פסק דין א. בתאריך 27.1.98 נעצר המערער - קבלן ליטוש ופוליש בעיסוקו - בצומת רעננה, בו הוצב מחסום משולב של מס הכנסה ומע"מ, לצורך ביצוע ביקורת ספרים של הנוהגים בדרך. בין הספרים שהציג המערער בפני מבקריו, לבקשתם, נמצא יומן שנתי שנוהל על ידו, ואשר באחד מדפיו נרשמה עבודה שביצע ללקוחה בשם חנה, מרחוב אמנון ותמר בנתניה. לצד שמה של הלקוחה, נרשם: "שולם 1,500 ש"ח", ובסמוך לרישום זה, נמצא מספר הטלפון של אותה לקוחה. הסכום האמור שנרשם ביומן, לא מצא ביטויו בספרי המערער האחרים, שנבדקו גם הם על ידי המבקרים במחסום, ובאין הסבר מניח את הדעת בפי המערער, לאי הרישום כאמור, החליט אחד המבקרים להתקשר אל אותה לקוחה, ולשמוע מפיה פרטים על התקבול נשוא הבדיקה. עם פתיחת השיחה הטלפונית עם אותה לקוחה, הציג המבקר עצמו בפניה, כך לפי גירסתו בהעידו בפני, כאיש מס הכנסה המבקש לברר עימה פרטים בענין אותה עבודה, נשוא הרישום. לפי עדותו של המבקר, הבהירה לו בת שיחו בטלפון, כי היא אכן הלקוחה ששמה נרשם ביומנו של המערער, וכי אכן ביצע זה עבודה בביתה תמורת סכום של 1,500 ש"ח. בעקבות הביקורת ובעקבות אותה שיחה טלפונית עם הלקוחה, החלו המבקרים ברישום דו"ח ביקורת למערער, בהודיעם לו, על פסילת ספריו בגין אי רישום תקבול כדין. על כך הגיב המערער בהתלהמות ובזעם שהגיע כדי נטילה בכח של הניירות בהם החזיקו המבקרים, וקריעתם. במהלך השימוע שנערך למערער בעקבות ההודעה שנשלחה אליו מטעם פקיד השומה על פסילת ספריו, ביקש המערער סליחתם של המבקרים ושל פקיד השומה על התנהגותו שלוחת הרסן בעת הביקורת, בהבהירו חזור והבהר, כי רב מאד צערו על שכך נהג, וכי עשה כן, לא בשל תחושת אשם שהיתה כרוכה במחדל רישומי כלשהו, אלא בשל חום מיזגו, ובשל חששו שאותו יומן שנטלו המבקרים מידיו, ואשר היה בפועל יומנו האישי, יחשוף פרטים אישיים שלו, שעשוים היו לגרום לו בעיות קשות במשפחתו. המערער אישר באזני, כי קרעי הדף שהוצגו לי על ידי בא כחו המלומד של המשיב, מר סמרה (מש1/) היו פרי כעסו על המבקר, ופרי הלחץ בו היה שרוי בעת הביקורת, ואשר על כך כבר הביע כאמור חרטה רבה. בנקודה זו התרשמתי כי צערו של המערער אכן היה כן, וכי באמת ובתמים התחרט על הדרך בה נהג כלפי מבקריו. זאת, על אף שחומרת הדברים לא הועמה בעיני כלל. ב. לגופו של ענין טען המערער, גם במהלך השימוע, וגם בפני, כי כל הסיפור עוות ונשתבש וכי לא קיבל מעולם סכום של 1,500 ש"ח מאותה לקוחה. הרישום ביומן, כך טען, לא התיחס כלל לתקבול שקיבל בגין עבודה שביצע אצלה, אלא להצעת עבודה בלבד, שנדחתה על ידי הלקוחה עקב מחירה הגבוה. בפועל, כך הסביר, אכן ביצע אצל הלקוחה הזו, עבודת פוליש בביתה, שתמורתה קיבל, לא סכום של 1,500 ש"ח, אלא סכום של 3,000 ש"ח שנרשם כדין בספריו, ואשר הוצאה עליו חשבונית מס כדין. משסיים עבודתו זו, כך הסביר לי, ומשנוכחו הוא והלקוחה כי בעקבות אותה עבודה נדרשה גם עבודת ניקיון בביתה, דנו בענין זה; ואולם, כאשר נקב המערער בסכום של 1,500 ש"ח, אותו רשם כהצעת עבודה ביומן, לא נראה המחיר בעיני הלקוחה, וזו ויתרה על הענין. סוף דבר, כך חזר וטען, העבודה הנוספת הזו לא בוצעה, ושום תקבול על סך ע"ס 1,500 ש"ח לא נמסר לו בגינה. הצעתו לפקיד השומה, לזמן אליו אותה לקוחה על מנת שתשמיע גירסתה באזניו, נדחתה לדבריו בשתי ידים על ידי פקיד השומה; ועל כך יש לתמוה. אשר לדבריו של המבקר בפני, בענין תגובתה הטלפונית של הלקוחה שלכאורה אישרה באזניו כי אכן בוצעה אצלה עבודה כנגד תשלום על סך 1,500 ש"ח, על כך השיב המערער, כי לפי הדברים ששמע הוא במהלך אותה שיחה, כלל לא נשאלה הלקוחה אודות מחיר העסקה, אלא על עצם ביצוע העבודה אצלה, ועל כך בלבד השיבה. לטענתו, יש להניח כי הבינה משאלות המבקר, כי עניינו, באותה עבודה שתמורתה שילמה למערערים 3,000 ש"ח, כמתואר. יוצא, כך המערער, וכך בא כוחו המלומד, עו"ד פלד, שבפועל לא קם כלל הבסיס לפסילת ספריו, באין מאחורי אותו רישום, לא עבודה שבוצעה, ולא תמורה ששולמה בגינה. ג. אומר מיד, כי הייתי מפקפקת מאד אם יש מקום לקבל סיפורו המבולבל קימעא של המערער, כפי שהובא בפני מפיו, ולאמץ גירסתו בענין זה. דא עקא, שלנגד עיני עמדה עדותה של אותה לקוחה, הגב' חנה קויפמן, אשר זומנה מטעמו להעיד בפני, ואשר אישרה את סיפורו מתחילה ועד סוף. לדברי עדה זו, שהרשימתני כאישה ישרת דרך, אכן ביצע המערער בביתה עבודת פוליש, ואף מסר לה חשבונית כדין כנגד התשלום שגבה ממנה בגינה, בסך 3,000 ש"ח; "שילמתי לו כשהוא ביצע את העבודה, קיבלתי חשבונית". באותה נשימה הוסיפה ואישרה בפני, כל שסיפר המערער על הצעת העבודה הנוספת שהציע לה, ע"ס 1,500 ש"ח, שנדחתה על ידה עקב גובהו של המחיר הנדרש. לשאלת ב"כ המערער, אם זכורה לה שיחת הטלפון עם איש מס הכנסה, השיבה, כי אכן נשאלה על עבודה שבוצעה בביתה, ואישרה כי אכן כך, הגם שלא ידעה כלל מיהו המתקשר. על מחיר העיסקה לא נשאלה לטענתה, ולא השיבה. על דבריה אלה המשיכה העדה לעמוד בתוקף, גם בחקירתה הנגדית בידי מר סמרה, שעשה ככל יכולתו לשכנעה, כי דיברה עם המבקר על עבודה שתמורתה שילמה למערער סך 1,500 ש"ח; לשוא. הגב' קויפמן חזרה וטענה: "ראיתי שהוא רושם נקיון 1,500 ש"ח, ואמרתי לו קובי זה יותר מדי" (עמ' 6 לפרוט'); כך שהעבודה לא בוצעה, והסכום הנ"ל לא שולם למערער, גם אליבא דידה. ד. שונה כמובן גירסתו של המבקר בן עמי מירון שהעיד בפני על הארוע. לדבריו, ביקש מן המערער את ספריו וקיבלם; ואולם משביקש לבדוק את היומן השנתי שהיה בין אלה, נתקל בהתנגדותו הקשה של המערער, שהחל לקרוע דפים מתוכו. בדפים שנותרו שלמים, מצא לדבריו רישום של שמות לקוחות וכתובותיהם, בהם שמה ופרטיה של הגב' קויפמן. תיאור הארוע בפי המבקר, יש לומר, תאם בכללותו את הסיפור שסופר מפי המערער עצמו, הכל, להוציא שיחתו עם הלקוחה, שלדבריו נשאלה על ידו, מפורשות, על התקבול של 1,500 הש"ח, ונענה בחיוב; עובדה שהוכחשה כאמור על ידי המערער והעדה כאחד. ה. מן האמור עד כאן עולה, כי אכן, כפי שטען מר פלד בפני, עניינו של ערעור זה בגירסה מול גירסה, שההכרעה ביניהן אינה קלה. מצד אחד עומדת כנגד המערער, גירסתו של המשיב הנסמכת על מספר ראיות שאין לבטלן. האחת, דו"ח הביקורת מש2/, ממנו עולה עובדת אי רישומו של התקבול בסך 1,500 ש"ח שנמצא רשום ביומן השנה של המערער, ובו בלבד. השניה, עדותו של המבקר שהעיד על שיחתו הטלפונית עם הלקוחה, אשר אישרה באזניו, לטענתו, כי שילמה למערער סך זה עבור עבודתו אצלה. והשלישית, והחשובה מכל, תגובתו הקשה של המערער על הביקורת שנערכה לו, והשתוללותו עובר לגילוי היומן וחטיפתו מידיהם. כל אלה, אכן מציבים תשתית ראייתית מוצקה למדי לחיזוק גירסת המשיב בדבר אי רישום התקבול כדין בספרי המערער, שגרמה לפסילתם. דא עקא, שמן הצד האחר מתיצבת גירסתו של המערער, שלא היה בה אמנם, היא לבדה, כדי לשכנע כי היה תם לב, אלא שהתמיכה שניתנה לדבריו בעדותה החד משמעית של הלקוחה שינתה את התמונה לטובתו במידה בלתי מבוטלת; ואסביר. ו. ככל שהקשבתי לדבריה של אישה זו בת השבעים, וככל ששבתי ושקלתים לאחר מכן, הלכה ונתחזקה בי ההכרה, שאישה קשישה זו, בעלת הכבוד העצמי הבולט והמהימנות שנשקפה מדבריה, לא היתה מטריחה עצמה מנתניה, על מנת לבוא לבית המשפט, לעלות לדוכן ולהעיד על דברים שאין מאחוריהם אמת בלבד? לא מצאתי כל בסיס להניח, שאישה זו, סיפרה מה שסיפרה בעדותה, מתוך אינטרס זר, או מתוך כוונה לסייע בידי המערער - ששום קשר אישי לא היה לה עימו - להחלץ מן הדין. ז. עדיין, היה עלי לשקול נפקותה של התנהגותו הבלתי נסלחת של המערער, שתרמה לא מעט לחיזוק החשדות שהעלו נגדו המבקרים, ואשר הטרידה גם אותי בבואי לשקול מאזן הראיות לכאן או לכאן. בסופו של ענין, ולאחר ההתבוננות חוזרת בשתי מערכות העובדות המתוארות, הגעתי למסקנה שהראיות בתיק זה הנראות כמעט שקולות, מושכות בסופן, לטובת המערער, וזאת על אף התנהגותו הבלתי נסלחת בעת הביקורת, שעלולה היתה בהחלט כדי להוביל להפללתו. ושוב, מה שהיטה את הכף לטובת המערער, היו כפי שהסברתי, דבריה של אותה אותה עדה אוביקטיבית וחסרת כל נגיעה, היא הגב' קאופמן, שתמכה נחרצות בדבריו. הערעור יתקבל לפיכך, ואולם, בנסיבות הענין ישא כל צד בהוצאותיו. מחסוםמיסיםמס הכנסהמע"מ (מס ערך מוסף)