גימלאי של צה"ל - זכות לקבל גמלה

פסק דין הנשיא ס' אדלר: 1. המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב (סגן השופט הראשי השופט ר' כהן עב 140225/99; 601468/98) מיום 17.11.99, אשר דחה את תביעתו על הסף מן הטעם שהתיישנה הזכות להגשתה. בקדם הדיון בערעור החליטה סגנית הנשיא, כי הדיון יתנהל בדרך של סיכומים בכתב ופסק הדין יינתן לאחר הגשת הסיכומים אלא אם בית הדין יחליט להזמין את בעלי הדין להשלמת סיכומים. לאחר הגשת הסיכומים נקבע מותב בית הדין והוחלט, שאין מקום להזמין הצדדים להשלמת סיכומים. העובדות הצריכות לעניינינו: 2. המערער מר אברהם יוסף (להלן: המערער), שירת בצבא קבע תקופה שעלתה על 8 שנים. ביום 25.9.1984 השתחרר המערער ללא זכות לגימלה. במהלך שנת 1998 הוכר המערער כגימלאי של צה"ל וזאת למפרע מיום 1.8.89 גימלה זו שולמה למערער במהלך חודשים אפריל-מאי 1998, באופן שביום 9.4.1998 הועבר לו סך של 221,000 ₪ וביום 7.5.1998 הועבר לו סך של 10,000 ₪. תביעתו של המשיב בבית הדין קמא הינה לפיצוי הלנת שכר בגין תשלום הגמלה באיחור וזאת על פי סעיף 16 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 (להלן: חוק הגנת השכר). בתגובה לתביעתו של המערער הגישו המשיבים שתי בקשות בבית הדין האזורי למחיקת התביעה על הסף. הבקשה האחת - בקשה למחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית ומכיוון שהמערער אינו "עובד" לצורך סעיף 16 לחוק הגנת השכר. בית הדין האזורי, במותב מלא (השופט הראשי כהן ונציגי הציבור לנדסמן ו-בן-אהרן; עב 140225/99) קבע, כי יש לו סמכות עניינית, אך כי שאלת מעמדו של המערער כ"עובד" תוכרע רק לאחר שמיעת הראיות. על כך הגישה המשיבה ערעור ברשות, אשר נדחה (עע 202/99, ניתן 29.7.1999). הבקשה השנייה - לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנות. ההליך השני בבית הדין האזורי- 3. ביום 5.10.1999, בעקבות פסק הדין של בית דין זה, קיים בית הדין האזורי דיון לפני אב בית הדין בלבד. בעלי הדין הודיעו לבית דין זה, כי הפרוטוקול מדיון זה מכיל שני עמודים אשר ממוספרים כעמודים 2 ו- 3 ללא עמוד 1. למעשה, היה זה קדם דיון, מכיוון שהתקיים לפני אב בית הדין בלבד, אין החלטה לגבי דיון בהעדר נציגי ציבור וכנראה שלא הוזמנו נציגי הציבור. לאחר שמיעת טענות בעלי הדין הודיע אב בית הדין כי: "4. אמנם בהחלטתי מיום 7.6.1999 קבעתי שהשאלה המרכזית המתעוררת לאחר תביעתו של התובע היא שאלת סמכותו העניינית של בית הדין לדון בה, ולכן עד שלא תוכרע שאלה זו, אין לבה"ד לכאורה סמכות להתייחס לשאלות המבוססות על הכרעה שכזו. בנסיבות המיוחדות של העניין שבפני, כאשר אין חולק שהתובע שירת בצבא במסגרת שירות קבע וכל תביעתו כמוגדר בכותרתו היא תביעה על פי חוק הגנת השכר בגין גמלה מולנת, הרי שישקול מותב בה"ד פעם נוספת האם ניתן להכריע בבקשה למחיקה על הסף כבר בשלב זה ורק על פי ההכרעה בה, יתברר הצורך בקיום דיון בתביעה כולה המעוררת שאלות נכבדות של מעמד גמלאי ששירת בצבא בשירות קבע. 5. לפיכך, נדחה למתן החלטה בענין הבקשה האמורה ועל פי ההכרעה בה ייקבע המשך הדיון, ככל שיהיה מקום לכך, בתיק העיקרי". [ההדגשה הוספה - ס.א.]. ביום 17.11.1999 נתן אב בית הדין לבדו פסק דין הדוחה את התביעה משום התיישנות. על כך הערעור שלפנינו. הכרעה: 3. אחת מן הטענות שהועלו על ידי המערער בבקשת רשות הערעור, שנחשבת ככתב הערעור, הינה, כי פסק דינו של בית הדין האזורי חסר תוקף היות וניתן על ידי השופט לבדו, ללא נציגי ציבור. בהחלטתי מיום 24.06.01 התבקשו המשיבים להתייחס לשאלת תוקפו של פסק הדין שניתן על ידי השופט לבדו. בתגובה מיום 27.06.01 טענה ב"כ המשיבים, כי אכן פסק דין נשוא הערעור ניתן על ידי השופט הראשי כהן כדן יחיד וכי לא נתקבלה כל החלטה לגבי ניהול דיון ללא נציגי ציבור. יחד עם זאת, לשיטתה של ב"כ המשיבים אין בפגם זה כדי להביא לביטול פסק הדין בשל חוסר סמכות, מכיוון שהמערער לא העלה טענת מותב חסר במהלך ישיבת בית הדין. 4. בית הדין קמא לא החליט על דיון לפני דן יחיד. הדיון שהתנהל לפני החזרתו של העניין לבית הדין האזורי על ידי בית הדין הארצי היה לפני מותב הכולל נציגי ציבור. בקדם הדיון הודיע אב בית הדין, כי פסק הדין יינתן על ידי המותב כולו, שכן נאמר: "... שישקול מותב ביה"ד...". מכאן, כי פסק הדין היה צריך להינתן על ידי השופט ונציגי הציבור. משלא ניתן על ידי אב בית הדין ושני הציגי הציבור, פסק הדין בטל ועלינו להחזיר את התיק לבית הדין קמא כדי שמותב בית הדין ייתן את פסק דינו. [ראה לעניין זה: דב"ע נו/2-2, נו/109-9 לוגיק בע"מ- וולשטיין אהרון ואח', פד"ע כט 560, 570/1; מאמרו של ס' אדלר, "נציגי הציבור בבית הדין לעבודה: מטרתם, תפקידם והשפעתם", שנתון משפט העבודה, כרך ב תשנ"א-1991 11, 19]. 5. נוסיף, כי ההלכה בעניין חובת בעל הדין למחות בעת הדיון במותב חסר, אינה נוגעת לענייננו וזאת מאחר שהמערער יכול היה להניח, כי הדיון ביום 5.10.1999 היה קדם דיון לפני השופט לבדו אך פסק הדין יינתן על ידי המותב כולו, כפי שנאמר על ידי אב בית הדין. 6. סוף דבר - אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את פסק הדין, משום שניתן במותב חסר. מאחר והשופט כהן נתמנה לשופט ראשי בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופטת הראשית בבית הדין בתל- אביב יפו תקבע את התיק לדיון בפני מותב חדש. נוסיף ונציין, כי בבואו של בית הדין האזורי לדון בתיק זה טוב יעשה אם יתייחס בד בבד הן לשאלת סמכותו העניינית והן לשאלת ההתיישנות. בית הדין יתחשב בהליך הערעור בעת קביעת הוצאות משפט בסיום הדיון. צבאצה"לגמלאים