פטור מהתחייבות מותנית בביצוע על ידי אחר - בזיון בית המשפט

החלטה 1. זו בקשה עפ"י סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט. בת"א 10608/96, הגישו המבקשים בהליך זה שבפני תובענה נגד המשיבים בהליך. הם עתרו לקבוע שחוזה המכר שנחתם בין הצדדים ביום 19.1.96 ביחס לדירה בבית שבנתה המשיבה על חלקה 10 בגוש 11009 ברח' הראשונים 63 בקרית אתא, וביקשו לצוות על אכיפת החוזה. 2. לאחר ששמעתי ראיות, נתתי פסק דין ביום 3.1.00, ובו הצהרתי שחוזה המכר מיום 19.1.96 ביחס לדירה תקף. עוד קבעתי בפסק הדין: "על הצדדים לקיים התחייבויותיהם בחוזה ובהסדר, ובכללם על הנתבעת להעביר על שם התובעים את הזכויות בדירה בלשכת הרישום במקרקעין". כן חייבתי את המשיבים לשלם הוצאות ההליך. 3. בבקשה שבפני טוענים המבקשים, שהמשיבים מפרים את פסק הדין, שכן הם אינם פועלים כדי להעביר את הזכויות בדירה על שם המבקשים. על פי הבקשה, פנה ב"כ המבקשים לעורך דין אביבי, שערך את החוזים בין הצדדים, וביקש ממנו לרשום תחילה את הבית כבית משותף, כדי שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה על שם המבקשים. הוא ביקש מעורך דין אביבי לוח זמנים לביצוע הרישום. המכתב נשלח ב30.1.00- ולא נענה עד להגשת הבקשה. על פי נסח הרישום התברר שהבית טרם נרשם כבית משותף. 4. המבקשים טוענים עוד שמכיוון שלא ננקב בפסק הדין מועד לרישומן של הזכויות בדירה על שם המבקשים, על המשיבים לעשות זאת תוך זמן סביר. מכיוון שחלפו חמישה חודשים מאז שניתן פסק הדין, זהו זמן סביר והוא חלף והם מבקשים לכפות את המבקשים, בקנס או במאסר, לציית לצו. 5. ב"כ המשיבים הגיש תצהיר תשובה ובו תקף את הטיעונים שבבקשה. בין השאר טען שטרם הגיע המועד שנקבע בחוזה לרישום הזכויות בדירה על שם המבקשים, שכן הוסכם שהעברת הזכויות תושלם תוך שלוש שנים מיום המסירה. לא היתה מסירה אלא פלישה של המבקשים לדירה במאי 98 ולכן טרם חלף המועד. 6. עוד טוענים המשיבים שהם זכאים לקבל יתרת מחיר הדירה, ולטענתם מדובר בחיובים שלובים; כל עוד לא יקיימו המבקשים את התחייבויותיהם, פטורים המשיבים מקיום התחייבויותיהם. עוד הם טוענים שעורך דין אביבי מייצג את שני הצדדים וקיבל שכר טרחה משני הצדדים עבור רישום הבית המשותף, ולכן הבקשה אינה צריכה להיות מופנית למשיבים. 7. במהלך הדיונים התברר שלאחר שנכנסו המבקשים לדירה, וישיבתם בדירה אושרה על ידי השופט כהן, הפקידו בידי בא כוחם את יתרת החוב על פי החוזה, והסכום מושקע בהשקעה נושאת פירות. עוד נאמר לי שבבימ"ש השלום בחיפה מתנהל, בפני השופט ש' לבנוני, הליך אזרחי, ובו תביעת המבקשים נגד המשיבים בקשר לליקויי בנייה. ב"כ המבקשים הוסיף ואמר שמכיוון שהעברת הזכויות נעשית בשני שלבים, תחילה רישום הבית כבית משותף ורק לאחר מכן העברת הזכויות, ראוי כי לפחות רישום הבית המשותף ייעשה ולאחר מכן, קודם להעברת הזכויות בדירה על שם המבקשים, תידון שאלת החוב. 8. ב"כ המשיבים חזר על טיעוניו. הוא הוסיף שלא ניתן עדיין לרשום את הבית כבית משותף שכן קיימת על הגג דירה נוספת, ואם תאושר, צריך יהיה לרשום את הבית כבית משותף כשהוא כולל גם את הדירה הזו. בתשובה לטיעון זה הגיש לי ב"כ המבקשים את גזר הדין שנתן השופט לבנוני בהליך הפלילי שנוהל בפניו נגד המשיבים (ת"פ 6049/98). בגזר הדין שניתן ביום 15.6.00, הורה השופט לבנוני להרוס את הדירה בקומה השלישית ולהתאים את הבנייה להיתר הבנייה. הוא קבע שאת ביצוע ההריסה יש להשלים תוך 9 חודשים החל מיום 9.3.00. הוא ציוה שאם לא תומצא ראיה מרשם הקבלנים שהמשיבים לא נמחקו מן הפנקס, יבוצעו צווי הריסה לאלתר. 9. לא נראה לי שבשלב זה קמה למבקשים עילה נגד המשיבים לפי סעיף 6 לפקודת בזיון ביהמ"ש. זכותם של המבקשים שהדירה תירשם בלשכת רישום המקרקעין בשמם, כרוכה בסילוק מלוא תמורת הדירה למשיבים. מאליו יובן שאם יהיה מקום לקיזוז בגין סכומים פסוקים, תופחת יתרת התמורה בהתאם אבל כל עוד לא נפסק דבר בעניין זה, שלובים החיובים זה בזה. 10. נראה לי שבמקרה רגיל ניתן היה להגיע להסדר של רישום הזכויות תמורת בטוחות מתאימות לתשלום, ובמידת הצורך ייעשה הדבר בשלב הבא. הרתיעה של המשיבים מטיפול בשלב זה ברישום הבית המשותף, מובנת לאור תקוותם שהבנייה של הדירה הנוספת בקומה העליונה תאושר, ואז יוכלו לרשום את הבית כבית משותף כאשר הוא כולל דירה זו. 11. משקבע השופט לבנוני תנאים בגזר דינו וביניהם שתי תקופות אפשרויות, האחת 30 יום לצורך המצאת רישום הקבלנים והשנייה בתום 9 חודשים, ראוי שלא לחייב את המשיבים כבר בשלב הזה להמציא תכניות לרישום הבית כבית משותף. לכשיוסר מסדר היום ענין הדירה בקומה העליונה, בין על ידי הכשרתה ובין על ידי החיוב הסופי בהריסתה, לא יהיה מקום לכל הטיעונים ששמעתי מפי ב"כ המשיבים כאילו הוא אינו אחראי לרישום הבית כבית משותף. 12. המשיבים קיבלו על עצמם, בנסחם את החוזה האחיד לפיו מכרו את הדירה למבקשים, לרשום את הבית כבית משותף. על עורך דין אביבי לפעול על פי הוראותיהם. המשיבים חייבים לפעול כדי שעורך דין אביבי יבצע את מלאכתו. עורך דין אביבי יכול לבצע את מלאכתו רק לאחר שיקבל מן המשיבים תכניות מתאימות לרישום הבית כבית משותף והמשיבים יחתמו על כל הצריך חתימה כדי להתחיל ברישום. משקיבלו המשיבים עליהם את החובה, לא תשמע טענתם שהם פטורים מהתחיבותם כיוון שהיא מותנית בביצוע על ידי אחר. הדברים כבר הוכרעו בפסקי דין שניתנו בע"פ 371/78 מוניות הדר לוד בע"מ נ' אמיל ביטון, פ"ד לד(4) 232 וע"פ 658/82 שמד"ר מעליות נ' פנחס בן צבי פ"ד לח(1) 136. 13. טענת ב"כ המשיבים כי בחוזה נקבע מועד לרישום הזכויות בדירה על שם המבקשים והוא בתום שלוש שנים מתאריך מסירת החזקה אינה רלבנטית לשלב רישום הבית כבית משותף. סעיף 6 בחוזה מבחין היטב בין רישום הבית כבית משותף, לגביו לא נקבע מועד (ס' 6א.) לבין רישום הבעלות בדירה על שם הקונים, לגביו קיבל עליו המוכר ביצוע תוך שלוש שנים ממסירת החזקה בדירה לקונים (ס' 6ב.). לכשיושלם רישום הבית כבית משותף, ניתן יהיה להסדיר את השלב השני, העברת הבעלות בדירה, ובמידת הצורך להכריע אז בשאלה מתי מתחיל מניין שלוש השנים. מכל מקום, העובדה שקיים סכסוך בין הצדדים אינו עילה לדחות ביצוע דבר שהצדדים התחייבו לעשותו. התקופה של שלוש שנים נקבעה ע"י המשיבים כדי לאפשר להם להערך לרישום. היא אינה יכולה לשמש להם הגנה כאשר הם מעכבים את פעולות רישום הבית כבית משותף, שהן פעולות מקדימות להעברת הבעלות. 14. אני מורה שאם לא יומצאו לעורך דין אביבי על ידי המשיבים כל המסמכים הדרושים לרישום הבית כבית משותף, לרבות חתימות המבקשים וסכומי כסף הדרושים כדי שעורך דין אביבי יוכל לפעול בעניין זה, תוך 90 יום מן המועד המוקדם ביותר שבו תגיע השעה על פי פסק דינו של השופט לבנוני להרוס את הדירה העליונה, יהיה בכך משום ביזיון ביהמ"ש והפרת פסק הדין שנתתי. אני קובע שכ"ט עו"ד בבקשה בסכום של 5,000 ש"ח, בתוספת סכום השווה למע"מ. תחולת החיוב תקבע בהמשך ההליך. ביזיון בית המשפט