##אבחנה בין ערב "רגיל", "ערב יחיד" ו"ערב מוגן":## ביום 4.11.97 אושר בכנסת תיקון נוסף לחוק הערבות: חוק הערבות (תיקון מס' 2) (ערבויות מוגנות), התשנ"ח1997- (להלן: תיקון תשנ"ח). החוק המתוקן בא להחליף את הוראות פרק ב' והרחיב את מעגל הערבים, הזכאים להגנה, תוך יצירת אבחנה בין שלוש כתות של ערבים: ערב "רגיל", "ערב יחיד" ו"ערב מוגן". כפועל יוצא, משני התיקונים הללו, משתנה הדין החל על חבותו של ערב, בהתאם למועד בו ניתנה הערבות; ניתנה הערבות לפני כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב יחול הדין הקבוע בחוק הערבות, בכפוף להוראות המעבר הקבועות בתיקון; ניתנה הערבות בפרק הזמן שבין תחילתו של תיקון תשנ"ב לבין תחילתו של תיקון תשנ"ח יחולו הוראות תיקון תשנ"ב; ואילו על ערבות, שניתנה לאחר כניסתו של תיקון תשנ"ח לתוקף, יחולו ההוראות הקבועות בתיקון אחרון זה. ##הגדרת "ערב יחיד":## ההגדרה שהציע המחוקק ל"ערב יחיד", בתיקון תשנ"ב לחוק הערבות היא הגדרה "מבדלת": "'ערב יחיד' - למעט בן זוגו של החייב ולמעט שותף של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא יחשב כערב יחיד, גם מי שהוא בעל עניין בתאגיד, כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968". ההגדרה, כשהיא לבדה ולעצמה, אינה כוללת, איפוא, את יסוד ה"חיוב", כמשמעותו בסעיף 17א(ב) לחוק. "ערב יחיד" כהגדרתו בפרק ב' אינו דווקא מי שערב "לחיוב". בהצעת החוק שקדמה לתיקון תשנ"ב, לא הותנתה כלל ההגנה הנתונה בפרק ב' ל"ערב יחיד", בכך שערב ל"חיוב" לאמור, לסכומים הקצובים הנקובים בסעיף 17א(ב) דאז (ה"ח 2072 התשנ"א, 331). סייג זה הוסף בחוק המתקן עצמו. כיוון שכך, ונוכח הוראת סעיף 17א(א) לתיקון תשנ"ב, כי "הוראות פרק זה [פרק ב] יחולו על ערבות לחיוב שנתן ערב יחיד לנושה...". התוצאה היא ש"ערב יחיד", שערב לסכומים העולים על סכומי ה"חיוב", כהגדרתו שם, אינו זוכה להגנות הקבועות בפרק ב'. ##ערבות של ערב יחיד## התיקון מיום 22.4.92 - תיקון תשנ"ב - הוסיף על סעיפי החוק פרק נוסף, הלא הוא פרק ב', שכותרתו: "ערבות של ערב יחיד". הוראות הפרק באו להעניק ל"ערב יחיד", כהגדרתו שם, הגנה מפני תוצאות מסויימות הצפויות לו בשל חתימתו על כתב ערבות. הרקע לתיקון היה חברתי וכלכלי. "בשנים האחרונות" - כך הובהר בדברי ההסבר להצעת החוק - "התפתחה תופעה חמורה של פגיעה קשה בערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לידידים או לבני משפחתם. (דברי ההסבר, הצעות חוק 2072, תשנ"א, עמ' 331. וראו גם: ר' בר-קהן דיני הגנת הערב (ירושלים, 1998) עמ' 187-195). התיקון נועד, על פי המבואר בדברי ההסבר להצעת החוק, "להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת ערבות ומפני ערבות בלתי מוגבלת" (שם, עמ' 331). ביום 4.11.97 אושר בכנסת תיקון נוסף לחוק הערבות: חוק הערבות (תיקון מס' 2) (ערבויות מוגנות), התשנ"ח1997- (להלן: תיקון תשנ"ח). החוק המתוקן בא להחליף את הוראות פרק ב' והרחיב את מעגל הערבים, הזכאים להגנה, תוך יצירת אבחנה בין שלוש כתות של ערבים: ערב "רגיל", "ערב יחיד" ו"ערב מוגן". כפועל יוצא, משני התיקונים הללו, משתנה הדין החל על חבותו של ערב, בהתאם למועד בו ניתנה הערבות; ניתנה הערבות לפני כניסתו לתוקף של תיקון תשנ"ב יחול הדין הקבוע בחוק הערבות, בכפוף להוראות המעבר הקבועות בתיקון; ניתנה הערבות בפרק הזמן שבין תחילתו של תיקון תשנ"ב לבין תחילתו של תיקון תשנ"ח יחולו הוראות תיקון תשנ"ב; ואילו על ערבות, שניתנה לאחר כניסתו של תיקון תשנ"ח לתוקף, יחולו ההוראות הקבועות בתיקון אחרון זה. ##חתימת ערב יחיד על ערבות בלתי מוגבלת:## ומה דינו של מי שערב, לאחר תחילתו של תיקון תשנ"ב, לחוב בסכום בלתי מוגבל. האם נשללת ממנו הגנת פרק ב'? או שמא פטור הוא כליל מערבותו? ודוק: יש שוני בין מי שערב לסכום קצוב ואפילו הוא עולה על סכום "החיוב" ונטל בכך על עצמו, במודע, ערבות לחוב ששעורו ידוע מראש, לבין מי שערב לחוב בשעור בלתי מוגבל, בלא יכולת לצפות את תוצאות חתימתו. לשון החוק תומכת לכאורה באפשרות הראשונה, לפיה "ערב יחיד" שחתם על ערבות בלתי מוגבלת, אינו חוסה תחת ההגנות הקבועות בפרק ב'. כיוון שלא ערב ל"חיוב", לאמור לסכום כסף קצוב, בשעורים הנקובים בסעיף 17א(ב), לתיקון תשנ"ב, אינו בא, לכאורה, בגדרן של הוראות פרק ב' שהרי "הוראות פרק זה יחולו על ערבות לחיוב שנתן ערב יחיד לנושה" (סעיף 17א(א)). לעומת זאת, ניתן למצוא תימוכין לאפשרות השניה, לפיה "ערב יחיד" שחתם על ערבות בלתי מוגבלת, מופטר לחלוטין מערבותו, בתכלית העומדת ביסודו של תיקון תשנ"ב. מטרת התיקון היתה, כלשון דברי ההסבר להצעת החוק, "להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת ערבות ומפני ערבות בלתי מוגבלת". "בעיה קשה במיוחד" - כך צויין בדברי ההסבר - "קיימת בקשר לערבות בלתי מוגבלת בסכום, שהביאה לתוצאות בלתי נסבלות מאחר שאנשים חתמו על ערבות מתוך חוסר הבנה לתוצאות מעשיהם, ובלא שיוסבר להם טיב התחייבותם". הפרשנות לפיה ההגנה ל"ערב יחיד" מותנית בכך שערב לסכום שאינו עולה על התקרה הקבועה בהגדרת ה"חיוב", ואינה ניתנת לו מקום בו ערב לסכום בלתי מוגבל, אינה מתיישבת עם התכלית שעמדה ביסוד החקיקה. על פי הפרשנות הזו נשללת מן הערב ההגנה מפני תוצאות החתימה על ערבות שאינה מוגבלת בסכום - אותה הגנה ממש שהתכוון המחוקק להעניק לו. גם התיקון שהוכנס בחוק הערבות בשנת תשנ"ח, תומך, לכאורה, בפרשנות המיטיבה עם הערב הזה. תיקון תשנ"ח מציע הגדרה דומה בעיקרה לזו שהוצעה למונח "ערב יחיד" בתיקון תשנ"ב: "מי שאינו תאגיד, ולמעט בן זוגו של החייב או שותפו של החייב, בין בשותפות רשומה ובין בשותפות שאינה רשומה; היה החייב תאגיד, לא ייחשב כערב יחיד גם מי שהוא בעל ענין בתאגיד...". גם יסוד ה"חיוב", שסכומו קצוב, אומץ בתיקון תשנ"ח. "ערב מוגן", כהגדרתו בסעיף 19 בתיקון תשנ"ח, הוא ערב שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה צויין סכום שאינו עולה על הסכומים הנקובים בסעיף זה. הדמיון בין ההסדר דהיום, לבין ההסדר שנקבע בתיקון תשנ"ב, עשוי לייחס חשיבות לבחינת ההוראה המצויה, כיום, בחוק, לעניין ערבות בלתי מוגבלת בסכום. סעיף 21(ב) לתיקון תשנ"ח מורה מפורשות: "לא נקוב בחוזה הערבות סכום קצוב - פטור ערב יחיד מערבותו". יצויין, בהקשר זה, כי לעניין הוראה אחרת בחוק הערבות, הביע בית משפט זה דעתו, כי תיקון תשנ"ח לחוק הערבות "מצביע על המדיניות שנראתה למחוקק כראויה, ויש בכך כדי לחזק את המסקנה המכירה בכוחה של מדיניות זו גם לעניין הדין הקודם" (דברי הנשיא א' ברק ברע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פסקה 19 (טרם פורסם)). על שתי דרכי הפרוש האלה, יש המוסיפים שלישית, דרך ביניים, שלפיה יראו ערבות בלתי מוגבלת בסכום, שניתנה לאחר תחילת תיקון תשנ"ב, וטרם תחילת תיקון תשנ"ח - כערבות המוגבלת בשיעור החוב שנותר בפועל ביום נתינתה (כך מציע ר' בר-קהן במאמרו "ערבות בלתי מוגבלת בסכום - תוקפה וערכה כבטחה לאור התיקונים לחוק הערבות", "הפרקליט", כרך מד עמ' 574). בעוד ההגנות הקבועות בפרק ב', בתיקון תשנ"ב, נתונות מן העת ההיא, ועד תחילתו של תיקון תשנ"ח, אך ורק ל"ערב יחיד", שערב לסכום נקוב בשעורים הקבועים בהגדרת "החיוב", יהנה "הערב היחיד", שערבותו ניתנה לפני תחילתו של תיקון תשנ"ב, מקציבה חלקית של סכום ערבותו, כאמור בסעיף 5(ד), אף אם לא ערב ל"חיוב", בשל שערבותו לא היתה מוגבלת בסכום. שאלות משפטיותערב מוגןערב יחידערבים (ערבות)