פסק דין 1. לפני תביעה לפיצוי התובעים בסך של 15,000 ₪ בשל עוגמת נפש שנגרמה להם במהלך ירח הדבש שלהם במלון "מג'יק פאלס" באילת בתקופה שבין 27.9.06 ועד 30.9.06. לטענתם, המים בחדר האמבטיה של המלון היו עכורים ולראיה צירפו תמונות שבהן אכן נראים המים עכורים, חומים-צהובים ו"בלתי מזמינים" בלשון המעטה. 2. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, המלון מקבל את המים, כשהם מותפלים, מחברת מקורות ואם היתה קיימת טענה כלשהיא לתובעים בענין איכות המים - הרי שבעל הדין הנכון והראוי הוא חברת מקורות ולא בית המלון. לגופן של הטענות, מכחישה הנתבעת כי היתה בעיה כלשהיא בחדרם של התובעים, וטוענת כי לא נשמעה תלונה דומה לזו של התובעים מפי אורחים אחרים במלון, שהיה בתפוסה מלאה במועד הרלבנטי לתביעה. עוד טוענת הנתבעת, כי היא העבירה את התובעים, ללא תוספת תשלום כלשהיא, למלון אחר, "מג'יק סנריז", שבו האירוח הוא בשיטת "הכל כלול" דהיינו מלון יוקרתי יותר. כמו כן, ניתנה לתובעים הנחה של 20% לאירוח הבא במלון ואירוח אחמ"ים, כאמור בנספח א' לכתב התביעה. תוקפו של השובר היה עד 31.10.07. 3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, לרבות התמונות, ושמעתי את הצדדים - הגעתי למסקנה שהמים באמבטיה, כפי שניתן להבחין בתמונות שצולמו ביום 27.9.06, היו אכן עכורים, כנראה מחלודה בצנרת או מכל סיבה אחרת. בהקשר זה, בעל הדין הנכון היתה אכן הנתבעת ולא היה מקום להטיל את האחריות על חברת מקורות. 4. ניתן להבין את עוגמת הנפש של זוג צעיר שמגיע לבלות חופשה קסומה באילת במהלך ירח דבש כאשר הוא נוכח שאין אפשרות סבירה להשתמש בחדר האמבטיה. יחד עם זאת, התובעים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להוכחת מלוא הנזק הנטען על ידם בסכום של 15,000 ₪. זאת ועוד, אם אכן נגרמה להם עוגמת נפש כה רבה כפי שנטען על ידם - מדוע המתינו שנה תמימה עד להגשת התביעה? נראה שאדם סביר שנפגע מאירוע כלשהו והדבר "בוער בעצמותיו" אינו ממתין עם הגשת תביעתו במשך שנה. 5. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 20.1.08 טען התובע כי הוא ורעייתו "נזרקו" בלובי של המלון במשך 6 שעות ונשלחו למלון אחר רק אחרי תחנונים ובכי של התובעת (פרוטוקול עמ' 1). טענה זו לא נסתרה על ידי הנתבעת. מכאן המסקנה, שהנתבעת יכלה לפתור את הבעיה על ידי העברת התובעים למלון אחר תוך זמן קצר בהרבה ממה שעשתה בפועל ובכך למנוע בזבוז שעות יקרות של חופשתם, שהיתה קצרה ממילא. 7. נראה אם כן שיש בהעברתם של התובעים למלון אחר (שלגביו לא הושמעו על ידם כל טענות) כדי לפצותם על עוגמת הנפש, למעט לגבי אותן 6 שעות שבהן המתינו לפתרון בעייתם. לגבי אותן שעות אני סבורה שהתובעים זכאים לפיצוי נוסף על זה שניתן להם על ידי הנתבעת. לפיכך, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, תוך 14 ימים, סכום של 1000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (30.8.07) ועד לתשלום בפועל. הואיל ורוב רובה של התביעה נדחה - אין צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. בית מלוןפיצוייםעוגמת נפש / נזק לא ממוניבתי מלון (תביעות)