פסק דין רקע 1. בחודש ספטמבר 2006 התקשר התובע עם הנתבעת בהסכם לקבלת שירותי טלפון נייח לדירתו. 2. לטענת התובע תשע פעמים תיאמה עמו, נציגת הנתבעת, מועד לביקור טכנאי להתקנה אך בניגוד למוסכם, טכנאי לא הגיע, רק בפעם העשירית ביום 22/10/06 הגיע הטכנאי והתקין את הטלפון. 3. התובע תובע 4,000 ₪ המשקפים לשיטתו אובדן ימי עבודה, בהם המתין לשווא בדירתו. 4. לטענת הנתבעת טכנאי ההתקנה ניסה ליצור קשר עם התובע אך לא הצליח ולכן פעם אחר פעם נדחתה ההתקנה. הנתבעת מוכנה לפצות את התובע עבור ארבעה ביקורים בלבד שלא יצאו לפועל. היא מוכנה לשלם 80 ₪ לכל ביקור וזאת בהתאם לתנאי הרישיון שהוענקו לתובעת בהם נקבע כי במקרה של ביקור טכנאי סרק תפצה את הלקוח בסך 80 ₪. דיון 5. טענת הנתבעת כי הטכנאי קודם לבואו מתקשר ללקוח כדי לוודא שהלקוח אכן בבית ושידריכו לכתובת, נשמע לי סביר ומוכר. עם זאת, כיוון שהנתבעת לא העידה את הטכנאי ולא הגישה פלט שיחות להוכחת טענתה כי נעשה ניסיון שלא צלח ליצור קשר עם התובע בימי ההתקנה השונים. לפיכך אני קובע שהאחריות של אי הגעת טכנאי השירות הוא של הנתבעת ושהנתבעת לא התייצבה לתשע פגישות שנקבעו. 6. לשאלת גובה הנזק; התובע מודה כי בכל ביקור שלא יצא לפועל, הפסיד שעתיים בלבד מדובר בשעות שבין 13:00 ל- 15:00. הפסד השתכרות הוא נזק הטעון הוכחה בראיות של ממש. התובע לא הוכיח היכן הוא עובד. כמו כן לא הוכיח את תנאי עבודתו ולא את גובה שכרו. בהתחשב בהסכמת הנתבעת לשלם 80 ₪ עבור כל ביקור שלא התקיים, אני פוסק כי על הנתבעת לשלם לתובע 720 ₪ עבור תשעת הביקורים שלא התממשו. סכום זה ישולם עד ליום 1/1/08. אם הסכום לא ישולם עד התאריך האמור תוסיף הנתבעת ותשלם הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל. 7. לאור העובדה שחייבתי את הנתבעת רק ב- 18% מסכום התביעה, אין צו להוצאות. טלפוןטכנאיםטלויזיה