פסק דין 1. בפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים. 2. בכתב ההגנה נטען כי התובעת, לאחר שנמסרו לה הודעות על שיבוץ עבודה, העדיפה לקבל פיצויי פיטורים, אשר שולמו לה במלואם ולפיכך אינה זכאית לפיצויי פיטורים מעבר לסכום ששולם לה. 3. מטעם התביעה העידה התובעת בעצמה. מטעם ההגנה העיד מר יעקב גנצרסקי ( להלן "גנצרסקי") מנכ"ל הנתבעת. לאחר שמיעת עדויות הצדדים, ועיון במסמכים שהוצגו לתיק, אנו קובעים כדלקמן: 4. התובעת עבדה אצל הנתבעת, כעובדת נקיון, מיום 14.1.94 ועד ליום 30.3.99 עת פוטרה מעבודתה. לטענת התובעת על הנתבעת לשלם הפרשי פיצויי פיטורים היות והללו לא שולמו במלואם. מנגד תטען הנתבעת כי פיצויי פיטורים שולמו לתובעת במלואם ועל כן אינה זכאית ליותר. כבר נפסק כי: "נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה הוא על העובד" (דב"ע מט/ 141 - 3 סלים בלבול נ' מפעלי מאיר בע"מ פד"ע כא 439). נבחן אם כן האם בענייננו יכלול השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים את כל הרכיבים שקיבלה התובעת מדי חודש בשכרה. 5. באשר לרכיב שעות נוספות: כבר נפסק: "תשלומים בגין שעות נוספות, אין לראותם ככלולים ב"שכר יסוד", ולכן אין להביאם בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים" (דב"ע נד/ 3-147 עיריית שפרעם נ' ג'מי באבא פד"ע כח 33). התובעת העידה בחקירה ראשית כי מדי חודש קיבלה שכר נטו בסך 2,300 ש"ח (ר' עמ' 1 לפרוטוקול), סכום התואם לדבריה את הסכום המצויין בתלושי המשכורת (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). גנצרסקי העיד כי התובעת עבדה במחלקות נוספות ושכרה השתנה בהתאם לעבודתה במחלקות האחרות (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). שכרה של התובעת כפי שעולה מעיון בתלושי השכר שהוצגו לתיק אינו תואם את הסכום עליו העידה התובעת. במרבית תקופת עבודתה של התובעת עלה שכרה החודשי על הסכום הנטען על ידה. באשר על כן מהימנה עלי עדותו של גנצרסקי לפיה קיבלה התובעת תוספת שכר בעבור שעות נוספות, אשר אין להכלילה בשכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים. 6. באשר לרכיבים טלפון ונסיעות: כבר נפסק כי: "תשלומים בגין טלפון והוצאות נסיעה אינם בגדר רכיבי שכר שנקבעו בתקנה. הם אינם "שכר יסוד" ואינם נמנים על התוספות כמפורט בתקנה ולכן אין להביאם בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים" (דב"ע מא/ 3-23 התזמורת הקאמרית הישראלית נ' סמדר שזר פד"ע יב 355). עוד נפסק כי: "על מנת שסכום המשתלם כשכר עבודה יהווה "תוספת" ולא חלק מהשכר הכולל המשמש לחישוב פיצויי פיטורים, צריך שהתשלום יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב חדל התשלום" (דב"ע מב/ 3-44 רות גולדברג נ' עיריית בת ים פד"ע יג 338). התובעת העידה בחקירה ראשית כי שכרה כלל תשלום בעד רכיבים של טלפון ונסיעות. מדבריה עולה כי לא ידעה מה פשרם של רכיבים אלה (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). גנצרסקי העיד כי סוכם עם התובעת שזו תקבל במשכורתה סכום קבוע של טלפון אולם באשר לנסיעות העיד כי התובעת נסעה לעבודה ברכבה הפרטי (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית התנגד גנצרסקי לטענת התובעת כי שאלה אותו באשר לרכיבים האמורים במשכורתה וכי אמר לתובעת שתקבל פיצויים על פי שכר הנטו ששולם לה (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). מעיון בתלושי השכר שהוגשו לתיק עולה כי מדי חודש בחודשו קיבלה התובעת רכיב טלפון בסכום קבוע של 225 ש"ח. "תוספת" זו לפיכך לא הותנתה בתנאי או במצב העשויים להפסיקה. כמו כן מהימנה עליי גירסת התובעת אשר לא ידעה מהי אותה "תוספת" בשכרה ועל כן מדובר בתוספת פיקטיבית המהווה חלק בלתי נפרד משכר התובעת. לאור האמור לעיל יש לכלול את רכיב הטלפון בחישוב השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים. באשר לרכיב הנסיעות קובע צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (י"פ 4470 עמ' 1034) בסעיף 2 כי שיעור ההחזר יהיה עד כ- 15 ש"ח ליום עבודה. אשר על כן עולה מעיון בתלושי השכר כי הסכום ששולם לתובעת בגין הוצאות נסיעה סביר. בנוסף לא סתרה התובעת את עדותו של גנצרסקי בדבר הגעתה לעבודה ברכבה הפרטי ועל כן אין לכלול את רכיב הנסיעות בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים. 7. השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים הוא 1,468 ש"ח. בהתאם לעדכון השכר הקובע לצורך פיצויי פיטורים זכאית התובעת לתשלום פיצויי פיטורים בסך של 7,707 ש"ח. מעיון במסמך תשלומי קרן הפיצויים שהוגש לתיק ונערך ע"י בנק הפועלים ביום 20.4.99 עולה כי הנתבעת שילמה לתובעת פיצויי פיטורים בסך 6,526 ש"ח. 8. באשר לפיצויי הלנה - מאחר ואין חולק שפיצויי הפיטורים, שחושבו על בסיס רכיב השכר כמפורט בתלושים שולמו לתובעת במועד באמצעות קרן הפיצויים, ומאחר ושוכנעתי בקיומה של מחלוקת לעניין הרכיבים האחרים אשר לטענת התובעת יש לראותם בגדר רכיבי שכר לצורך השכר הקובע, הרי שאין מקום לחייב את הנתבעת בתשלום מלאו ההלנה בגין יתרת פיצויי הפיטורים ומן הראוי להפחיתם ולהעמידם בגובה הפרשי הצמדה וריבית. 9. סוף דבר, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: א. הפרש פיצויי פיטורים בסך 1,181 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.99 ועד לתום שלושים יום מיום קבלת פסק הדין על ידי הנתבעת, ואם לא ישולם כאמור יתווספו לסכום הנ"ל פיצויי הלנה כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל. ב. הוצאות משפט בסך 500 ש"ח צמודים כדין מהיום. 10. ניתן לבקש רשות ערעור מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין. פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטורים