פסק דין מי אחראי לפיצוי נוסע שבגין שינוי בלוח הטיסות שהזמין, שינוי שלא ניתנה לו עליו הודעה מבעוד מועד, נאלץ לשהות יממה נוספת בחניית ביניים בטורונטו, דבר שגרם לו להוצאות והפסדים כספיים? בשאלה זו עוסקת תביעה זו, כאשר הנתבעים, סוכנות הנסיעות והמוביל האוירי מטילים את האחריות זה על זה, הכל כפי שיפורט להלן. למעשה אין מחלוקת על העובדות שהינן כדלקמן: 1. ביום 28.6.06 או בסמוך לכך הזמין התובע מנתבעת מס' 1, אופיר טורס (להלן: הסוכנות), כרטיסי טיסה מת"א לסן פרנסיסקו וחזרה כאשר הטיסה לסן פרנסיסקו יועדה ליום 18.10.06 ואילו הטיסה חזרה יועדה ליום 29.10.06. הכרטיסים הוזמנו בחברת אייר קנדה, נתבעת מס' 2 (להלן: המוביל), כאשר בשני כיווני הטיסה נקבעה עצירת ביניים בטורונטו, קנדה. 2. בטיסה חזרה, לאחר שהתובע הגיע לטורונטו, התברר לו כי טיסת ההמשך לת"א שהיתה מיועדת ליום 29.10.06 בשעה 17:00 בוטלה והוא הועבר לטיסה אחרת הקבועה ליום למחרת, ה-30.10.06 באותה השעה. ענין זה לא צויין בפניו בשום שלב קודם לכן, לרבות לא בדלפק חברת התעופה בשדה התעופה בסן פרנסיסקו קודם לעלייתו לטיסה. 3. כתוצאה מכך נאלץ התובע להשאר בטורונטו לילה ונגרמו לו הוצאות והפסדים שפורטו בתביעתו והסתכמו, לטענתו, לסך של 2,760 ₪. 4. כפי שפרט המוביל בכתב הגנתו, וכפי שעולה מתדפיס מחשב שצורף, ביום 26.7.06 (כשלושה חודשים קודם למועד הטיסה המיועד) חל שינוי בלוח הזמנים של טיסותיו, כך שהטיסה מטורונטו לת"א שיועדה ליום 29.10.06 בוטלה ולפיכך בוצעה ע"י המוביל הזמנה חדשה עבור התובע לטיסה ליום המחרת. הודעה על שינוי מועד הטיסה נשלח באופן אוטומטי באמצעות מערכת ממוחשבת לתא דואר אלקטרוני של הסוכנות שביצעה את ההזמנה עבור התובע. 5. לפי הסברי נציג המוביל בפני בעת הדיון, במועד ביצוע השינוי הקשר של המוביל הינו עם הסוכנות בלבד מאחר ובהזמנה שבוצעה לא מופיעים פרטי הנוסע עצמו ולפיכך אין למוביל אפשרות ליצור קשר ישיר עם הנוסע אלא עם הסוכנות בלבד, באמצעות המחשב, כפי שאכן נעשה. 6. על אף שבמועד משלוח ההודעה על השינוי לסוכנות היה המוביל מודע לכך שחלק מסוכנויות הנסיעות בצפון סגורות או פועלות באופן חלקי בשל המלחמה בצפון, לא הפעיל המוביל כל נוהל מיוחד על מנת לוודא קבלת ההודעות ביחס לטיסות עתידיות (להבדיל מנוהל מיוחד שהפעיל ביחס לטיסות שיועדו לתקופת המלחמה). בהתאם לנוהל הרגיל הקיים אצל המוביל כל עוד לא התקבלה הודעה מהסוכנות שהמועד החדש אינו מתאים לנוסע, הדבר מהווה אישור לשינוי שבוצע. 7. לטענת המוביל, שלמעשה לא הוכחשה ע"י הסוכנות, ההודעה הממוחשבת שנשלחה לסוכנות אמורה להישאר במערכת כך שבכל מועד שנציג הסוכנות פותח את המערכת הוא צריך היה להתעדכן בשינוי שחל וחובתו היתה להודיע על כך לנוסע. 8. נציג הסוכנות למעשה אישר שההודעה נשלחה ע"י המוביל אולם לטענתו בשל המלחמה היתה הסוכנות סגורה במועד משלוח ההודעה. נציג הסוכנות לא יכול היה לספק הסבר כיצד ההודעה לא הופיעה במחשב בעת שהסוכנות פתחה את המערכת בתום המלחמה על אף שלטענתו ערך בדיקה במרכז התמיכה של המערכת הממוחשבת אך לא הצליח לקבל הסבר לכך. 9. נציג הסוכנות טען כי בהתאם לנוהל הקיים בין המובילים האוויריים לבין סוכנויות הנסיעות, כל הודעה שנשלחת צריכה לקבל אישור של הסוכנות, דבר שלא נעשה במקרה כזה. דהיינו שבניגוד לעמדת המוביל הסוכנות טוענת כי אין די בהעדר הודעה על אי התאמת המועד החדש, אלא שחובה על המוביל לקבל אישור פוזיטיבי מהסוכנות לקבלת ההודעה ולתאריך החדש שנקבע. גדר המחלוקת בין הנתבעים הינו למעשה באיזו מידה אחראי כל אחד מהם לעובדה שהתובע לא קיבל הודעה מראש על שינוי מועד טיסת ההמשך כאשר המוביל מעלה בהקשר זה טענה נוספת לפיה עפ"י תנאי ההסכם בין המוביל לנוסע, המופיעים גם על גבי הכרטיס ומעוגנים בכללי IATA החלים מכוח אמנות התעופה הישימות, אין המוביל אחראי לשינויים בלוחות הזמנים, וככל שקיימת לו אחריות המדובר באחריות לנזק ישיר לנוסע או לכבודתו ולא לנזקי עקיפים כלשהם כגון: אובדן זמן, אי נוחות וכד'. דיון: המחלוקת בין הנתבעים מתמצה למעשה בשאלה האם היה על המוביל לוודא קבלת ההודעה על שינוי מועד הטיסה אצל הסוכנות (או לחלופין להודיע על כך ישירות לתובע) או שמא רשאי היה המוביל להסתפק בהעברת ההודעה לסוכנות כאשר העדר הודעה על אי התאמת השינוי לנוסע מהווה למעשה אישור לשינוי שנעשה. שאלה זו מתחדדת על רקע העובדה כי השינוי בו מדובר נעשה במהלך המלחמה בצפון אשר השפיעה על עבודת הסוכנות בתקופה זו. כפי שכבר נפסק לא פעם בפסיקת בית המשפט, אין ספק שהמלחמה בצפון מהווה נסיבה אשר יש בה משום שינוי של מצב הענינים הרגיל וגם אם אין בה להביא לסיכול חוזה, הרי שיש בה להוות גורם המשליך על התנהלות העסקים הרגילה. (ראה למשל: תק (עכו) 2058/06 הרוש נגד אופיר טורס בע"מ, תק (קריות) 1782/06 בן עמרם נגד טופז טורס בע"מ, תק (ק"ש) 146/07 מדינה נגד בן חמו). לדעתי, העובדה שהמוביל היה מודע לשינוי זה, כפי שנציגו הודה בכנות בפני, צריכה היתה להביא להתנהלות שונה מצדו. דהיינו, אף באם ברגיל ניתן היה לקבל את טענתו שדי במשלוח ההודעה במערכת הממוחשבת על מנת שהמוביל יצא מהנחה שבהעדר הודעה אחרת, השינוי התקבל (דבר שנותר בי ספק באם אכן הוא הנוהל הרגיל), הרי שבעתות המלחמה, מן הראוי היה להנהיג נוהל אחר, זהיר יותר, אשר לפיו יוודא המוביל כי ההודעות שנשלחו בתקופה זו אכן נקלטו בצדה השני של המערכת. אי הנהגת נוהל כזה בתקופת המלחמה מהווה סטיה מרמת ההתנהגות הסבירה שהיה על המוביל לנקוט בתקופה זו. יחד עם זאת לא שוכנעתי מטענת הסוכן כי ההודעה לא הופיעה במערכת בעת שהסוכנות חזרה לעבודה סדירה והעובדה שהסוכנות לא העידה את הסוכנת שטיפלה באופן אישי בענינו של התובע פועלת לחובתה בהקשר זה. כפי שהודה נציג הסוכנות בעת הדיון בפני אין לו למעשה כל הסבר לכך שההודעה לא הופיעה במערכת הממוחשבת, ולפיכך סביר יותר להניח כי ההודעה כן הופיעה אולם הסוכנת, מחוסר תשומת לב או אי בדיקת ההודעות שהתקבלו בתקופת ההיעדרות אל מול ההזמנה שבוצעה מלכתחילה, לא שמה לב לשינוי תאריך הטיסה. לאור האמור לעיל אני סבורה כי יש לכל אחד מהנתבעים תרומה לתקלה שגרמה לתובע עיכוב בחזרתו לארץ, כאשר אני מוצאת לנכון לייחס למוביל 25% מהאחריות לכך, לעומת 75% המוטלים על הסוכנות שהיא "איש הקשר" בין התובע למוביל והיא שאחראית לעקוב אחר הזמנתו ולוודא שלא חלו שינויים במועדי הטיסות לאחר ביצוע ההזמנה הראשונית. בהקשר זה יש להוסיף כי גם לאחר תום המלחמה נעשו עוד פעולות של הסוכנות עבור התובע, דבר שבודאי הצריך עיון נוסף בהזמנתו ובאם היתה ננקטת מידה של זהירות, צריכה היתה להביא לגילוי השינוי שחל במועד הטיסות שהוזמנו מלכתחילה. גובה הפיצוי משקבעתי את חלוקת האחריות בין הנתבעים כל שנותר הוא לקבוע את סכום הפיצוי לו זכאי התובע. בתביעתו כלל התובע את הסכומים הבאים: 92 דולר קנדי - עלות שהייה במלון (שער הדולר הקנדי = 3.64 ₪) 10 דולר קנדי - עלות שיחת טלפון למשפחה להודיע על השינוי במועד החזרה 80 דולר קנדי - הוצאות מזון ביום השהיה הנוסף בטורונטו 700 ₪ - אובדן יום עבודה בגין האיחור בחזרה כמו כן נתבעו הוצאות בגין אובדן שני ימי עבודה בגין הגשת התביעה וניהול ההליך בפני. כפי שטענו הנתבעים בצדק, אין מקום לפיצוי בגין מלוא העלות של הוצאות מזון ליום הנוסף אלא רק בגין ההוצאות העודפות הנובעות מכך שכלכלתו באותו היום היתה יקרה מן הרגיל בשל שהייתו בשדה תעופה. כמו כן לא הוכחה בפני עלות יום עבודה שהפסיד התובע ובדיון בפני התברר כי שכרו של התובע שולם על חשבון יום חופש, דהיינו שההפסד אינו בגין אובדן יום עבודה אלא בגין הפסד פדיון יום חופש שהינו הפסד עתידי ו"ספקולטיבי" במידה מסוימת, שכן לא הוכחו תנאי פדיון ימי החופש, באם כלל קיים במקום עבודתו של התובע. לאור כל האמור לעיל אני קובעת את נזקיו הישירים של התובע בשיעור כולל של 1,100 ₪ כערכם היום בצירוף הוצאות משפט בסך 500 ₪. בהתאם לקביעתי לעיל על הנתבעת מס' 1 לשאת ב- 75% מסכום זה ואילו על הנתבעת מס' 2 לשאת בתשלום 25% מסכום זה. הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם בפועל. בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום. תביעות נגד חברות תעופהתעופהנופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצויים