פסק דין ביום 3.4.97 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בירושלים תביעה בסדר דין מקוצר לחייב את המשיב לסלק חוב ארנונה מיום 12.8.92 בסך של 233,217 ש"ח, בגין הנכס שבו החזיק המשיב, והידוע כחלקה 33 בגוש 956 בירושלים. המשיב הגיש בקשת רשות להתגונן, בה העלה מספר טענות, והן: א. חלק מהחוב הנתבע התישן. ב. בתאריך 5.8.93 הסכימה המשיבה ליתן הנחה בשיעור 50% למספר סוחרים ובכללם המערער, משום שהעסקים לא היו פעילים (להלן - ההסדר). ג. בקשות להמשיך את ההסדר - נידחו. ד. על השגות שהוגשו לא הגיבה המשיבה כלל, ובעל פה נדחה המערער בלך-ושוב. בהסכמה לא נחקר המערער על תצהירו. על סמך סיכומים בכתב שהגישו הצדדים דחתה כב' הרשמת של בית משפט השלום (להלן - הערכאה הראשונה) את הבקשה, מן הטעם שטענת ההתיישנות סתמית, ללא פירוט איזה חלק מהחוב התישן. באשר להסדר - זה יכול להיות תקף לכל היותר לשנים שקדמו לעריכתו בשנת 1993. מאז הצטברו חובות לשנים 1994 - 1997. באשר לבקשות להמשיך בהסדר או אם הוגשו השגות ונדחו - בית המשפט אינו ערכאת הערעור להכריע בהן. ביום 15.2.00 ניתן פסק דין המחייב את המערער במלוא סכום התביעה, בצירוף הוצאות משפט וסך 14,000 ש"ח שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק. מכאן הערעור שבו קובל המערער על כך שלא ניתנה לו ההזדמנות להוכיח את החוב האמיתי, וחזר על הטענות שהעלה לפני הערכאה הראשונה. לאחר שעיינו בעיקרי הטיעון ושמענו את ב"כ הצדדים, סבורים אנו שסיכויי המערער להצליח בהגנתו הינם קלושים. יחד עם זאת, נראה לנו שנפלה טעות משפטית בהחלטת בית משפט קמא, שלא היה מוכן לבדוק את טענות המערער באשר להשגות שהגיש, וזאת לאור האמור בסעיף 3(ג) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו1976- הקובע: "על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א)(3), רשאי בכל הליך משפטי, ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילולא חוק זה." לא מיותר להוסיף, כי משהערכאה הראשונה מוכנה הייתה לקבל את הטענה בדבר קיומו של הסדר לגבי שנה מסוימת - ראוי היה לחייב את המשיבה להגיש חשבון מפורט לגבי שנה זו. הואיל וב"כ המערער אינו חולק על חלק מהחוב בסך של כ90,000- ש"ח, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שתינתן למערער רשות להתגונן, בתנאי שיפקיד בקופת בית המשפט סכום של 90,000 ש"ח, תוך 45 יום מקבלת פסק הדין. תוך 15 יום מההפקדה כאמור, יהיה רשאי המערער להגיש כתב הגנה, אחרת ישמש תצהירו ככתב הגנה. אין צו להוצאות. סדר דין מקוצרארנונה (חובות)חובארנונה