פסק דין 1. לפני תביעתן של גב' אירנה טוחשר ושל בנותיה, גב' לנה טוחשר וגב' אינה טוחשר, בגין ביצוע לקוי של המצבה על קברה של האם והסבתא, גב' נינה ליצקי ז"ל (להלן: המנוחה), שנפטרה בסוף חודש מאי 2005. הנתבעת היא חב' ד"ר השיש והקרמיקה בע"מ, שאצלה הזמינו התובעות את המצבה. 2. גילוי המצבה נערך ביום 28.6.05, ואז גילו התובעות, לאכזבתן, כי מספר פרטים במצבה לא בוצעו כפי שהוזמנו, או לא בוצעו כראוי: הפרח שבשולי "כרית" המצבה לא היה כדוגמת הפרח שבו חפצו; האותיות והמספרים על גבי ה"כרית" היו בגודל שונה משהוזמן; הכד לא היה מודבק כראוי, הן בשל היותו חורג מעט מתחתית המצבה (התצלום ת/ 3) והן בשל היותו מודבק באופן רופף מדי; הכיתוב ברוסית לא בוצע באופן נכון, כפי שהוזמן, לא מבחינת סדר המילים ולא מבחינת האותיות ה"גדולות" וה"קטנות", כפי שהיו צריכות להיות. 3. התובעות טענו כי סיכמו עם מר קובי תמאם, נציג הנתבעת, כי עד תחילת אוגוסט 2005 יתוקנו כל הליקויים הללו. גב' לנה טוחשר העידה, על סמך הרישומים ביומנה, כי במועדים: 19.7.05, 21.7.05, 29.7.05, 31.7.05 - אמר קובי לתובעות כי התיקונים בוצעו, ובכל מועד כזה הן הגיעו לבית הקברות אך נוכחו, לאכזבתן ולצערן, כי התיקונים לא הושלמו, או לא בוצעו כנדרש. בחלק מהמועדים הללו היה מר קובי תמאם אמור לפגוש בהן בבית הקברות, ולטענתן - לא הגיע, ובחלק מהמועדים לא קבע אמנם להיפגש עמן, אך משלא שבעו התובעות רצון ממראה עיניהן, הן התקשרו אליו והודיעו כי העבודה לא הושלמה לשביעות רצונן. גב' לנה העידה כי לאחר תום חודש יולי 2005 חדלו התובעות לרשום את המועדים שבהם הבטיח להן קובי תמאם כי הליקויים תוקנו. 4. לאחר שנואשו מהנתבעת הזמינו התובעות, במחצית חודש ספטמבר 2005, אצל עסק בשם "ברית האבן", תיקון של לוח המצבה, בעלות של 1300 ₪, כמפורט בחשבונית ת/ 2. התיקון כלל החלפה של לוח השיש העליון של המצבה, תוך תיקון הכיתוב על גבו, לעומת הכיתוב שביצעה הנתבעת. עוד הוחלף הכד שמוצמד ללוח המצבה, בשקע שיועד לכך. אין מחלוקת כי לוח הבסיס שמתחת ללוח העליון של המצבה, וכן "כרית" המצבה, אשר בסופו של דבר תוקנה על ידי הנתבעת לשביעות רצון התובעות - כל אלה נותרו מתוצרתה של הנתבעת, ולא הוחלפו. הפריטים שהוחלפו וסופקו על ידי "ברית האבן" הם לוח המצבה העליון (המאוזן), עם הכיתוב שעליו, בעברית וברוסית, וכן הכד (התצלום ת/ 1 מציג את מראה של מצבת המנוחה כיום, לשביעות רצון התובעות). התובעות טענו עוד כי אנשי "ברית האבן" ביצעו אף ניקוי יסודי של שריטות ושל סימני דבק, שנותרו על גבי ה"כרית", ואף על גבי בסיס לוח השיש, אשר בוצעו על ידי הנתבעת. 5. התובעות תבעו מהנתבעת פיצוי בסך 15,000 ₪, אשר רובו המכריע נתבע בגין עוגמת הנפש שנגרמה להן, במשך כחודשיים וחצי לאחר גילוי המצבה, כאשר נחלו מספר פעמים אכזבה מהבטחות הנתבעת לתקן את הליקויים במצבה, ובסופו של דבר החליפו, באמצעות גורם אחר, את הלוח הראשי שלה ואת הכד. 6. הנתבעת טוענת כי התובעות לא הזמינו, מלכתחילה, פרח בדוגמה ספציפית עבור "כרית" המצבה. משהודיעו לנתבעת כי הפרח שהותקן אינו לרוחן, החליפה הנתבעת את הפרח, לבקשתן, ללא תשלום נוסף. עובדה זו אינה במחלוקת. התובעות עצמן העידו כי הנתבעת הסירה את ה"כרית" ונטלה אותה אל מפעלה, לצורך התיקונים (התצלום ת/ 5), וכאמור - אין מחלוקת כי בסופו של דבר נותרה על מכונה ה"כרית", כפי שהנתבעת התקינה אותה, לאחר ביצוע התיקונים בה לשביעות רצון התובעות. טרונייתן של התובעת בעניין זה נסבה על כך, שהנתבעת לא התקינה את ה"כרית", מלכתחילה, כנדרש, וכי נגרם להן צער וכאב, כשביקרו בקבר המנוחה ומצאו את המצבה ללא ה"כרית". לגבי הכד טוענת הנתבעת, כי לנוכח טענת התובעות בדבר האופן הרופף של הדבקתו, הוסיפה הנתבעת סיליקון לחיזוק ההדבקה. כפי שניתן לראות מהתצלום ת/ 1, הוחלף הכד בכד קטן מעט מזה שהתקינה הנתבעת, דבר שאיפשר התקנתו בתוך תחום לוח השיש, ומבלי שיחרוג ממנו, ואף איפשר הדבקתו באופן יותר נאות. הנתבעת טוענת כי לא היתה כל בעיה להחליף את הכד שהיא סיפקה בכד קטן יותר, וכי עניין הכד אינו מצדיק את מסירת העבודה ל"ברית האבן" ואת תביעתן של התובעות. ברור כי עניין הכד אינו העניין העיקרי בתביעה, אך הוא נוסף על הפרטים האחרים. 7. המחלוקת העיקרית נסבה על התקלה שנפלה לגבי הכיתוב ברוסית, על גבי הלוח הראשי של המצבה. הנתבעת טוענת כי התובעות הזמינו תחילה את המילים ברוסית בסדר מסויים, אך לאחר מכן ביקשו להפוך את סדר המילים. משהוחלף סדר המילים, לבקשתן, הסתבר כי חל שיבוש לגבי אותיות "גדולות" ו"קטנות", בראשיתן של המילים. לאחר דין ודברים סוכם כי האות ה"קטנה" שבראשית המילה הראשונה תוגדל, באופן שסומן בתצלום ת/ 6, וכי הגדלה זו תבוצע על ידי חוצב-אמן. הנתבעת טוענת כי ההגדלה של האות בוצעה על ידי חציבה ידנית, בידי חוצב-אמן, כפי שסוכם בין הצדדים, אך התוצאה לא מצאה חן בעיני התובעות, והן לא היו מוכנות להשלים עמה, אלא דרשו להחליף את כל הלוח העליון של המצבה. התובעות טוענות לעניין זה, כי עבודת החריטה הידנית בוצעה באופן לקוי, אשר הותיר שריטות מכוערות על גבי לוח השיש, והן לא היו מוכנות לקבל אופן ביצוע זה ולהשאיר את לוח המצבה עם השריטות. מנגד טען מנהל הנתבעת, כי מדובר בלוח שיש שחור, אשר יצירת האותיות הבהירות על גבו נעשית באמצעות חריטה. בדרך כלל מדובר בחריטה ממוחשבת, כפי שנעשה כל הכיתוב על לוח המצבה, אך חריטה ידנית אינה שונה מחריטה ממוחשבת ואינה מותירה שריטות, כטענת התובעות. איש מהצדדים לא צילם את מראה לוח השיש, לאחר ביצוע התיקון הידני באות שבכתב רוסי, על מנת שניתן יהיה להתרשם מהתוצאה. התובעת, גב' אירנה, הסבירה כי המצלמה שהיתה אז ברשותה לא היתה משוכללת, ואותן שריטות לא היו נראות בתצלום. היא טענה: "אני אומרת לך שבסופו של דבר בוצעה ההגדלה עם שריטות שלא הייתי מוכנה לקבל. אני לא הייתי מוציאה כסף לעבודה נוספת ב"ברית האבן", אם זה לא היה כך" (בעמ' 9 לפר'). אין מחלוקת כי הנתבעת הציעה לתובעות, בשלב זה, להחליף את לוח המצבה, למרות שלטענתה, הטעות באותיות ברוסית לא ארעה באשמתה. הנתבעת דרשה עבור החלפת הלוח את מחיר העלות בלבד של לוח השיש, בסך 400 ₪. התובעות דחו דרישה זו בטענה כי הטעות היתה של הנתבעת, ועל כן מגיעה להן החלפת לוח השיש ללא כל חיוב. בשלב זה הגיעו המגעים בין הצדדים למבוי סתום, ואז פנו התובעות אל "ברית האבן", אשר החליפה את לוח המצבה בחדש, כאמור לעיל, ואף התקינה כד קטן יותר ומודבק בצורה אסטטית, חלף הכד של הנתבעת. 8. הנתבעת טוענת כי נתנה לתובעות שירות מצויין, וכי אין הצדקה לתביעתן. אין מחלוקת כי הנתבעת החליפה את "כרית" המצבה, באופן שבסופו של דבר השביע את רצון התובעות. כאמור, הנתבעת טוענת כי הפרח שב"כרית" לא הוזמן מלכתחילה על פי הדוגמה שהותקנה לבסוף, ומנגד טוענות התובעות, כי הציגו לפני מר קובי תמאם את המצבה שבתצלום ת/ 4, שסמוכה למצבת המנוחה, ואשר על כריתה מופיע הפרח בדוגמה שחפצו בה. לעומת זאת, טוענת הנתבעת, כי אותה מצבה אינה מתוצרתה, וכי על מנת להשביע את רצון התובעות, היא פנתה אל העסק המתחרה, "ברית האבן", וממנו קיבלה את הדרוש על מנת להתקין את הפרח שהתובעות ביקשו. כל זאת עשתה הנתבעת למען התובעות ללא כל תשלום. אשר לאותיות של הכיתוב ברוסית: התובעת, גב' אירנה, אישרה כי חתמה על הטיוטה שכללה כיתוב זה (המסמך נ/ 1), אך לדבריה, השינוי שנעשה לאחר מכן, בעט בצבע שחור, לא נעשה על ידה. התובעת טענה כלפי מר קובי תמאם: "אמרת לי שיש לך פקידה רוסיה, והיא תדע מה לעשות, כי צריך להחליף את האותיות הגדולה והקטנה, ואת זה ביצעת הפוך" (בעמ' 8 לפר'). מר קובי תמאם מסר (בעמ' 10 לפר') מספר הסברים לגבי טענת התובעות, כי הבטיח להן, מספר פעמים, שהתיקונים הושלמו, למרות שהם טרם בוצעו כנדרש. הסברים אלה אינם משכנעים במיוחד. יתכן כי היה צורך בפגישה אחת כדי לראות מה הליקויים, שהתובעות ביקשו לתקן, אך לגבי יתר המועדים, התרשמותי היא כי התובעות אמנם הגיעו לבית הקברות, לאחר שתמאם הבטיחן שהליקויים תוקנו, אך נתקלו באכזבה ובמפח נפש, כשנוכחו שאין הדבר כך. הנתבעת טוענת כי בכל מקרה, סכום הפיצוי שנתבע הוא מופרז מאד, בהתחשב בעלות של החלפת לוח המצבה, וכן בהתחשב בכך שחלקים נכבדים של המצבה נותרו כפי שהנתבעת ביצעה אותם, ועוד - בהתחשב בהשתדלותה של הנתבעת למען התובעות ובאותם תיקונים, שביצעה לבקשתן ללא תשלום. 9. לאחר ששמעתי באריכות את הצדדים ועיינתי בתצלומים ובמסמכים שהציגו, התמונה שמצטיירת היא "אפורה". על פי התרשמותי, המחלוקת נובעת יותר מתקשורת לקוייה בין הצדדים מאשר מזלזול, מצד הנתבעת, בהזמנת הלקוחות. למותר לומר כי כשמדובר בהזמנה של מצבה על קברו של אדם קרוב ויקר, יש רגישות רבה בעניין זה, וחשוב במיוחד לבני המשפחה המתאבלים, כי המצבה על קבר יקירם תהא בדיוק כפי שהוזמנה, וזאת - מרגע גילוי המצבה, בתום שלושים ימי האבל הראשונים. אין מחלוקת כי התובעות נחלו אכזבה רבה, במעמד של גילוי המצבה, כיוון שפרטים לא מעטים בה לא תאמו את חפצן. מאידך, התובעות לא הוכיחו כי אמנם הזמינו אצל הנתבעת - מלכתחילה - את דגם הפרח המסויים על גבי ה"כרית", ואין מחלוקת כי הנתבעת מצידה הלכה לקראתן והזמינה דגם זה מהספק המתחרה, ואף החליפה את הכרית עצמה, לשביעות רצונן, וללא תשלום. בכך אמנם נתנה הנתבעת שירות נאות לתובעות, ונראה כי המחלוקת לא היתה נמשכת, אלמלא התקלה בעניין האותיות ברוסית. בעניין זה התרשמתי כי הנתבעת לא נתנה תשומת לב מספקת לחשיבות לדקדק לגבי האותיות ברוסית, לרבות האותיות ה"קטנות" וה"גדולות", כפי שהן צריכות להיות. עבור אנשים, אשר רוסית היא שפתם, ברור כי טעות או שיבוש בעניין זה הם צורמים וחמורים, ואין להשלים עמם, כשמדובר בלוח המצבה. אני מקבלת את טענתן של התובעות, כי נגרמו להן צער ועוגמת נפש רבה מדרך ה"לך ושוב", מצד הנתבעת. יתכן כי אף התובעות, מצידן, לא היו ברורות די הצורך לגבי ההצגה המדוייקת של עניין האותיות ברוסית, ובמיוחד של עניין האותיות ה"גדולות" וה"קטנות". מן הצד השני, חבל כי הנתבעת התעקשה על דרישתה לתשלום של 400 ₪ עבור החלפת לוח השיש של המצבה. נראה כי אלמלא כן, לא היתה מחלוקת זו מגיעה אל ביהמ"ש. אף בעניין כד האבן רואה אני שירות בלתי נאות מצד הנתבעת: חלק מהשירות המצופה מהנתבעת הוא להציע פתרון מתאים, כאשר ניתן לראות שהכד שהותקן תחילה הוא גדול מדי וחורג באופן בלתי נאה ממשטח לוח המצבה. אם כל כך "קל", לשיטת הנתבעת, להחליף כד זה בכד בגודל מתאים, מצופה היה מהנתבעת להציע פתרון זה, חלף ה"תיקון" של הדבקת הכד בעזרת סיליקון, באופן בלתי אסטטי. בסופו של דבר, מצאתי כי יש הצדקה לתביעה, לפחות ככל שמדובר בלוח השיש הראשי (המאוזן) של המצבה, שהיה צורך להחליפו, וכן - בכד האבן. עם זאת, מסכימה אני עם הנתבעת כי סכום הפיצוי שנתבע הוא מופרז. ניתן להבין לליבן של התובעות, ולמעשה קשה מאד לתת ביטוי, בסכום כסף, לאכזבה ולמפח הנפש שנגרמו להן; אולם אף להן היה חלק מסויים בקשיי התקשורת עם הנתבעת, והתחשבתי בכך שבכל הנוגע ל"כרית" המצבה, הנתבעת החליפה אותה במלואה, ללא חיוב, למרות שהתובעות לא הוכיחו כי הטעות לגבי הפרח היתה של הנתבעת. החלטתי להעמיד את סכום הפיצוי על סך 3,000 ₪ (סכום זה כולל התחשבות בסכום שהתובעות שילמו ל"ברית האבן"). 10. אני מחייבת, איפוא, את הנתבעת לשלם לתובעות 3,000 ₪, שישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 1.9.05, ועד לתשלום בפועל. עוד תשלם הנתבעת לתובעות הוצאות משפט בסך 500 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. פיצוייםהוצאות קבורה ומצבה