פסק דין 1. 1. התובעים הזמינו מהנתבעת (להלן גם 'איסתא') שהיא סוכנת נסיעות, מלון לשהות בו בעת ביקורם בניו יורק. השהות במלון היתה לפרק זמן של 8 לילות. לילה אחד במלוןNew York Inn ו-7 לילות במלון Hotel 64. השהות במלון היתה למועדים מ- 10.5.07 עד 18.5.07, ועלותה 1,070$, בפועל שילמו התובעים 1,098$, סכום ששילמו עבור עיסקה אחרת שבוטלה. 2. 2. בחירת בתי המלון נעשתה על ידי איסתא, והיא גם זו שביצעה את הזמנת בתי המלון, לפי הסכמת התובעים ועל פי לוח זמנים שקבלה מהתובעים. 3. 3. התובעים צוידו בואוצ'ר לבתי המלון כאמור ויצאו לדרכם, מבלי שהבחינו כי הואוצ'ר שנשאו בידם, אינו תואם למועדים הרלוונטיים לשהיתם בניו יורק. 4. 4. בהגיעם לניו יורק ובבואם לעשות check-in למלון Hotel 64, הופתעו לדעת כי אין הזמנה על שמם לשהייה במלון לתקופה שסוכמה בין הצדדים, עוד הסתבר להם שהואוצ'ר שבידם נושא תאריכים של חודש יולי ולא מאי, המועד המסוכם, הוא מועד שהייתם בניו יורק. 5. 5. בדיקה במלון, עם פקיד הקבלה, גילתה כי בפועל נעשתה ההזמנה עבורם ועל שמם למועד 'הטעות' קרי לחודש יולי. 6. 6. לאחר שגילו את ה'עובדה המרה', נאלצו התובעים, לאחר תחינות ובקשות לשכור חדר חלופי מִמְצַאי החדרים שבמלון, חדר שהיה יקר מזה שהוזמן, ועלותו גבוהה ב-40$ ליום; לא רק שהיה עליהם להתחייב על הפרש המחיר אלא שהם נדרשו לשלם במקום בפועל, עבור החדר למשך כל תקופת שהותם בניו יורק, למרות ששילמו לנתבעת את התמורה עבור השהות במלון, מראש בארץ. 7. 7. בגין אלה תבעו את הנתבעת, קרי, עבור ההפרשים שנאלצו לשלם, עבור עגמת הנפש שנגרמה להם וגם עבור תשלום יתר שחויבו על ידי הנתבעת. 8. 8. לנתבעת, הסברים משלה, לטענתה יש לדחות את התביעה מאחר שהאירועים נשוא התביעה קרו באחריות התובעים בלבד; לטענתה תקנה את הטעות שעשתה בקשר למועד ההזמנה, קרי, גילתה בעצמה כי הואוצ'ר הוצא בטעות לחודש יולי וההזמנה שונתה לחודש מאי, הוא המועד הרלוונטי, אלא שהתובעים לא הגיעו במועד למלון שהוזמן, ולפיכך בוטלה ההזמנה על ידי המלון, והחדר הוצע למכירה לאורחים אחרים. כאמור מודה הנתבעת כי בואוצ'ר שהונפק לתובעים היתה טעות והופיע בו כי החדר הוזמן לחודש יולי, אך הצליחה להסדיר את ההזמנה למועד שהתחייב משהייתם בניו יורק, קרי, לחודש מאי, והיא העבירה למלון שובר מתוקן; אך בגלל שהתובעים אחרו להגיע למלון הופיעו במחשב המלון כ 'non show', ההזמנה כולה בוטלה, והנתבעת חויבה על ידי המלון בגין עלות הלילה הראשון; המלון פעל לצמצום נזקיו ו'מכר' את הזכות להשתמש בחדר, כאמור, לאורחים אחרים. עוד טענה כי התובעים לא הודיעו במועד על התקלה והיה עליהם להתקשר עם נציג הנתבעת שהיה זמין 24 שעות ביממה ויכול היה לעזור לתובעים לצמצם הנזקים. כן טענה כי לראשונה שמעה על כל האירועים שקרו לתובעים רק לאחר שחזרו לארץ. לאחר ששמעתי את בעלי הדין באתי למסקנה כי על הנתבעת לפצות את התובעים. 9. 9. לא מצאתי כל תמיכה לטענות הנתבעת בחומר שצורף לכתב ההגנה, וגם לא בעדות נציגתה; הואוצ'ר שצורף לכתב ההגנה מעיד בעדו על הטעות שנעשתה לגבי מועד ההזמנה, ולא עלה בידי הנתבעת להציג חומר המעיד על ההזמנה החלופית שתקנה את ההזמנה שהוצאה בטעות. יתרה מכך, אם שולמה כל התמורה עבור החדר למשך 7 לילות כיצד זה בוטלה ההזמנה כולה, לכל היותר היה מקום לבטל את הלילה הראשון ולהציג חומר כתוב על הואוצ'ר החלופי שהונפק לטענת הנתבעת, או להציג חומר כתוב על ההזמנה החלופית, שבוצעה לדברי הנתבעת, ולא להסתפק במכתב מהמלון שלשונו ה'עדינה' אינה מלמדת על העובדות להם טוענת הנתבעת. 10. 10. מהמכתב של המלון שצורף לכתב ההגנה, כאמור, לא למדתי כי היתה הזמנה מסודרת למועד בו היו צריכים התובעים להגיע, להפך מהניסוח העולה מהמכתב לא יכולתי לראות כי המלון הוזמן למשך 7 לילות עבור התובעים וכי התמורה שולמה עבור החדר למשך 7 לילות. 11. 11. לא הופניתי לתנאי המחייב את התובעים להגיע עד שעה מסוימת, וגם לא שמעתי בעדות הנתבעת שאחד התנאים לקבלת החדר במלון הוא הגעה עד שעה מסוימת וכי אם לא יעשו כן תתבטל הזמנתם; היה על הנתבעת, כסוכנת נסיעות מיומנת המוכרת שירותי מלון, להבהיר לתובעים שתנאי לקבלת החדר במלון הוא הגעה עד שעה מסוימת, שאם לא כן תתבטל ההזמנה, ומשלא עשתה כן אין לה להלין אלא על עצמה. 12. 12. לא רק זאת אלא שהתובעים הציגו לפני עותק מדף השיחות הטלפוניות שעשו מחו"ל, וממנו עולה כי אכן התקשרו לאשת הקשר בארץ שקישרה בינם לבין הנתבעת וכי הודע לנתבעת בזמן אמת על הכֶּשֶל בקבלת החדר, [ראו גם ת/2 תצהירה הגב' ליאת רבנר ש"נדהמתי לגלות שהגב' כהן טענה...שאביגיל לא פנתה אליה במהלך הטיול"...]. 13. 13. אני דוחה את דברי הנתבעת כי לא הודע לה על הכשל כאמור, וגם בנקודה זו ראיתי לקבל את דברי התובעים שיצרו קשר עם הארץ בעת שגילו את המחדל וכי לא נעשה דבר לתקנו. 14. 14. לא היה בידי הנתבעת להציג לי, מלבד אמירותיה, כל אישור להזמנה החדשה והנכונה, וגם לא כל נסיונות כלשהם לעזור לתובעים. 15. משדחיתי את דברי הנתבעת אני סבורה כי הנתבעת התרשלה בכך שלא דאגה להזמנת החדרים למועד הנכון, כי לא העמידה את התובעים על החובה להתייצב עד שעה מסוימת כדי לקבל את החדר במלון ולמיצער כי עליהם להודיע על איחור בהגעה למלון, וגם לא הזהירה אותם מפני התוצאות של ביטול ההזמנה כולה אם לא יתייצבו בזמן, ובכך גרמה לתובעים לשלם עבור חדר יקר יותר ונגרמה להם עגמת נפש רבה. 16. 16. לאור האמור אני רואה לחייב את איסתא בהפרש שבין עלות החדר בו חויבו לשלם במקום הסכום המקורי, קרי, 280$ שהם הפרש של 40$ ללילה, כדבריהם. כמו כן אני מורה לאיסתא להחזיר לתובעים את יתרת הסכום שלא הוחזרה להם, קרי 386$ המהווים הפרש בין הסכום ששילמו לאיסתא [1,098$] עבור העיסקה שלא יצאה אל הפועל ובגינה נאלצו לשלם בעצמם את עלות המלון, בהפחתת הסכום של 712$ שהוחזרו לתובעים, סכום הכולל גם את דמי הביטול עבור הלילה הראשון, וזאת מאחר שלא הודע להם כי תנאי לקבלת החדר עבור התקופה הוא הגעה למלון עד שעה מסוימת וכי אם לא יתיצבו בזמן הנכון (שאינני יודעת מהו), תתבטל ההזמנה כולה שממילא לא הוכח כי אכן נעשתה. 17. 17. משקבלתי את עמדת התובעים, מצאתי לחייב את הנתבעת כאמור בסכום של 666$ בגין ההפרש בעלות החדר וכן בגין החזר סכום העיסקה שהתובעים חויבו בתשלומה בניו יורק, (תשלום תחת העיסקה המקורית). 18. 18. אשר לעגמת הנפש, לא ראיתי לקבל את דברי התובעים שטענו כי לא היו יכולים להנות מהשהות בניו יורק בגלל שנאלצו לשלם את תמורת המלון ועל כן "זה מנע ממני לעשות הרבה דברים והייתי צריכה לשבת במלון רוב הזמן" [עמ' 2 ש' 8] וגם לא קבלתי את דברי התובעת כי "...העובדה שהייתי צריכה לשלם שם את סכום התוספת למלון מנעה ממני לעשות דברים כי לא היה לי כסף ..." [עמ' 2 ש' 10], בין השאר מאחר שמהקבלה שקבלו התובעים מהמלון וצורפה לכתב התביעה עולה שהם שילמו בכרטיס אשראי [visa]; יחד עם זאת מקובל עלי שנגרמה לתובעים עגמת נפש לא מבוטלת, שלא בעטים, בשל העובדה כי נסעו לטיול נופש, לו חסכו כסף זמן רב, כדבריהם (עמ' 2 ש' 9), וכשהגיעו לעיר הגדולה - ניו יורק, נותרו ללא חדר ונאלצו ל'התמקח' על זכותם להתארח במלון, ואף נאלצו לערוך בירורים שונים הן בקבלה במלון והן עם הארץ, דבר שהעיב על הנופש. מאחר שבסופו של יום היה לתובעים חדר במלון שהוזמן מלכתחילה ראיתי לחייב את הנתבעת בגין עגמת הנפש במשורה, קרי, ראיתי לאמוד הפיצוי בגין עגמת הנפש בסך של 1,000 ₪ לשני התובעים יחדיו. 19. 19. לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 666$ [לפי השער היציג ביום מתן פסק הדין], וכן סך של 1,000 ₪ בגין עגמת הנפש, ובנוסף אני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 250 ₪. 20. 20. אם הסכומים כאמור לא ישולמו תוך 21 יום מיום פסק הדין הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל. בית מלוןנופשסוכני נסיעות (תביעות)בתי מלון (תביעות)ארצות הברית (ארה"ב)