תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים








תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים


החלטה

1. בפני בקשה למינוי כונס נכסים לנכסי המשיבה (מטלטלין ומלאי עסקי) אשר עוקלו בעיקול זמני, במסגרת בש"א 4656/00.


הבקשה הוגשה לפי תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.


2. הרקע העובדתי:
א. המשיבה היא חברה שהפעילה חנות למכירת מוצרי הלבשה בככר המדינה בתל אביב.


ב. המבקשת שימשה כמנהלת החנות.


ג. בתאריך 2.10.00 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבה לתשלום שכר עבודה, פיצויי הלנת שכר, פדיון חופשה שנתית ודמי הודעה מוקדמת לפיטורים, בסך של 17,640 ש"ח, נכון ליום הגשת התביעה.


ד. בד בבד עם הגשת התביעה הגישה המבקשת בקשה למתן צו עיקול זמני

(בש"א 4656/00) על כל המטלטלין ו/או הזכויות ו/או ניירות ערך ו/או הכספים ו/או המלאי העסקי ו/או כלי הרכב המצויים בחצריה ו/או במחסניה של המשיבה ברח ה' באייר 4 תל אביב.


ה. ביום 2.10.00 ניתן צו עיקול כמבוקש על ידי כב' הרשם אורגיל, עד לסך של 17,640ש"ח.


ו. ביום 12.10.00 ביצעה ב"כ המשיבה את צו העיקול ודו"ח על ביצוע צו העיקול הוגש בהודעתה של ב"כ המבקשת לבית הדין מיום 24.10.00.


על פי הודעתה של ב"כ המבקשת, בוצע עיקול על פריטים שונים כגון: מכשירי טלפון פקס, רדיוטייפ, מגירות, שולחן זכוכית, ארון מדפים ובעיקר על הבגדים שהיו מצויים אותה שעה במקום – המלאי העסקי של המשיבה בחנות.


ז. ביום 21.11.00 הגישה ב"כ המבקשת בקשה זו למינוי כונס נכסים וזאת מן הטעם שלטענת המבקשת, ערכה המשיבה מכירת חיסול של כל מלאי החנות ובכללו המלאי המעוקל.
המבקשת טענה כי המשיבה מנסה להתחמק מתשלום חובותיה כלפיה.


על פי האמור בבקשה, קיים חשש כבד להברחת המלאי המעוקל על ידי המשיבה.
לפיכך, טענה ב"כ המבקשת, מינויה ככונסת נכסים הנו הסעד הזמני המועיל ביותר למניעת הברחת הנכסים שעוקלו.


ח. הדיון בבקשה זו למינוי כונס נכסים, שנקבע מלכתחילה ליום 23/11/00 (יומיים לאחר מועד הגשתה), נדחה מספר פעמים, על פי בקשות הצדדים.


ט. ביום 28.11.00 הגישה המשיבה בקשה לביטול צו העיקול הזמני

(בש"א 5356/00).
לאחר דיון במעמד שני הצדדים דחה כב' הרשם אורגיל את הבקשה.


יחד עם זאת, ניתנה למשיבה אפשרות להמיר את צו העיקול בהפקדת ערבות בנקאית, או של חברת ביטוח, בסך של 18,000 ש"ח, תוך 15 יום.


המרה כאמור לא בוצעה.


י. בהודעה לבית הדין מיום 24.12.00 הודיע ב"כ המשיבה לבית הדין כי כל הפריטים המעוקלים הועברו מכתובת המשיבה לפי כתב התביעה למחסן בהרצליה.


3. ביום 15.5.01 התקיים דיון בבקשה למינוי כונס נכסים במעמד הצדדים.


במעמד הדיון נמסר מפי ב"כ המשיבה כי החנות נסגרה וכי המלאי העסקי – הבגדים עליהם הוטל עיקול הועברו למחסן במושב עולש, אצל אמו של מנהל המשיבה ובעליה, מר באשי.


4. במעמד הדיון הוסיפה וטענה ב"כ המבקשת כי למשיבה חובות נוספים והמטלטלין שעוקלו הם ככל הניראה רכושה היחיד של המשיבה, ואף למר באשי עצמו אין נכסים פרטיים נוספים.


טוענת המבקשת כי מדובר במלאי מתכלה ואם לא ימומשו כעת המטלטלין המעוקלים לא יהיה למבקשת אפשרות לגבות את סכום פסק הדין, ככל שיפסק לטובתה.

5. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעמים הבאים:
א. לטענת ב"כ המשיבה כונס נכסים ממונה לצורך הוצאה לפועל מן היושר. התביעה עדיין לא התקבלה ואין מקום למנות כונס נכסים.


ב. תפקידו של הכונס יכול היה להיכנס ולנהל את החנות. המבקשת בחרה להטיל עיקול זמני על המלאי, דבר שמנע את ניהול החנות. המבקשת לא הסכימה לצמצום הצו וסירבה להמיר את העיקול על המטלטלין בלבד, התעקשה להשאירו על המלאי ובכך גרמה נזק למשיבה.


ג. בנוסף, יש לשקול, במסגרת מאזן הנוחות, את עלות כינוס הנכסים לעומת סכום התביעה.


הדין החל:
6. הסעד של מינוי כונס נכסים נקבע בתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן תקנה 388) וזו לשונה:


"388(א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם

שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:
(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;

(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;

(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;

(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים.


(ב) בית המשפט או הרשם הדן בבקשה יביא בחשבון את סכום החוב

החוב שהמבקש תובע, את הסכום שכונס הנכסים יוכל להשיג לפי המשוער ואת ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו, ורשאי הוא, אם נראה לו הדבר, להורות על עריכת חקירה בענינים אלה או בענינים אחרים לפני המינוי."





7. תקנה זו לא אומצה אמנם מפורשות בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991, אולם גם מקום בו אין העניין מוסדר בתקנות סדרי הדין בבית הדין לעבודה, רשאי בית הדין לאמץ הוראות מתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"), מתוקף הוראתו של סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969 (להלן: "החוק") וכזאת אף נעשה הלכה ולמעשה, עת מוחלות הן, מקום בו אין בנמצא ההסדר הנדרש בתקנות סדרי דין בבית-הדין לעבודה.


(ע"ע 1082/00 - יעקב דאובה נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ, תק-אר 2000 (3), 492 ,עמ' 494.)



כדי לאפשר לבתי הדין לעבודה לטפל בסכסוכי עבודה, ביחסים שבין עובד למעביד, ובענינים סוציאליים שונים הנוגעים לחוק הביטוח הלאומי, בדרך גמישה ומהירה, ענינית ולא פורמליסטית, וכן כדי לאפשר התפתחות סדרים ונהלים על פי הצורך והניסיון, הוענקה לבתי הדין לעבודה, בסעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, סמכות רחבה לנקוט בדרך של מעין "חקיקה שיפוטית" בכל הנוגע לסדרי דין שלא הוסדרו בתקנות המיוחדות לערכאות אלה [תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, שהחליפו תקנות קודמות משנת 1969].


(בג"צ 1199/92 - אסתר לוסקי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מז(5), 734 ,עמ' 742-743.)



לשם עשיית משפט צדק רשאי בית הדין לאמץ לו ולפעול על פי תקנות מתקנות סדר הדין האזרחי;

"מטרת המחוקק בסעיף 33 הינה לפשט את הליכי הדיון ... אין כל מניעה, במקרים הראויים, לאמץ הוראה מהוראות סדר הדין האזרחי."



(דב"ע מט/124-3 טניס בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"ע כא 96 ,92; ראה גם: דב"ע נב60-3 ההסתדרות הכללית נ' יורם ברזילי פד"ע כג 477 ,475; דב "ע נב/3- 3 אברהם סרברניק - אהוד הוכמן ואח' פד"ע כד 191 ,188).


8. כאמור, תקנה 388(א)(1) קובעת כי בית המשפט רשאי, אם הדבר ניראה לו צודק ונוח למנות כונס נכסים אף לפני מתן פסק הדין.


מינוי כונס נכסים הנו סעד מן היושר אשר אינו ניתן כדבר שבשיגרה, אלא לפי שקול דעתו של בית המשפט.




בעבר, צמצמו בית המשפט את השימוש בתקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי למקרים הבאים:


א. כאשר נטושה מחלוקת לגבי רכוש, ובית המשפט משוכנע, שמן הראוי לנקוט אמצעים כדי לשמור על הרכוש, עד אשר יתבררו הזכויות שבו,



ב. כאשר שניים או יותר זכאים לרכוש אך זכותו של כל אחד מוגבלת, והרכוש הוא בסכנת השמדה או קלקול,



ג. כאשר השיג אדם פסק דין ורוצה לרדת לנכסי החייב כדי להיפרע, אך דרכי ההוצאה לפועל הרגילים אינם מאפשרים לנושה לשים את ידו עליהם.


(ע"א 224/47 אינג' א. ד. טחורש ואחיו ירושלים נ' יעקב שצ'ופק ואח', פ"ד ב' (1) 414).


כיום, מינוי כונס נכסים אינו מוגבל רק למקרים המוזכרים לעיל.


בית המשפט העליון הרחיב את היריעה וקבע שההתפתחות החברתית, הכלכלית והמסחרית מצדיקה לעתים מינוי כונס נכסים גם מקום שבעבר לא ניתן היה לעשות מינוי כזה.


"אם נסכם, מוכן אני לקבל את הדעה, כי התנאים המסחריים והכלכליים במאה זו נותנים יסוד להנחה, כי איננו צריכים להיות צמודים לאותן ההלכות שהתגבשו... יש להשאיר מרחב סביר לשיקול-דעתו של השופט, בהתחשב בהתפתחות הצורות המשפטיות של עסקי המסחר והכלכלה, בהיקפן העצום ובריבוי צורות עקיפת החוק בעבירות כלכליות, ולכן מוכן אני גם להניח שישנם מקרים, שמינוי כונס נכסים יהיה מועיל יותר וצודק, אפילו שלכאורה אפשר לבצע עיקול זמני בהתאם לתקנה 238."



(ע"א 689/74 - בשמת ו-2 אח' נ' עירית אילת, פ"ד כט(2), 281 ,עמ' 293-294)



9. אכן, מדובר בסעד מרחיק לכת שבגדרו מצטמצם חופש הפעולה של הנתבע בנכס מסוימת וכבר נפסק כי בית המשפט לא ימנה כונס מקום שיש בידי התובע אמצעים חליפיים יעילים.


10. תביעתה של המבקשת הנה תביעה כספית.


אמנם, כבר נקבע בפסיקה כי מינוי כונס נכסים "אינו מתאים לתביעות כספיות גרידא" (ע"א 132/77 שלום גניש ואח' נ' "פלמר" להשקעות בע"מ, פד"י לב (2) 64); אך יש להבין אמירות אלה על רקע הדברים שבהם נאמרו.


במקרה הטיפוסי שבו מוגשת תביעה כספית יוכל התובע בדרך כלל, לשמור על זכויותיו עד להכרעה בתביעה על ידי קבלת צווים זמניים אחרים, למשל על ידי מתן צו עיקול זמני.


בנסיבות אלה אין בדרך מקום למינוי כונס נכסים זמני הואיל ומדובר בסעד בעל אופי חלופי בלבד. עם זאת, אין לקבוע כלל גורף שלעולם ימאן בית המשפט למנות כונס נכסים זמני רק משום שהתובע תבע סכום כסף, אלא הכל תלוי בנסיבותיו המיוחדות של הענין.


עיקרו של המינוי הוא בשמירה על נכסים ידועים, בין על-מנת להבטיח הנאה מהם, בין על-מנת למנוע את סילוקם או השמדתם, כאשר דרכי ההוצאה לפועל או סעדים אחרים אינם מועילים.


(רע"א 7/89 - רותם חברה לבטוח בע"מ נ' חברת נשר סוכנות לביטוח ואח', פ"ד מב(4), 683 ,עמ' 691-692.)



11. במקרה שלפנינו הוטל כאמור צו עיקול זמני על המלאי העסקי של המשיבה, קרי; בגדים יקרי ערך, אשר בעת הטלת העיקול הזמני נמצאו בחנות המשיבה בככר המדינה בתל אביב.
בינתיים, סגרה המשיבה את החנות.


כפי שנמסר לבית הדין, כיום מאוחסנים הבגדים במחסן עולש, בבית אמו של בעלי המשיבה.


כאמור, למשיבה ניתנה אפשרות להמיר את צו העיקול בהפקדת ערבות בנקאית, אך המשיבה בחרה שלא ללכת בדרך זו.


המלאי העסקי מעוקל(על ידי המבקשת) ואין בידי המשיבה לעשות בו שימוש.


כפי שהובא בפני בית הדין, למשיבה אין נכסים נוספים, בין אם מקרקעין ובין אם מטלטלין, עליהם יכולה המבקשת להטיל עיקול זמני נוסף על מנת שתוכל להיפרע מהם, באם תזכה בתביעתה.
בנוסף עולה כי למשיבה חובות נוספים.


זאת ועוד, מעצם טבעו של המלאי המעוקל, ספק אם יהיה בעל ערך רב למבקשת בסיום ההליך המשפטי, אם תזכה בתביעתה.
הבגדים הנם עונתיים וערכם המסחרי הולך ופוחת עם חלוף הזמן.
לא זו אף זו, אחסון הבגדים כפי שאוחסנו יכול ויפגום בטיבם של הבגדים, מה שיביא לירידה נוספת בערכם המסחרי.


12. בשים לב לכלל הנתונים שהובאו לעיל, שוכנעתי כי אם לא ינתן בידי המבקשת סעד זמני נוסף, לבד מהעיקול הזמני שהוטל, עשויה היא, במידה ותזכה בתביעתה, לעמוד בפני "שוקת שבורה".


לעניין מטרתו של הסעד הזמני כבר נפסק כי:
"הסעד הזמני הוא אחד האמצעים שנועדו להבטיח כי אם יזכה התובע בתביעתו לא תיהפך הזכייה חסרת משמעות עקב חוסר יכולת מימוש פסק הדין, והוא הדין כאשר הסעד הזמני נועד להבטיח כי הדיון בתובענה גופה לא יתייתר על ידי נקיטת פעולות על ידי הנתבע שיש בהן כדי לאיין את ערכה של ההתדיינות".


(רע"א 5686/00 - אסתר מיסטריאל נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ, תק-על 2000(4), 215 ,עמ' 216. ההדגשה לא במקור מ.ל.).


וכפי שנפסק ברע"א 7/89 הנ"ל, מטרתו של הסעד הזמני היא למנוע הכשלת פסק דין פרוספקטיבי בתקופת הביניים שעד הינתנו.
בנסיבות מקרה זה שוכנעתי כי יש מקום להפעלתו של סעד זמני מרחיק לכת יותר, כפי שהתבקש.


13. לפיכך מתקבלת הבקשה למינוי כונס נכסים זמני למטלטלין שעוקלו במסגרת בש"א 4656/00, עד לגובה של 17,640 ש"ח.


עם זאת, בקביעת אופן ביצוע הכינוס נלקח בחשבון סכום התביעה ואופי ההליך, שהינו הליך מתחום משפט העבודה והמתנהל במסלול של דיון מהיר.


14. לפיכך, לצורך ביצוע הכינוס כאמור ימונו שני ב"כ הצדדים: עו"ד בנטון ועו"ד אורטל ככונסי הנכסים הזמניים במשותף.


כונסי הנכסים ימכרו את המלאי המעוקל המצוי במחסן במושב עולש – הכל עד לגובה העיקול שהוטל.


תמורת המכירה תופקד בקופת בית הדין ותהא כפופה לתוצאות פסק הדין בהליך העיקרי.


15. כונסי הנכסים יגישו דיווח משותף לבית הדין, לא יאוחר מיום 15/9/01.


16. שכרם של הכונסים ישקל ויפסק בתום ההליך.

17. סכום הערבות שהופקד על ידי המבקשת והערבות צד ג' שהוגשה לתיק בית הדין

במסגרת בש"א 4656/00 יחולו גם להבטחת כל נזק שיגרם למשיבה מכינוס הנכסים כאמור, בהתאם לפסק הדין בתיק העיקרי.


מבלי לגרוע בערובות אלו, הרי שכתנאי לכניסתו לתוקף של המינוי כאמור תפקיד המבקשת בקופת בית הדין, תוך 7 ימים ממועד המצאת החלטה זו לידיה, ערובה נוספת להבטחת כל נזק כאמור – בסך של 2,000 ש"ח.


18. המשיבה תישא בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד לטובת המבקשת בסך כולל של 1200 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק, לתשלום תוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו לידיה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק כינוס נכסים

  2. מהי סמכות כונס נכסים ?

  3. הסכם עם כונס נכסים

  4. מינוי כונס נכסים זמני

  5. טופס צו כינוס

  6. בש"א של כונס נכסים

  7. כונס נכסים משק חקלאי

  8. תקנות כונסי נכסים

  9. החלפת כונס נכסים

  10. הרשאה מפורשת

  11. בקשה למתן הוראות

  12. בקשה לשלם לקופת הכינוס

  13. מס תשומות - כונס נכסים

  14. סעד של מינוי כונס נכסים

  15. ערעור מע"מ של כונס נכסים

  16. בקשה למתן צו כינוס

  17. ארנונה - כונס נכסים

  18. תשלום לקופת הכינוס

  19. תלונה על כונס נכסים

  20. טופס מינוי כונס נכסים

  21. דו"ח כספי חברה בכינוס נכסים

  22. תביעה נגד כונס נכסים

  23. מינוי כונס נכסים נוסף

  24. בקשה למתן הוראות לכונס

  25. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  26. מתי מגישים בקשה למתן הוראות ?

  27. טענת רשלנות כונס נכסים

  28. טופס צו מינוי כונס נכסים

  29. תקנות שכר טרחת כונס נכסים

  30. מחלוקת בין כונס נכסים של חברות

  31. צו כינוס נכסים של שותפות רשומה

  32. טופס ערובה של כונס נכסים

  33. שיתוף פעולה עם כונס נכסים

  34. זכויות יורשים - כונס נכסים

  35. עיכוב ביצוע צו כינוס נכסים

  36. בקשה לחייב כונס נכסים להעביר כסף

  37. עובדים לשעבר של חברה בכינוס נכסים

  38. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  39. טופס התנגדות לבקשת צו כינוס

  40. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  41. מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב

  42. שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

  43. ערבות כונס נכסים בהוצאה לפועל

  44. האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים ?

  45. מסמכים המעידים על תשלום - צו כינוס

  46. חלוקת חניות על ידי כונס נכסים

  47. בקשה להורות לכונס נכסים להתקשר בחוזה

  48. קופת כינוס נכסים - תשלום ארנונה

  49. קניית רכב מכונס נכסים - סיכונים

  50. בקשה למינוי כונס נכסים על מקרקעין

  51. מינוי כונס נכסים למכירת נכס שאינו משועבד

  52. אישור לכונס נכסים למכור נכס מקרקעין

  53. בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד)

  54. טופס מינוי כונס נכסים ע''י בית משפט

  55. מכירה על ידי כונס נכסים – רשלנות מציע הצעה

  56. טענת קיזוז חוב של חברה בכינוס נכסים

  57. בקשה לדחייה על הסף - העברת כספים לקופת הכינוס

  58. בקשה למכור דירה באופן עצמאי בכינוס נכסים

  59. בקשת כונס נכסים למכור את זכויות החייב בנכס

  60. פיצויים בגין עוגת נפש עקב רשלנות כונס נכסים

  61. תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים

  62. בקשה למתן הוראות - סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות

  63. לטענת התובע הנכס בסופו של יום נמכר בהליך של כינוס נכסים

  64. מינוי כונס נכסים על זכויות במשק החקלאי במסגרת תיק הוצאה לפועל

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון