פסק דין 1. לפנינו בקשה לצו עשה (בש"א 1060/01) בה עותר המבקש לבית הדין כי זה יורה למשיבה כדלקמן: א. למנות את המבקש כסגן מנהל בית הספר המקיף ברהט בהיקף של 1.33% משרה וזאת בהתאם להתחייבות המשיבה מיום 6.9.98 (נספח א' לבקשה; קדם לנספח א' פסק-דין שניתן בהסכמה ביום 3.9.98 בתיק עב 810/98). ב. לשלם למבקש שכר בסך של 28,000 ₪ בתוספת פיצויי הלנת שכר ותשלום גמול ניהול מיום 1.9.2000. ג. לחייב את המשיבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 2. מהדיון שהתקיים היום בפנינו התברר כי לפני יומיים (16.1.01) הודע למבקש בעל-פה כי הוא אכן מוזמן לשמש כסגן מנהל בית-הספר המקיף ברהט, אך בהיקף של 24 ש"ש בלבד. נקדים ונאמר, כי אין לנו ספק בכך שרק מפאת מוראו של בית-הדין הוזמן המבקש לשמש בפועל כסגן מנהל, כאמור, אף כי היה זכאי לכאורה לעשות כן כבר מ-1.9.00 ובמשרה בהיקף של 1.33. לכאורה, אמרנו, מכיוון שטרם נדונה התביעה העיקרית (עב 1035/01) וטרם נתבררו כל צרכם הפרטים המזכים לכאורה את המבקש (התובע) בסעדים המבוקשים. 3. העובדות הצריכות לענין שלפנינו, בעיקר בלשון הבקשה, הן בעיקר אלה: א. ביום 3.9.98 ניתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה שהושג בין הצדדים בסכסוך קודם (עב 810/98) ובו הוסכם בין המבקש ואח' לבין משרד החינוך התרבות והספורט - לשכת מחוז דרום, כי המבקש יתחיל לשמש בבית-הספר המקיף ברהט כסגן מנהל בהיקף של 1.33 משרה. בהסכם הנ"ל, שניתן לו, כאמור, תוקף של פסק-דין נקבע במפורש כי הוא מחייב את עיריית רהט (המשיבה) לגבי העסקתו של המבקש בבית-הספר המקיף. המשיבה, עיריית רהט, הינה הבעלים של בית-הספר ובעקבות הסכם הפשרה הוציאה המשיבה כתב מינוי למבקש (נספח א' לבקשה) ובו הודיעה לו כי הוא מתמנה כסגן מנהל בית-הספר המקיף בהיקף משרה של 1.33 וזאת החל מ-1.9.98. ב. בשנת הלימודים תשנ"ט שימש המבקש כסגן מנהל בית-הספר המקיף ברהט וזאת בהיקף של 1.33 משרה והוא שימש בתפקידו על-פי הסדר הפשרה שתואר לעיל ואשר ניתן לו תוקף של פסק-דין, כאמור. ג. המבקש, באישורה של המשיבה, שהה בחופשה ללא תשלום (חל"ת) וביום 13.8.00 (לקראת שנת הלימודים תשס"א) הודיע המבקש לבית-הספר על שובו החל מ-1.9.00. ביום 22.8.00 קבל המבקש את תשובתו של מר פייסל אלהוזייל, האחראי על תיק החינוך אצל המשיבה, שבו מודיע מר אלהוזייל כי הוא נענה בחיוב "לבקשתו הצודקת" של המבקש ומאחל לו הצלחה (נספח ג' לבקשה). ד. הממונה על תיק החינוך, מר אלהוזייל, ראה לנכון גם להקצות 24 שעות לתקן של בית-הספר בעניינו של המבקש (נספח ד' לבקשה). ה. המבקש פנה למנהל בית-הספר המקיף ברהט ובקש לשבצו בהתאם כסגן מנהל בבית הספר. מנהל בית-הספר, מסיבות השמורות עמו בשלב זה, סירב להעסיק את המבקש כסגן מנהל ואף לא כמורה מן השורה. ו. רק ביום 2.11.00 הסכים מנהל בית-הספר לדווח על העסקתו של המבקש כמורה בלבד בהיקף של 24 ש"ש ורק ביום 21.12.00 קבל המבקש שיק מהמשיבה על סך של 4,000 ₪ (נספח ה' לבקשה). ז. המבקש פנה להסתדרות המורים וזו בקשה מהמשיבה במכתב מיום 13.12.00 לשלם למבקשת את שכרו המלא בתוספת פיצויי-הלנה. כמו כן פנתה הסתדרות המורים במברקים מיום 6.9.00 ומיום 22.11.00 והתריעה על יחסו של מנהל בית-הספר למבקש ועל אי-תשלום השכר (ראה נספחים ו'3-1). ח. גם המבקש עצמו פנה לא אחת למשיבה ובקש את תשלום שכרו למפרע מיום 1.9.00 אך שכרו לא שולם. 4. המבקש טוען עתה כי: א. המשיבה הפרה בצורה בוטה את חובותיה כמעסיקה וזלזלה במבקש, פגעה בכבודו ובשכרו על לא עוול בכפו. ב. המבקש זכאי לשכר של 7,000 ₪ לחודש ובסך הכל עד ליום הגשת הבקשה שבפני בית-הדין (בש"א 1060/01) זכאי התובע לשכר בעבור החודשים ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2000 ובסך הכל הוא זכאי ל-28,000 ₪ בתוספת פיצויי-הלנה. ג. המבקש זכאי לשבוצו בתפקיד סגן מנהל באותו היקף משרה (1.33) כפי שהיה לו, עובר לצאתו לחל"ת. 5. המשיבה לא הגישה כל תגובה בכתב לבקשה זאת שלפנינו. בדיון שהתקיים היום בפנינו טענה ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה שלפנינו על הסף. לדעת ב"כ המשיבה המדובר בתביעה שעניינה שכר עבודה ומאחר והמבקש יכול היה לכמת את תביעתו, הרי שאין להזקק, בנסיבות הענין, לבקשה מן הסוג שבפנינו. ב"כ המשיבה לא ידעה עד לדיון שהתקיים היום בפנינו שהיתה פניה בעל-פה למבקש והודע לו כי הוא מוזמן לשמש כסגן מנהל בהיקף של משרה אחת. עם זאת, ב"כ המשיבה טענה מיד כי מאחר שהמבקש כבר הוזמן לשמש כסגן מנהל, הרי שאין מקום להזקק לבקשה שלפנינו, מה גם שלטענתה המבקש פנה באיחור (13.8.00) למשיבה בבקשה להחזירו לעבודה (נספח ב' לבקשה). ב"כ המשיבה הוסיפה כי המשיבה נוהגת בכל שנה לחייב מורה או סגן מנהל וכיו"ב להודיע לה בכתב לא יאוחר מחודש יוני של אותה שנה אם הוא מעונין להמשיך ולעבוד אצלה. זוהי הסיבה, לדעת ב"כ המשיבה, שאין באפשרותה של המשיבה להוסיף 1/3 משרה למבקש. ב"כ המשיבה מזמינה את המבקש לתקן את כתב תביעתו ולבקש פיצוי על כך שלא הוחזר ל-1/3 משרה נוסף בבית-הספר. ב"כ המשיבה סבורה שהיענות לבקשה ומתן צו עשה יש בה משום חריגה מכללי סדרי הדין הרגילים. 6. לאחר עיון בבקשה ובנספחיה; ולאחר ששמענו טענות הצדדים; אנו מחליטים שלא להיעתר לבקשה שלפנינו ואנו נמנעים מלצוות על המשיבה להחזיר את המבקש לעבודה בתפקיד סגן מנהל בהיקף של 1.33 משרה. מאידך, אנו דוחים מכל וכל את טיעוניה של ב"כ המשיבה ואנו סבורים כי המשיבה נהגה, לכאורה, בענין שלפנינו, בחוסר תום לב ותוך זלזול במבקש ובהסכם הפשרה שהושג בזמנו בתיק עב 810/98, כמתואר לעיל. 7. א. נקדים ונאמר, כי לולא הצהיר ב"כ המבקש כי לפני יומיים הוזמן המבקש לשמש כסגן מנהל, ולו רק בהיקף של 24 ש"ש, היה בית-הדין שוקל במלוא הרצינות ליתן את הצו המבוקש. המשיבה לא הביאה בפנינו כל טעם או סיבה לפיה יכול היה ורשאי היה מנהל בית-הספר למנוע מהמבקש מלהכנס לתפקידו כסגן מנהל בית-הספר בהיקף של 1.33 משרה החל מ-1.9.00. ככל הנראה, נעלם מעיניו של מנהל בית-הספר נוסח מכתבו מיום 22.8.00 (נספח ג' לבקשה) של מר פייסל אלהוזייל, סגן ומ"מ ראש העיר וממונה על תיק החינוך אצל המשיבה. ממה שהובא בפנינו עולה, לכאורה, כי מנהל בית-הספר החליט לעשות דין לעצמו ולהתעלם מהוראותיו של הממונה על תיק החינוך וחמור מכך: להתעלם מפסק-דין מפורש שניתן, כאמור, ביום 3.9.98 בתיק עב 810/98. לא היה גם כל מקום לטענה כי הודעתו של המבקש לפיה הוא מבקש להמשיך ולכהן בתפקידו החל מ-1.9.00 הוגשה, כביכול, באיחור (13.8.00) ודי היה להציץ במכתבו של הממונה על תיק החינוך מיום 22.8.00 (נספח ג' לבקשה) המאשר בחיוב את בקשתו של המבקש לשוב לתפקידו, כדי להימנע מטענה זו בפני בית-הדין. טוב היה לה לטענה זו של ב"כ המשיבה אילו לא נטענה כלל בפנינו. יצויין, כי בפני בית-הדין מונחת תביעה אחרת של המבקש כנגד המשיבה, והתביעה קבועה לדיון בפני מותב בראשות השופט אילן סופר במועד קרוב. ב. ככל שמונחת בפני בית-הדין בקשתה של המשיבה למחוק על הסף את הבקשה, הרי שאנו דוחים מכל וכל את בקשתה של המשיבה. אין המדובר בבקשה שלפנינו בסעד כספי בלבד ודי בכך כדי לדחות את טענותיה של המשיבה בפנינו. אכן, מקום שניתן לכמת את סכום התביעה אין ליתן פסק-דין הצהרתי. ואולם, "בית-הדין לעבודה נוהג לעתים לחרוג מכלל זה, כאשר התביעה לסעד הצהרתי מופנית כלפי המדינה או גוף ציבורי, בהנחה שגוף זה יפעל על-פי ההצהרה" (ראה ספרו של י. לובוצקי/סדר הדין בבית הדין לעבודה/עמ' 299 ופסקי-הדין המצויינים שם). במקרה שלפנינו, המדובר במשיבה שהיא עירייה שיש לצפות ממנה כי תפעל, כגוף ציבורי, על-פי צו הצהרתי הניתן ע"י בית-הדין. לפיכך, אנו קובעים כי לא היתה כל מניעה לכך שהמבקש יכלול בבקשתו בקשה לצו עשה או בקשה לסעד הצהרתי אחר וזאת גם אם ניתן לכמת, עקרונית, את התביעה. בהקשר זה נציין כי ביחסי עבודה יש להביא בחשבון גם את כבודו של העובד וזכותו לבצע בפועל ממש את עבודתו ולא רק להמתין בביתו ולקבל את שכרו מדי חודש (במקרה שלפנינו גם דבר זה לא נעשה). הזכות לעבוד הינה זכות חוקתית הנגזרת מחוק כבוד האדם וחירותו ואין להעלות על הדעת כי אדם ישב בביתו ויסתפק בשכר חסד שיועבר אליו מעת לעת מבלי לממש את זכותו לעבוד. ג. גם הטענה, לפיה בסוף כל שנת לימודים המשיבה משעה (אם לא לאמר מפטרת) את המורים עד שאלה יטרחו להודיע לה כי הם מבקשים להמשיך וללמד בשנת הלימודים הבאה, גם טענה זו ראויה להבדק היטב בעת הדיון בתביעה העיקרית, כמו שיש לבדוק את הסיבות והנימוקים לאי-קיומו של פסק-הדין שניתן ביום 3.9.98 בתיק עב 810/98. ד. נשוב ונדגיש, כי לולא הודיעו ביום 16.1.01 למבקש כי הוא מוזמן למלא את תפקידו כסגן מנהל בית-הספר, כי אז היינו שוקלים ליתן את הצו. אילו טרחה המשיבה והודיעה למבקש, בטרם הגיש בקשתו זו שלפנינו, כי הוא מוזמן למלא את תפקידו, היתה נמנעת מן המבקש הטירחה לפנות לעורך-דין ולבקש את שירותיו. עובדה זו יש להביאה בחשבון לחובתה של המשיבה - גם אם בפועל אנו נמנעים, בשלב זה, מלהיעתר לסעד המבוקש. 8. אשר על כן: א. בקשתו של המבקש בתיק בש"א 1060/01 - נדחית. ב. טיעוניה של ב"כ המשיבה בכל הקשור למחיקה על הסף ובכל הקשור לדרישה לכמת את התביעה וכיו"ב - אינם מקובלים על בית-הדין. 9. אף שהבקשה שלפנינו נדחתה, אנו מחייבים את המשיבה לשלם למבקש הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ ובתוספת מע"מ כחוק. 10. התיק העיקרי (עב 1035/01) יועבר אל כב' השופטת רות בהט וייקבע בפניה להוכחות, במועד קרוב ככל האפשר וזאת ללא צורך לקיים בתיק דיון מוקדם. דיני חינוךצוויםבית ספרמנהל בית ספרצו עשה