מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בבני ברק ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בבני ברק ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בבני ברק ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי בני ברק, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בבני ברק ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל באזור בני ברק ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בבני ברק תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בבני ברק##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בבני ברק, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בבני ברק, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל בני ברק הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בבני ברק הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בבני ברק - סקירה משפטית:

##(1) הוצאה לפועל בבני ברק - ביטול משכנתא## בה.פ 1017/04 הוגשה בקשה למתן פסק דין הצהרתי לביטול המשכנתא הרשומה לטובת המשיב על זכויות המבקשת במקרקעין בעיר בני-ברק, עפ"י שטר משכנתא ולביטול הליכי מימוש המשכנתא המתנהלים נגד המבקשת בתיק הוצאה לפועל. המבקשת הינה הבעלים הרשום של רבע מתוך חלקה הנמצאת בעיר בני-ברק. לטענת המבקשת, היא קיבלה התראה מלשכת ההוצאה לפועל לפיה היא נדרשה לשלם למשיב - הבנק, סכום כספי עקב אי פרעון משכנתא, וכן שננקטו נגדה הליכים למימוש זכויותיה בנכס. לבקשת עורך דין המבקשת ניתן צו מניעה זמני ע"י בית המשפט, לעיכוב ביצוע ההליכים המתנהלים בלשכת ההוצאה לפועל למימוש ומכירת זכויותיה של המבקשת בנכס, וזאת עד למתן פסק-דין בתובענה. לפיכך נטען כי היא זכאית כי בית המשפט יצהיר על בטלות המשכנתא ויורה על מחיקתה מרישומי המקרקעין, וכן יצווה על ביטול והפסקת הליכי ביצוע המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל. לאור כל האמור לעיל, בית המשפט נתן פסק דין הצהרתי לפיו המשכנתא הרשומה על הנכס ויחד עימה גם ההליכים שננקטו למימושה בתיק הוצאה לפועל - בטלים. בית המשפט הוסיף כי, עיכוב ביטול המשכנתא משמעו גם שהליכי ההוצאה לפועל יימשכו עד החלטה אחרת. ##(2) הוצאה לפועל בבני ברק - בוררות בית דין צדק## בת.א 11032-07-12‏ הוגשה תביעה כספית בגין הפרת התחייבותו בכתב של הנתבע לשלם לתובע סכום כספי. בפסק הבוררות , אשר בקשה לאישורו הוגשה לבית המשפט המחוזי, נקבע כי על הנתבע לשלם דמי תיווך בגין מספר עסקאות מקרקעין בחו"ל.בית-המשפט המחוזי דחה את בקשתו של הנתבע לביטול פסק הבוררות. בנוסף לכך, סבר הנתבע כי יש לדחות כנגדו את התובענה בשל היעדר יריבות משפטית משום שהכספים אשר הופקדו על ידי התובע הופקדו ברשותו של אזרח זר אשר סירב להשיבם וכי המחלוקת אשר נתגלעה הוכרעה בפסק הבוררות אשר ניתן על ידי "בית דין צדק בני-ברק". לטענת עורר דין הנתבע בסיכומיו , התובע הסתיר מידיעת בית המשפט את העובדה שמדובר בפסק ביניים שניתן על ידי בד"ץ בני ברק וכי מפרוטוקול הליך הבוררות, אשר התנהל בפני הבורר, ניתן ללמוד כי על פסק הבוררות התנהל הליך ערעור בפני אותו מוסד בוררות עצמו. עוד טען הנתבע כי הואיל ולשון ההסכם עושה שימוש במילים "חוב פסוק" הרי שהיה על התובע לנסות ולמצות את האפשרות לגבות את החוב באמצעות נקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדו וזאת בהתאם להוראת סעיף 1 לחוק ההוצאה לפועל אשר מגדיר את המונח "חוב פסוק" כחוב שמכוחו חויב החייב על פי פסק דין בעניין אזרחי או לחילופין בתשלום הוצאות במסגרת הליך שאינו הליך אזרחי. משכך, בית המשפט ציין כי, כוונת הצדדים הייתה לתשלום החוב אשר נפסק במסגרת הליך הבוררות אשר התנהל בפני "בית-דין צדק בני ברק" ולא לדרך אכיפתו של החוב בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט הוסיף כי, יש גם מקום לדחות הטענה כי פסק הבוררות נדון בפני ערכאת ערעור השייכת לאותו בית דין צדק בני-ברק וכי התובע היה מנוע מלנקוט צעדים לאכיפת הפסק עד לתום משום שהוגשה בקשה לעיון חוזר בפסק הבוררות הראשון וזאת מן הטעם הפשוט שפסק הבוררות הראשון אושר בבית המשפט המחוזי ומשום שלא הובאה כל ראייה לעיכובו. ##(3) התנגדות לביצוע שטר בהוצאה לפועל - מימוש נכסים בבני ברק## בבש"א 1131/05‏ הוגשה התנגדות לביצוע שטר, שהועברה מבית המשפט המחוזי בהתאם להחלטה שערעור עליה נדחה. הבקשה לביצוע שטר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל לפירעון חוב, במסגרתה פורטו שבעה רכיבי חוב בגינם נתבע סכום זה, וצורפו שטרי החוב הרלבנטיים.עותקים של הבקשה לביצוע שטר ושטרי החוב צורפו כנספחים להתנגדות המקורית לביצוע שטר. המבקש הגיש את התנגדותו לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל ובהמשך הועבר הדיון בהליך לבית המשפט. המבקש הגיש בקשה לתיקון התנגדותו לביצוע שטר ובית המשפט נעתר לבקשה בהסכמת עורך דין המשיב. לטענת עורך דין המשיב, אכן ננקט הליך למימוש המשכנתאות שנרשמו על שני נכסי מקרקעין בבני ברק, ונועדו להבטיח את החזר ההלוואות נשוא שטרי החוב. לא היתה מחלוקת, כי מומשו שני נכסים בבני ברק ששועבדו להבטחת החוב. לשיטת המבקש, הכספים שהתקבלו ממימוש שני הנכסים בבני ברק היו אמורים "לכסות" את סכום החוב, אך בכל מקרה ומעבר לכך, קיימים נכסים נוספים ששועבדו להבטחת החוב, וטרם מומשו. בית המשפט הבהיר כי סעיף 19(א) לחוק ההוצאה לפועל עוסק בטענת "פרעתי" וקובע כי חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה, ורשאי ראש ההוצאה לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק הדין; עד לקביעתו כאמור, רשאי ראש ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט הוסיף כי, כבר מנוסח הסעיף, ניתן להסיק כי טענת פרעתי, הנטענת במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מתייחסת רק לפירעון החיוב שנקבע בפסק הדין, ולא לחיוב שבגינו הוחל בהליך המשפטי מלכתחילה. לסיכום ביתהמשפט ציין כי החלטה הדוחה התנגדות לביצוע שטר מהווה פסק דין, שכן הזוכה יכול לפנות עם החלטת הדחייה אל לשכת ההוצאה לפועל ולהמשיך בביצוע השטר, מנגד, הגנת המבקש אינה מבוססת באופן שניתן יהיה להורות על סילוק הבקשה לביצוע שטר. ##(4) גביית כספים בהוצאה לפועל על פי בוררות בבני ברק## בה.פ 1010/06‏ ‏הוגשה בקשה לביטול פסק בוררות שהתקיימה בבית דין צדק בני-ברק. הזוכה פנתה ללשכת ההוצאה לפועל על מנת לגבות את הכספים שהיא זכאית לקבל על פי פסק בוררות. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הוגשה בקשה להורות כי החייב אינו חייב לפרוע את החיובים בטענת "פרעתי" על פי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל. נטען כי פסק הבוררות אינו פסק סופי משום שבית הדין הוציא תחת ידיו פסק ערעור ועל סמך דין ודברים בעניין תביעה כספית בנוגע לחוזה על דירה בבני ברק, בהמשך לפסקי דין קודמים, ולאחר שמיעת ערעורי עורכי דין הצדדים על פסקי הדין הקודמים, החליט בית הדין. מכל הטעמים שלעיל בית המשפט דחה את הבקשה לביטול פסק הבוררות מכוח העילה הקבועה בסעיף 24(1) לחוק הבוררות. ##(5) הוצאה לפועל בבני ברק - בעלות על מיטלטלין## בה.פ 23225-08-12 הוגשה בקשה על דרך של המרצת פתיחה, לפסק דין הצהרתי שייקבע, כי המיטלטלין המצויים בחנותה של המבקשת, בבני-ברק, ואשר עוקלו ברישום מכוח צו רשם ההוצאה לפועל, מצויים בבעלות המבקשת, ולא בבעלות החייבת. המבקשת היתה חברה המפעילה, בין היתר, חנות בגדים בבני-ברק, במקום שבו שכנה בעבר חנות בגדים שהפעילה החייבת. בראשית ההליך, ניתן צו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, בכפוף להפקדת מזומן וערבות צד ג'. לטענת עורך דין המבקשת, התייחס סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל, שמכוחו הוגשה התובענה, לשני מצבים עובדתיים באשר לעיקול מיטלטלין, ולכל אחד מן המצבים הללו – נטל אחר. בסופו של דבר, בית המשפט נתן סעד הצהרתי כמבוקש בתביעה וקבע כי המיטלטלין שעוקלו ברישום בחנות המבקשת הם בבעלותה הבלעדית של המבקשת, ולא בבעלות החייבת.

 

צו עיקול זכויות בניין - בני ברק

פסק דין בקשה בדרך המרצת פתיחה להצהרה כי לחברות המפורטות להלן, זכויות בבניין אשר נבנה בבני ברק גוש 6642 חלקה 33 (להלן "הנכס"): או. סי. בי. בע"מ (1-25), ג'ון ג'ופה בני ברק 1993 בע"מ, ש.מ. מזינטר השקעות בע"מ וסילבר ריף בני ברק בע"מ ("המבקשות"). כמו כן מתבקש בית המשפט להצהיר כי זכויות המבקשות חופשיות מכל שעבוד ולהורות על מחיקת צו העיקול הרובץ על הנכס. עובדות: בין התאריכים 17/9/92 ל4/1/94- התקשרו המבקשות בהסכמים נפרדים, עם חברת טיטן בנץ בע"מ ("משיבה פורמלית 1"), שהיא החוכרת של המקרקעין נשוא בקשה זו לפי הסכם חכירה מהוון, עם מינהל מקרקעי ישראל ("משיבה פורמלית 2"). על פי הסכמים אלה רכשו המבקשות את זכויות החכירה של שטחים בנכס שהקימה משיבה פורמלית 1 על המקרקעין. התמורה שולמה במלואה למשיבה פורמלית 1. בשנת 1995 קיבלו המבקשות חזקה בנכס. בהעדר רישום בספרי המקרקעין, לא יכלו המבקשות לרשום הערת אזהרה, ולאחר קבלת החזקה, להעביר את הזכויות על שמן. יש לציין כי המבקשות היו מודעות למצב זה ודאגו לרשום שעבוד הזכויות לטובתן בפנקס רשם החברות. לאור דרישת משיבה פורמלית 2 לפרצלציה של השטח, התעכב רישום הזכויות על שם המבקשות. לאחרונה החליטו חלק מהמבקשות לעשות שימוש בזכויותיהן במקרקעין, ופנו למשיבה פורמלית 2 לצורך קידום העברת הזכויות על שמן. להפתעתן התברר כי ב- 4.1.99 הוטל צו עיקול על זכויות משיבה פורמלית 1 במקרקעין לטובת חברת ה. זייתון (1990) חברה קבלנית לבנין ועבודות ציבוריות ("המשיבה"). המשיבה הטילה עיקול זה במסגרת ת.א. 1360/95, לצורך הבטחת חוב שחבה לטענתה, משיבה פורמלית 1 בגין הקמת הנכס נשוא בקשה זו. לטענת המבקשות, התקשרותן ההסכמית עם משיבה פורמלית 1 לרכישת הזכויות בנכס הקנתה להן זכות "קניין שביושר", הפועלת כלפי כולי עלמא, לרבות המשיבה כנושה של משיבה פורמלית 1. כמו כן הן טוענות כי העדפת המשיבה על פני המבקשות והותרת צו העיקול על כנו, עלולה ליצור מצב בלתי סביר לפיו הקונה נכס מיזם בתהליך של בניה, במצבים בהם לא ניתן לרשום הערת אזהרה, אין זכויותיו מוגנות עד להשלמת הבניה ברישום. לטענת המשיבה, זכותה המהותית לקבלת כספים בגין עבודות שביצעה לטובת משיבה פורמלית 1 קודמת בזמן לזכויות המבקשות, שכן בתכוף לתחילת עבודתה חדלה משיבה פורמלית 1 לשלם למשיבה את הכספים המגיעים לה בגין הבניה. עוד טוענת המשיבה, כי קמה לה זכות עכבון בהיותה הקבלן שבנה את הנכס, וזאת לפי הוראות סעיף 5 לחוק חוזה הקבלנות, התשל"ד - 1974. לטענתה, כל עוד לא ניתנה על ידי המבקשות בטוחה חלופית להבטחת זכויותיה אין מקום להסיר את צו העיקול. כמו כן נטען כי המבקשות התרשלו בכך שלא רשמו הערת אזהרה לטובתן עם רכישת הזכויות בנכס ובכך הטעו את המשיבה שהסתמכה על ספרי מרשם המקרקעין. טענה נוספת שהעלתה המשיבה היא כי המבקשות נהגו בחוסר תום לב ובאי נקיון כפיים: בסעיף 13.4 לבקשתן, טענו המבקשות כי הותרת צו העיקול על כנו תגרום להן נזקים כבדים אולם הן דאגו להבטיח את השקעותיהן בנכס על ידי ערבות בנקאית נזילה. כבר כאן המקום לדחות טענה זו. הבטחת ההשקעה בערבות בנקאית נעשתה מתוך שיקולים עסקיים וכלכליים והערבויות פקעו מזה זמן. דיון: כל אחת משתי דרכים לבדיקת מעמדו של צו העיקול, מביאה לידי קבלת הבקשה. הבדיקה הדיונית היא הפשוטה מבין השתיים. צו העיקול ניתן להבטחת תובענה כספית שהגישה המשיבה נגד משיבה פורמלית 1. הנכסים ברי עיקול במסגרת תקנה 360 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, הם נכסי הנתבע, אצלו או אצל מחזיק: "360. עיקול זמני: (א) בתובענה לסכום כסף הנתמכת במסמך או בראיות מהימנות המקימות זכות לכאורה, רשאי בית המשפט או הרשם לתת צו עיקול זמני על נכסים שבידי הנתבע או שבידי התובע וכן על נכסים של הנתבע שבידי אדם אחר (להלן - מחזיק), לרבות כל חוב וזכות, בין שהגיע זמן פרעונם ובין אם לאו, עד שיקוים פסק-הדין, אם ראה, כי אי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין; כיוצא בזה, בתביעת דבר שבעין רשאי בית המשפט או הרשם לצוות על עיקול הנכס הנתבע." המחזיק הוא כל אדם שבידיו נכסי הנתבע. בר"ע 383/86 בטארסה ואח' נ' עיאש, פ"ד מא (1) 100, 103, קובע כבוד השופט חלימה: "ה'מחזיק' במובן התקנות הנ"ל מוגדר בתקנה 360 כמי שבידיו נכסים של החייב שבית המשפט ציווה על עיקולם. אין כל קשר בין 'מחזיק' זה לבין מחזיק במובן דיני הפוססיה והמקרקעין. ה'מחזיק' במובן התקנות הנ"ל אינו חייב להיות לא בעל הנכס ולא בעל זכות החזקה בו, אף לא המחזיק בו בפועל במובן של possesion". לא יהא זה מיותר לציין כי מינהל המקרקעין איננו "מחזיק" במובן תקנה 360, אלא יש להתייחס אליו בענייננו, כאל ממלא פונקציה של רישום זכויות חכירה וזכויות אחרות לגבי מקרקעין שבהנהלתו. (רע"א 2158/92, א. קליאוט נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', מו (3) 804, 809). החזקה בנכס הועברה לידי המבקשות עוד בשנת 1995 והתמורה שולמה במלואה למשיבה פורמלית 1, שעמה נקשרה העסקה. עניין זה היה ידוע היטב למשיבה, שהייתה בקשר עם נציג המבקשות במהלך הבנייה והאכלוס (חקירת מר גדי גולן עמוד 6 לפרוטוקול). אין ספק כי המבקשות הן 'המחזיק' במובן תקנה 360 וכי היה צורך במשלוח הודעה אליהן בדבר צו העיקול. הודעה כזו לא נשלחה מעולם ועל דבר העיקול נודע למבקשות כאשר ביקשו לעשות שימוש בזכויותיהן במקרקעין. (סעיף 10 לתצהירו של מר גדי גולן). מעיון בבקשה למתן צו העיקול שהוגשה במסגרת ת.א. 1360/95 עולה כי תיאור הזכויות בנכסים שעיקולם נתבקש לא היה נכון. בסעיף 9א לתצהירו של מנהל המשיבה, אברהם זייתון, נאמר: "נכון למועד הגשת בקשת המבקשת, נשוא תצהירי זה, לא עלה בידי המבקשת לאתר כספים בעלי ערך וברי עיקול, שייכים למשיבה, ואשר יהיה בהם כדי להבטיח את פרעון הסכומים נשוא תביעתה, וזאת פרט לזכויות המשיבה במקרקעין נשוא העיקול המקורי מיום 17.9.95 ופרט לזכויות נוספות של המשיבה במקרקעין אשר נודע למבקשת לגביהן ושהינן נשוא גוש 6642, חלקה 33" (הדגשה שלי - ר.א.) כך הורחב על ידי בית המשפט צו עיקול זמני והוחל על נכסים שלא היו של החייב (משיבה פורמלית 1). מה עוד שהמשיבה לא קיימה הוראות תקנות 361 ו367- לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- המחייבות ציון שמו של המחזיק ומשלוח הודעה אליו: "361. בקשת עיקול: (א) בקשה למתן צו עיקול תהא ערוכה בכתב ויפורשו בה שמות הנתבע וכל מחזיק, אם ישנו, מענם, מהות הראיה שעליה נסמכת הבקשה והסכום שעליו מבוקש העיקול, ויצורף אליה תצהיר לאימות העובדות המשמשות עילה לתביעה." "367. הודעה למחזיק: (א) ניתן צו עיקול על נכסי הנתבע שבידי מחזיק, יודיע בית המשפט או הרשם למחזיק, עם הטלת העיקול, כי עליו להשיב בכתב, תוך המועד שנקבע בהודעה, אם נכסי הנתבע מצויים בידו וכן אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול כאמור בתקנה 364; תשובתו של המחזיק תוגש לבית המשפט והעתק ממנה ימציא המחזיק במישרין לתובע." מטרת הוראות אלה לייעל ההליך ולהביא להכרעה שיפוטית הקושרת את המחזיק במימצא שלנתבע זכויות בנכס נשוא צו העיקול (רע"א 2158/92, א. קליאוט נ' בנק הפועלים בע"מ ואח', מו (3) 804, 808). במקרה דנן, תיאור המצב כהוויתו בפני בית המשפט ומשלוח הודעה כנדרש למבקשות, היו מונעים עיקול נכסי המבקשות ומכל מקום היו מייתרים הצורך בהמרצת פתיחה זו. אולם המשיבה יצרה מצג בלתי נכון, על מנת לקבל צו עיקול מורחב, כאשר נכחה לדעת כי הצו המקורי לא 'תפס' נכסים. כך ניתן הצו על נכסי המבקשות, כשבית המשפט יוצא מנקודת הנחה כי האמור בתצהירו של מר זייתון נכון וכי משיבה פורמלית 1, היא בעלת הזכויות בנכס. אילו היו המבקשות במעמד של 'מחזיק', באותה בקשה, היו עומדות לרשותן תרופות על פי תקנות 367, 368, 369 ו - 370. הואיל והמבקשות לא היו צד להליכים במסגרת ת"א 1360/95, נאלצו ליזום הליך הצהרתי עצמאי לביטול צו העיקול הזמני. משהגעתי למסקנה כי צו העיקול הוטל על נכסי המבקשות שלא כדין, ניתן היה לסיים המלאכה. אולם מפאת כבודם של באי כוח הצדדים אפנה אף לבדיקה המהותית. ענייננו בהתנגשות בין זכויות במקרקעין מכח הסכמים שנכרתו עם משיבה פורמלית 1, לבין זכותה של המשיבה כנושה של משיבה פורמלית 1, לעקל הזכויות הרשומות עדיין על שם משיבה פורמלית 1. תכלית צו העיקול הבטחת ביצועו של חיוב על ידי "עיכוב" כל דיספוזיציה בנכס, וייחוד אותו נכס לסילוק חובו של הנושה. העיקול מהווה רק "שימת יד" על הנכס, ואין הוא מוסיף על זכויות החייב באותו הנכס. כך במקרה בו נערכה עסקה קודמת בנכס, כפוף העיקול להתחייבות הקודמת שקיבל על עצמו החייב בנוגע לנכס. באחרונה יצאה הלכה בע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' מזל אהרונוב, תק-על 99 (3) 632, כי המענה להתנגשות כגון זו שבפנינו, טמון בסעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969- העוסק בעסקאות נוגדות. בית המשפט הכיר בעדיפות "הזכויות שביושר" של הקונה, גם אם לא רשם הערת אזהרה לטובתו, על פני זכותו של המעקל להיפרע מן הנכס. אשר לטענת המשיבה, כי קמה לה זכות עכבון במבנה מכוח סעיף 5 לחוק חוזה הקבלנות, התשל"ה1974-, ייאמר: המאפיין העיקרי של זכות העכבון הינו זכות החזקה בנכס נשוא פעולת העיכוב. בעל זכות העיכבון חייב שתהא לו חזקה בנכס המעוכב, ואובדן החזקה יוביל, בדרך כלל, לסיומה של זכות העיכבון (ע"א 79/89, סולל בונה בע"מ נ' אחים גולדשטיין חברה לשיכון, מו (3) 58, 62). מבלי להידרש לשאלות האם מלכתחילה היתה למשיבה זכות עכבון בנכס, כלפי מי פועלת הזכות והאם היא גוברת על זכותו של קונה תם לב, הרי מרגע שהועברה החזקה בנכס לידי המבקשות, הגיעה הזכות לסיומה. בין כה וכה לא היה מקום להציג את הזכויות בחלקה 33 גוש 6642 כנכסי משיבה פורמלית 1, בהסתמך על הרישום, בעוד המשיבה יודעת כי אינו משקף נכונה את מצב הזכויות במקרקעין. התוצאה הינה כי דין הבקשה להתקבל. ניתנת הצהרה כמבוקש. צו העיקול הזמני מבוטל. המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך 7,000 ש"ח כולל ובהוצאות משיבה פורמלית 2 בסך 3,000 ש"ח, צמוד כדין. הוצאה לפועל