ליקויי בנייה ריצוף


פסק דין

א. רקע עובדתי

1. תביעה זו הוגשה ע"י 20 דיירי בניין ברח' שער הגיא 23 בחיפה (להלן- "הבניין"), בגין ליקויי בניה בדירות שנרכשו על ידם מהנתבעת - שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (להלן- "הנתבעת").
הנתבעת שלחה הודעות צד שלישי לאדריכל שתכנן את הבניין, צד ג' 1 - גיורא גור (להלן- "האדריכל") ולחברת הבניה אשר בנתה את הבניין, צד ג' 2 - נ.שטכמן ושות' בע"מ (להלן- "הקבלן").
הקבלן שלח הודעות לצדדים רביעיים: צד ד' 1 - מרצפות מצר (להלן- "מצר") אשר המרצפות לדירות סופקו על-ידה ולצד ד' 2, הוא האדריכל. הודעה זו הוגבלה עפ"י החלטתי מיום 22.6.95 לעניין אחד בלבד: אחריות האדריכל לליקוי בגין גובה לא תקני של מזקף הראש במהלכי המדרגות המובילים לקומת המחסנים. האדריכל הודה בטעות תכנונית זו.
מצר שלחה הודעה לצד חמישי שסיפק לה את האגרגטים ליצור המרצפות - א.גרוסמן ובניו (להלן- "גרוסמן").


2. הדירות נמכרו לתובעים בזמנים שונים החל מסוף שנת 1988 ועד אפריל 1990, והחזקה בדירות נמסרה לתובעים בין אפריל 1989 ליולי 1991.
סמוך לקבלת הדירות לחזקתם התגלו בדירות ליקויי ריצוף, סדקים וחדירת רטיבות. התובעים הפנו תלונותיהם לנתבעת וזו ביצעה באמצעות הקבלן תיקונים בדירותיהם.
תביעת כל התובעים עניינה בליקויים ברכוש המשותף ואילו תביעת התובעים 12-1, ו20- מתייחסת אף לליקויים בדירותיהם.


3. כתב התביעה הוגש ביום 21.6.93 על סך של 671,580 ש"ח (אשר שערוכו ליום פסה"ד מגיע לסך של 1,147,810 ש"ח).
ביום 7.2.95, עם תם הגשת כתבי הטענות המקוריים חוייב כל אחד מהתובעים ליתן הודעה בתצהיר האם פנה אל הנתבעת בדרישה לביצוע תיקונים; אם כן, מתי פנה ומה עלה בגורל פנייתו, ובנוסף חויבו התובעים למסור בתצהיר רשימת ליקויים בכל דירה בנפרד.
ביום 15.5.95 תוקן כתב התביעה בהוספת חוות דעת לגבי נזקים בדירת התובעים מס' 20 (משפ' רבינוביץ'), מבלי שסכום התביעה השתנה.
ביום 28.6.95 הגישה הנתבעת הודעת צד ג' מתוקנת בהוספת טענות בנושא פיקוח עליון מצד האדריכל.
ביום 16.7.95 הגיש הקבלן הודעה לצד רביעי כנגד מצר וכנגד האדריכל, על סך של 250,000 ש"ח ותביעתו נגד מצר בשל אספקת מרצפות פגומות הועמדה לצרכי אגרה, על סך של 200,000 ש"ח.
ביום 3.9.95 הגישה מצר הודעה לצד חמישי כנגד גרוסמן בטענה כי הליקויים הנטענים במרצפות, מקורם באבנים (אגרגטים) שסופקו על ידו, והעמידה הודעתה לצרכי אגרה, על סך של 150,000 ש"ח.


4. מטעם הצדדים הוגשו מספר חוות דעת כדלהלן (בצירוף סימוניהן בתיק המוצגים):
מטעם התובעים הוגשו חוות דעת (עיקרית ונגדית) ע"י המהנדס עזרא בן עזרא (להלן-"בן עזרא"), לגבי הליקויים הקיימים בדירות וברכוש המשותף (ת1/ -ת14/, ת15/). כן הוגשה מטעם התובעים חוות דעתו של פרופ' יצחק סורוקה (להלן- "פרופ' סורוקה") בנושא הריצוף (ת19/).
מטעם האדריכל הוגשה חוו"ד המהנדס מאיר רופא (להלן- "רופא") (צד ג' 1-1).
מטעם הקבלן הוגשה חוו"ד ד"ר עמי גלזמן (להלן- "ד"ר גלזמן") (צד ג' 1-2).
מצר הגישה בנושא הריצוף חוו"ד של המהנדס שמחה לכטמן (להלן- "לכטמן") (צד ד1/).
הנתבעת לא הגישה חוו"ד מטעמה אולם בחרה להסתמך על חוות דעתו של ד"ר גלזמן, למעט התייחסותו לנושא הריצוף שמעל קומת העמודים.


בשלב הראשון של שמיעת ההוכחות נחקרו המומחים מטעם הצדדים, מתוך הנחה שלאחר חקירתם ניתן יהיה לחסל את התביעה בפשרה, אולם זו לא הושגה.
משתם סדר הבאת הראיות הוגשו סיכמוי הצדדים כשהאחרון בהם הוגש ב10.4.00-.


ב. בירור טענות מקדמיות

5. אחריות הנתבעת כלפי התובעים - הנתבעת העלתה בהגנתה מספר טענות בדבר אחריותה כלפי התובעים, כולם או מקצתם.
לגבי התובעים 15,8,7 ו18- טענה הנתבעת כי רכשו דירותיהם במצב קיים, חתמו על הסכמי מכר שונים מאלו שנחתמו עם שאר התובעים, ואף חתמו על כתב ויתור המשחרר את הנתבעת מכל אחריות לליקויים בדירות וברכוש המשותף או לפיצוי בגינם. לאור זאת ביקשה הנתבעת לפטור אותה מאחריות כלפי תובעים אלו.
בסיכומיה הצהירה ב"כ הנתבעת כי "בהיותה ערה להלכות שנקבעו בעניין זה", לא תעמוד על טענתה זו.


6. טענה נוספת שהעלתה הנתבעת ביחס לכלל התובעים הינה כי חבותה ואחריותה לליקויים בדירות התובעים מותנית במתן הודעה בכתב ע"י התובעים ובמתן האפשרות לתקנם (סעיף 6.א.(1) להסכמי המכר), וכי התובעים לא הודיעו לה ו/או לא אפשרו לה ביצוע התיקונים ועל כן לא קמה להם עילה כנגדה.


סעיף 6.א.(1) להסכם המכר, המצורף כנספח לתצהירי התובעים, קובע את אחריותה של החברה לתקן כל ליקוי, פגם או אי התאמה שיתהוו ויתגלו בנכס ו/או ברכוש המשותף בתקופת הבדק (המוגדרת כ12- חודשים ממועד גמר הבניה או המסירה) ובתנאי, בין היתר, ש"הרוכש הודיע בכתב לחברה על קיום והתגלות הליקויים הנ"ל לא יאוחר מתום תקופת הבדק, ודרש את תיקונם; וכן- הרוכש יאפשר לחברה ו/או לקבלן/ים מטעמה לבדוק את הליקוי/ים ולתקנו/ם".
סעיף 6.ב קובע בהמשך כי החברה תהא פטורה מאחריות לתיקון ליקויים אחרים כלשהם פרט למפורט בהסכם וכן תהיה פטורה במצב בו הרוכש לא יאפשר את הביקור בנכס לצורך בדיקת הליקויים ו/או תיקונם.


התובעים טוענים כי הנתבעת לא ניצלה הזדמנויות שנתנו לה לפני הגשת התביעה ולא תיקנה את הליקויים כראוי ובזמן סביר, כפי שמתחייב מסעיף 4ב' לחוק המכר (דירות), תשל"ג1973-.


7. את טענת הנתבעת יש לבחון במישור המשפטי ובמישור העובדתי.
במישור המשפטי, מאחר ובנייתו של הבניין הסתיימה עוד ב1989-, הרי שחל על הדירות סע' 4 לחוק המכר (דירות) בנוסחו הקודם (עובר לתיקון בחוק משנת תש"ן) ולפיו:
"4. אי התאמה

(א) כל דבר שבו הייתה הדירה שונה מן האמור במפרט או בתקנת בניה או בתקן רשמי יהיה, על אף האמור בחוזה המכר, בבחינת אי התאמה כמשמעותה בחוק המכר, תשכ"ח1968-.
(ב) הקונה יהיה זכאי להסתמך על אי התאמה כאמור בסעיף קטן (א) אם נתן למוכר הודעה עליה תוך שנה מיום העמדת הדירה לרשות הקונה, ואם גילה אותה לאחר מכן - לאחר שגילה אותה, הכל תוך זמן סביר".


כלומר, סעיף 4(ב) לחוק המכר קובע מפורשות כי הוראותיו גוברות על הוראות החוזה ונותן אפשרות לטעון טענת אי התאמה כזו, אפילו בחוזה המכר נאמר אחרת. לפיכך, כל מקום בו אי ההתאמה נובעת מסטייה, סעיף 6.א לחוזה המכר לא יחול.


האם נתנו התובעים לנתבעת הודעות כאמור והאם עשו כן תוך זמן סביר. שאלה זו נבחנת במישור העובדתי.
הנתבעת חוזרת על טענתה כי רוב התובעים לא צירפו לתצהיריהם מסמכים כלשהם המעידים על פנייתם בכתב אל הנתבעת בנוגע לליקויים ועל כן מבקשת לדחות את תביעתם של תובעים אלו לסעד כלשהו.


8. אני דוחה את טענת הנתבעת כי היא פטורה מאחריות כלפי התובעים בשל אי מתן הודעות במועד ו/או אי מתן אפשרות לתקן את הליקויים.
אקבע כי למרות שלא כל אחד מהתובעים פנה אל הנתבעת בתיאור הליקויים, היתה הנתבעת מודעת לליקויים הקיימים ברוב הדירות, בכל הנוגע לרטיבות, סדקים ובעיית הריצוף, ודי בכך כדי לשלול את טענת הנתבעת שלא קיבלה הודעה ולכן לא ידעה על הליקויים. יותר מכך - הנתבעת אכן ניסתה לתקן את הליקויים כפי שיפורט להלן.
ביחסים שבין הנתבעת לתובעים, תחוייב הנתבעת לשלם לתובעים את מלוא הפיצויים כפי שייקבעו על ידי. הנתבעת תהיה זכאית לשיפוי מהצדדים האחרים לפי אחריותם היחסית לכל ליקוי וליקוי.


9. זכות לפיצוי או לתיקון - התובעים מבקשים סעד של פיצוי בגובה עלות התיקונים ולא ביצוע בפועל של התיקונים ע"י הנתבעת, או הקבלן מטעמה.
לטענתם, במקרים דומים שנדונו בפסיקה נקבע כי אין לאכוף על התובעים, בניגוד לרצונם, את תיקון הליקויים בדירותיהם, מה גם שאין להם עוד אמון בנתבעת. הפתרון של ביצוע התיקונים ע"י הנתבעת מחייב תיאום ופיקוח ממושך ומורכב והדבר אינו ישים בנקל. התובעים טוענים כי הם זכאים לבצע את התיקונים כראות עיניהם, במועד שייבחר על-ידם ואף ללא ההגבלות של המפרט שבין הקבלן לדייר.
ב"כ הקבלן מבקש בסיכומיו לקבוע כי הקבלן הכיר ומכיר בליקויים שתוארו בחוו"ד ד"ר גלזמן (אם כי לטענתו רובם נובעים מטעויות תכנון של האדריכל), והיה נכון ומוכן לתקנם בכל עת גם כאשר לא הייתה מוטלת עליו חובה לעשות כן, ויש לאפשר לו לתקנם בעצמו.


שוכנעתי מעדותו של הקבלן, שניתנה באמצעות מר אבי ירום, כי הקבלן עשה מאמצים אמיתיים לתקן את הליקויים, מיד כשקיבל הודעה על כך מהתובעים, במועדים שונים, כאשר עיקר התלונות במועד קבלת החזקה בדירות היו רטיבות וחדירת מים ובעניין הריצוף.
כפי שאקבע להלן, נושא הרטיבות טופל כראוי ע"י הקבלן ולמעט מקרים בודדים, אין עוד ליקויים הקשורים לרטיבות.
המחלוקת המהותית בין הקבלן לתובעים הינה באשר לתיקון הריצוף, כאשר הקבלן ניסה באמצעות מצר למצוא פתרונות הולמים לבעיות הריצוף, אך מרבית התובעים סרבו לפתרונות מקומיים ועמדו על החלפת הריצוף כולו.


במהלך שמיעת הראיות הצעתי כי הצדדים כולם יסכימו לתיקון הליקויים עפ"י חוות דעתו של ד"ר גלזמן וכמתואר בהחלטתי מיום 11.3.96 (עמ' 83 לפרוטוקול).
ב10.7.96- ולקראת הישיבה שהיתה קבועה ל15.7.96-, נמסרה הודעה בכתב מטעם התובעים כי למרות ספקותיהם המרובים לעצם הצלחת התיקונים בשיטות ובאופן שהוצעו ע"י ד"ר גלזמן, הם מסכימים לביצוע כל התיקונים בריצוף כמפורט בחוות דעתו, כאשר בדירות בהן נקבעה החלפת ריצוף מלאה, האפשרויות תהיינה לפי בחירת התובעים בין הדבקת אריחי קרמיקה על גבי הריצוף הקיים, ריצוף מחדש או ליטוש לצורך מילוי החורים בחומרי סתימה. כמו כן כללה ההסכמה דרישה כי יבוצע ליטוש באותן דירות אשר לפי חוות דעתו של ד"ר גלזמן אין צורך בתיקונים, וזאת במטרה לבטל את כל ליקויי האגרגטים שבמרצפות.
הודעה זו לא זכתה להתייחסות עניינית של הנתבעת והצדדים האחרים, לטענתם מאחר והוגשה להם באיחור, כעולה מפרוטוקול הדיון של ה15.7.96-.


בין לבין, במהלך שמיעת המשפט, ביום 26.9.96, ניתן בביהמ"ש העליון פס"ד בע"א 472/95 ו- 553/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858, שם בוטלה החלטת כב' השופט קלינג (בימ"ש מחוזי ת"א) להורות על ביצוע עבודות תיקונים, ע"י הקבלן, ובמקומה החליט ביהמ"ש העליון לחייב את 'דיור לעולה' בתשלום פיצויים בקובעו:
"אמנם, במקרה מתאים, יש לתת למוכר אפשרות לתקן את הניתן לתיקון, הן על פי המדיניות המשפטית הרצויה, ובודאי כאשר הדבר מתחייב מכוח הדין. אך במה דברים אמורים, כאשר המוכר מודה בליקויים וכאשר נכונותו לתקן היא רצינית. במקרה שלפנינו, העידו כמה מן הדיירים בדבר הליקויים בדירותיהם (בעיקר ליקויי ריצוף חמורים, רטיבות והעדר איוורור), ועל ניסיונות כושלים של עובדי הקבלן ושלוחיו לתקן את הליקויים...
זאת ועוד, הזכות לתקן נתונה למוכר המודה בליקוי ומוכן לתקנו. ספק רב בעיניי אם זכות זו עומדת למוכר המכחיש את עצם הליקויים, או המזלזל בהם מראש" (סעיף 4 לפסק דינו של כב' השופט טל).


אמנם בטרם הגשת התביעה הנתבעת, באמצעות הקבלן, עשתה ניסיונות אמיתיים וסבירים לתקן את הליקויים סמוך למסירת החזקה בדירות לתובעים. המחלוקת בין הצדדים באשר לריצוף לא נבעה מהכחשה טוטאלית של עצם הליקויים, או זלזול בעמדת התובעים או מי מהם, אלא הינה קשורה לדרך הראויה של תיקון הלקויים.
עם זאת, לאור עמדתם של התובעים, בחלוף השנים מאז רכשו את דירותיהם ועד היום, נראה לי שאין עוד טעם לחייב את התובעים להסכים לתיקון הליקויים ולכן הסעד בגין אותם ליקויים שיוכרו על ידי, יהיה סעד כספי שיהיה בו ביטוי לעלות התיקונים, עם אפשרות שאלה לא יבוצעו בכלל. עוד יש להביא במכלול השיקולים שחלק מהתובעים מכרו דירותיהם לאחרים מבלי שהליקויים הנטענים על ידם מצאו ביטוי כלשהו בתמורה שהוסכמה בינם לבין צד שלישי, חלקם מצאו פתרון לליקויי הריצוף בהנחת שטיחים מקיר לקיר בחלקי הדירה השונים והתובעים מס' 6 אף אישרו כי התיקונים שבוצעו ע"י הקבלן בריצוף היו לשביעות רצונם המלאה.
לפיכך אני מיישמת את עקרונות פסה"ד בע"א 472/95 עפ"י העובדות והמסקנות נשוא התביעה שבפני.


10. גובה הפיצוי - האם הפיצוי הכספי ייקבע בהתאם לעלות התיקון לקבלן או שמא עפ"י עלותו לתובעים, שהיא ללא ספק גבוהה יותר.
ד"ר גלזמן קבע בחוות דעתו כי עלות התיקון לקבלן יכולה להגיע לכדי מחצית מעלויות התיקון לרוכשים כפי שהעריכן בחוות דעתו. לטענת הקבלן החיוב צריך להיקבע בשיעור שלא יעלה על 50% מגובה העלויות שנקבע ע"י ד"ר גלזמן.


לא אחת הובעה בפסיקה הדעה כי כאשר מדובר בליקוי שאפשר לחיות איתו, ותיקונו של הליקוי בדירה עולה בהרבה על אי הנוחות הנגרמת לרוכש הדירה, רשאי ביהמ"ש שלא לצוות על תיקונים ובמקומם לפצות את רוכשי הדירות על אי-הנוחות שתגרם להם, על כך שהם נאלצים לחיות בדירות שבהן ליקויים ואי התאמות. פיצוי כזה יהיה לפיכך נמוך מעלות תיקון הליקוי.
הגעתי לכלל דעה כי בגין הליקויים לגביהם אמצא לנכון לפצות את התובעים בעלות תיקון (ולא בפיצוי סמלי עבור ליקויים שאני סבורה כי אין הגיון לתקנם), לאור ניסיונות התיקון של הנתבעת באמצעות הקבלן וכן לאור הספק הרב בכוונתם של מי מהתובעים לבצע תיקונים אלו בדירתו בעתיד, כמו גם העדר כוונה כזו, ברוב המקרים, בעבר; יהיה הפיצוי בערך של 60% מעלות התיקונים כפי שנקבעה ע"י ד"ר גלזמן בחוות דעתו.
באופן דומה אפסוק לגבי הפריטים בגין ליקויים ברכוש המשותף.
כל הסכומים הנקובים בגין הפריטים להלן משוערכים להיום.
בריכוז הפיצויים לכל זוג תובעים ובגין הליקויים ברכוש המשותף, כפי שיפורטו בחלק ו' של פסק דיני להלן, יופיעו הסכומים בחישוב של 60% מערך הפיצוי כפי שנקבע על ידי.


11. תביעות קודמות - לטענת הנתבעת, התובעים 1 הגישו תביעה נגדה בביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה (ת.א 2641/90) בה עתרו לפיצויים בגין נזקי רטיבות בדירתם שהינם תוצאת בניה לקויה. ביהמ"ש קיבל את התביעה והתובעים 1 פוצו בגין הסעד שתבעו.
התובעים 13 (התובעים בתביעה זו רק בגין ליקויים ברכוש המשותף) הגישו ביום 1.4.93 תביעה נגד הנתבעת בגין ליקויים בדירתם (ת.א 6806/93) ולא מצאו לנכון לתבוע שם את נזקיהם בגין חלקם ברכוש המשותף.
לטענת הנתבעת אלו אינם רשאים לשוב ולתבוע אותו סעד או סעדים אחרים הקשורים באותה עילה שכן לא ביקשו, וממילא לא קיבלו, היתר לפיצול סעדיהם. על כן דין תביעתם זו להידחות (הנתבעת מפנה לסעיפים 45-44 לתקנות סדר הדין האזרחי).
בתגובה לכך טוענים התובעים כי התובעים 1 הגישו תביעה כנגד הנתבעת בשל נזקים אשר נגרמו לארון הבגדים בחדר השינה ורק בגין הנזק שנגרם לארון הוענק פיצוי. התובעים לא תבעו במסגרת אותה תביעה, וממילא לא פוצו, בגין הפגמים בבניה שבגינם נגרם הנזק לארון (ראה גם תצהיר התובע 1). התובעים טוענים כי עפ"י מבחן הזכות שאומץ בפסיקה הישראלית ע"מ לבחון את זהות העילה, גרמה התנהגות הנתבע לשתי פגיעות נפרדות בשתי זכויות שונות של התובע, יקומו לתובע שתי עילות תביעה שונות בגין אותו מעשה, אפילו קיימת חפיפה בין חלק מהעובדות האופרטיביות המרכיבות כל אחת מהעילות. לפיכך, התביעה בגין הנזקים שנגרמו לארון בביהמ"ש לתביעות קטנות אינה נשענת על אותה עילת תביעת ליקויי הבניה בתובענה דנן וזאת כיוון שבשתי התביעות מדובר על פגיעה בשתי זכויות שונות.
באשר לתובעים 13 נטען כי עפ"י מבחן הזכות האמור, אין מדובר כלל באותה עילת תביעה אלא בשתי עילות שונות הנשענות על שתי זכויות שונות- האחת ליקויי בניה בדירות התובעים 13 והשניה הליקויים ברכוש המשותף.


12. אשר לתובעים 1 - קריאת כתב תביעתם ופסק הדין שניתן בעניינו מעלה כי הדין עימם ואכן הנזקים שנתבעו על-ידם ונפסקו להם מתייחסים לארון הבגדים בלבד, שנפגע עקב ליקויי רטיבות חמורים.
המבחן לקיום זהות עילות התביעה לעניין מעשה בית-דין, הינו אם יכול וחייב היה התובע לרכז את כל טענותיו הנוגעות למעשה שבגינו הוא תובע, בתובענה אחת. אם התשובה לכך היא חיובית, קיים השתק עילה (וראה: ע"א 457/87 ט.קרטין ושות' בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 643, בעמ' 650 וגם אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 87). בעניינינו, לא יכלו התובעים 1, שהגישו את תביעתם ב14.5.1990- - כחצי שנה בלבד אחרי רכישת הדירה, להעלות באותה תובענה את כל הטענות והליקויים שמעלים הם בתובענה זו. התביעה בנוגע לארון הבגדים הוגשה לביהמ"ש לתביעות קטנות וטופלה בראש סדר העדיפויות שכן בני הזוג ביקשו למצוא פתרון מהיר לאחסון תכולת ארון הקיר הגדול שהתקינו בדירתם החדשה. לפיכך, לא נחסמה הדרך בפני התובעים 1 להגיש את התביעה המתבררת בפני ועוסקת במכלול הליקויים ואי ההתאמות הקשורות בבניית הבניין.
שונים פני הדברים לגבי התובעים 13. ביום 1.4.93, כחודשיים לפני הגשת תביעה זו (21.6.93), הגישו תובעים אלו תביעה נגד הנתבעת בגין ליקויים בדירתם, ובתובענה שבפניי מבקשים הם לתבוע את נזקם בגין הליקויים ברכוש המשותף. יישום מבחן הזכות לעניין זהות העילה, מוביל למסקנה כי במקרה הנדון מסכת העובדות מתארת פגיעה בזכות אחת של התובעים - היא הפגיעה בקניינם - בין הפרטי ובין המשותף, ועל כן עילת התביעה אחת היא. לכך יש להוסיף את העובדה כי בזמן הגשת תביעתם אף היתה בידיהם חוות דעתו של בן עזרא על הליקויים ברכוש המשותף, ואין מדובר בגילוי עובדות חדשות המצדיקות סטייה מן הכלל של השתק עילה. המסקנה המתבקשת הינה כי התובעים 13 מיצו את זכות התביעה שקמה להם בעקבות ליקויי הבניה ואין מקום להזקק לתביעה נוספת מצידם בענין זה.
אולם, אינני שלמה עם תוצאה זו. לביהמ"ש שיקול דעת לסטות מכלל מעשה בי"ד כאשר הצדק מחייב זאת. בנסיבות המקרה לא סביר לצפות מבעל דירה בבניין בן 20 דירות כי ייתבע לבדו את חלקו ברכוש המשותף, דבר שיצריך ממנו להוכיח את הנזקים שנגרמו לרכוש המשותף בכללותם, שכן חלקו ברכוש המשותף הוא כאמור בלתי מסוים. שנית, ובעיקר, לא מושגות במקרה דנן מטרותיו הקלאסיות של הכלל, המרכיבות את הרציונאל העומד מאחוריו, והוא מיצוי כל המחלוקות הנובעות מאותו אירוע או מאותה עסקה תחת קורת גג דיונית אחת והימנעות מהטרדה חוזרת של הנתבע ושל ביהמ"ש. תביעת התובעים במסגרת התביעה שבפני לא מהווה נטל נוסף כלשהו, שכן בירור התביעה לגבי הרכוש המשותף נעשה באופן כולל וחד פעמי ולא ביחס לכל זוג תובעים. נימוק נוסף שניתן להעלות כנגד ההצדקה להחיל את כלל השתק העילה במקרה זה הוא שלא מוטל ספק בקיומה של הזכות לה טוענים התובעים 13, לאור נזקים שהוכחו בגין הליקויים ברכוש המשותף.
לפיכך אני דוחה את טענות הנתבעת בעניין תביעות קודמות של התובעים 1 ו13-.


ג. ליקויי הבניה בדירות

13. ביקורת התובעים על המומחה ד"ר גלזמן - התובעים מביאים בסיכומיהם שורה של דוגמאות על פיהן מבקשים הם לקבוע כי המומחה ד"ר גלזמן הינו חד צדדי וחסר הגינות. הנתבעת והצדדים האחרים שוללים בתוקף את עמדת התובעים לגבי מהימנותה ומשקלה של חוות דעתו של ד"ר גלזמן, ומבקשים להעדיף את חוות דעתו על פני חוות הדעת של בן עזרא.


אני דוחה את עמדת התובעים שיש לפסול את חוות דעתו של ד"ר גלזמן וכאילו היא נגועה בחד צדדיות או בחוסר הגינות. לדעתי, בהשוואה בין המומחים בן עזרא וד"ר גלזמן, יש להעדיף באופן משמעותי את חוות דעתו ועדותו של ד"ר גלזמן שראה לנגד עיניו, בפרופורציה הנכונה, את מהות הליקויים וההבדל בין טפל ועיקר. יש טעם רב בעמדת הנתבעת והצדדים האחרים, שחוות הדעת של בן עזרא לוקה בחוסר סבירות ובהגזמה בולטת ועמדתו מחלישה באופן ניכר גם את אותם ליקויים שבאמת ונכון צריך להתייחס אליהם, כמו למשל דבריו שהוא לא שואל את הדייר מה מפריע לו אלא בודק וקובע על דעתו בלבד מהם הליקויים ומה הפיצוי (עמ' 26 לפרוטוקול).
אמנם, מקובלת עלי באופן עקרוני העמדתה ש"מגורים ללא התאמה לתקנים ולתקנות זה לא מגורים ראויים", שכן מן הראוי שרוכשי דירות יהנו מבניה התואמת תקנים ותקנות ועל הקבלנים להקפיד הקפד היטב לקיימם, ואולם לא כל סטיה מתו תקן או פרשנות של בן עזרא מהו התקן המחייב, מחייבת תיקון או מצדיקה תביעה בגין ליקוי.
על ביהמ"ש מוטלת אחריות נכבדה להבחין בין תביעה ראויה לפיצוי לבין תביעה שנולדה ונוצרה עקב חוות דעת של מומחה, שאולי אף יזם את הגשתה.
דוגמא בולטת לעמדתו המגמתית של בן עזרא ניתן למצוא בנושא גובה הדלתות, כאשר לדעתו חוסר של סנטימטר אחד בגובה הדלת, דורש החלפתה, החלפה הכרוכה בהגדלת פתח הבניה, פגיעה במרצפות שבאזור ועקירת הדלת והמשקוף, על כל המשתמע מכך.


ד"ר גלזמן לא היסס להכיר בליקויים מקום שסבר שהם קיימים. אני נותנת אמון מלא בגישתו בדבר קיומם של אותם ליקויים וקביעותי תהיינה עפ"י קביעותיו, למעט בנושא הריצוף, שבו - למרות שמצא ליקויים, הציע תיקונים חלקיים- נקודתיים, כפי שיתואר להלן, ובתחום זה אני מעדיפה את חוות דעתו של פרופ' סורוקה שהובאה מטעם התובעים ועדותו בפני.


14. הריצוף -

14.1. הליקויים במרצפות - טענות התובעים בעניין הריצוף מתרכזות במספר ליקויים. העיקרי בהם עניינו התפוררות האגרגטים בריצוף והיווצרות חרירים עקב כך. המהנדס לכטמן, שהגיש חוות דעתו מטעם מצר, הסביר כי אבן האגרגט הצהוב הקיימת במרצפות בדירות התובעים, הייתה בשימוש נרחב בארץ בזמנים הרלבנטיים ע"י מפעלים לייצור מרצפות, בהם מצר. ביום 19.11.90 התקבל במפעלי מצר מכתב מהמבדקה לחומרי בניין בטכניון הממליץ להפסיק את השימוש באבן בשל תופעות בלייה מזורזות ותלונות רבות הקשורות בה. הליקוי מתבטא כאמור בהתפוררות האבנים הצהובות שבמרצפות והיווצרות חורים עקב כך. כפי שמסבירים כל המומחים שחוו דעתם בעניין הריצוף, התפוררות האבן נוצרת במגע עם מי ברז המכילים כלור והוכח כי אין היא ראויה לשימוש בייצור מרצפות.
ליקויים נוספים הקשורים בריצוף הינם הבדלי גבהים בריצוף והנחה לקוייה; שקיעת ריצוף באזורים הנמצאים מעל חלל (בדירות התובעים 3 ו11-) ושקיעת הריצוף באזור בו הוא מונח על פני הקרקע (בדירת התובעים 5).


התובעים מבקשים כאמור החלפה מלאה של הריצוף בכל הדירות. הם מנמקים דרישתם באיכות הירודה של העבודה ושל המרצפות עצמן (האגרגטים).
נימוק נוסף לדרישת התובעים להחלפת הריצוף באופן מלא הוא כי התפוררות האגרגטים הרכים במגע עם מים והתהליך הנמשך של שקיעת המרצפות ושבירתן עקב השקיעה, הולכים ומחמירים עם הזמן.
עוד טוענים התובעים, כי לא ניתן להשיג כיום מרצפות מסדרות יצור זהות לאלה בהן רוצפו בתיהם וכל החלפה לא מלאה תהווה פגם אסתטי ניכר. כמו כן, לא ניתן להחליף מרצפות בודדות ללא פגיעה במרצפות הסמוכות.
התובעים שוללים את הפתרון של סתימת החורים במרצפות בחומר שנקרא 'אפוקסי' שכן אין הוא מהוה פתרון לשקיעת המרצפות והשברים בהן וכן מהווה חומר זר שעצם התיקון באמצעותו מהווה אי התאמה לתקן מס' 6. כמו כן שוללים התובעים את הפתרון המוצע של ליטוש אבן כיוון שאף הוא אינו מהווה פתרון לבעיית השברים, השקיעות והחורים במרצפות. הליטוש יחשוף שטח אגרגטים חדש למגע עם מים שיגרום להתפוררות האבנים בתהליך חוזר ומתחדש.
לסיכום טוענים התובעים כי שיעור הפגמים, אופיים, תהליך ההתבלות המתמשך ופיזור הליקויים בדירה - כל אלו אינם מותירים ברירה אחרת אלא החלפה מלאה של הריצוף בדירות.


14.2. לעניין פגמי הריצוף הוצגו חוות דעתם של בן עזרא, פרופ' סורוקה, ד"ר גלזמן והמהנדס לכטמן.
חוות הדעת של פרופ' סורוקה הוגשה ע"י התובעים לקראת שמיעת ראיות התביעה, יחד עם חוות דעת המהנדס עציון וחוות דעת נגדית של בן עזרא, שיש בה התייחסות לחוות דעתו של ד"ר גלזמן.
למרות התנגדות הנתבעת והצדדים האחרים להגשת חוות דעת חדשות ונוספות על חוות דעתו של בן עזרא, התרתי בהחלטתי מיום 13.10.96 להגיש את חוות דעתו של פרופ' סורוקה מאחר והיא מתמקדת בשאלת טיב הריצוף והאמצעים שיש לנקוט כדי לתקן את הליקויים שנמצאו בו.


בן עזרא סבר בכל המקרים כי "שיעור הליקויים ואופן פיזורם מחייב החלפת הריצוף בדירה בשלמות". גלזמן קבע תיקונים חלקיים בהיקפים שונים והחלפה מלאה בשתי דירות. לכטמן סבר כי ליטוש אבן פותר את בעיית החרירים הקטנים והחורים וכי תהליך ההתפוררות כבר בא אל קיצו ולכן לא עתידים להתפתח חורים חדשים.


14.3. בכל הקשור לליקויים במרצפות עצמן, מקובלת עלי חוות דעתו ועדותו של פרופ' סורוקה.
פרופ' סורוקה ביקר בשש דירות ב17.11.95- והתייחס בחוות דעתו גם לשאלת חלוף הזמן ממועד תחילת השימוש בדירות (1989-1991).
בבדיקתו מצא כי יש חורים שנגרמו כתוצאה מהתפוררות של אגרגטים, הרס והתפוררות ליד קנטים ובפינות של מרצפות, אשר נגרמים כתוצאה משקיעה של מרצפות סמוכות וגם כתוצאה מהתפוררותם של אגרגטים והבדלי גובה בין מרצפות סמוכות.
הליקויים בדירות שבדק נמצאו בשכיחות שונה, משכיחות נמוכה ועד שכיחות ניכרת. פרופ' סורוקה היה בדעה כי למרות שניתן לסתום את החורים שנוצרו במרצפות בעזרת מרק אפוקסי או חומר דומה, הסתימה היא פתרון שלא נותן תשובה מלאה לבעיית החורים, שכן אלו עלולים להופיע במרצפות במרוצת הזמן, אם כי בהיקף קטן יותר. לדעתו החלפת חלק מהמרצפות המתחייבת מהוצאת המרצפות ששקעו והנחתן מחדש במפלס הנכון ופגיעה במרצפות תוך כך, וכן מהחלפת מרצפות בעלות שברים ופגמים קשים; כמעט ואינה אפשרית בהעדר מרצפות זהות מבחינת הטקסטורה, הגוון וכיו"ב.
מסקנתו של פרופ' סורוקה היא ש"בכל מקרה שבו רוצים להגיע לפתרון מלא יש להחליף בדירות אלה את הריצוף כולו".


14.4. לדעתי ראוי לפצות את התובעים על בסיס החלפה מלאה של הריצוף בדירותיהם. הדבר נובע משכיחות הליקויים בריצוף שהינה בינונית עד ניכרת במרבית הדירות ומהבעייתיות הכרוכה בתיקונים נקודתיים כפי שמציין פרופ' סורוקה.
ספק רב בעיני אם סוג מרצפות זה עדיין קיים, לנוכח הזמן שחלף ולאור מסקנת המומחים כי האבן ששימשה לאגרגטים שבמרצפות הדירות - התגלתה כלא מתאימה. לדוגמא, גם ד"ר גלזמן היה בדעה שלגבי דירת התובעים 1 יש צורך להחליף כ20- מטר ריצוף במטבח, והוא אמר שלשם כך "יש לדאוג לריצוף זהה!".
זאת ועוד, לפי עדותו של ד"ר גלזמן, הליטוש שמוצע על ידו מחייב הוצאת כל הרהיטים מהחדר בו מבוצע הליטוש, והוא עצמו אומר שלא ניתן לגור בדירה בגלל האבק ובגלל האיסור לדרוך על המרצפות (עמ' 62 לפרוטוקול).
כמעט ואין מחלוקת בין המומחים בדבר עלות החלפת הריצוף ובמועד עדותם היה המחיר כ120- ש"ח למ"ר, כשהמחיר כולל בחובו את עלות המרצפת, עקירת הריצוף הקיים והנחה מחדש. סכום זה משוערך להיום מגיע לכ200- ש"ח למ"ר. שטח הדירות לחישוב יילקח מהמדידות שפורטו בחוו"ד בן עזרא וגובה הפיצוי יהיה כאמור 60% מהסכום הכולל.


15. העדר ספים במפתני דלתות - בן עזרא הסתמך בעניין זה על מפרט מכון התקנים 353 שהומר באוגוסט 91' לתקן 1629 תוך התייחסות זהה לנושא הספים, ולטענתו, בהיותו תקן, הינו מחייב.
בן עזרא הודה בחקירתו (עמ' 30 לפרוטוקול) בטענת הנתבעת כי מפרט מכון התקנים עליו הסתמך, אינו מחייב בבניה לפי הדין.
לפיכך אינני קובעת פיצוי בסעיף זה.


16. ריצוף מוגבה במרפסת עם מעבר מדורג בין הסלון למרפסת - בן עזרא גורס כי מדובר בפרט מהותי של מדרגה בת 13 ס"מ במפתן הדלת במעבר מהחדר למרפסת ועפ"י התקנות יש לסמן ולכתוב מידות גבהים ומידות אחרות בתכנית היתר הבניה בדיוק של 1 ס"מ (ראה תקנה 7 לתקנות). בחתכים כפי ששורטטו בתכנית היתר הבניה מצוין מפלס אחד לדירה ולמרפסת, ללא מדרגת מעבר. ליקוי זה כשלעצמו מחייב את החלפת הריצוף בכל המרפסות לרבות ביטול הסף ויציקת מפתן במעבר וכן התאמת דלתות ותריסים.
הנתבעת טוענת כי התקנות אינן מחייבות ציון ההגבהה כאמור. כמו כן ד"ר גלזמן בדעה שהדבר נעשה עפ"י ה"הנחיות לעבודות תכנון" של משרד הבינוי והשיכון (פריט 1.47, נספח ב' לחוו"ד) והאדריכל מוסיף כי הנתבעת חייבה אותו למלא אחר ההנחיות שבקובץ ההנחיות הנ"ל, עפ"י סע' 6 לחוזה התכנון הסטנדרטי.
האדריכל הדגיש כי לא מדובר במדרגה בודדת אלא בסף מוגבה אשר הצורך בו נובע מהיות המרפסת תקרת הדירה שמתחתיה, ולכן יש לאטום את תחתית המרפסת ע"מ למנוע חדירת רטיבות לתקרה. זאת, בתוספת לשיפוע כלפי חוץ שיש להקנות לרצפה לצורך ניקוז, גורמים ליצירת הפרש גובה בין הריצוף הפנימי לריצוף המרפסת.
שוכנעתי כי ההגבהה האמורה נעשתה עפ"י הנחיות משרד השיכון ואינה מהווה ליקוי. לפיכך אינני פוסקת פיצוי בראש נזק זה.


17. מדרגה בודדת - הליקוי מתייחס לדירות התובעים 5 ו6-. בן עזרא מציין בחוות דעתו כי בכניסה לדירות אלו קיימת מדרגה בודדת ברום של 11 ס"מ ו8- ס"מ בהתאמה, ממשטח האבנים המשתלבות אל הטרצו היצוק. לטענתו מהווה המדרגה מכשול והינה בניגוד לסע' 3.39 לתקנות. יש ליצור כבש שיבטל את המדרגה ע"י ביצוע מחדש של משטח האבנים המשתלבות שממול לכניסה לדירה.
ד"ר גלזמן אומר כי מקובל להגביה דירה עם כניסה ישירה מהחוץ, במדרגה אחת, כדי שמי נגר מהגשם לא ייכנסו לדירה. הוא מוסיף כי מדרגה בודדת מותרת כיוון שאין מדובר בחדר מדרגות ולכן אין תחולה לתקנה 3.39 המופיעה בסימן המתייחס לחדר מדרגות. חוו"ד רופא תומכת בדעתו של ד"ר גלזמן. הנתבעת מוסיפה כי עקב מחלוקות לענין הגדרתו של מהלך מדרגות ותחולתה של תקנה 3.39 על מדרגות פנימיות בדירה או הגבהות/מדרגות מהסוג האמור לעיל, תוקנה התקנה ואכן בנוסחה דהיום היא קובעת:
"3.39. מספר המדרגות במהלך אחד [תיקון התשנ"ח (מס' 4)]

(א) במהלך מדרגות אחד לא יפחת מספר המדרגות מ3- ולא יעלה על 16, ואולם בדירה בקומת קרקע ובתוך דירה מותר שמספר המדרגות במהלך מדרגות אחד, יפחת מ3-".
אני סבורה כי בניית דירות הקרקע בגובה של מדרגה אחת מעל הכניסה היא פתרון נכון ואינני מוצאת בכך כל פגם או ליקוי בניה. לפיכך אינני פוסקת פיצוי בסעיף זה.


18. דלתות פנימיות - התובעים מבקשים לפסוק להם את עלויות החלפת הדלתות בכל מקום שעפ"י חוות דעתו של בן עזרא, מצוין שגובה הדלתות נמוך מ199- ס"מ.
ד"ר גלזמן לא סתר את טענת בן עזרא כי על גובה הדלתות הפנימיות להיות לא פחות מ199- ס"מ אולם טען כי הדבר אינו בר ביצוע אם שומרים על דרישות ת"י 35 (שהוחלף לת"י 23).
לאור העובדה ששיעור הסטייה המקסימלי הוא של 3% (עפ"י המדידות שנערכו ע"י בן עזרא), נראה לי, כאמור לעיל, כי הדרישה לפיצוי בגין ליקוי זה הינה קטנונית ולא ראויה לפיצוי.


19. דלת הכניסה לדירה - כל התובעים, למעט 5 ו20-, עותרים לחיובה של הנתבעת בהחלפת דלת הכניסה, בטענה שרוחבה פחות מהרוחב המינימלי של 90 ס"מ, הקבוע בתקנה 3.05 לתקנות.
מדובר בסטיה שלא עולה על 3.25%, אינני סבורה כי הדבר מצדיק פיצוי כלשהו.
לגבי דלת הכניסה לדירת התובעים 20 (משפ' רבינוביץ') קבע ד"ר גלזמן כי הדלת הורכבה בסטיה ואני פוסקת לזוג זה בלבד פיצוי כפי שנקבע ע"י ד"ר גלזמן.


20. אוורור חדרי שירותים - לטענת התובעים, אוורור בפתחים הפונים למרפסת מקורה וסגורה מחייב עפ"י התקנות תוספת של אוורור מכני. בן עזרא אמר בחקירתו כי גם אם היו מרפסות השירות ללא תריסים, היה צורך במתקני איוורור.
ד"ר גלזמן טוען כי איוורור חדרים אלו באמצעות דלת או דלת וחלון למרפסת שירות שיש בה תריס, ועם פתיחת התריס מאוורר חדר השירות אל "אור החוץ" - מהווה פתרון מקובל ואינו סותר את התקנות. הנתבעת מוסיפה כי תקנה 2.40 תוקנה במרוצת הזמן באופן שנאמר בה בבירור כי חלון הנפתח למרפסת הסגורה באמצעות תריס בלבד, יש בו משום מילוי החובה של אמצעי האיוורור.
אני מאמצת את גישתו של ד"ר גלזמן כי דלת או דלת וחלון למרפסת שרות שיש בה תריס, הינה פתרון מקובל והולם לאוורור חדרי שירותים.
לגבי אוורור חדרי ארונות, ליקוי המתייחס לדירות התובעים 5 ו6-, אישר ד"ר גלזמן כי חדר ארונות נכלל בהגדרה של "חדר שרות" ועפ"י תקנה 2.40, החדר צריך להיות מאוורר באחת האפשרויות שאחת מהן "פתח בדלת (להלן צוהר)". מקובל עלי הפתרון המוצע על ידו של הוספת צהר-תריס (לובר) לדלת בעלות כפי שהעריך.


21. חלונות נגררים אגף אל אגף - בן עזרא קבע בחוות דעתו כי החלונות נגררים אגף על אגף באופן שלא ניתן להעביר אגף אחד על פני השני עקב הסגר. כן קבע כי המבנה אינו מאפשר ניקוי החלון מתוך החדר ללא צורך בשימוש באביזרים מיוחדים, כפי שנדרש בתקן 1068 שהיה קיים במועד הרלבנטי. בן עזרא הציע פתרון להתאמת החלונות להוראות התקן ע"י התאמת סגרי האגפים רק בחלונות אליהם אין גישה.


הנתבעת טוענת כי התובעים מסתמכים על תקן ישראלי מס' 1068 משנת 1987 אשר שונה ב1994-. לטענתה, אין חולק כי החלונות עונים על דרישות התקן במתכונתו הנוכחית. כן טוענת הנתבעת כי עפ"י הוראות סע' 4 לחוק המכר (דירות) אין התקנים הישראליים נכללים בו ואי קיומם אינו מהווה הפרת חיובי המוכר עפ"י חוק זה, למעט מקרים בהם תקנות התכנון והבניה מאמצות תקן כלשהו ומפנות אליו, מה שאינו מתקיים בתקנות לגבי חלונות.
האדריכל מצדד בעמדות המומחים ד"ר גלזמן ורופא לפיהן כנף חלון שמשקלה פחות מ20- ק"ג הניתנת לשליפה לצורך ניקוי עומדת בדרישת התקן הרלוונטי (1068).


אכן, כפי שטוענת הנתבעת, סעיף 4 לחוק המכר (דירות) מחייב עמידה בתקנים רשמיים, תקנות התכנון והבניה והמפרט, אולם לא בתקנים ישראליים שונים שלא הוכרזו כתקנים רשמיים. תקנות התכנון והבניה העוסקות במבנה חלונות אינן מאמצות תקן ישראלי כלשהו אלא קובעות כי:
"2.28 מבנה חלונות בבנין

(א) חלונותיו של בנין מגורים ייבנו באופן המאפשר ניקוים מתוך הבנין ללא סיכון למנקה...".
לפיכך אני מקבלת את חוו"ד ד"ר גלזמן לפיה החלונות בדירות נשלפים בקלות לצורך ניקוי ואינני פוסקת פיצוי בסעיף זה.


22. מידות חלון ביחס לגודל החדר - בארבע דירות (דירות התובעים 1, 2, 8 ו10-) נטען כי שטח החלון בחדר ההורים נופל מהשטח המינימלי הנדרש בתקנות - 8% משטח הרצפה. כמו כן מצוין לעניין אופן המדידה של מידות בבניה, כי יש לקחת אותן לפי מידות הפתח נטו, בגמר הביצוע של הציפויים.
לדעתו של המומחה רופא, בה מצדדת גם הנתבעת, אין לקחת בחשבון את שטח הרצפה שאינו בשימוש (כגון שטח מתחת לארון קיר קבוע).
בחוות דעתו לא מצא ד"ר גלזמן כל ליקוי כנטען בדירות התובעים 1 ו2- שבהן, לפי מדידותיו, גודל החלון תואם את דרישות התקנה. לגבי דירת התובעים 8, הסטייה המיוחסת הינה בחלון בעליית הגג ולגביה קבע ד"ר גלזמן כי מאחר ועלית גג אינה חדר מגורים, תקנה 2.21(א) אינה חלה עליה. לגבי דירת התובעים 10 קבע ד"ר גלזמן כי שטח החלון החסר הינו בן 0.1 מ"ר, דהיינו סטייה של כ2.5- ס"מ במידות החלון לכל כיוון.
אני מאמצת את חוות דעתו של ד"ר גלזמן. לפיכך התובעים 2,1 ו8- אינם זכאים לפיצוי. לגבי התובעים 10, הסטיה ממידות החלון בדירתם אינה מצדיקה פיצוי.


23. מדרגות פנימיות בדירת התובעים 4 ו9- - בכניסה לדירות התובעים הנ"ל, ישנו פודסט סמוך לדלת הכניסה וממנו ירידה במהלך של 3 מדרגות למפלס הדירה. עפ"י חוו"ד בן עזרא, הצירוף של שני רומים ושלח הינו 58.4 ס"מ - בניגוד לתקנות. לדעתו דרוש ביצוע מחדש של המדרגות תוך חלוקת רומים ושלחים נכונה.
ד"ר גלזמן בחוות דעתו קובע כי המידות מתאימות בדיוק לנאמר בתכנית. הוא מציין כי המידות אכן לא תואמות את האמור בתקנה 3.38(ד) לתקנות אולם לטענתו מהלך מדרגות זה אינו חלק מחדר מדרגות ואילו תקנה 3.38 מתייחסת לחדר מדרגות ולכן אינה חלה על מדרגות פנימיות.
אני מאמצת את חוות דעתו של ד"ר גלזמן ואינני פוסקת פיצוי.


24. אמצעי הגנה לפתחים ויציאה משנית מהדירה - בדעתי להתייחס לעניין מיגון הפתחים בלבד, לאור העובדה כי התובעים לא הזכירו את נושא היציאה המשנית בסיכומיהם.
בן עזרא אמר בחוות דעתו כי בדירות התובעים 5 ו6- לא בוצעו אמצעי מיגון ונעילה כנדרש עפ"י חלק ב', סימן ז' לתקנות, בפתחי כניסה בדירות ובפתחים אשר ברום עד 4 מטר מפני הקרקע. ביציאות מחדרי המגורים ומחדרי ההורים לחצר/למרפסת הותקנו תריסים נגררים עם רפפות מפלסטיק ללא מוטות מתכת לחיזוק המעוגנים במסגרת התריס.


ספק אם ניתן לראות בדירות אלו בית דו-משפחתי שלא חלות עליו דרישות המיגון כדעתו של ד"ר גלזמן, אולם אני מקבלת את הפתרון המוצע על ידו של הכנסת מוטות פלדה לשלבי התריסים, בעלות כפי שנקבעה על ידו. כן אני מקבלת את חוות דעתו לפיה בפתח מחדר ההורים למרפסת בדירת התובעים 5 לא נדרש מיגון באשר גובה מעקה המרפסת מהקרקע בחוץ עולה על 4 מטרים.


25. טרצו יצוק - בן עזרא מצא באדני הטרצו במרפסות ובחלונות החדרים- שברים וסדקים רוחביים. כמו כן מצא ליקויים ברצפת הטרצו שבפינות המקלחת ולרוב הורה על ביצוע מחדש למעט מקרים בודדים בהם קבע כי נחוץ ליטוש בלבד. ב"כ התובעים מוסיף כי עפ"י המפרט הכללי לעבודות בניין בעריכת הועדה הבינמשרדית ובהוצאת משרד הביטחון, מפרט המהווה לטענתו אמת מידה לבניה ראויה, נדרש ביצוע תפרים במרחק של עד 1.2 מ' ביניהם לרוחב הטרצו, עמ' למנוע סדקי התכווצות בטרצו.
ד"ר גלזמן אישר קיומם של ליקויים והמחלוקת הינה לגבי מהות התיקון שנדרש ועלותו, כאשר ד"ר גלזמן קובע כי ניתן לסתום את הסדקים עם אפוקסי דליל בתוספת פיגמנט מתאים. לטענת התובעים, הפתרון המוצע ע"י ד"ר גלזמן רק יחמיר את המראה האסתטי הפגום.
מקובלת עלי גישתו של ד"ר גלזמן והפיצוי כפי שנקבע על ידו.


26. השיש במטבח - בדירת התובעים 5 מצא בן עזרא כי "השיש במטבח מאיכות ירודה עם חורים נקודתיים שחורים" ומצא שיש צורך להחליפו. כנ"ל מצא ליקויים בשיש המטבח בדירת התובעים 20.
ד"ר גלזמן מציין בחוות דעתו כי השיש הוא שיש חברון שהוא שיש זול המכיל עורקים של תחמוצות שונות וכי "זהו השיש המקובל לדירות של משהב"ש". לגבי השיש בדירת התובעים 5 ו8- קבע ד"ר גלזמן כי ישנם חרירים בודדים חסרי משמעות, שניתן לסתמם באפוקסי. את השיש בדירת התובעים 20 מצא תקין. ב"כ הנתבעת מוסיף כי התובעים אינם טוענים לאי התאמתו של השיש למפרט.
חוות דעתו של ד"ר גלזמן מקובלת עלי ואני פוסקת לתובעים 5 ו8- פיצוי בסך 200 ש"ח.


27. תיקון סדקים, טיח, צביעה ותיקונים כלליים - בן עזרא מפרט בחוות דעתו תיקוני סדקים וטיח הנחוצים במקומות שונים בדירות. כמו כן צוין הצורך בתיקונים כלליים נוספים כגון הארכת צינורות שאורכם לא תקין, מילוי רובה, החלפת אריחי חיפוי שבורים וכד'.
אפסוק פיצוי עפ"י הערכותיו של ד"ר גלזמן, בעבור הליקויים כפי שנמצאו על ידו.


28. גודל חלון בחדר שירות - הליקוי מיוחס לדירת התובעים 7. בן עזרא מצא כי גודל החלון בחדר השירותים הצמוד לחדר בקומת עליית הגג, אינו עונה על הגודל המינימלי לחלון בחדר שירות הקבוע בתקנות – 10% משטח החדר או 0.3 מ"ר, לפי הגדול מביניהם.
ד"ר גלזמן בחוות דעתו מאשר כי עפ"י תקנה 2.21(ג), שטח החדר מחייב חלון בשטח של 0.4 מ"ר, ומקובל עלי הפתרון המוצע על ידו של הוספת צוהר בקיר בשטח של 0.1 מ"ר. גובה הפיצוי ייקבע בהתאם לחוות דעתו.


29. מעקה בגג אשר הגישה אליו הינה באמצעות חלון הדירה - סעיף זה מתייחס לדירות התובעים 3 ו7-. בן עזרא מציין כי בדירות אלה קיים שטח גג משותף במפלס רצפת הדירה עם גישה דרך חלק מחלונות הדירה. השטח לא מגודר במעקה למרות מפלי הקומות בגבול הגג המשותף ובן עזרא טוען כי המבנה מנוגד להוראות חלק ג' סימן ח' לתקנות.
ד"ר גלזמן בדעה כי הגג אינו שייך לדירות, אין אליו כל עלייה ועפ"י תקנה 3.91 נדרש מעקה רק לגג שהגישה אליו שלא באמצעות סולם בלבד.


אני מעדיפה את עמדתו של ד"ר גלזמן, שכן הגג אינו מיועד לציבור כולו וניתן להגיע אליו אך ורק דרך שתי הדירות האמורות לעיל ולכן, אם בכלל, המעבר אליו יהיה רק למי שמצוי בדירה. לגבי אלו, הסיכון כתוצאה ממעבר החלון אינו שונה במהותו מהסיכון הכרוך ברכינה או כפיפה מכל חלון ועל כן אין כל ליקוי בהעדר מעקה.


30. רטיבות בדירות - בן עזרא תאר בחוות דעתו בפרוט רב את מצב הרטיבות בדירות. לטענתו, הרטיבות בקירות החוץ מקורה בסדקים ובאי רציפות של מעטפת הבית.
הנתבעת טוענת כי מבדיקת חווה"ד של בן עזרא אשר ניתנו ב1993-, עולה כי חלק ניכר מהטענות לעניין חדירת רטיבות מקורו בחדירת מים ממרפסת, מדירה מעל או מאדן חלון ואינם קשורים לנושאי סדיקה וחדירת רטיבות מקירות חוץ.
ד"ר גלזמן, אשר מסר חוות דעתו באפריל 1995, בדק וקבע כי ברוב המקרים אין חדירת רטיבות. הנתבעת מוסיפה כי גם מתצהירי התובעים ומעדויותיהם עולה כי כל התלונות לגבי רטיבות טופלו ע"י הקבלן וכיום אין חדירת רטיבות לדירות התובעים.
בדעתי לאמץ בנושא זה את חוות דעתו של ד"ר גלזמן ולזכות את התובעים בפיצויים כפי שקבע. מקום בו לא קבע ד"ר גלזמן פיצוי, אולם ציין קיומה של קונדנסציה (התעבות), בדעתי לפסוק סכום פיצויים של כ300- ש"ח.


ד. ליקויי בניה ברכוש המשותף

31. טיח חוץ - בן עזרא מציין בחוות דעתו לעניין הרכוש המשותף, כי תיקוני הסדקים והציפוי החלקי של קירות הבית הותירו כתמים בחזיתות הבית. בנוסף מצא באופן נקודתי טיח מתקלף וסדקים שלא תוקנו. בן עזרא בדעה כי לאחר איטום הקירות בפני חדירת רטיבות יש לצפות את הקירות בצבע אקרילי בהתזה, על מנת לבטל את כל הפגמים האמורים בחזיתות הבית. התובעים מוסיפים בסיכומיהם כי הטיח נוצר פגום כבר מלכתחילה עקב חילוקי דעות בין הנתבעת, הקבלן והאדריכל לעניין סוג הטיח בו יצופה הבית מבחוץ, אשר לא יושבו.
הנתבעת טוענת כי המחלוקת יושבה ונעשה שימוש בטיח המתאים שאושר ע"י האדריכל.
אני מאמצת את חוות דעתו של ד"ר גלזמן בדבר העדר הצורך בצביעת החזית הצפונית ובעניין התיקונים המקומיים הנדרשים בחזית המזרחית והמערבית בנוסף לצביעת החזית הדרומית. העלויות תהיינה כפי שקבע.


32. שביל/מדרכה בחזית הבית – עפ"י חוו"ד בן עזרא, האבנים בשביל שבחזית הכניסה מרחוב שער הגיא שוקעות לאורך החזית כולה, למעט השטח הגובל במקלט ובחדרי המדרגות. הוא מציין כי השקיעה היא בסמוך לקיר הבית שהינו המסד הפונה לקומת המחסנים וכי מבדיקת החלל מתוך פנים קומת המחסנים מתברר כי קיים מרווח בין תחתית המסד לבין פני הקרקע המשופעים. לדבריו, קיים סחף של אדמה וחומר מילוי הנובע מזרימת המים התת קרקעית אל חלל קומת המחסנים, והסחף הוא שגורם לשקיעת אבני המדרכה בחזית הבית. לפיכך דרושה השלמת מבנה המסד, ניקוז המים ופירוק והרכבה מחדש של שביל המדרכה.
ד"ר גלזמן בדעה שהאדמה השפוכה שמתחת לקומת הכניסה בזוית שפיכה הקטנה מהזווית הטבעית ולכן, אם לא יחפרו שם, אין סיכוי שאבנים נוספות תשתחררנה. לדבריו, הסתבר שאחד השכנים סגר את הפתח לחלל עם דלת ויצר לעצמו שם מחסן והוא הגורם לנזק לאבנים המשתלבות. התיקון הנדרש לדעתו הוא פירוק רצועה של כ- 2.50X0.50 מ' וריצופה מחדש.
אני קובעת פיצוי בערך התיקון שהוצע ע"י ד"ר גלזמן.


33. מהלכי מדרגות במגרש ובכניסה אל הבית - בן עזרא מצא ליקויים בשלושה מהלכי מדרגות בכניסות השונות אל הבניין: בחזית הדרומית מהלך בן שלוש מדרגות מטרצו יצוק – שתי המדרגות התחתונות שבורות והמדרגה העליונה עם טרצו פגום; בחזית המזרחית מדרגות גרנוליט כאשר המדרגה העליונה בעלת שלח כפול של 58 ס"מ המהווה למעשה מדרגה בודדת שבהמשך למהלך הקיים וכן המהלך כולו מנוגד לתקנות לפיהן במהלך אחד יהיה גודל אחיד לשלח המדרגות; בעליה מרחוב מבצע יהונתן קיימת מדרגה בודדת אל פודסט ומעליו מהלך מדרגות – המבנה מנוגד לתקנות לפיהן אסורה מדרגה בודדת, המהווה מכשול.
ד"ר גלזמן מציע בחוות דעתו תיקון המדרגות השבורות ע"י הזרקת אפוקסי (בניגוד לבן עזרא המציע ציפויין מחדש), לגבי המדרגה בעלת השלח הכפול מציין ד"ר גלזמן כי אין מדובר בחדר מדרגות אלא במדרגות חצר או "מדרגות גן" שאינן כפופות ל"סימן ד'" של התקנות ובמדרגות גן מקובל לתת שלח המגיע למטר ויותר. מכל מקום מציין ד"ר גלזמן כי ניתן לצקת מדרגה נוספת ע"י המשכת המשטח העליון. לגבי העלייה מרחוב מבצע יהונתן מציין ד"ר גלזמן כי לא מדובר במדרגה בודדת כי אם במשטח מוגבה, וכי המדרגות אינן כפופות ל"סימן ד'" של התקנות.
אני מאמצת את גישתו של ד"ר גלזמן ביחס לקבוצת הליקויים הנ"ל ופוסקת פיצוי לפי העלויות שקבע, לעניין המדרגות השבורות והשלח הכפול בלבד.


34. ריצוף – הליקוי הנטען הינו כי הריצוף בקומת העמודים מאופיין בשקיעות והעדר מישוריות בכל השטח. השקיעות גרמו לריבוי שברים במקצועות ובפינות המרצפות. כנ"ל לגבי הריצוף בקומת המחסנים שבנוסף לאמור, סובל אף מאגרגטים רופפים בהיות המרצפות מאותו סוג שבדירות. כמו כן מצא בן עזרא פגמים בריצוף בחדרי המדרגות המזרחי והמערבי. לדעתו שיעור הפגמים ואופן פיזורם מחייב החלפה מלאה בשטחים אלו (272 מ"ר).
ד"ר גלזמן מצא כי הריצוף בקומת העמודים (קומת הכניסה) תקין לגמרי למעט 8 מרצפות ששקעו ויש לתקנן. כמו כן יש להחליף עוד 10 מרצפות ששקעו בקומת המחסנים ו3- בחדר המדרגות המזרחי.
אני מאמצת את חוות דעתו של ד"ר גלזמן והעלויות שקבע.


35. מזקף ראש במהלכי מדרגות בחדר המדרגות – בין המומחים הסכמה כי מזקף הראש בשני מהלכי המדרגות בירידה מקומת הכניסה לקומת המחסנים, נמוך ממזקף הראש המינימלי של 210 ס"מ הקבוע בסעיף 3.36 לתקנות.
הפתרון הדרוש לדעת בן עזרא הוא העתקת מהלכי המדרגות והסטה אופקית שלהם עד ליצירת מזקף הראש מינימלי של 210 ס"מ כנדרש, בעלות של 17,000 ש"ח.
ד"ר גלזמן סבור כי לא ניתן לתקן פגם זה ויש לקבוע פיצוי מתאים לדיירים.
לעמדת המהנדס רופא, תיקון כמוצע ע"י בן עזרא של הזזה אופקית של המהלך האחרון, יגרום להקטנת הפודסט האחרון לרוחב לא תקני. במידה ובכל זאת יוחלט על פירוק ותיקון, מציע רופא תיקון שיביא לפתרון הבעיה בעלות של 9,720 ש"ח, בציינו כי הפתרון יצור מצב תקני, אולם לא יהיה יפה ארכיטקטונית.
אני מאמצת את עמדתו של רופא ופוסקת לתובעים פיצוי בסך 60% מעלות התיקון המוערך על ידו, היינו סך של 5,800 ש"ח.


36. תיקונים כלליים -

36.1. בן עזרא בדעה כי מעקה המתכת בקומת העמודים אינו ממוקם לאורך מפל הגובה מרצפת קומת העמודים אל המדרכה וכי עפ"י חלק ג' סימן ח' לתקנות יש להעביר את המעקה אל גבול מפל הגובה. לגרסת ד"ר גלזמן, הצבת המעקה באופן זה מותרת באשר המעקה מונע גישה למקום הפרש הגובה ועל כן אין צורך להעתיקו.
סימן ח' בחלק ג' לתקנות, שכותרתו "מעקה למרפסת, למקומות עם הפרשי גובה" אינו מכיל הוראה לפיה על המעקה להיות מוצב בדיוק לאורך מפל הגובה. תקנה 3.90 אמנם קובעת כי על המעקה לעמוד בדרישות התקן הישראלי ת"י 1142, אולם לא הונחה בפני כל ראיה לפיה תקן זה דורש הצבת המעקה בדיוק לאורך מפל הגובה ולא פנימה ממנו.
דעתי נחה מהסברו של ד"ר גלזמן כי המעקה כפי שמוצב מונע בכל מקרה גישה למקום הפרש הגובה ולפיכך אינני פוסקת כל פיצוי בסעיף זה.


36.2. בן עזרא וד"ר גלזמן ציינו תיקוני טיח שיש לבצע במקומות שונים בבניין. אני פוסקת בסעיף זה פיצוי כפי שהוערך ע"י גלזמן.


36.3. לדעת בן עזרא המקלט המשותף בקומת המחסנים הינו תת קרקעי ועפ"י "תקנות ההתגוננות האזרחית – מפרטים לבניית מקלטים" משנת 1971, יש להתקין בור איסוף לפני היציאה מהמקלט, כך גם בתקנות משנת 1990.
ד"ר גלזמן השיב בחוות דעתו כי בזמן תכנון המבנה היו בתוקף התקנות משנת 1987 לפיהן רק במקלט דו מפלסי יש להתקין בור איסוף למים. עפ"י התקנות הנוכחיות משנת 1990 יש להתקין עוקת איסוף למים במקלט תת קרקעי ואילו המקלט הנדון נמצא בקומה השניה מצד רחוב מבצע יהונתן ואין כל צורך להתקין בו בור איסוף. הראיה לכך כי במשך שנות קיום הבניין לא הצטברו מים במקלט.
בחקירתו הדגיש ד"ר גלזמן (עמ' 90 לפרוטוקול) כי למרות שתקנות הג"א מ1987- עליהן הסתמך לא פורסמו ברשומות ואין להן תוקף מבחינת חוקי מדינת ישראל, נעשה בהן שימוש לאישור מקלטים.
מאחר והמקלט אושר במתכונתו הקיימת ע"י רשויות הג"א שהינן הרשויות המוסמכות לצורך אישור מקלטים, ומאחר ולא הובאה כל ראיה בדבר הצטברות מים במקלט משך כל שנות קיומו, והואיל והמקלט בנוי מצידו המזרחי בקומה השניה ולכן אין כל קושי בניקוזו, אני מעדיפה את עמדתו של ד"ר גלזמן שאין צורך בבור איסוף ואני דוחה את התביעה בפריט זה.


36.4. אדן טרצו סדוק בחלון חדר המדרגות המזרחי – מקובל עלי הפתרון המוצע ע"י ד"ר גלזמן של תיקון באמצעות אפוקסי עם פיגמנט בעלות שקבע.


36.5. בן עזרא מציין כי אדן טרצו בעליה לקומה שניה בחלון חדר המדרגות המערבי מצוי ברום 100 ס"מ מהרצפה במקום ברום של 105 ס"מ לפחות כנדרש בתקן 1142. ד"ר גלזמן לא התייחס בחוות דעתו לליקוי הנטען כנראה מחמת זניחותו ואינני פוסקת פיצוי בגינו.


36.6. ציפוי טרצו בשתי מדרגות בחדר המדרגות המערבי הינו עם שברים ולדעת בן עזרא דרוש ביצוע מחדש. עלות הפתרון המוצע ע"י ד"ר גלזמן, של תיקון שתי המדרגות ע"י קרצוף שכבת טרצו לעומק של 3 ס"מ ויציקה של טרצו חדש על בסיס צמנט לבן, הינה באותו סדר גודל של זה המוצע ע"י בן עזרא.


36.7. בן עזרא הצביע על שורת ליקויים נוספים שמצא, לטענתו, ברכוש המשותף, לגביהם אני מעדיפה את עמדתו של ד"ר גלזמן ולפיכך אינני פוסקת פיצוי בגין הליקויים הנטענים בהקשר עם נזילת מים וחדירת רטיבות אל תקרת קומת המחסנים, אבנים משתלבות המוכתמות בטיט בטון, קיר תומך, האסלות המזרחיות ודלת הפלדה בכניסה לקומת המחסנים.


ה. עגמת נפש והוצאות פינוי

37.1. התובעים תבעו סכום של 10,000 ש"ח (נכון ל21.6.93-) לכל זוג, בגין עגמת הנפש, הטרדה, הטרחה ואי הנעימות שנגרמו להם.
בנוסף מבקשים התובעים פיצוי בגין הוצאות הפינוי, הדיור החליפי, והטרחה הכרוכים בפינוי הדירה, המתחייב לטענתם מביצוע עבודות התיקונים המרובות.
לטענתם יש להוסיף רבית והפרשי הצמדה לסכומים אלו כי הנתבעת הייתה חייבת לפצותם בגין נזקיהם במועד מסירת הדירה ולכל המאוחר במועד הגשת התביעה.


37.2. לעמדת הנתבעת, אין לפצות בגין עגמת נפש, שכן מרבית הליקויים הנטענים הינם ליקויים אשר התובעים כלל לא היו מודעים להם ואשר לא גרמו להם כל הפרעה בחיי היום יום. נראה כי עגמת הנפש שנגרמה לתובעים, כך הנתבעת, הינה תולדת חוות דעתו של בן עזרא שהביאה למודעותם את הליקויים השונים. הנושאים היחידים אשר יש בהם כדי לגרום עגמת נפש הינם ליקויי הריצוף והרטיבות. ליקויי רטיבות אינם קיימים עוד ובאשר לליקויי הריצוף - התובעים, רובם ככולם, סירבו לאפשר לנתבעת, באמצעות הקבלן, לבצע תיקוני ריצוף ובכך גזרו על עצמם להתגורר בדירות בהן הריצוף לקוי ויתכן אף שמצבו הורע בהעדר תיקון.
הנתבעת מוסיפה כי התובעים לא פרטו בתצהיריהם כל טענה לעניין הסבל, עגמת הנפש והטרדה שנגרמו להם בעטים של הליקויים ולכן יש לראותם כמי שויתרו על סעד זה.
הנתבעת מציינת כי עלות התיקונים כפי שנקבעה ע"י המומחים משקפת את נזקם המשוערך של התובעים ליום קביעתם ואין להוסיף עליהם רבית מיום היווצר העילה שכן תוספת כאמור תעוות את התוצאה ותזכה את התובעים בסכומים שאינם מגיעים להם.


37.3. למעלה מעשור חלף מאז רכשו התובעים את הדירות וציפו להינות, באופן טבעי וסביר, מדירותיהם ומרכוש משותף הבנויים במקצועיות ובמיומנות ראויים וכלשונו של כב' השופט ו.זילר:
"דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו ומרכז חיי בני משפחתו. זהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינה לכן משמעותית מאוד" (מצוטט ב-ת.א.(י-ם) 875/89 מוגדסי יהודה נ' "רסקו", תקדין-מחוזי כרך 91(2) 855).


כפי שקבעתי לעיל, הליקוי המהותי המשמעותי בדירות התובעים היה בעיית הריצוף והבאתי בחשבון הפיצוי הכספי את העובדה שמרביתם של התובעים לא תיקנו את הליקוי האמור במשך שנים, דבר הליקוי לא הובא בחשבון התמורה כמרכיב של ירידת ערך לאותם תובעים שמכרו דירתם והאחרים כיסו חלק מהליקויים בשטיחים מקיר לקיר.
לאור הספק שציינתי בדבר האפשרות שתיקון כזה אמנם יבוצע ע"י מי מהתובעים, אקבע סכום ראוי בגין פינוי המתחייב מביצוע תיקון כזה, כחלק ממרכיב עגמת הנפש. בהתייחס גם לגובה הפיצוי בגין התיקון עצמו ועפ"י אומדנא, יועמד הפיצוי על סך 6,000 ש"ח ביום מתן פסק הדין. הפיצוי בסעיף זה נפסק רק ל13- זוגות התובעים אשר תובעים גם בגין ליקויים בדירותיהם.
אין מקום, במקרה של פיצוי בגין עגמת נפש, לצרף הפרשי הצמדה או רבית לסכומים האמורים כי אלו נקבעים עפ"י שיקול דעתו של ביהמ"ש ובמועד פסק הדין.


ו. סיכום סך הפיצויים

1. ברזילי 2. באזיס

ריצוף - 13,920 ש"ח ריצוף - 12,600 ש"ח

אדני טרצו - 250 ש"ח אדני טרצו - 510 ש"ח

סדקים, טיח, צביעה ותיקונים סדקים, טיח, צביעה ותיקונים

כלליים - 350 ש"ח כלליים - 1,860 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח רטיבות - 300 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח עגמת נפש - 6,000 ש"ח

סה"כ - 20,820 ש"ח סה"כ - 21,270 ש"ח



3. אורן (איפרגן) 4. יוסף

ריצוף - 15,120 ש"ח ריצוף - 12,240 ש"ח

אדני טרצו - 500 ש"ח אדני טרצו - 230 ש"ח

סדקים, טיח, צביעה ותיקונים סדקים, טיח, צביעה ותיקונים

כלליים - 600 ש"ח כלליים - 840 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח רטיבות - 350 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח עגמת נפש - 6,000 ש"ח

סה"כ - 22,520 ש"ח סה"כ - 19,660 ש"ח



5. גרימברג 6. סוטו

ריצוף - 15,240 ש"ח ריצוף - 15,120 ש"ח

אמצעי הגנה לפתחים - 300 ש"ח אמצעי הגנה לפתחים - 300 ש"ח

אוורור חדר ארונות - 120 ש"ח אוורור חדר ארונות - 120 ש"ח

אדני טרצו - 350 ש"ח אדני טרצו - 350 ש"ח

שיש במטבח - 200 ש"ח סדקים, טיח, צביעה ותיקונים

סדקים, טיח, צביעה ותיקונים כלליים - 500 ש"ח

כלליים - 900 ש"ח רטיבות - 300 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח עגמת נפש - 6,000 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח סה"כ - 22,690 ש"ח

סה"כ - 23,410 ש"ח



7. סנטו 8. שמילוביץ

ריצוף - 12,600 ש"ח ריצוף - 13,920 ש"ח

אדני טרצו - 680 ש"ח אדני טרצו - 670 ש"ח

גודל חלון בחדר שירות - 260 ש"ח סדקים, טיח, צביעה ותיקונים

סדקים, טיח, צביעה ותיקונים כלליים - 2,040 ש"ח

כלליים - 600 ש"ח שיש במטבח - 200 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח רטיבות - 300 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח עגמת נפש - 6,000 ש"ח

סה"כ - 20,440 ש"ח סה"כ - 23,130 ש"ח



9. רוט 10. יעקובוביץ'

ריצוף - 12,120 ש"ח ריצוף - 12,600 ש"ח

אדני טרצו - 500 ש"ח אדני טרצו - 350 ש"ח

סדקים, טיח, צביעה ותיקונים סדקים, טיח, צביעה ותיקונים

כלליים - 120 ש"ח כלליים - 500 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח רטיבות - 300 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח עגמת נפש - 6,000 ש"ח

סה"כ - 19,040 ש"ח סה"כ - 19,750 ש"ח



11. קוצ'יק 12. רייס

ריצוף - 17,640 ש"ח ריצוף - 11,280 ש"ח

אדני טרצו - 500 ש"ח אדני טרצו - 260 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח סדקים, טיח, צביעה ותיקונים סדקים, טיח, צביעה ותיקונים כלליים - 900 ש"ח

כלליים - 470 ש"ח רטיבות - 300 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח עגמת נפש - 6,000 ש"ח

סה"כ - 24,910 ש"ח סה"כ - 18,740 ש"ח



20. רבינוביץ הרכוש המשותף

ריצוף - 12,600 ש"ח טיח חוץ + צביעה - 15,240 ש"ח

אדני טרצו - 680 ש"ח שביל/מדרכה בחזית הבית - 80 ש"ח

סדקים, טיח, צביעה ותיקונים מהלכי מדרגות - 240 ש"ח

כלליים - 1,800 ש"ח ריצוף - 1,240 ש"ח

רטיבות - 300 ש"ח מזקף ראש - 5,800 ש"ח

דלת כניסה - 600 ש"ח תיקוני טיח - 340 ש"ח

עגמת נפש - 6,000 ש"ח תיקון אדני טרצו - 60 ש"ח

סה"כ - 21,980 ש"ח ציפוי טרצו מדרגות - 360 ש"ח

סה"כ - 23,360



סה"כ כולל: 301,720 ש"ח



ז. אחריות הצדדים השלישיים לליקויים

38. נותרו לדיון ההודעות לצדדים שלישיים, רביעיים וחמישי.
הנתבעת טוענת כי הצדדים השלישיים התחייבו כלפיה בהסכמים שנכרתו בינה לבינם, לשפותה בגין כל נזק והוצאה שייגרמו לה עקב ליקויי בניה או תכנון ו/או עקב הפרת התחייבותיהם, ולכן הינה זכאית לחיובם של אלו בכל סכום שייפסק נגדה.


39. אחריות האדריכל - בין הנתבעת לאדריכל נכרתו שני הסכמים, ביום 11.2.86 וביום- 17.3.86 (נספח 1(1) לתצהיר מר שורק ששימש מהנדס הנתבעת במחוז הצפון (להלן: "שורק")). הראשון עניינו הזמנת תכנון ושירותי תכנון לפרוייקט נשוא התביעה, כולל פיקוח עליון; והשני עוסק בתכנון ופיקוח עליון לפיתוח החצרות בפרוייקט. עפ"י סעיף 2 להסכמים הנ"ל, יחסי העבודה בין הצדדים ועבודות התכנון והפיקוח העליון יהיו בהתאם לאמור בחוזה הסטנדרטי עם מתכנן של משרד הבינוי והשיכון והתנאים המיוחדים הנוגעים לתכנון הנ"ל (בשינויים המתחייבים).
טענתו המרכזית של האדריכל היא כי פרט לליקוי הקשור בתכנון גובה מזקף הראש במהלכי המדרגות המובילים למחסנים, אין ליקויים נוספים כלשהם שמקורם תכנוני. עוד טוען האדריכל כי הפיקוח העליון בו התחייב אינו כולל, אף לדעת שורק, פיקוח על כל פריט בבניין. אמור היה להתקיים מערך פיקוח על הבניה הן מצד הקבלן והן מצד הנתבעת.


מלבד אחריות האדריכל לטעותו בתכנון מזקף הראש, תיבחן אחריותו בנושאים האחרים להלן.


40. אחריות הקבלן - בין הנתבעת לקבלן נכרת חוזה ביום 20.1.1988 (נספח 2(1) לתצהיר שורק), לפיו קיבל על עצמו הקבלן את עבודות הבניה והפיתוח של הבניין הנדון. החוזה האמור קובע כי "החוזה הממשלתי" (טופס "תנאי חוזה לביצוע מבנה ע"י הקבלן של מדינת ישראל מדף 3210") הינו חלק בלתי נפרד מהחוזה ומחייב את הצדדים בכפוף לשינויים בחוזה שביניהם.
עפ"י הוראות החוזה הממשלתי, הקבלן מתחייב לספק על חשבונו את כל הציוד, המתקנים, החומרים וכיו"ב הדרושים לביצוע יעיל של הבניה; להשתמש בחומרים מהמין המשובח ביותר; להשגיח ברציפות על ביצוע הבניה; לדאוג לאישורים מהרשויות השונות בתום ביצוע העבודה (כגון הג"א, חברת חשמל וכו'); לתקן ליקויים במהלך תקופת הבדק; לפצות רוכש/מזמין בגין נזק שנגרם עקב ליקויים או תיקונם ולשפות את החברה במקרים שתחויב כלפי רוכשים.
מקובלות עלי שתי טענותיה של הנתבעת לעניין אחריותו של הקבלן:
א. הנתבעת מבקשת לדחות את טענת הקבלן לפיה תקופת הבדק הכללית נסתיימה בחלוף 12 החודשים של תקופת הבדק. לטענתה, בכל מקרה אין בכך כדי לגרוע מאחריותו של הקבלן כלפי התובעים ובנוסף, כאמור בחוזה, קיבל על עצמו הקבלן אחריות מלאה ובלעדית לאי חדירת רטיבות למבנה. כמו כן, כל עוד לא השלים ולא ביצע את התיקונים שנדרשו במהלך תקופת הבדק או שביצעם שלא כהלכה, אין הוא רשאי להנות מהגנה כי תקופת הבדק נסתיימה. גם העובדה כי מאז 1990 ועד 1995 המשיך בביצוע התיקונים מעידה כי לא ראה עצמו משוחרר מאחריות לליקויים ולתיקונם.
ב. גם משחרור הערבות הבנקאית אין ללמוד כי הקבלן אינו נושא באחריות לליקויים שבביצוע עבודתו, שכן גם לאחר שחרור הערבויות נותרת אחריות הקבלן בהתאם לחוק המכר. כן מצינת הנתבעת כי היא הסכימה לשחרור הערבויות הבנקאיות לאור העובדה שהקבלן המשיך לכל אורך הדרך וזמן רב לאחר שחרורן, לבצע תיקונים ולהיענות לכל פניה ולפיכך לא מצאה סיבה לעכבן.


אחריות הקבלן לליקויים לגופם תקבע להלן.


ח. האחריות לליקויים

41.1. ריצוף - כפי שקבעו ד"ר גלזמן, פרופ' סורוקה ולכטמן, במועד הבניה לא היה ידוע על הפגם בסוג האבן בו נעשה שימוש לאגרגטים במרצפות.
את הליקוי הקשור בהתפוררות האגרגטים שבמרצפות, לא ניתן לייחס לנתבעת, לאדריכל או לקבלן. אני דוחה את הניסיון לייחס לאדריכל את האחריות בטענה שהוא זה שבחר את המרצפות. בחירת המרצפות ע"י האדריכל הייתה במישור האסתטי בלבד כפי שמאשר גם מר שורק בחקירתו (עמ' 214-213 לפרוטוקול). אף כי מקובלת עלי הטענה כי הליקוי לא היה ידוע גם למצר ולגרוסמן בזמן בניית הבניין, אני מוצאת לנכון לחייבם בחלקים שווים. לא הוכח אם האגרגטים מסוג זה פגומים מטבעם או שמא הם רגישים לתהליך הכימי אותו הם עוברים במהלך ייצור המרצפות ולכן אני רואה את מצר וגרוסמן כשותפות בתהליך הייצור שבסופו הופקה המרצפת הפגומה.


41.2. ביום 21.12.98 הגישו מצר וגרוסמן הודעה על הסכם פשרה שעשו ביניהם לפיו לסילוק סופי ומוחלט של ההודעה לצד חמישי ששלחה מצר נגד גרוסמן, ומבלי להודות באחריות כלשהי של מי מהצדדים, הסכימו שגרוסמן תישא במחצית סכום הפיצוי שיפסק בגין ליקויים שמקורם באגרגטים מסוג צהוב במרצפות שבדירות התובעים. עוד הוסכם שחלוקת הפיצוי הינה אך ורק ביחס לליקויים הנובעים מן האגרגטים וכי בכל הקשור לכל פיצוי שיפסק בגין כל ליקוי אחר במרצפות לא תחול כל אחריות על גרוסמן וגרוסמן לא תחוב בכל פיצוי בגין כך. ואמנם לדעתי נושאות מצר וגרוסמן באחריות שווה לטיב המרצפות ולפיצוי בגינו.
אין בהסכם שנעשה בין מצר לגרוסמן התייחסות מפורשת לפיצוי הנובע מהליקוי במרצפות כמו עגמת נפש. כפי שיתואר בהמשך הפיצוי שנפסק לתובעים בגין עגמת נפש מתייחס לליקויי הריצוף ולכן יש לראותו חלק מאותו ליקוי.
41.3. לעניין ליקויי הריצוף המתבטאים בשברים, שקיעה, הפרשי גובה, כתמי רטיבות וכיו"ב, נראה לי כי האחריות מוטלת על כתפיהם של הקבלן ושל האדריכל. בין הצדדים ניטשה מחלוקת בשאלת הצורך בהנחת שכבת קלקר מתחת לריצוף שנעשה מעל חלל וכן לגבי הצורך בשכבת מדה בין שני אלו הגורמת למרצפות להידבק לקלקר כמו בטון (כדעת המומחה ד"ר גלזמן).
רופא התייחס בסעיף (M) לחוות דעתו ל"ריצוף רעוע (עקב בידוד תרמי מעל חלל)" ולעמדתו, עפ"י פרטי הבניין שע"י המתכנן, נדרש איטום ובידוד תרמי תקני, טוב ונכון ולכל המקומות הבעייתיים.
בחקירתו (עמ' 101 לפרוטוקול) הסביר כי נושא הבידוד הטרמי מעל חלל התפתח והשתכלל רבות מאז מועד תכנון הבניין ובנייתו והפרט שתכנן האדריכל - חול מועשר בצמנט - היה פרט טוב מאוד לאותם ימים, וכי חול מועשר בצמנט הוא כמו מדה. גם ביחס לדירות מעל קרקע אישר כי יש לשים שכבה יציבה של בטון או מדה, אך חזר על גישתו כי "חול מועשר בצמנט זה שכבה טובה" (עמ' 102 לפרוטוקול).


41.4. יצוין כי למעט המחלוקת בנושא זה, ביחס למרבית הליקויים האחרים צידד רופא בעמדתו של ד"ר גלזמן, ולמרות שאינני נדרשת לכך, לאור העדפתי החד-משמעית את חוות דעתו של ד"ר גלזמן על פני חוות דעתו של בן עזרא, יש בכך תימוכין לחוות דעתו של ד"ר גלזמן.
ביחס לריצוף הסביר ד"ר גלזמן בחקירתו כי "יש מספר דירות בבית הזה שחייבים לעקור את כל הריצוף כי כולו מתנדנד כי הוא מונח על הקרקע, לא בגלל שיש פגמים בו. זה לא שייך לטיב המרצפה. זה שייך להנחה לא טובה". האדריכל מבקש ללמוד מדברים אלו כי האחריות לליקויים מוטלת על הקבלן בלבד ואינה קשורה בתכנון. מסקנה זו נכונה לדעתי חלקית בלבד, רק לגבי דירות שלא נמצאות מעל חלל או על פני הקרקע. שם ניתן לזקוף את האחריות לחובת הקבלן ולאמץ את דברי ד"ר גלזמן, המומחה מטעמו, בעמ' 94 לפיהם: "יש בעיה של הנחת ריצוף לא טובה בלי קשר למדה. אם הקבלן הניח את הריצוף לא טוב והוא שקע או נשבר בפינות זה דורש תיקון. עם הקרקע היתה בעיה ספציפית כי שם הניחו את הריצוף לא כמו שהיו צריכים להניח וכולו מתנדנד...".


41.5. לגבי הדירות שמעל חלל או על פני הקרקע, אני מקבלת את חוות דעתו של ד"ר גלזמן שהסביר שעפ"י המדריך לשימור אנרגיה במבני מגורים (של משרד האנרגיה והתשתית מפברואר 88'), ברצפה מעל חלל פתוח יש לכלול שכבת מדה בטון מתחת לריצוף.
לאור האמור, ביחס לשתי הדירות בהן היה צורך בתכנון מיוחד של תשתית הריצוף ובהעדרה יש להחליפו, בדירות התובעים 3 ו11-, אני מחייבת את האדריכל בשעור של 30% מגובה הפיצוי בדירות אלו, שכן ממילא נושאות מצר וגורסמן באחריות לטיב המרצפות ובפיצוי בגינו.
ביחס לשאר הדירות בהן נמצאה שקיעת מרצפות בהיקף זה או אחר כפי שפורט בחוו"ד ד"ר גלזמן (דירות התובעים 9,8,7,5,1), אני מחייבת את הקבלן בפיצוי בשעור השווה ליחס השטח השקוע מתוך שטח הדירה כולה.
ביתר נזקי הריצוף והפיצויים שנפסקו בגינם ישאו מצר וגרוסמן בחלקים שווים.


42. אמצעי הגנה לפתחים - אכן כפי שטוען רופא, עפ"י פרטי הבניין שע"י המתכנן (נספחים 4 ו5- לחוו"ד), כל התריסים שבקומות הקרקע ובקומות העליונות נדרשו כמוגנים ומשלבי אלומיניום. בגליון יומן עבודה מס' 36, מתארכים 13.11.88 - 18.11.88 (מוצג נ2/) צויין: "עקב תאות (כך במקור - ב.ג.) בתכניות אושר לקבלן לבצעה שלבי תריסים בחלונות ודלתות משלבי P.V.C". אינני מבינה באיזה "תכניות" נפלה טעות, אולם מכל מקום קבעתי כי התכנון ע"י האדריכל בוצע כיאות. אני מסיקה מגיליון העבודה כי מהנדס הנתבעת אישר לקבלן ביצוע השלבים מפלסטיק, היינו לא ממוגנים ולכן האחריות רובצת לפתחה של הנתבעת ואני מחייבת אותה בסך הפיצויים שנפסקו בגין ליקוי זה.


43. אדני טרצו - לטענת הקבלן, מדובר בסדקים הנגרמים בד"כ מעצם חשיפת אדני הטרצו לאטמוספירה. רופא מציין בחוות דעתו כי לפי התכנון תוכננו המעקות ואדני החלונות מאבן נסורה, וההחלטה לביצוע טרצו נקבעה ע"י הנתבעת היא מזמינת העבודה. ואכן, נספח 12 לחווה"ד הוא מכתב האדריכל למר שורק, מהנדס סניף חיפה בשו"פ ובו נאמר: "במכרז הופיעו אדני חלונות מאבן מנוסרת, התבקשתי ע"י המפקח שלכם בשם הקבלן, לבדוק ולאשר אלטרנטיבה של ביצוע במוזאיקה.
הדוגמאות אשר הורכבו בשטח, מבחינה גאומטרית מאושרות, אולם החומר צריך להיות לבן נקי כולל אגרגטים.
השיקול לביצוע - להחלטתכם (משמעויות מחיר)".
כלומר מהמכתב משתמע כי האדריכל לא שלל ביצוע האדנים מטרצו ולא התריע על סדקים העלולים להיווצר בו.
אני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעת ב- 40% ואת האדריכל והקבלן ב30%- כל אחד בגין ליקוי זה.


44. דלת כניסה - אני מחייבת את הקבלן בפיצוי זה בשל הרכבת הדלת בסטיה כפי שקבע ד"ר גלזמן.


45. אוורור חדרי ארונות - ד"ר גלזמן ציין בחוות דעתו כי לא נמסרו רשימות הנגרות כדי לברר אם היה לובר בתכנית המקורית. רופא לא התייחס לליקוי בחוות דעתו ולכן אני מחייבת את האדריכל בליקוי זה.


46. גודל חלון בחדר שירות - בחוו"ד רופא ובסיכומי האדריכל לא נטען כי החלונות תוכננו בגדלים הנדרשים עפ"י התקנות ולכן אני מחייבת את האדריכל בגין ליקוי זה.


47. שיש במטבח - בעלות ליקוי זה תישא הנתבעת.


48. סדקים ורטיבות - אני רואה את הקבלן אחראי לכל הליקויים הקשורים בסדיקה וברטיבות. ההסבר בדבר "קונדנסציה" (מי עיבוי) המופיעה על פנים החלונות, אינו מקובל עלי. אני סבורה כי ניתן ללמוד מהיענות הקבלן לביצוע תיקונים רבים הקשורים ברטיבות, כי הוא רואה עצמו אחראי לסוג הליקויים הנ"ל.
אני מחייבת את הקבלן במלוא הפיצויים שנפסקו בגין נזקי הרטיבות.


49. תיקונים כלליים - אני מחייבת את הקבלן בסכומי הפיצויים שבסעיף זה.


50. טיח חוץ + צביעה - כפי שציינתי מעלה, לא הוכח בפני כי השימוש בסוג טיח זה ולא אחר הוא המקור לליקוי הרטיבות. לפיכך אינני מוצאת מקום לחייב את האדריכל בגין הליקויים הקשורים בטיח בקירותיו החיצוניים של הבניין. הפיצוי בגין תיקוני הטיח וצביעת קירותיו החיצוניים של הבניין מוטל על הקבלן כאשר אני קובעת השתתפות של הנתבעת בשיעור של 10%.


51. שביל/מדרכה בחזית הבית - לא נטען כי מדובר בליקוי תכנוני וגם לא הובאה בפני ראיה כלשהי לביצוע חפירות במקום ע"י אחד השכנים. לכן אני מחייבת את הקבלן בפיצוי בגין הליקוי האמור.


52. מהלכי מדרגות - דומה שנושא השלח הכפול מהווה ליקוי תכנוני, אולם ד"ר גלזמן לא העלה טענה כזו בחוות דעתו והטענה עלתה רק בסיכומי הקבלן. האדריכל והמומחה מטעמו כלל לא התייחסו לליקויים האמורים. לפיכך אני מחייבת את האדריכל בגין השלח הכפול ואת הקבלן בגין המדרגות השבורות.


53. ריצוף - אני מחייבת את הקבלן בתשלום 40% משעור הפיצויים בגין הליקויים האמורים ואת מצר וגרוסמן בשיעור של 30% כל אחד.


54. מזקף ראש - האדריכל הודה כאמור כי נפלה טעות בתכנון מזקף הראש (200 ס"מ במקום 210). אכן, כטענת האדריכל, מחוו"ד ד"ר גלזמן עולה כי הקבלן הוסיף על טעות זו וסטה ממנה (195 ס"מ, 199.5 ס"מ). לאור זאת אני מחייבת את האדריכל ב- 90% מגובה הפיצוי בגין הליקוי האמור והקבלן ישא ב- 10% הנותרים.


55. אדני ומדרגות טרצו - אני מחייבת את הקבלן בפיצוי בגין הליקויים הנ"ל.


ט. סוף דבר

56. הנתבעת והצדדים האחרים יחויבו כל אחד בפיצויי עגמת הנפש, כפי חלקם בסך הפיצויים בגין הליקויים.


57. כל אחד מהתובעים יזכה בשיעור של 1/20 מתוך הפיצוי הכולל שנפסק בגין הליקויים ברכוש המשותף. שיעור זה מגיע לסך של 1,168 ש"ח.


58. להלן סיכום הסכומים של המפורט לעיל:

נתבעת 6,595 ש"ח

אדריכל 23,517 ש"ח

קבלן 65,540 ש"ח

מצר 103,034 ש"ח

גרוסמן 103,034 ש"ח



59. התובעים הגישו את התביעה נגד הנתבעת עמה התקשרו בחוזה המכר ולכן, לאור הליקויים שמצאתי וסכומי הפיצויים שנפסקו, תחוייב הנתבעת כלפי התובעים במלוא סכום הפיצויים. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סכום כולל של 301,720 ש"ח. הסך האמור ישולם לידיו הנאמנות של בא כוחם על מנת שידאג לחלוקתו בין התובעים השונים לפי הוראות פסק דין זה.
בנוסף אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים, בהתחשב בכך שזכו רק בחלק מתביעתם, את הוצאות המשפט בגין אגרת משפט לפי הסכום שנפסק, והוצאות חוות הדעת של פרופ' סורוקה.
בנוסף תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך 45,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
כל הסכומים שנפסקו ישאו הפרשי הצמדה ורבית עפ"י חוק החל מיום 16.11.2000 ועד התשלום המלא בפועל.


60. הנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי לאדריכל ולקבלן. אני מחייבת את האדריכל לשפות את הנתבעת בסך 23,517 ש"ח ואת הקבלן לשפות הנתבעת בסך של 65,540 ש"ח.


61. לאור מסקנתי בדבר אחריותם העיקרית של מצר וגרוסמן בנושא הריצוף, ולאחר שהקבלן שלח הודעה למצר כצד רביעי, ומצר שלחה לגרוסמן הודעה כצד חמישי, ולאור הסכם הפשרה שנעשה בין מצר לגרוסמן בהליכי צד חמישי - לא מצאתי לנכון לחייב את הקבלן לשפות את הנתבעת באותם סכומים שמצר וגרוסמן אחראים להם, למעט חלקו הישיר שתואר לעיל.
אני מחייבת את מצר וגרוסמן לשפות את הנתבעת ישירות בכספים הנובעים מליקויי הריצוף, לאור ההסכם שהושג ביניהם לפיו ישלמו את כל הנובע מליקויי הריצוף (אגרגטים) (כולל עגמת הנפש) בחלקים שווים ביניהם.
מצר וגרוסמן ישפו את הנתבעת בסך של 103,034 ש"ח, כל אחד מהם.
הסכומים שנפסקו הם בגבולות הסכומים שנתבעו בהליכי צד שלישי, צד רביעי וצד חמישי.


62. הנתבעת והצדדים האחרים ישאו בהוצאות המשפט ובשכ"ט עו"ד שהנתבעת חויבה לשלם לתובעים, לפי חלקיהם בשיעור הפיצויים, והצדדים האחרים ישפו את הנתבעת בכספים אלו לפי הוראות התשלום שנקבעו בסעיפים 60-61.
לאור החיוב הנפרד של הנתבעת וכל אחד מהצדדים האחרים, לא אתן הוראות אופרטיביות נוספות מעבר לאמור לעיל ביחסים שבין הנתבעת והצדדים השלישיים ובין אלו לצדדים רביעיים וחמישיים.
ביחסים הפנימיים בין הנתבעת לצדדים האחרים ובינם לבין עצמם, כל צד ישא בהוצאותיו.


63. סכומי השיפוי כולם ישאו הפרשי הצמדה ורבית לפי חוק החל מיום שהנתבעת תשלמם לתובעים ועד השבתם לנתבעת ע"י כל צד כאמור לעיל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור ליקויי בניה

  2. ליקויי בניה תקרות

  3. פגם טרמיטים

  4. ליקויי בנייה ריצוף

  5. התיישנות ליקויי בניה

  6. ליקויים בממ''ד

  7. פגם נסתר בצנרת

  8. ליקויי בניה בנתיבות

  9. ליקויי בניה ברמלה

  10. ליקויי בניה בחדרה

  11. שקיעה דיפרנציאלית

  12. ליקויי בניה ריצוף

  13. ליקויי בניה בשדרות

  14. ליקויי בניה באשדוד

  15. ליקויי בניה בעפולה

  16. ליקויי בניה ברמת גן

  17. ליקויי בניה בכרמיאל

  18. ליקויי בניה - איטום

  19. ליקויי בניה בבאר שבע

  20. אי התאמה במפרט הטכני

  21. ליקויי בניה - 7 שנים

  22. ליקויי בניה בכפר סבא

  23. ליקויים באספקת חשמל

  24. ליקויי בניה ברמת ישי

  25. פיצוי על ליקויי בניה בדירה

  26. הודעה בכתב על ליקויים

  27. ליקויי בניה בקרית אתא

  28. תביעה על ליקויים בדירה

  29. ליקויי בניה באור יהודה

  30. אופן חישוב פיצוי ליקויי בניה

  31. דירת קוטג' - ליקויי בניה

  32. ליקויי בניה במערכת ביוב

  33. ליקויי בניה בקרית טבעון

  34. ליקויים בדירה לפני קבלת חזקה

  35. פסקי דין חימום תת רצפתי

  36. הנמכת תקרה בניגוד למפרט

  37. אחריות על ליקויים בריצוף

  38. ליקויי בנייה - קבלן בהליכי פירוק

  39. דירות לעולים חדשים – ליקויי בניה

  40. תביעה בגין ליקויים הנדסיים

  41. ליקויי בנייה בדירות בשכירות

  42. ליקויי בנייה - שברים באריחים

  43. ליקויי בנייה סדקים - תביעת פיצויים

  44. ליקויים בממ"ד במטבח ובדלתות

  45. ערעור על פסק דין ליקויי בניה

  46. מהי אי התאמה יסודית ? - ליקויי בניה

  47. ליקויי בניה בשכונת פסגת זאב ירושלים

  48. תביעה בגין ליקויי בניה בחיפה

  49. רשלנות עו''ד בתביעת ליקויי בניה

  50. ליקויי בניה דירה בקריית ביאליק

  51. ניסיון להסתיר ליקויי בניה בדירה

  52. תחילת תקופת התיישנות ליקויי בניה

  53. הסדר דיוני בתביעה בגין ליקויי בניה

  54. תביעת פיצויים - ליקויים בעבודות אינסטלציה

  55. ליקויי בנייה ברחוב לילינבלום בתל אביב

  56. הודעה על אי התאמה - מהי הודעה על אי התאמה ?

  57. תביעה לתשלום בגין ליקויי בנייה ברמת גן

  58. תביעה נגד קבלן שיפוצים בגין ליקויי בניה

  59. התיישנות תביעה לפיצויים בגין ליקויי בניה

  60. תביעה מנופחת מוגזמת ומופרזת ליקויי בניה

  61. תשלום הקבלן על תיקון עצמי של ליקויי בניה

  62. הגשת תביעת ליקויי בניה ללא התראה מוקדמת

  63. תביעה לפיצויים בגין ליקויי בנייה בבית בעתלית

  64. תביעה כספית על סך 100,000 ₪, בגין ליקויי בניה

  65. ליקויי בניה מהותיים שלא תוקנו בדירה חדשה מקבלן

  66. הגשת תביעה בגין ליקויי בניה לפני תום שנת הבדק

  67. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים בשל ליקויי בניה

  68. ליקויי בניה - אפשרות תיקון נוספת של קבלן / תיקון חוזר

  69. תביעה משותפת של דיירים נגד קבלן - פיצויים ליקויי בניה

  70. תביעה אישית נגד בעלים של חברת בניה בגין ליקויי בניה

  71. תביעה כספית בגין ליקויים הנדסיים, עוגמת נפש, פיצוי על איחור במסירת החזקה בדירה ונזקים נוספים

  72. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון