ביצוע עסקאות מתואמות נוגדות – עבירה על פי חוק ניירות ערך


גזר דין

בתקופה הרלבנטית לכתב האישום היה הנאשם מנהלה של חב' אטומיק השקעות בע"מ (להלן: "חב' אטומיק") והחזיק ב- 99% ממניותיה.
חב' אטומיק עסקה בהשקעות בניירות ערך עבור לקוחות.

במועדים הרלבנטים לכתב האישום ביצע הנאשם פעולות בשוק ההון באמצעות שלושה חשבונות ני"ע אשר היו בשליטתו ובניהולו הבלעדיים: חשבונו האישי (מס' 32411), חשבון חב' אטומיק (חשבון מס' 32410) וחשבון חמותו - פרידה קמינצקי (חשבון מס' 32450) אשר נוהלו כולם בבנק הספנות בע"מ סניף שד' רוטשילד בת"א. (להלן: "סניף הבנק")

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בכך שבתאריך 18.8.98 השפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ני"ע - עבירה על סעיף 54 (א) (2) לחוק ני"ע התשכ"ח - 1968 (להלן: "חוק ניירות ערך") בכך שביצע עסקאות מתואמות ונוגדות מחשבונות בסניף הבנק שבשליטתו. במועד הנ"ל בסמוך לסיום המסחר בבורסה לני"ע בת"א, נתן הנאשם הוראה בשלב הרציף, לרכוש לחשבונו האישי את הכמות המירבית הניתנת לרכישה של מניות חב' לומיר אחזקות בע"מ (להלן - "לומיר") בשער מגביל (לימיט) של 380 נקודות אשר היה נמוך ב- 90% משער הפתיחה, ומיד לאחר מכן נתן הוראת מכירה מחשבונה של חב' אטומיק של אותה כמות ני"ע ובאותו לימיט.

ע"י ביצוע פעולות מנוגדות מחשבונות שבשליטתו בסמוך לשלב המסחר בשלב הרצף הבטיח הנאשם את שער הנעילה במניית לומיר באותו יום של המסחר, מבלי לאפשר למשקיעים אחרים לסכל העיסקה אותה תיכנן.


הנאשם ביצע פעולות מכירה וקניה פיקטיביות בין שני חשבונות שבשליטתו, תוך ניצול זמן המסחר ושיטת המסחר, וזאת במטרה להשפיע על שער המניה ולקבוע שער נמוך ככל האפשר.

לאחר מכן הורה לפקידת הבנק למכור לחשבון חמותו - קמינצקי, מחשבון חב' אטומיק את יתרת הכמות של מניות לומיר שנותרה בחשבון זה, וזאת בעסקה מחוץ לבורסה בשער 380 נקודות.

הנאשם אשר קבע באמצעות פעולותיו כאמור, את שער הנעילה של מניית לומיר לאותו יום מסחר - שער נמוך ככל האפשר, עשה כן כדי ליצור הפסד מלאכותי בחשבון חב' אטומיק.

הנאשם יצר איפוא מחזור מסחר מלאכותי במניות לומיר, וכן יצר מצג שווא לגבי המסחר במניות, והשפיע בדרכי תרמית על תנודות שער ני"ע.


התביעה עתרה לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל שלא לריצוי בעבודות שירות, מאסר ע"ת וקנס בהדגישה את חומרת העבירות אל מול נסיבותיו האישיות של הנאשם.


הסניגוריה עתרה לביהמ"ש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס בלתי מכביד, וזאת מחמת נימוקיה כדלקמן:
א. מדובר במעשה יחיד של השפעה על שער ני"ע, וזאת בניגוד לעברייני מס אחרים המבצעים עבירות על סעיף 54 לחוק ני"ע, כשפעולותיהם מתאפיינות במעשים מתוכננים שתכליתם להשפיע באופן רציף ולאורך זמן על שער ניירות הערך.


ב. הנאשם לא הפיק רווח על חשבון משקיעים אחרים, ותכלית מעשיו היתה יצירת הפסד בחשבון חב' אטומיק לצרכי מס ע"י הורדת שער ני"ע זה שהוחזק ע"י חב' אטומיק.


ג. הנאשם לא הפיק רווח גם בתחום מס הכנסה - תכלית מעשיו נשוא כתב האישום, שכן, יצירת הפסדים לחב' אטומיק לא היו משנים דבר באופן ממשי מאחר ולחברה היו הפסדים צבורים לשנה זו שהגיעו לסך של כ- 1.4 מליון ש"ח, ולתאריך 31.12.98 הגיעו לסך כ- 2.2 מליון ש"ח, ובפועל הנאשם לא כלל את ההפסד שנגרם לו בחשבון החברה בדו"ח שהוגש לשנת המס 1998.


ד. לטענת הסניגור, לא נגרם נזק כלשהו לציבור המשקיעים מאחר ובאותו יום של המסחר לא בוצעה עסקה בני"ע לומיר במחיר שנקבע לאחר פעולות הנאשם.


למחרת היום, בבוקר המסחר בוצעה עסקה אחת בה נמכרו 7 ערך נקוב מניות לומיר בשער

380 נקודות כששווי העסקה היה 26 ש"ח, ולדעת הסניגור מדובר כנראה במפגש אקראי של פקודות מחשב שכן, לטענתו, לא יתכן שמשקיע סביר יבצע עסקה בשווי הנ"ל.
באותו יום בוצעו שתי עיסקאות אך לא בשער שקבע הנאשם , אלא בשער של 3650 נקודות.


ה. לטענת ב"כ הנאשם, מרשו לא ביצע המעשים נשוא כתב האישום מתוך תאוות בצע, אלא עסקינן באדם הלקוי במבנה אישיותו אשר ביצע מעשים תמוהים בעת היותו בלחצים נפשיים כפי שפורטו ע"י הפסיכיאטר פרופ' לאור.
אליבא דסניגור, הנאשם פעל מתוך דחף רגעי חסר כל הגיון ונטול המאפיינים העברייניים הקלסיים.
ב"כ הנאשם הוסיף וציין כי הראיה לחוסר ההגיון בפעילות הנאשם מצוי בעובדה שכל איש המצוי ברזי שוק ההון היה מבין כי ביצוע עיסקאות הגורמות לירידה של 90% בשער מניות לומיר יסב אליו תשומת לב רשויות הבקרה והפיקוח של רשות ני"ע. מה גם שהנאשם ביצע הפעולות כשהוא מציין באזני הפקידות כי הוא מבצע עסקאות בינו לבין עצמו ועל מנת לקבוע שער נמוך.


ו. הנאשם הודה בחקירתו, ושיתף פעולה עם חוקריו.
ב"כ הנאשם אינו מכחיש כי מרשו ידע והבין כי פעולותיו ישפיעו על מניית לומיר, אך לטענתו, עשה כן מאחר שרצה להשיג יתרון מיסויי, והמניע שלו לא היה השפעה על מחיר המנייה.


ז. בהסתמך על האיבחון הפסיכודיאגנוסטי שערך ד"ר וולמר לנאשם נמצאו באישיותו של הנאשם מאפיינים נרציסטיים, והוא מסוגל לעוות את המציאות כדי שזו תתאים לצרכיו הפנימיים, כאשר אינו מסוגל להשיג את אשר תיכנן.


ח. הנאשם הינו אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי אשר שירת בצה"ל כקצין בחיל התותחנים, ועוסק כיום בפעילות התנדבות באל"י, ולומד לתואר שני בביו-פסיכולוגיה.


ט. הנאשם שהיה פעיל בעבר בשוק ההון לא יוכל עקב הרשעתו לקבל רשיון מנהל תיקים, ולא יוכל להיות מועסק ע"י גופים מוסדיים.


מטעם ההגנה העידה גב' רחל הירשברג מעמותת אל"י אשר תיארה את פעילותו ההתנדבותית המסורה של הנאשם, ולטענתה, הוא אינו מחמיץ אף פגישה, לרבות המפגש ביום בו בא בנו בברית אברהם אבינו, והקשר שיצר עם הילדים הינו חם ואמפטי.
כמו כן העיד פרופ' לאור. התייחסות לחוות דעתו תפורט בהמשך.


ב"כ הנאשם הפנה את ביהמ"ש לאסופת פסקי דין שניתנו ע"י מותב זה:


ת.פ. (ת"א) 6562/99 מ.י. נ' יצחק רומנו (לא פורסם).
ת.פ. (ת"א) 1967/95 מ.י. נ' עוזי כהן (לא פורסם).
ת.פ. (ת"א) 7943/95 מ.י. נ' גיורא סמואל ואח' (לא פורסם).


עפ"י פסקי הדין הנ"ל הוטל על הנאשמים עונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שרות, מאסר ע"ת וקנס כספי, וזאת גם כאשר הנאשם ביצע שבע עבירות של השפעה בדרכי תרמית של שער ני"ע תוך "הרצת" שער המניה לפני הנפקה כמו בת.פ. 7943/95 שאוזכר לעיל או כאשר נאשם ביצע שתי עבירות כנ"ל בת.פ. 6562/99.
כאן יוער כי בשני המקרים הנ"ל כיבד ביהמ"ש הסדר טיעון, שאיננו קיים בענייננו.


לאחר גזה"ד שהטיל מותב זה בת.פ. 7943/95 החליט כב' השופט בנימיני משיקולי אחדות הענישה להטיל בת.פ. 13181/97 מ.י. נ' חנן לוריה ואורן רשף (לא פורסם) - עונשי מאסר לריצוי בעבודות שרות, מאסר ע"ת וקנס. גם על נאשמים אחרים שהיו קשורים לאותה פרשה.


בת.פ. 10334/2000 מ.י. נ' טל פודים (לא פורסם) נדון עניינו של מי שפעל להפצת מידע כוזב באינטרנט כדי להשפיע על שער מניית חב' אורדן, וביהמ"ש הסתפק בהטלת של"צ ללא הרשעה, בקובעו כי לנאשם לא היה אינטרס כלכלי, והוא לא הפיק רווח אישי מהשינוי בשער המניה.
ברע"פ 2184/96 חרובי ודהאן נ' מ"י, פד"י נ"ד (2), 114 אישר ביהמ"ש העליון עונש שגזר ביהמ"ש המחוזי על נאשמים שהורשעו בעבירה דומה, לאחר שמיעת ראיות. על הנאשמים הוטל עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר ע"ת וקנס, וזאת כאשר נקבע שהיתה פעולה מתוחכמת של הרצת מניות והטעיית משקיעים מתוך מטרה לגרוף רווח.


בענייננו, הנאשם נמצא כשיר לעמוד לדין, והסנגוריה אינה חולקת על מימצא זה.
ראה דברי ב"כ הנאשם בטיעוניהם לעונש: "הנאשם איננו טוען טיעון כלשהו שיש בו כדי לכפור בחבותו המשפטית, לכפור בכך שביצע עבירה או מהוות חזרה כלשהי מהודייתו בעבירות כתב האישום, הנאשם הודה - והוא עומד בהודייתו - כי פעל מתוך מודעות למעשיו. הוא היה מודע לכך שמעשיו יורידו את שער נייר הערך, וחפץ בכך, על מנת ליצור לעצמו הפסד למטרות מיסוי, אולם כפי שנטען להלן, הנאשם ביצע את המעשים הללו מתוך דחף רגעי ושטותי, נטול כל הגיון או תכנון עתידי, ונטול כל הפנמה של המשמעות הנורמטיבית של פעולתו". (סוף עמ' 3 ותחילת עמ' 4 לטיעונים בכתב).


לטענת הסניגור המלומד, האיבחון הפסיכודיאגנוסטי אשר הצביע על קווים נרציסטיים אצל הנאשם אינם של "אהבת העצמי" המתקיימים אצל חלק מהאנשים, אלא מדובר בליקוי נפשי משמעותי הרבה יותר אשר יש בו כדי לפגוע בתיפקוד הנאשם.


פרופ' לאור טען כי הנאשם סובל מהפרעת אישיות נרציסטית, וציין כי הוא מסתמך על חוות דעתו של ד"ר וולמר.
אליבא דפרופ' לאור על אף הפרעת האישיות הנרציסטית, הנאשם מתפקד בחיי היומיום ברמה קוגנטיבית ומוסרית גבוהה, אך תחת לחץ של איום על ערכו העצמי מתנתק הנאשם מגורמי התמיכה הפנימיים שפיתח, ומצמצם את השדה הקוגנטיבי עד כדי התעלמות מפרטים חשובים, ובעקבות כך לא מתאפשרים בוחן ושיפוט מציאות תקינים.


פרופ' לאור גרס איפוא כי בהיות הנאשם תחת לחץ של איום על ערכו העצמי עקב בעיות פיריון ומצב כלכלי, היתה הצרה של השדה הקוגנטיבי, אשר כנראה הביאו לכשל פעולה חיצוני.


אקדים ואומר כי אינני מייחסת משקל רב לחוות דעתו של פרופ' לאור, וזאת מחמת העובדה שייחס לנאשם הפרעת אישיות שלא נקבעה באיבחון הפסיכודיאגנוסטי, וגורמי הלחץ אליהם התייחס לא אוזכרו ע"י הפסיכולוג שטפל בנאשם עת לא קצרה (ד"ר הירדני).


ד"ר וולמר ערך לנאשם מבחנים פסיכודיאגנוסטים, ומחוות דעתו עולה כי קיימים באישיותו קוים נרציסטיים מובהקים, אך לא נקבע כי לנאשם הפרעת אישיות נרציסטית.
לדבריו, לנאשם צרכים פנימיים חזקים לתלות ותמיכה, וצורך להגיע להישגים מרשימים בתחומים בהם הוא פועל, וצרכים אלו עלולים לגרום לעיוות ביכולת התפיסה, ולהוביל אותו לבצע מהלכים ללא תכנון מתאים.
על פי האבחון הפסיכודיאגנוסטי, אישיותו של הנאשם בלתי בשלה, והוא מסוגל להמצא במצב שבו לא יהיה מספיק רגיש לצרכי האחר מאחר והוא רואה את עצמו החשוב והמרכזי מכולם.


מטפלו של הנאשם במשך כמחצית השנה - ד"ר הירדני לא הזכיר את קשיי הפריון, אשר היוו כביכול גורם לחץ על הנאשם, וממכתבו עולה כי מצבו הכלכלי של הנאשם - איתן.
משמע, לא התקיימו גורמי הלחץ בגינם היתה יכולה להגרם הצרה בשדה הקוגנטיבי, כטענת פרופ' לאור.


עפ"י הספר המדריך בפסיכיאטריה של סדוק וקפלן שקטע ממנו הוא ת7/ ב' הצרת השדה הקוגנטיבי איננו מאפיין מבחין ומגדיר של הפרעת האישיות הנרציסטית.


לטענת פרופ' לאור, הנאשם ציין בפניו שהוא חשב רק על תיכנון המס, בעת שביצע הפעולות נשוא כתב האישום. טענה זו אינה מתיישבת עם הודאת הנאשם בעובדות 8-9 לכתב האישום, וסביר להניח שהיה מתייעץ עם אשתו שהינה רואת חשבון העובדת במס הכנסה.


אין מחלוקת שהנאשם הינו אדם אינטלגינטי. הוא סיים בהצטיינות תואר ראשון בכלכלה, ואח"כ תואר שני במינהל עסקים. כיום הוא לומד לתואר שני בביו-פסיכולוגיה. במהלך שירותו הצבאי היה קצין מבצעים בחיל התותחנים. לאחר לימודיו הוא עבד בבנק דיסקונט כאנליסט בשנים 1992-93 וניהל קרן נאמנות.


באשר למניע שעמד מאחורי פעולות הנאשם - ב"כ הנאשם חזר והדגיש בסיכומיו כי הנאשם לא רצה בתוצאה של השפעה על מחיר מניית לומיר, אם כי הבין שפעולותיו ישפיעו על מחיר המניה, אלא שתכלית פעולותיו היתה השגת יתרון מיסויי.


הנאשם היה פעיל בשוק ההון במשך שנים, ולא ניתן כמובן לשלול הבנתו כיצד פועל שוק זה, ומהם הכוחות המשפיעים עליו, וכיצד להגיע לתכלית מעשיו.
אין להבחין במי שמבקש ליצור לעצמו "יתרון מיסוי" באמצעות הפעלת השפעה ע"י פעולה בשוק ני"ע לעבריין מס אחר שרצונו להפיק רווח במישרין על שער המנייה.


בחינת הודאת הנאשם - ת1/ ושיחותיו עם פקידות הבנק (תמלילים ת2/) מלמדים כי הנאשם ביצע מעשי העבירה לאחר תיכנון.


מהודאת הנאשם ת1/ עלה, כי מהעיתונות למד הנאשם שעומד להיות מוטל מס על פעילות בני"ע של חברות, ועל כן פעל לקביעת שער הנמוך ב- 90% משער הפתיחה המתבסס על שער הנעילה של יום המסחר הקודם. הנאשם ביקש ליצור הפסדים בחברת אטומיק, וליצור רווח פטור ממס בחשבונו האישי ובחשבון חמותו אותו הפעיל, כשהוא פועל באופן זה על מנת שלא יחשב כסוחר ני"ע, בהסבירו כי הקביעה שאדם הוא סוחר בני"ע נעשית עפ"י היקף הפעילות שלו בחשבון ני"ע שהוא מנהל, וע"י הפעלת חשבון חמותו ביקש הנאשם להפחית נפח פעילותו בחשבונו האישי.


הנאשם פעל באופן מתוכנן בעת שביצע הפעולות להורדת שער מניית לומיר ולא עקב עיוות תפיסה או בוחן מציאות בלתי תקין. בעת ביצוע המעשים היה מצבו הכלכלי איתן (ראה עמ' 2 לחוות דעתו של ד"ר הירדני - ת6/).


אי הכללת ההפסד שנגרם לנאשם בחשבון חב' אטומיק בדו"ח שהוגש לשנת המס 1998 אשר הוגש בתאריך 12.7.2000, יכלה לנבוע גם מכך שהדו"ח הוגש לאחר חקירת הנאשם ברשות ני"ע (החקירה היתה בתאריך 21.12.98).


הנאשם לא פעל כמנהל תיק השקעות עבור לקוחות, והרשעתו אינה פוגעת, איפוא, בעסוקו, מה גם שהוא פנה לתחום הביו-פסיכולוגיה. אשר על כן אין משמעות עונשית לחסימת האפשרות העתידית כי יעסוק בדרך של יעוץ השקעות וניהול תיקי השקעות עבור אחרים.


כבר נקבע לא אחת, כי החומרה בעבירת התרמית בני"ע היא הפגיעה בעקרונות המסחר ההוגן.
קביעת מחיר שאינו משקף תחזית כלכלית פוגע באמון הציבור בשוק ני"ע, ויש בו כדי להרתיע משקיעים פוטנציאליים מלפנות לשוק ני"ע מחשש שמחירה של מניה משקף פעולות מלאכותיות.
לשיטתי, העונש ההולם למבצע עבירות על סעיף 54 (א)(2) לחוק ני"ע הוא עונש מאסר בפועל, וזאת על מנת להרתיע עבריינים בכח.
בנסיבות מיוחדות, אופן ריצוי עונש המאסר יכול ויהא בעבודות שירות.


אני מודעת לפסיקת ביהמ"ש אשר הטילה עונשים קלים יחסית על נאשמים שהורשעו בהשפעה בדרכי תרמית על שער ני"ע. ראה: ע.פ. 1112/93 מ.י. נ' חרובי ואח' (לא פורסם) ורע"פ 2184/96 חרובי נ' מ.י. דינים עליון כרך נ"ג (845).


ברם, לא ניתן יהיה להלחם בתופעת התרמית בשוק ני"ע אם לא יועלה "רף הענישה", ומה שנקבע בשנות ה- 90 אינו עוד הולם שוק הון תוסס ומתפתח, כאשר רשויות אכיפת החוק התייעלו, ודרכן באיתור עבריינים צלחה יותר מבעבר.


לדיאבון הלב, מאז הורשע יעקב רוזנבוך - העבריין הראשון שהורשע בישראל בהשפעה בדרכי תרמית על שער מניות תוך ביצוע עסקאות מתואמות מלאכותיות (ראה ע.פ. 1327/86 מ.י. נ' יעקב רוזנבוך (פס"מ מ"ט (2) 309) - רבו מעשי העבירה, ורמת הענישה צריכה להתאים לשינויים וההתפתחויות בשוק ההון על מנת לשמר את אחת ממטרות הענישה החשובות: הרתעת עבריינים פוטנצאליים.


יחד עם זאת, אין להעלות את רף הענישה כאשר ב"כ הצדדים מגיעים להסדר טיעון.
מקום בו הגיעו ב"כ הצדדים להסדר טיעון, יכבד ביהמ"ש את ההסכמה אליה הגיעו, אלא אם יגיע לכלל מסקנה כי היתה חריגה ופגיעה באינטרס הציבורי, והסכמת התביעה להסדר התבססה על שיקולים בלתי ראויים.
אשר על כן לא ניתן להקיש מעונשם של נאשמים שהגיעו להסדרי טיעון עם התביעה, לענישה ההולמת הנסיבות בתיק דנן.


עוד יש להוסיף, כי בעבירות על חוק ני"ע כמו גם בעבירות המיסוי, יש להעדיף האינטרס הציבורי על פני האינטרס האישי של הנאשם.


אינני מקבלת גם את הטענה כי ממעשיו של הנאשם לא נגרמו נזקים למניית לומיר, וזאת גם אם למחרת המסחר לאחר רכישה מזערית בסך 26 ש"ח בוצעו עסקאות בשער גבוה מזה שקבע הנאשם.
מדברי רו"ח רונן חייא - חשב חב' לומיר, למד ביהמ"ש, כי למניית לומיר נגרם נזק תדמיתי בעיני הציבור, שכן צניחת שער מניה ב- 90% אינו ענין של מה בכך. לטענת רו"ח חייא, אנשים שרכשו נכסים מחב' לומיר פנו אליו ובקשו להעביר אותם נכסים על שמם מחשש לאי איתנות החברה. (ת3/ שורות 17-19).
עוד לדבריו, האטרקטיביות של מנית לומיר נפגעה, מאחר שפעילים בשוק ההון ציינו כי אם מניה זו נסחרה בשער 380 נקודות, ולו ביום מסחר אחד, הרי הם אינם מוכנים לרכוש מניה זו בשער גבוה פי עשרה (ת3/ שורות 23-26).


לקולת העונש, יש לציין את הודאת הנאשם שחסכה מזמנו של ביהמ"ש ומנעה הטרחת עדים, שיתוף הפעולה שלו עם חוקריו, ונסיבותיו האישיות לרבות טיפול פסיכולוגי אותו הוא מקבל כיום.


לאור כל המקובץ לעיל, ולאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים, אני מטילה על הנאשם כדלקמן:


א. מאסר בפועל לתקופה בת 8 חודשים.


ב. 10 חודשי מאסר ע"ת, והתנאי הוא שלא יעבור העבירה בה הורשע, תוך 3 שנים מתום ריצוי עונש המאסר.


ג. קנס בסך 40,000 ש"ח או 4 חודשי מאסר תמורתו.
הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך 1.7.2001.


הודע לנאשם על זכותו לערעור תוך 45 יום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק ניירות ערך

  2. אוכף קטום

  3. פרט מטעה בתשקיף

  4. הארכת כתבי אופציה

  5. עבירות בורסה

  6. מילון מושגים בורסה

  7. עורך דין ניירות ערך

  8. אופציות מט''ח

  9. צו ניירות ערך

  10. בוררות בבורסה

  11. רשימה מקבילה - בורסה

  12. תרמית בקשר לניירות ערך

  13. הפסד מניירות ערך

  14. הפרת התחייבות לקבלת אופציות

  15. עסקאות מתואמות בבורסה

  16. סעיף 54(א)(1) לחוק ניירות ערך

  17. הנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך

  18. מכירת אופציות ללא הרשאה

  19. תלונה לממונה על שוק ההון

  20. תקנות ניירות ערך פרופורמה

  21. תביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך

  22. שימוש שלא כדין בתיקי ניירות ערך

  23. תקנות ניירות ערך פרטי התשקיף

  24. צו איסור הלבנת הון חבר בורסה

  25. צו מסירת מסמכים - רשות לניירות ערך

  26. סעיף 52ד חוק ניירות ערך - מידע פנים

  27. ערעור עבירה על חוק ניירות ערך

  28. מחיקת מניות חברה - רישום למסחר בבורסה

  29. החזקת ניירות ערך מעבר לשיעור המקסימלי

  30. האם מותר לבנק להציע לקנות ניירות ערך ?

  31. תביעה ייצוגית – נזק משקיעים בניירות ערך

  32. בקשת אישור תביעה ייצוגית – חוק ניירות ערך

  33. השפעה בדרכי תרמית על שעריהן של ניירות ערך

  34. תקנות ניירות ערך חתימה ודיווח אלקטרוני

  35. ייפוי כוח להשקיע כסף בניירות ערך באופן סולידי

  36. תקנה 36 לתקנות ניירות ערך דוחות תקופתיים מיידיים

  37. תקנות ניירות ערך אופן הצעת ניירות ערך לציבור

  38. פיצוי על החלטות הבורסה בתהליך הנפקת מניות חברה לציבור

  39. ביצוע עסקאות מתואמות נוגדות – עבירה על פי חוק ניירות ערך

  40. ערעור על שינויים בהנחיות לעניין רישומם של ניירות ערך למסחר בבורסה

  41. בקשה אישור תביעה ייצוגית – הפרת חובות גילוי דיווח על פי חוק ניירות ערך

  42. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון