בסעיף 9 לתצהירה ובזו הלשון: "העבודה אותה אני מבצעת כאחות, היתה והינה כרוכה במאמץ פיזי קשה ושוטף ומידי יום ביומו. במסגרת העבודה כאחות ובנוסף לעבודה הרגילה והשוטפת של כל אחות ואחות בביה"ח - וזאת מתוקף עבודתי בשתי המחלקות האמורות - היה עלי והנני מבצעת עבודות של השכבת חולים במיטה, הורדת חולים מהמיטה לכסאות גלגלים ו/או לכורסאות, סחיבת חולים, הרמת חולים לצורך ביצוע צילומים, השכבתם במיטה, רחיצת חולים, שינויי תנוחה של חולים המרותקים למיטתם וכד'. יצויין ויודגש, כי מדובר בחולים שברוב המקרים הינם אנשים מבוגרים ואשר משקלם ובתוקף הנסיבות ובמרבית המקרים, הוא כבד ביותר. עוד יצויין ויודגש כי החולים העוברים ניתוחי חזה, לב וריאות, אינם עצמאיים בימים הראשונים שלאחר הניתוח והם תלויים וזקוקים לחלוטין, לעזרה צמודה של אחות וזאת לצורך התפקוד בחיי היום יום בביה"ח, עבודה זאת אני מבצעת כאמור ומזה שמונה שנים (נכון להיום). העבודה האמורה דלעיל, דורשת כח ומאמץ פיזי רב והיא מתבצעת תוך כדי הפעלת כל שרירי הגוף, תוך כדי התכופפויות רבות וכאשר כל כובד עומס הגוף הוא בעיקר על כל עמוד השדרה". ג. בנוסף לטענה כי העבודה השוטפת והרגילה גרמה לפגיעה בגב, מתואר גם ארוע חד פעמי, שלטענת התובעת, הוא הוא הגורם לאותה פגיעה. ולהלן תאור הארוע על ידי התובעת: "ביום 1/7/98, עבדתי בביה"ח איכילוב במחלקת ניתוחי חזה כאחות במשמרת ערב, משעה 15:00 עד השעה 23:00. במהלך עבודתי, בסביבות השעה 20:00, באמצע המשמרת, הרמתי יחד עם טכנאי רנטגן, חולה (גבר) שמן למדי, לצורך ביצוע צילומי חזה (רנטגן); זאת עבודה רוטינית המתבצעת לכל חולה לאחר ניתוח חזה. תוך כדי כך שהרמתי את החולה, הרגשתי בחבטה ("קליק") באזור הצוואר הימני, דבר שגרם לי לכאבים עזים ושהתפשטו לאזור הכתף הימנית, של הגב העליון הימני. למרות הכאבים העזים, המשכתי בעבודתי וזאת מתוך הנחה שמדובר בארוע חולף ושכאבים יחלפו". ד. התובעת נחקרה ע"י ב"כ הנתבע לגבי ה"ארוע", ואישרה כי המשיכה לעבוד אחרי אותו ארוע כשבועיים וכי ההחמרה היתה הדרגתית. ה. התובעת העידה, מטעמה, את הגב' רות ליבוביץ, אחות שעבדה עימה במשמרת במועד אותו ארוע, אולם העדה לא נכחה בעת הארוע אלא כל שיכלה להעיד כי התובעת, במשמרת ערב של אחד הימים בחודש יולי 1998 התלוננה על כאב חד, פתאומי באזור הגב וזאת בעקבות עבודה מסוימת שביצעה במהלך עבודתה. 3. ב"כ התובעת טען כי התובעת הוכיחה את אותו ארוע שגרם לפגיעה בגב ולחלופין טוען להכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה. 4. ב"כ הנתבע טענה כי בהתאם לפסק דין בענין "עובדיה יוסף" לא ניתן להחיל את תורת המיקרוטראומה על פגיעה מסוג זה ובנוסף אין מדובר בתנועות זהות שחוזרות על עצמן אלא עבודה מגוונת. ובאשר לארוע - התובעת לא העידה את הטכנאי שיחד עימו הרימה את החולה. וכן מדובר בעבודה רגילה ואין מדובר בארוע חריג ואכן התובעת המשיכה לעבוד באופן רגיל שבועיים לאחר מכן. 5. לאחר שבחנתי את העדויות הנני סבורה כי יש לקבל, בשלב זה, את גרסתה של התובעת כי עקב הרמת החולה בתאריך 1.7.98 חשה בכאב חד באזור הצוואר ולאחר מכן הכאבים התפתחו עד שנאלצה להפסיק לעבוד. עדותה של התובעת היתה אמינה ואין בעובדה שלא ציינה את שם הטכנאי שהיה עימה באותה עת כדי לפגום באמינותה. שאלה אחרת היא - אם יש קשר סיבתי בין אותה הרמה לבין פגיעתה של התובעת בגב וזאת גם לאור העובדה שהתובעת המשיכה בעבודתה הרגילה עוד כשבועיים ימים. על כך יש למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלה זו. 6. באשר לתורת המיקרוטראומה - אין ספק כי עבודת האחות היא עבודה פיזית קשה אך עדיין אין בכך כדי להניח תשתית עובדתית לתורת המיקרוטראומה וזאת בשים לב להלכה שנפסקה בענין "עובדיה יוסף" לגבי החלת תורת המיקרוטראומה על פגיעה בגב, ולגבי העובדה שאין מדובר בתנועות חוזרות ונשנות אלא עבודה מגוונת ביותר. 7. על כן, ב"כ הצדדים ימציאו את המסמכים הרפואיים שברצונם להביא בפני המומחה וזאת תוך 30 ימים מהיום ולאחר מכן תנתן החלטה בהתאם. הרמת משקלעמוד השדרהכאבי גב / בעיות גברפואהתאונת עבודה