חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – הפליה בשכר


החלטה

1. התובעת עבדה כמנהלת המכינה הקדם אקדמית של הנתבעת במכללת אורט בירושלים.

בתביעתה זו שמתבססת, בין היתר, על חוק שכר שווה לעובדת ולעובד העלתה התובעת טענה של הפלייה בשכרה "של התובעת לשכר גברים עובדים בתפקידים מקבילים ..." כמפורט בסעיף 32.1 לכתב תביעתה.

התובעת ביקשה לקבל מידע ביחס לרמות השכר של עובדים אחרים אצל הנתבעת ובפרט ביחס לשכרו של מי ששימש כמנהל המכינה הקדם אקדמית במכללת אורט בכרמיאל. כמו כן ביקשה התובעת לקבל מידע לגבי מנהלי תחומים מקבילים.

בפני כב' הרשמת התקיימו מספר דיונים מוקדמים באשר למסירת המידע וניתנו מספר החלטות בין היתר בתאריך 12.4.99 , 13.6.99 , 16.2.00 , ו 1.5.00 .

2. זהו ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 1.5.00 בה נדחתה בקשת המערערת לענין אי

קיום החלטה קודמת בקשר למסירת מידע ביחס לשכר של: "מנהלי התחומים במכללה בירושלים ועובדי הניהול במכללה בירושלים ובכרמיאל ..." כמפורט בהחלטה של כב' הרשמת מיום 16.2.00 .

בדיון שהתקיים בפני השכילה בא כוח המשיבה, למסור המידע שהתבקש ביחס למנהל המכינה הקדם אקדמית במכללת אורט בכרמיאל . החלטה שנתנה תוקף להסכמה זו ניתנה ביום הדיון - ביום 18.3.01 .

כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 18.3.01 הערעור שנותר אפוא וצריך הכרעה הינו חובת המשיבה למסירת מידע בדבר רמות שכר של: " 3 בעלי תפקידים שביצעו עבודה שלטעמנו עבודה דומה באותו מתחם פיזי שהיו כפופים לאותו מנהל. מדובר במנהל ביה"ס להנדסאים, מנהל אורט קריירה, ומנהל ביה"ס תיכון אורט שכל אלה ישבו באורט גבעת רם".

3. ב"כ המשיבה חזרה על תשובתה והדגישה כי מדובר בהרחבת חזית וכי לא התבקשו לחשוף רמות שכר של בעלי תפקידים אלה מה גם שבעלי התפקיד הנ"ל אינם שייכים לאותו מקום עבודה ועניינם כלל לא נכנס בסעיפים 2 ו 7 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. יתר על כן הטענה כאילו מדובר בבעלי תפקיד שהינם "רלבנטים במיוחד גם אם היא נכונה נטענה רק עתה באופן שלא מאפשר לי לברר את נכונות הטענות האלה. כיון שנטענה רק עכשיו בדיון אבקש להתעלם ממנה".

החלטה

4. ראוי להביא בפתח דברינו דברים שאמרתי בתיק אחר עב/ 1576/00 סימי נידם - ראף חשמל (לא פורסם) כששני הצדדים נתלו בהם, ונכונים אף כאן ואולי אף ביתר שאת:

4. ...תכליתו של סעיף 7 היא לאפשר לעובד שאין הנתונים מצויים בידו ושחושד כי מפלים אותו בניגוד לחוק לקבל לידיו את המידע שיאפשר לו לבסס את תביעתו. הטלת החובה להראות בשלב הטרומי, ולו אף בראשית ראיה, את ההפליה תגרום לשלילת יכולתו של העובד להשיג את הפרטים החיוניים להוכחת תביעתו. ראה גם בהקשר זה ר' בין ישראל "שכר שווה: אשלייה או מציאות?" בתוך ע' מאור (עורכת) "נשים הכוח העולה" (ספרית פועלים, 1997 ) עמ' 14 , בעמ' 28-26 , וכן ר' בן ישראל שיוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה (האוניברסיטה הפתוחה, תשנ"ח) בעמ' 799-795 .

5. ב"כ הנתבעת כי כשמדובר בחבה בסדר גודל קטן כדוגמת הנתבעת הרי מסירת המידע, אף מבלי ציון שמות העובדים, אינה יכולה להיעשות מבלי לחשוף את זהותם למעשה ובכך תפגע פרטיותם. טענה זו אמנם נכונה, ככל הנראה, אך אין להתעלם מכך שהמדובר כאן הוא בהגנת הזכות לשוויון ויש לבצע איזון אופקי בין שתי הזכויות הללו.

6. הפגיעה בפרטיות העובדים הינה מצומצמת ביותר במקרה זה וזאת בשל ההגבלה על העברת המידע שהצדדים נטלו על עצמם, וכן בשל הנתונים המגנים עצמם. אין המדובר כאן במידע על מעשיו ברשות היחיד, על מעמדו האישי, בריאותו, אמונותיו, או כיו"ב הנמצאים בליבתה של הזכות לפרטיות. המדובר הוא במידע ספציפי ביותר על שכר העובד, אשר מטבעו גלוי, ובמידה רחבה יותר מזו שתנתן לתובעת, למעביד, למקצת עובדיו האחרים שעיסוקם בכך, לעוסקים בהנהלת חשבונותיו, לרשויות המס והביטוח הלאומי ולגופים נוספים. מידע זה הינו בהילתה של הזכות לפרטיות, והמשקל שראוי לתת לו בעת האיזון הוא בהתאם לכך.

7. מחד גיסא, אמנם תיפגע זכות הפרטיות של העובדים אך בצמצום, ורק כלפי התובעת (נזכיר את ההתחייבות לסודיות שנטלו הצדדים על עצמם בנושא זה כעולה מהפרוטוקול). יתר על כן, התובעת תוכל אולי לשער מיהם העובדים האחרים אך לא תהיה לו וודאות בכך אם זהותם לא תחשף במפורש, מאידך גיסא, תיפגע זכותה של התובעת שיתייחסו אליה בשיוויון עם עמיתה לעבודה שאינם בני מינה. באיזון זה נראה לי שידו של השיוויון יוצאת על העליונה שהרי במניעת הפרטים הנחוצים לה נשלול באופן מוחלט את זכותה, ונמצא כי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הינו למעשה אות מתה ולא ניתן יהיה להגשים את יעודו ומטרתו, לעומת הנזק המוגבל שייגרם לזכויות העובדים האחרים.

8. שונה הדבר מדב"ע נג/ 3-191 הסוכנות היהודית - צבי רוטנברג (פד"ע כו 501) שם אמנם היה מדובר גם כן באיזון בין שתי הזכויות הללו אך שם ביקש התובע את שמותיהם של מספר עובדים שנתוניהם הופיעו ברשימה חסרת פרטים מזהים כדי להוכיח נוהג. בכך ישנם שני הבדלים משמעותיים מן הסוגיה שלפני: ראשית, התובע שם יכל לנסות להוכיח תביעתו על סמך הנתונים שנמסרו לו ואילו כאן אין בידי התובעת כל נתונים. שנית, המדובר שם היה בהוכחת נוהג של הנתבעת באותו מקרה כדי להשוות תנאיו לתנאי עובדים דומים ואילו המקרים הקשים ביותר, ולהוותנו, גם הנפוצים ביותר של אפליה פסולה. אי מתן נתונים כאשר יש חשש לפרטיות העובדים עלול להביא לאי הגשמת מטרת החוק, וזאת כיון שבפועל ניתן היה לאכפו רק על מעבידים שמעסיקים מספר רב דיו של עובדים כדי למנוע פגיעה בפרטיותם של העובדים.

9. סעיף 7 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד עומד בפסיקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, בהיותו הולם את ערכיה של מדינת ישראל ומיועד לתכלית ראויה. הצו שינתן להלן ניתן באופן שמידת הפגיעה בפרטיות תהא קטנה ככל האפשר, ובמדיה שאינה עולה על הנדרש. יש גם לזכור את התחייבות הצדדים, כפי שהיא מוצאת את ביטויה בפרוטוקול, לשמור על סודיות המידע ולא לעשות בו כל שימוש מלבד לצורך ההליך דנן.



5. מעיון בכתב התביעה כאמור בסעיפים 27-29 סעיף 32.1 כמו גם במכתבים שצורפו לכתב התביעה, בפרט נספח יד, טו, עולה כי כל העת טענה התובעת שיש להשוותה לעובדים אחרים - למנהלי התחומים. אף הנתבעת בסעיף 25 לכתב הגנתה טענה כי הטענה בדבר "הפלייה בין מנהלי המכינות חסרת כל בסיס". ברור אפוא כי נקודת היחוס וההשוואה הינה מנהלי המכינות האחרונים או מנהלי התחומים כפי שכינתה אותם בא כוח המשיבה. בכל אופן המשיבה (הנתבעת) סירבה לחשוף את שכרם של מנהלי המכינות/מנהלי התחומים.

נציין כי אף במהלך הדיון המוקדם הראשון מיום 12.4.00 אמרה בא כוח התובעת כי הם מבקשים להשוות את התובעת לא רק למנהל מכללת אורט בכרמיאל (כמפורט בין היתר בסוף עמ' 2 לפרוטוקול).

6. אף בערעור טענה המערערת כי טעתה כב' הרשמת בכך שלא חשפה את פרטי השכר של כל עובדי הניהול וראשי התחומים במשיבה (ראה עמ' 5 סעיף ח לערעור). נציין כי במהלך הדיונים המוקדמים (למשל בדיון מיום 6.4.00 בעמ' 1) ביקשה בא כוח התובעת שימסר המידע ביחס לראשי התחומים וביניהם: ראש תחום הנדסאים, מנהל אורט קריירה, מנהל ביה"ס להנדסאים ומנהל ביה"ס תיכון. יתר על כן באותו דיון גם צוין על ידי בא כוח המערערת כי אלה "יותר רלבנטים" לתביעה שלנו. יש גם לזכור בשלב זה מה שרשמה כב' הרשמת בהחלטתה מיום 1.5.00 לפיה "לא הוגשו בקשות מסודרות לענין זה ועל כן החלטה זו מתייחסת לנקודות שהועלו במהלך הדיון".

7. לנוכח כל זאת לא אוכל לקבל את טענתה העובדתית של בא כוח המשיבה לפיה הועלתה דרישה לחשוף את שכרם של ראשי התחומים רק בדיון ו/או תוך כדי הרחבת חזית. כך כם לא אוכל לקבל הטענה כאילו רק בדיון בערעור נטען כי השכר של מנהלי התחומים יותר רלבנטים.

נציין כי כבר בהחלטת כב' הרשמת מיום 13.6.99 נקבעה חובתה של המשיבה למסור פירוט השכר והתנאים הנילווים של מנהלי תחומים במכללה בירושלים. אף בהחלטה מיום 16.2.00 נקבעה חובתה של המשיבה למסור את הנתונים של השכר ביחס ל"מנהלי התחומים במכללה בירושלים ועובדי הניהול במכללה בירושלים והפרטים אותם יש לציין בנוסף לכך".

8. נציין כי התעקשותה של בא המשיבה שלא למסור דווקא את המידע ביחס לשכרם של שלושת מנהלי התחומים אומרת דרשני זאת בפרט לאור העובדה שנמסרו פרטי השכר ביחס לעובדים רבים אחרים כאשר יתכן שדווקא עבודתם של מנהלי התחומים יותר רלבנטים. נדמה שהמשיבה אינה מבקשת להגן על פרטיותם אלא דווקא על אינטרסים שלה.

כדי לא לסכל תובענות על יסוד חוק שכר שווה לעובד ולעובדת ולצמצם את הפגיעה בשיויון ראוי במקרה זה לחייב את המשיבה לחשוף את המידע ביחס לשלושת מנהלי התחומים כפי שנעשה ביחס למנהל המכללה, וכמפורט בהחלטה בענין סימי נידם הנ"ל.

9. לאור כל זאת אני מחייב את המשיבה למסור תוך 21 יום את המידע באשר לשכר ולתנאים הנילווים, באותו אופן שבו פורטו הנתונים בנספחים ד ו ה לתשובת המשיבה אף ביחס למנהל ביה"ס להנדסאים שבמכללת אורט ירושלים, כך גם ביחס למנהל אורט קריירה בירושלים ואף ביחס למנהל ביה"ס התיכון אורט ירושלים. התחיבותה של התובעת לשמירת סודיות אף ביחס למידע זה תמסר לביה"ד ולצד שכנגד תוך 10 ימים מהיום.

המשיבה תשלח לביה"ד עותק מתלושי המשכורת של בעלי התחומים הנ"ל ביחס לחודשים 2/98 , 5/97, 10/96 . עותק זה ימסר במעטפה חתומה לעיונו של השופט הח"מ בלבד וישמר בנפרד מהתיק בכספת ביה"ד. המעטפה לא תפתח אלא בהוראה של השופט הח"מ.

לאור קבלת הערעור תשלם המשיבה למערערת הוצאות משפט, בסך 4,000 ש"ח תוך 30 יום מהיום בלי קשר לתוצאות התובענה.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הפליה

  2. חוק נגד אפליה

  3. חוק נגד גזענות

  4. חוק אפליה מתקנת

  5. הפליה – התיישנות

  6. עורך דין זכויות אדם

  7. קבלת קביעות - הפליה

  8. כדורסל נשים - אפליה

  9. אפליה בגזר דין

  10. פרוייקט שיקום שכונות

  11. הזכות לשוויון בעבודה

  12. הפליה בעבודה מחמת גיל

  13. הפליה של גמלאי בנושא שכר

  14. פיצויים בגין הפליה פיטורים

  15. הגבלת גיל כניסה לפאב

  16. אפליה בכניסה למועדונים

  17. התכנסות בעלת אופי פוליטי

  18. תביעה בגין אפליה בבית קפה

  19. הקושי בהוכחת טענת ההפליה בעבודה

  20. הפליה בגלל אמונה דתית ראיון עבודה

  21. הקצאת קרקעות לסוכנות היהודית - אפליה ?

  22. נטל ההוכחה בתביעות בגין הפליה בעבודה

  23. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד – הפליה בשכר

  24. תביעה על דרישה לשלם בכניסה למועדון – אפליה ?

  25. הצעת חוק איסור אפליה בגלל ארץ מוצא תלמיד

  26. עדי ג'הובה (jehovah witness) בישראל - הפליה

  27. הפליה מטעמי גיל - סעיף 2 (א) (1) חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה

  28. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון