פסק דין זו היא עתירה מינהלית שבה מתבקש ביהמ"ש לקבוע, כי התכנית ש545/א' המכונה "כיכר ומעבר תת-קרקעי מתחת למסילה בבנימינה, התווית דרך ברוחב 12 מ' מתחת למסילת הברזל תוך התחברות לדרך 652 בנימינה-זכרון יעקב" (להלן: "התכנית") כפי שהתקבלה ע"י המשיבה 3 (להלן: "הועדה המחוזית") ביוזמתן ובהסכמתן של המשיבה 1 (להלן: "הועדה המקומית) והמשיבה 2 (להלן: "המועצה המקומית"), לוקה בחוסר סבירות קיצוני ועל כן בטלה מעיקרה וחסרה כל תוקף. מדובר בתכנית נקודתית של המועצה שנועדה להסדיר מעבר דו מפלסי לתנועת כלי רכב פרטיים בין שתי שכונות בבנימינה המופרדות ע"י מסילת ברזל. מעבר כזה, היה קיים כבר לפי תכנית מאושרת קודמת, אך בתוכנית שונה התוואי והגישה אליו, כשהנימוק לשינוי הוא בטיחות וזרימת תנועה. יצוין, שנושא הכפלת מסילת הברזל והמעבר נידון בהרחבה בפסה"ד בעת"מ 106/00 קלוג'ני נ' הועדה המקומית ואינני רואה מקום לחזור על הדברים כאן. בכל הנוגע לתיאור העובדתי והרקע התכנוני, אני מפנה לאותו פס"ד. העותר, הגיש יחד עם אחרים התנגדויות לתכנית זו בפני ועדת המשנה להתנגדויות של הועדה המחוזית לתו"ב מחוז חיפה, וזו קבעה כדלקמן: א. "בהתאם לחוות הדעת המשפטית שהתקבלה לפי סעיף ב' להחלטת הועדה בישיבתה מס' 53 מיום 8.6.99, לפיה אין מניעה לאשר את התכנית, בישיבת הועדה האמורה לעיל, הוחלט לאשר את התכנית בתנאים הבאים: 1. לתכנית יצורף נספח תחבורה מאושר ע"י משרד התחבורה אשר יהווה חלק ממסמכי התכנית. 2. תשריט התכנית למתן תוקף יותאם לנספח התחבורה. 3. להוראות התכנית יוסף סעיף אשר יקבע כלהלן: "לא תעשה כל עבודת בניה או סלילה לפי תכנית זו, אלא לאחר מילוי וישום התנאים המפורטים להלן: א. הקמת הפרדה פיזית בין הדרך לשצ"פ, אשר לא תאפשר גישה לדרך למעט במקומות מוסדרים. ב. הכנת דו"ח אוקסטי אשר יאושר ע"י איגוד ערים לאיכות הסביבה חדרה ויישום המלצותיו בתכניות עבודה". 4. הועדה מחליט שאין צורך בהכנת תסקיר השפעה על הסביבה לפי סעיף 5 לתמ"א 23, מאחר ולתכנית אין השפעה החורגת מתחומי התכנית המוצעת. 5. הועדה מקבלת את התנגדות מהנדס המועצה המקומית והחלופה לדרך המוצעת בה. השינוי המוצע הוצג במהלך הדיון, בישיבה מס' 53 מיום 8.6.99 למתנגדים, העלולים להפגע מהחלופה המוצעת, ניתנה אפשרות להתיחס ואכן, בפועל, הושמעה עמדתם. מהאמור לעיל, הועדה אינה מוצאת שיש צורך בנקיטת הליך לפי סעיף 106ב' לחוק (ראה פסה"ד בענין עת"מ (י-ם) שלזינגר נ' יו"ר הועדה המחוזית (לא פורסם). 6. התכנית תתוקן בתיקונים טכניים נוספים בהתאם להנחיות לשכת התכנון. ב. הוחלט להודיע למתנגדים כלהלן: 1. למש' שוורץ בשם המתנגדים מרח' החרצית והתמר בבנימינה בעלי זכויות בחלקות מס' 245, 246, 247, 251 ו- 253 בגוש 10215. - שההתנגדות התקבלה בחלקה. - לענין הפגיעה באיכות הסביבה ומפגעי הרעש, הועדה קיבלה את ההתנגדות ראה סעיף א(3)(ב) בהחלטה לעיל. - לענין המפגע הבטיחותי - הועדה קיבלה את ההתנגדות בחלקה, ראה סעיף (א)(3)(א) בהחלטה לעיל. - לענין השצ"פ - הועדה דוחה את ההתנגדות. לדעת הועדה הסדרי התנועה כפי שנקבעו בנספח התחבורה מאזנים נכון בין מתן מענה לצורך התחבורתי לבין הצורך בבטחון ובשמירה על שטחים פתוחים ומגוננים בשכונה. - לענין ביצוע המעבר - הועדה דוחה את ההתנגדות. המעבר נחוץ תחברותית והוא במקום המעבר הצפוני המיועד לביטול. כמו כן לועדה הסמכות לתת לגליזציה. ראה סעיף א' בהחלטה לעיל, לענין אישור משרד התחבורה. - לענין החלופה המוצעת ע"י המתנגדים - הועדה דוחה את החלופה מאחר והיא כוללת מספר רב של דרכים ואינה עושה ניצול יעיל של השטח ואף מקטינה את השצ"פ. 2. לעו"ד אורי נבו ב"כ ה"ה פנינה ועמיר מונרוב, בעלי זכויות בחלקה מס' 249 בגוש 10215. שההתנגדות התקבלה בחלקה. - לענין הפגיעה באיכות הסביבה ומפגעי הרעש - הועדה קיבלה את ההתנגדות ראה סעיף (א)(3)(ב) בהחלטה לעיל. - לענין המפגע הבטיחותי - הועדה דוחה את ההתנגדות. הסדרי התנועה מרחיקים את התנועה העוברת מחלקתם ויוצרים דרך גישה לשירות בעלי המגרש וללא מוצא. - לענין החלופה המוצעת ע"י המתנגדים - הועדה דוחה את החלופה מאחר והינה כוללת מספר רב של דרכים ואינה עושה ניצול יעיל של השטח ואף מקטינה את השצ"פ. 3. לה"ה יורם ורונית כהן, בעלי זכויות בחלקה 266 בגוש 10215. - שההתנגדות נדחתה. - לענין ביצוע המעבר - הועדה דוחה את ההתנגדות. המעבר נחוץ תחבורתית והוא במקום המעבר הצפוני המיועד לביטול. כמו כן לועדה הסמכות לתת לגליזציה. - לענין השצ"פ - הועדה דוחה את ההתנגדות. לדעת הועדה הסדרי התנועה כפי שנקבעו בנספח התחבורה מאזנים נכון בין מתן מענה לצורך התחבורתי לבין הצורך בביטחון ובשמירה על שטחים פתוחים ומגוננים בשכונה. - לענין החלופה המוצעת ע"י המתנגדים - הועדה דוחה את החלופה מאחר והינה כוללת מספר רב של דרכים ואינה עושה ניצול יעיל של השטח ואף מקטינה את השצ"פ. 4. לעו"ד יוסף כרמל מילר ב"כ יובל ליאור בעלים של חלקה מס' 17 בגוש 10215. שההתנגדות נדחתה. לדעת הועדה התכנית המוצעת נותנת פתרון נאות למערך תחברותי קיים והצפוי לשנים הבאות. 5. לעו"ד אברהם לוי ב"כ המתנגדים ה"ה הרצל ומלכה וזאן, מרדכי עזיזיאן. שההתנגדות נדחתה. חלקת המתנגדים הינה מחוץ לתחום חלות התכנית. התכנית אינה משנה את המצב הסטטוטורי של חלקתם. 6. למהנדס המועצה המקומית בנימינה. שההתנגדות התקבלה ראה סעיף א' בהחלטה לעיל". כפי שראינו, החלטה זו התיחסה בין היתר באופן ספציפי להתנגדות של העותר ואמרה ש"התכנית המוצעת נותנת פתרון נאות למערך תחבורתי קיים והצפוי לשנים הבאות". תמצית טענות העותר: 1. התכנית תפגע בגן ציבורי בשם "גן שבעת המינים". 2. התכנית מחמירה בעיות תחבורתיות מהותיות באזור מעבר המסילה. 3. התכנית קשורה קשר הדוק עם הכפלת מסילת הברזל בבנימינה וראש המועצה עצמו פירט את הבעיות התחבורתיות החמורות הכרוכות בענין זה. 4. התכנית אושרה בהעדר בחינה של תכניות חילופיות הפותרות טוב יותר את המצוקה התחברותית. 5. לא נערך תסקיר השפעה על הסביבה כנדרש בתמ"א23/. 6. המצב הקיים כיום בשטח התכנית הוא כדלקמן: בין צדה המזרחי לצדה המערבי של מסילת הרכבת ישנם כיום, באזור הרלבנטי, רק 2 מעברים לכלי רכב. מעבר אחד - שהוא חד מפלסי (דהיינו על קרקעי - המכוניות עוברות על המסילה עצמה). מעבר זה הינו בין "דרך המסילה" (שהיא למעשה הדרך האזורית 652, המגיעה מרח' הגיבורים) לבין "דרך העליה" (שהיא למעשה דרך אזורית 653). דהיינו, מדובר בחיבור בין שתי דרכים איזוריות. מעבר זה הוא המעבר עם המחסום, הסמוך לתחנת הרכבת. מעבר שני - שהוא דו מפלסי (דהיינו תת קרקעי - המכוניות עוברות מתחת למסילה). מעבר זה מחבר בין רחוב ה"גיבורים " (שהוא למעשה דרך אזורית 652) לבין "דרך ניל"י" (שהיא דרך מקומית). יודגש, כי מעבר דו מפלסי זה לרכבים הקיים כיום, אינו המעבר שהיה במשך כל השנים האחרונות שכן המעבר הקודם נסגר לאחרונה ובמקומו נפתח ע"י המועצה המקומית ורשות הנמלים והרכבות המעבר הנוכחי. יצוין, כי לגבי המעבר החד מפלסי הנ"ל עמד מהנדס המועצה המקומית בנימינה, מר ד. ברייקו, בישיבת ההתנגדויות מס' 53 ביום 8.6.99. בעמ' 20 שם כדלקמן: "כפי שרואים פה, המעבר לכלי הרכב הקיים במחסום אמור להיות מנותק בעתיד, המעבר הזה הוא בלתי פתיר ואי אפשר לעשות פה מעבר דו מפלסי". ובהמשך שוב - "המעבר הזה הוא בלתי פתיר, הוא חייב להיות מנותק". ניתוק וביטול מעבר זה אינו צפוי, על אף דבריו הנ"ל של מהנדס המועצה, אולם ברור כי חלק ניכר מכלי הרכב שבעבר עברו דרך מעבר זה, יעדיפו לעבור דרך המעבר הדו מפלסי נשוא עתירה זו. הגישה אל המעבר הדו מפלסי הקודם, זה שנסגר, היתה דרך כבישי השכונה שבצד המזרחי של המסילה, ולכן נעשה בו שימוש מועט. הרוב המוחלט של הרכבים עברו את המסילה דרך המעבר החד מפלסי. המעבר הדו מפלסי החדש המתוכנן, הוא במקום מרכזי הרבה יותר מהמקום בו היה המעבר הקודם, בולט לעין, ואין כל ספק כי ימשוך אליו עומס תנועה גדול בהרבה מאשר המעבר הקודם שנסגר. 7. התכנית במתכונתה הנוכחית היא תכנית מקומית לחיבור דרך ראשית 652 לכביש שכונתי. התיחסות הועדה המחוזית לתכנית היתה התיחסות לתכנית מקומית והיא הסתמכה באישורה על אישור משרד התחבורה לאופן חיבורה לכיכר על כביש 652 מבלי שתתיחס להשפעת החיבור על המשך הדרך המקומית והפיכתה לדרך ראשית שתתחבר בעתיד לכביש עוקף בנימינה מצפון. חיבור הכביש השכונתי מס' 2 ממערב למסילה לכביש 652 מזרחית למסילה משנה את מעמדו מכביש מקומי לכביש ראשי בישוב ע"י כך שהוא מוסיף לאין שיעור את נפח התנועה בו. יש לציין שהכביש השכונתי תוכנן אך ורק ככביש גישה שכונתי מקומי עפ"י תכנית ש23/א', ונערך בו שינוי ב- ש241/ד' שלא היה מחובר לכביש איזורי של מע"צ. בתהליך אישור התכנית לא התיחסו להשפעת תוספת עומס התנועה בעקבות החיבור על איכות החיים של המגרשים הגובלים בכביש מס' 2, ולא לקחו בחשבון את ריבוי הצמתים המאושרים לאורכו, דבר שהיה נכון לתכנן בהיותו כביש מקומי שכונתי וכרגע הוא לא בטיחותי ולא נכון. בנוסף לנ"ל כביש מס' 2 משמש ככביש גישה לכל המגרשים לארכו, כלומר צומת כל 20 מ'. היום שינוי מעמדו מהווה מפגע תחבורתי ובטיחותי ממדרגה ראשונה. 8. אישור התכנית נעשה תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של תושבי בנימינה. 9. אישור התכנית נעשה תוך מצג שוא. ביודעין בתשריט התכנית לגבי המצב הקיים בשטח הוצגה כיכר שאינה קיימת כאילו היא קיימת. 10. התכנית אושרה מבלי שדנו בה מומחי תחבורה למסילת ברזל. דיון ומסקנות: דין העתירה להדחות. 1. כפי שבואר בעת"מ 106/00 הנ"ל, הרי ראוי שימצא פתרון כולל סופי הכולל את הפיכתם של כבישים 652-3 לכבישים מקומיים וביצוע כבישים עוקפים מצפון וממזרח, הכל כמובטח במכתבו של יו"ר המועצה מיום 16.9.99. במסגרת הסדר כולל כזה, יש להניח שתפתר מצוקתו של העותר, שכן המעבר ישמש לחיבור בין כבישים מקומיים בלבד. 2. לא אוכל לשמש "ועדת תכנון עליונה" ולבחון פתרונות תחבורתיים חלופיים, שכן אין זה תפקידו של ביהמ"ש. פתרונות אלה נבחנו ע"י ועדת המשנה להתנגדויות ולא אוכל למצוא חוסר סבירות מהותית בבחירתה (השוה בג"צ 465/94 טריידט ס.א. נ' הועדה המקומית לתו"ב הרצליה פד"י מח(2) 622; בג"צ 2920/94 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה פד"י נ' (3) 441, 468). יוער עוד, כי המעבר התת הקרקעי שמתחת למסילת הברזל בוצע זה מכבר וחיבורו לדרך שהותוותה בתכנית ש23/א' היא פועל יוצא מהצורך להסדיר התנועה בצומת הגיבורים והמסילה ויצירת קשר בין שני חלקי הישוב משני צידי המסילה. תכנית ש23/א' הישנה אושרה עוד במהלך 1974 ללא התנגדותו של העותר. 3. אשר לתסקיר השפעה על הסביבה כבר הוחלט בעת"מ 106/00, כי תמ"א 23/ המחייבת הכנת תסקיר השפעה על הסביבה אינה חלה על דרכים ומעברים תת קרקעיים מהסוג בו עוסקת התכנית נשוא הדיון. סיכומו של דבר, נראה לי כי העותר לא הצליח להראות פגם בהליך אישור תכנית ש545/ או לבסס את טענתו בדבר חוסר סבירות מהותית. העתירה נדחית. העותר ישלם לכ"א מקבוצות המשיבים 1-2; 3-5; 7 ו6- הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום. תוכנית בניהבניה