פסק דין 1. לפנינו תביעות לחייב הנתבעת לשלם לכל אחת מהתובעות פיצויי פיטורים בסכומים כדלהלן: א) לתובעת סלים הייפא (1953/00) סכום של 30,885 ₪. ב) לתובעת נהרה ג'קלין (1954/00) סכום של 26,685 ₪. ג) לתובעת סלאמה מונתהא (1955/00), סכום של 30,885 ₪. זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו בין הצדדים מ- 5/1/00, והסתיימו עקב נסיגת צה"ל מדרום לבנון, דבר שמנע המשך עבודת התובעות. 2. בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובעות, נטען שהנתבעת לא פיטרה את התובעות , נהפוך הוא, היא מעוניינת בהמשך העסקתן, אך עקב נסיגת צה"ל מלבנון הדבר אינו אפשרי, כן נטען שאין עילה בדין המקנה זכות לפיצויי פיטורים בנסיבות אלה. כן נטען ע"י הנתבעת כי היא ממשיכה להעסיק עובדים מלבנון למרות הנסיגה תוך דאגה לסדורי הסעה ולינה בתחום מדינת ישראל. 3. ביום 7/12/00 הגיעו הצדדים בפני כבוד הרשמת להסדר דיוני כדלהלן: ב"כ התובעות: " התובעות נמצאות בלבנון והן ייפו כוחן של שלושת הנוכחים לפי יפויי כח כלליים. מר שוקרון: אני הבעלים של החברה, בעל מניות בחברה ומנהל החברה. אני לא פיטרתי את התובעות מהעבודה, אני הייתי מוכן ואני מוכן עד היום לדאוג להביא את התובעות לישראל, ולדאוג למקום לינה לתובעות, עובר לנסיגה מלבנון הייתי מביא את התובעות לישראל, ומחזיר אותן לגבול בסיום העבודה בכל יום. נציג משרד העבודה אמר לעובדים הלבנונים לאחר הנסיגה כי הם יקבלו פיצויים מן המדינה עבור הפסד מקום עבודה, ויכול להיות שהתובעות קיבלו מהמדינה פיצויי פיטורין. עו"ד בדר: כל המוסדות הממשלתיים היכן שעבדו עובדים לבנוניים נתנו פיצויים עד הגרוש האחרון. עובדים שעבדו בבתי חולים, כולם קיבלו פיצויים. הצדדים: אין מחלוקת עובדתית בעניינים שלהלן: א. תקופות העבודה של התובעות הן כפי שמופיע בדו"ח כרטיס אישי של שרות התעסוקה אשר יומצא לבית הדין. ב. התובעות הפסיקו לעבוד אצל הנתבעת עקב הנסיגה מלבנון. ג. לפני הנסיגה מלבנון התובעות הוסעו על ידי מר שוקרון מדי יום ביומו והוחזרו על ידי מר שוקרון כל יום לגבול בתום העבודה. ד. השכר של התובעות הוא בהתאם למה שמופיע בדו"חות שרות התעסוקה. ה. התובעות עבדו על בסיס יומי. ו. במידה ויוחזרו התובעות לעבוד אצל הנתבעת, יהיה צורך בלינה בגבולות ישראל, לינה אשר כביכול תסופק להן על ידי הנתבעת. המחלוקת היא בשאלה הבאה: האם יש בנסיבות שהתפתחו עקב הנסיגה מלבנון כדי לראות בהפסקת עבודתן של התובעות אצל הנתבעת כהתפטרות בדין פיטורין, והאם בנסיבות שפורטו לעיל, ואשר אינם שנויים במחלוקת יש הצדקה לשלם לתובעות פיצויי פיטורים. הצדדים: מכיוון שאין מחלוקת עובדתית ממשית, אנו מסכימים להגשת טיעונים בשאלה דלעיל, ומסכימים למתן פסק דין על סמך הטיעונים. החלטה אני מאשרת את הסכמת הצדדים ונותנת לה תוקף של החלטה." 4.(א) הזכות לפיצויי פיטורים מעוגנת בחוק פיצויי פיטורים תשי"ג 1963, (להלן: "החוק"). (ב) על מנת שהתובעות יהיו זכאיות לפצויי פיטורים, עליהן להצביע על ההוראה בחוק המחייבת את הנתבעת בתשלום פיצויי פיטורים בנסיבות כפי שפורטו בעובדות, ולהוראה כזאת לא הופנינו. (ג) יש לדחות טענות ב"כ התובעות בסיכומיו כי יש לראות בנסיבות כאמור הרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה בזכות לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11(א) לחוק, מהטעם, שהנסיבות כאמור לא נוצרו ע"י הנתבעת, לפיכך, אין הנתבעת אחראית לתוצאותיהן. אם חלה הרעה כלשהי במצב התובעות אין היא נובעת כלל ועיקר מהרעה בתנאי העבודה שלהן שלא שונו כלל. הנתבעת לא שינתה לרעה דבר מהדברים שקבעה הפסיקה בתנאי ההעסקה של התובעות המזכים בפיצויי פיטורים. כמו כן הנתבעת לא העבירה את התובעות, כטענתן, לשום מקום עבודה אחר ולא נקטה בשום צעד שעשוי להיחשב כנסיבות שבגללן אין לדרוש מהתובעות שימשיכו בעבודתן. (ד) הדוגמאות שהובאו ע"י ב"כ התובעות בסיכומיו אינן לענין, אין מדובר בעניינינו בהעברת עובד ממקום למקום. (ה) הצעת הנתבעת להסדיר לתובעות מקום לינה בארץ וכן הסעה, אין לפרשה כמעניקה זכות לפיצויי פיטורים. במידה והתובעות אינן יכולות לקבל ההצעה, מטעמיהן המובנים. הצעה כאמור ע"י הנתבעת אינה מעניקה זכות כאשר קבלת ההצעה אינה אפשרית. (ו) מבלי להיכנס לנטל ההוכחה הנדרש לטענת סיכול, שלא הורם, הרי טענת סיכול הינה טענת הגנה מול עילת תביעה חוזית ואין היא משמשת עילת תביעה. (ז) בענינינו סיום יחסי עובד ומעביד נבע מיציאת צה"ל מדרום לבנון, לפיכך, אין מדובר כאן לא בפיטורים ולא בהתפטרות שיש לראותם כפיטורים. מדובר איפוא בהתערבות גורם שילטוני חיצוני ליחסי העבודה שיצר את הנסיבות אותן יצר. העילה כאמור אינה מקנה זכות לפיצויי פיטורים לפי החוק, והרי זאת הזכות הנדרשת ע"י התובעות בתביעתן (ראה לענינינו 3/366/97 מוסטפא נזאל ואח' נ. סטארפלסט בע"מ פד"ע לב(2) 327 שעסק בסוגייה דומה, כאשר שם נמנע מעובדים להגיע למקום עבודתם בארץ עקב ביטול היתר כניסה לארץ ע"י הגורם המוסמך). 5. התוצאה מכל האמור לעיל כי דין התביעה להדחות. למרות התוצאה שהגענו אליה, כאמור לעיל, הננו סבורים שרשויות המדינה צריכות למצוא לתובעות פתרון כלשהוא, לפיכך, הננו מורים להעביר עותק מפסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה. צבאפיטוריםצה"ל