פסק דין ביום 18.9.06 מסר התובע לנתבעת את מכשיר הטלפון הנייד שלו לתיקון (להלן: "המכשיר"). נציגת הנתבעת הסבירה לתובע כי לצורך תיקון התקלה במכשיר יש להחליף את התוכנה המותקנת בו. לטענת התובע, בטרם נמסר המכשיר לתיקון הוא ביקש לוודא כי כל הזכרונות במכשיר ישארו בו גם לאחר התיקון. התובע הדגיש לפני נציגת הנתבעת כי בהיותו איש עסקים ולאור אופי עבודתו אל מול לקוחות וספקים בארץ ובחו"ל, זכרונות הטלפון חיוניים לו ביותר. ואולם, נציגת הנתבעת הסבירה לתובע כי החלפת התוכנה במכשיר גורמת למחיקת כל הזכרונות. משכך, סירב התובע למסור את המכשיר לתיקון. ברם, לאחר בירור נוסף נאמר לתובע כי ניתן לצרוב את הזיכרון לכרטיס SIM אחר לפני התיקון דבר שיאפשר את העתקת הזכרון לאחר התיקון למכשיר בחוזר. לאור הסבר זה הסכים התובע למסור את המכשיר לתיקון בכפוף לצריבת הזכרון, כאמור. ואולם, עם קבלת המכשיר התחוור לו שכ-150 מספרי טלפון לא נצרבו בזכרון המכשיר המתוקן. להערכת התובע מחיקת מספרי הטלפון הסבה לו נזק שאינו נופל מ- 50,000 ₪ ואולם הוא צמצם את תביעתו לגבול סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות לסך 17,800 ₪ בלבד. בהגנתה הנתבעת לא התכחשה לכך שחלק מהזכרון של הטלפון נמחק. ברם, היא הפניתה אצבע מאשימה כלפי התובע עצמו שלא פעל על פי ההנחיות שניתנו לו לגבות את הזכרון של המכשיר עובר למסירתו לתיקון. במסגרת זו היא הפנתה להסכם שדרוג המכשיר עליו חתם התובע עם מסירתו לתיקון ולמסמכים אחרים בהם מצויין ב"רחל בתך הקטנה" כי לפני מסירת מכשיר לבדיקה או תיקון, עליו להסיר את התקני הזכרון, כרטיס הזכרון ואביזרים נילווים של המכשיר ולבצע גיבוי של כל המידע והנתונים אשר נמצאים בו. לטענת הנתבעת גם הובהר לתובע בעל-פה כי עליו לנהוג כאמור. בדיון שהתקיים בבית המשפט התובע עמד איתן בגירסתו וטען באופן חד משמעי ובלתי מתפשר שהוא עמד על כך שאם מספר טלפון אחד יימחק מזכרון המכשיר הוא אינו מוכן לבצע את התיקון. רק כשהפקידה אצל הנתבעת הבטיחה לו שלא יעלם מספר טלפון כלשהו וכי בכרטיס הזכרון נצרב כל הזכרון שבמכשיר, הוא מסר את המכשיר לתיקון. עוד הבהיר התובע לפקידה שאין ביכולתו לבצע גיבוי אישי משלו הואיל והמחשב הביתי שלו לא היה תקין באותה שעה. נציגת הנתבעת שהתייצבה לדיון הסבירה כי על גבי כרטיס SIM לא ניתן לצבור יותר מ- 250 מספרים וכי יתרת המספרים (כ-350 מספרי טלפון) שהיו בזכרון המכשיר של התובע הינם מספרים הנצרבים ישירות על גבי מכשיר הטלפון. לכן, צריבת הזכרון באופן זמני לכרטיס SIM אחר נותנת מענה חלקי בלבד. משכך, נוהל רגיל וידוע הוא אצל הנתבעת למסור ללקוחות שאין ביכולתה של הנתבעת לדאוג לפתרון כולל של שמירת הזכרון של כל מכשיר הניתן לתיקון. עניינים אלו מוסברים היטב ללקוחות והם חותמים על המסמכים המאשרים זאת. עיון בנספחים אשר הוגשו לבית המשפט מלמד שהתובע חתם רק על טופס המכונה "שידרוג מכשירים/חידוש תכנית/שירותי אחריות ותחזוקה" ולא על הטופס המכונה "ציוד שהופקד לבדיקה/תיקון/עדכון תכנה", בו אכן מקבל הלקוח על עצמו להסיר את התקני הזכרון עובר למסירת המכשיר לתיקון. דבר זה מלמד שהתובע לא מסר את המכשיר שהיה ברשותו לידי הנתבעת בהיסח הדעת. הוא הקפיד לחתום על טופס אחד ולא על הטופס השני. גם מקובלת עלי לחלוטין עדותו לפיה עמד על כך שהנתבעת היא זו אשר תוודא שהזכרון במכשיר שלו יישמר. זולת אימרתה הכללית של נציגת הנתבעת בדיון לפיה קיים נוהל במסגרתו מוסבר ללקוחות בעל-פה שעליהם לגבות את הזכרון של המכשיר שלהם באמצעי אחר, לא הובאה עדות ישירה מטעם הנתבעת השוללת את דברי התובע. לכן, גירסתו של התובע מקובלת עלי ועל הנתבעת לפצותו על נזקיו שנבעו ממחיקת חלק מהזכרון. ובאשר לגובה הנזק. התובע לא פירט את נזקיו בתביעתו, לא בשיעור 50,000 ₪ ולא בשיעור 17,800 ₪. עם זאת, ולמרות שהתובע לא הניח כל תשתית ראייתית לכימותו של נזקו, הרי שבית המשפט יכול לכמת את הנזק שנגרם לניזוק לפי השכל הישר ועל דרך האומדן (ע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים נ' עטרי, פ"ד נא(5), 241; ע"א 355/80 אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2), 800). בשים לב לכך שיש רגליים מוצקות לסברת התובע כי נאלץ לבזבז זמן יקר בשחזור מספרי הטלפונים של לקוחותיו, חלקם בדרכים עקלקלות, אני פוסק לו סך של 4,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. סלולר (תביעות)אורנג' (פרטנר)