ערעור מע"מ של כונס נכסים








ערעור מע"מ של כונס נכסים


פסק דין

א. ההליך, העובדות ועמדות הצדדים.
זהו ערעור מע"מ שהוגש על ידי כונס הנכסים של חברת נכסי מגאסון הולדינגס בע"מ (להלן: מגאסון) והמתייחס לשנים 1994 ו1995-.


נשוא הערעור הוא סירובו של המשיב להחזיר לכונס הנכסים את מס התשומות המתייחס לשנים 1994-5 בסך כולל של 152,138 ש"ח כשהם משוערכים ליום התשלום בפועל.


מגאסון היא חברה ציבורית המצויה בהליכי כינוס נכסים על פי צו ביהמ"ש המחוזי בחיפה מיום 4.12.96.
עו"ד רמי אברמוב התמנה ככונס נכסים על נכסי מגאסון (להלן: "הכונס").


לטענת הכונס, התברר לו במהלך ניהול עניני כינוס הנכסים, כי מר יצחק גרינבאום (להלן: "גרינבאום"), מנהל מגאסון ואחד מבעלי מניות השליטה בה, הקים מספר חברות קש ביניהן את חברת אקריא לי בע"מ (להלן: "אקריא לי") שהיא המערערת בתיק זה.


הכונס פנה בת"א (פש"ר) 1088/96 בהמ' 26956/97 לבית המשפט המחוזי בחיפה, המפקח על כינוס הנכסים, בבקשה להורות על הרמת המסך שבין חברת מגאסון לבין חברת אקריא לי, וכן בבקשה להורות, כי כל נכסיה של חברת אקריא לי הינם נכסיה של חברת מגאסון.


ביהמ"ש המחוזי בחיפה נענה לבקשתו בהחלטה מיום 4.11.97, הורה על הרמת המסך תוך שהוא קובע כי: "הרמת המסך מיועדת ומצומצמת להחזרי המע"מ במידה ואלה מגיעים".
בעקבות החלטה זו נעשתה פניה מטעם הכונס אל המשיב בדרישה להחזר מס תשומות, בין היתר בגין השנים שבערעור.
בקשתו נענתה בשלילה.
התקיימה התכתבות עניפה בין הצדדים שאין צורך לעמוד על פרטיה, שבעקבותיה לא שינה המשיב את עמדתו.
לפיכך, הוגש הערעור הנוכחי, וזאת אחרי שהכונס קיבל לפי בקשתו, הוראות מביהמ"ש המחוזי בחיפה להגיש ערעור כאמור.


ואלה בתמצית טענות הכונס:
חברת מגאסון הוציאה לאקריא לי חשבוניות מס בגין מכשירי פלא-פון, צעצועים וציוד נלווה (העתקי החשבוניות צורפו כנספח ט"ז להודעת הערעור).


חברת אקריא לי שילמה למגאסון את התמורה הנובעת מהעסקאות שבוצעו בין החברות בתוספת מע"מ. חברת מגאסון כללה את סכומי המע"מ בגין עסקאות אלה בדיווחיה התקופתיים לשלטונות מע"מ והעבירה את המע"מ לרשויות מע"מ.
כמו כן, הוצאו בשנים הנ"ל לחברת אקריא לי חשבוניות מס על ידי ספקים נוספים, מלבד מגאסון, עמם ביצעה אקריא לי עסקאות. החשבוניות צורפו להודעת הערעור כנספח י'.


סך כל מכירותיה החייבות במס ערך מוסף של המערערת לשנים 1994 ו- 1995 עמד על סך של 719,798 ש"ח. מסכום זה ניכתה המערערת הכנסות פטורות ממס, אשר בוצעו באילת בסך של 6,108 ש"ח, באופן שיתרת הסכום החייב במע"מ היה 713,690 ש"ח. אשר על כן, היתה חייבת המערערת בתשלום מע"מ בסך של 121,327 ש"ח.
בפועל דיווחה המערערת על מכירות בסכום של 714,997 ש"ח, באופן שהחיוב במע"מ עמד על סך של 121,549 ש"ח, ומסכום זה ניכתה המערערת מס תשומות בשיעור של 120,130 ש"ח.
בהתאם לדיווחים אלה, העבירה המערערת לאגף מע"מ את ההפרש בסך של 1,419 ש"ח, לאחר ניכוי מס התשומות כאמור.
עם זאת, בפועל, על פי ספרי המערערת סכום מס התשומות בשנים 1994 ו- 1995 עמד על סך של 272,045 ש"ח; אשר על כן, זכאית המערערת להחזר מס תשומות בשיעור הנ"ל, בתוספת סך של 1,419 ש"ח, אשר שילמה לאגף מע"מ, כמפורט לעיל, ובניכוי מס עסקאות בסך של 121,327 ש"ח ובסך הכל, בסכום כולל של 152,138 ש"ח.


אקריא לי נמנעה מלדרוש השבת מלוא מס התשומות ששילמה, כנראה מתוך מטרה למנוע ביקורת של נציגי מע"מ במשרדיה.
לתמיכה בעמדתה הגישה המערערת מספר תצהירים: תצהירו של רו"ח משולם פרידמן, מנהל הכספים של הכינוס, המאשר את דבר הוצאת החשבוניות נשוא הערעור ע"י מגאסון לאקריא לי ותשלום מס עסקאות בגין חשבוניות אלה למע"מ.
כמו כן, אישר את דבר הוצאת חשבוניות לאקריא לי ע"י ספקים נוספים ודבר אי דרישת מע"מ התשומות ע"י אקריא לי.


תצהיר נוסף הוא של מר אברהם קולנברג, ששימש בשנים הרלבנטיות מנהל חשבונות, הן של מגאסון והן של אקריא לי.
הוא תיאר את דרך הקמתה של אקריא לי, חברה שהוקמה, נשלטה ונוהלה ע"י גרינבאום, תוך שימוש בשמות אנשים אחרים כבעלי מניות ומנהליה.
גרינבאום, עמד גם מאחורי מגאסון ושתי החברות עסקו למעשה באותם עסקים של שיווק צעצועים ופלאפונים, אם כי בתחילת הדרך התמקדה אקריא לי בשיווק צעצוע מסוים הקרוי "הספר המדבר".
בקשר להפצת "הספר המדבר" נערך ביום 30.11.94 הסכם בין מגאסון והמערערת (נספח ה' לתצהירו).
בהסכם זה העניקה מגאסון למערערת זכות שיווק לא בלעדית למוצר הנ"ל לחנויות קמעונאיות בארץ. המערערת התחייבה לשלם למגאסון בגין זכויות ההפצה 300,000 ש"ח.
מגאסון התחייבה להעמיד למערערת הלוואה עד לסך 2 מליון ש"ח לצורך פיתוח מערך השיווק.


אקריא לי ומגאסון החליפו ביניהן שיקים ובדרך זו הציגו שתי החברות תזרים מזומנים לצורך קבלת אשראי מהבנקים.
עם זאת, לטענת קולנברג, כל החשבוניות נשוא הדיון יצגו עיסקאות אמיתיות.
לבסוף, הוגש גם תצהיר של רו"ח צבי גרשגורן, ששימש רו"ח של מגאסון ואף הוא מאשר את העובדות הנטענות בכתב הערעור.


נימוקי מע"מ לאי הכרה במס התשומות הכלול בחשבוניות הם בתמצית, כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות שלא מתקיימת מאחוריהן כל עיסקה.
הקמתה ופעילותה של חברת אקריא לי היתה למראית עין ע"מ להסוות את העובדה שהיא מנוהלת למעשה ע"י מגאסון. חברות מגאסון ואקריא לי אף החליפו ביניהן "שיקים טובה" בלא שיעשו ביניהן כל עיסקה, וזאת ע"מ לנפח את מחזורן ולזכות באשראי מהבנקים.


בבקשת הכונס בפני ביהמ"ש להרמת מסך, דיון שאליו הוזמן המשיב, נרשם מפי הכונס:
"הבקשה היא להרמת מסך שמטרתה לקבוע שהעסקים של חברת אקריא לי היו חלק בלתי נפרד מעסקי מגאסון. המטרה שלנו ככונס נכסים פשוטה עפ"י מה שנבדק על ידי אוכל לקבל החזרי מע"מ בחברת אקריא לי נגד חשבוניות פיקטיביות שהוציאה החברה שאינן מיצגות עיסקאות".


מכאן, שלמעשה המערערת מודה בפיקטיביות של החשבוניות.


המערערת מודה שאקריא לי נמנעה מלדרוש את מס התשומות כדי למנוע ביקורת מע"מ, ביקורת שעשויה היתה לחשוף את הקשר בין מגאסון לאקריא לי.


המסקנה בדבר הפיקטיביות של העיסקאות, נתמכת גם בכך שלא הומצא כל הסכם כתוב בין אקריא לי למגאסון (פרט להסכם דבר "הספר המדבר") ולא נמצאו העברות כספיות מאקריא לי למגאסון. במידה והעיסקאות לא בוצעו או נכשלו, צפוי וסביר היה להניח, כי יהיה בידי המערערת מלאי - דבר אשר לא נמצא.


בכרטיס חו"ז של מגאסון בספרי אקריא לי זוכתה מגאסון בחשבוניות המס ועל פי בדיקה שערך מר אמין זידאן, הוא לא מצא כל תשלום בסדר גודל של החשבוניות נשוא הדיון או מי מהן.
כמו כן בתאריך 31.12.95 (תנועה 8944) חויבה מגאסון בסך של 200,000 ש"ח (מנה 1235) ובפרטים צוין העברת מע"מ עבור ח.מ. שטיבו לא ברור, בו בזמן שלפי כרטיס מגאסון אצל אקריא לי עד לסוף שנת 1995 צד חובה של הכרטיס מראה 31,424,134 ש"ח, בשעה שצד זכות בחשבון מגאסון אצל אקריא לי מראה 29,585,259 ש"ח. לפי טענת המערערת הסתכמו סך כל עסקאותיה עם מגאסון בסך של 1,219,600 ש"ח. הפרש ניכר זה מחד וזיכוי המע"מ בלבד מאידך, יש בו לתמוך בהיות החשבוניות פיקטיביות.
בכרטיס חו"ז של מגאסון אצל אקריא לי נמצאו זיכויים וחיובים תמוהים ביותר הן לאברהם קולנברג והן לחנה איגואל בשעה שהיו אמורים לחייב את כרטיסם הפרטי של הנ"ל ולא של מגאסון, מה שמוכיח ו/או מאשר את טענת מע"מ כי הכרטיס הנ"ל לא משקף את הפעילות האמיתית בין חברות אלה.


מנספח ה' לתצהירו של ה' קולנברג, שהינו הסכם ביחס לספר המדבר, עולה כי לאקריא לי ניתנה זכות שיווק לא בלעדית לספר זה ברחבי הארץ. על פי ההסכם היתה אמורה אקריא לי לשלם סך של 300,000 ש"ח, ואילו בחשבונית מס' 1642 (נספח ו' לתצהיר הנ"ל) מיום 30.11.94 חויבה אקריא לי בסך של 400,000 ש"ח ובצרוף מע"מ הגיע הסכום ל- 468,000 ש"ח.
ההסכם אשר אינו מבוייל כלל אינו מתיחס כלל למועד בו מתחילה זכות שיווק זו ומתי היא מסתיימת. הוא אינו מפרט מה הם חובותיה של אקריא לי כלפי מגאסון (כמויות רכישה מינימליות, מועדי אספקה ותנאים חיוניים נוספים) והינו כללי ביותר ומהווה למעשה נסיון כושל להציג עסקה בין החברות הנ"ל. כך גם ביחס לעסקאות הפלאפון אשר ביחס אליהן אף לא הוצג כל הסכם בין החברות.
יתר על כן, חשבונית זו הוצאה ע"י מגאסון מרכזי שעשועים שמספרה 511602427, בעוד שלמעלה משנה קודם לכן הפכה חברה זו מחברה פרטית לחברה צבורית, לה ניתן מספר שונה 520040627.
בעלי החברה ניצלו ככל הנראה את העובדה כי נשארו בידם פנקסי חשבוניות מתקופת העבר והשתמשו בהם לצורך הוצאות כספים. ולכן לא ברור כלל אם מגאסון דווחה על "עיסקאות" אלה.
ובנוסף: חשבונית מס' 5009 ע"ס 65,000 ש"ח ובצרוף מע"מ הוצאה למערערת בגין השתתפות בהוצאות ספרים אלקטרוניים (הספר המדבר). התאריך המופיע בחשבונית הוא 23.11.94, דהיינו לפני מועד כריתת ההסכם הנ"ל ובלא שתימצא בהסכם כל אסמכתא חוזית לחיוב זה.
יושם אל לב, כי חשבונית זו נושאת את מספר החברה הציבורית.


חשבונית מס' 1640 מ- 21.11.94 הוצאה ע"י מגאסון ונושאת מספר החברה הפרטית של מגאסון ללא מע"מ של 79,000 ש"ח. למרבה הפלא הסכום המופיע בתחתית החשבונית שונה ועומד על 67,500 ש"ח (לא כולל מע"מ).
חשבונית מס' 6707 שצורפה אינה ברורה והיא כוללת ספרים בערבית אשר עפ"י ההסכם עם מגאסון לא נכלל בתחום השיווק של המערערת וכך גם ביחס לחשבונית מס' 6713 מ- 4.5.95.
חשבונית מס' 7304 מ- 14.6.95 ענינה חיוב ריבית ע"ס 15,000 ש"ח כאשר לא ברור מדוע חויבה המערערת בריבית, האם הסכימה לכך, באיזה שיעור ולאיזו תקופה. פרטים חיוניים אלה חסרים בחשבונית. למותר לציין, כי בהסכם בין החברות לא נכלל חיוב בריבית כרכיב בפני עצמו אשר המערערת אמורה לשאת בתשלומו.


חשבונית מס' 6575 הוצאה על סך של 36,880 ש"ח. על פיה המחיר לספר המדבר הינו 10 ש"ח. בהמשך נכתב כי מגאסון מכרה למערערת פליירים במחיר של 25 ש"ח ליחידה על פניו נראה כי סכום זה מוגזם, שכן לא ייתכן כי מחיר פלייר יהיה גבוה ב- 150% ממחיר ספר. נתונים מספריים אלה הכלולים בחשבונית זו מלמדים על כך שהספרים הכלולים בחשבוניות שנזכרו לעיל מתייחסים אף הם לספר המדבר.
בחשבונית מס' 7327 נכלל חיוב של 200,000 ש"ח (לא כולל מע"מ) בגין הוצאות מימון בנוגע לייצור הספר המדבר, אולם על פי "ההסכם" לא הוטלה כל חובה על המערערת לשלם הוצאות מימון בנפרד אלא הוסכם שמחיר היחידה יכלול הוצאות פיתוח ומימון. מה גם שהמערערת חויבה בעבר בריבית כמפורט לעיל וכך גם ביחס לחשבונית 6033 מ- 26.3.95 אשר ענינה השתתפות בהוצאות רכב של אנשי השיווק אשר אינה נכללת במסגרת התחייבויותיה של המערערת למגאסון על פי ההסכם ולא סביר כי המערערת תסכים לשלם חיובים שלא מוטלים עליה.


לטענת המערערת מכרה לה מגאסון מוצרי עזר לספר המדבר, אך גם כאן לא נכללה כל התייחסות לכך בהסכם שבין חברות אלה.


חשבונית מס' 7330 מ- 16.4.95 הינה בגין מכשירי טלפון סלולריים אשר אינה בתחום עיסוקה של החברה. בנוסף, סכום הרכישה המופיע בחלקו העליון של החשבונית הינו 26,400 ש"ח (לא כולל מע"מ) כאשר בתחתית החשבונית מופיע סכום זהה ככולל מע"מ.


ממש בסמוך מאד לפני כן הוציאה מגאסון חשבונית מס' 6706 הכוללת פרטים זהים לחשבונית 7330. אין זה סביר כי עסקה גדולה מעין זו תתבצע בחפיפה ואין זה סביר כי בפרק זמן של יום - יומיים תוציא מגאסון 624 חשבוניות.


תמיכה בטענה זו ניתן לראות בחשבונית מספר 6712 מיום 31.5.95 לפיה נראה, כי בין הוצאת חשבונית 6707 ל- 6712 חלף חודש וחצי. בחשבונית זו אגב המחיר לפלאפון צונח פלאים ובמקום סך של 2,200 ש"ח שהופיע זמן קצר קודם לכן מופיע עתה סך של 1,624 ש"ח.
בהמשך הנספח לתצהיר המערערת מצורפות חשבוניות נוספות בסכומים נמוכים, מה שמחזק את הפיקטיביות של החשבוניות לעיל.


חלק מהחשבוניות שהמערערת מבקשת את החזר מס התשומות בגינן הן מסוג חשבוניות מס לקופה של נוה אלקטרוניקה שלא ברור מה טיבן ואחת (מס' 8288) מתיחסת לנסיעה לחו"ל של חברת נוה אלקטרוניקה. חשבונית מס' 46254 של חברת אריז ע"ס 278 ש"ח (כולל) הוצאה ע"ש מגאסון, חשבונית מס מס' 21111 של גלי טורס ע"ס 2,700 ש"ח מתיחסת לחנה איגואל בגין שכירות רכב, חשבונית מס מס' 451 של ת.ת. ראשל"צ הוצאה במקור למגאסון ושמה של המערערת מופיע בה על גביה בכתב יד. כך גם ביחס לחשבונית מס מס' 12603 של פרסום כל-בו ע"ס 300 ש"ח (כולל) שהוצאה על שם מגאסון וכנ"ל ביחס לחשבונית מס' 13051 ע"ס 285 ש"ח (כולל) של פרסום זה.
חשבונית מס' 1955 של מוסך פתחי ע"ס 538 ש"ח (כולל) לא הוצאה ע"ש המערערת ולא ברור למי הוצאה. מה שמופיע בה הוא כתובת בכוכב יאיר.
חשבונית מס' 0750 של מוסך א.א. ע"ס 351 ש"ח הוצאה ע"ש יאיר פרלה שהיה עובד מגאסון. חשבונית זו מתיחסת לתקונים ברכבו הפרטי וכך גם ביחס לחשבונית מס 0729 של מוסך א.א. ע"ס 678.60 ש"ח (כולל).
חשבונית מס' 0098 של טופליין ע"ס 1755 ש"ח (כולל) נעשתה עבור עבודות שיפוצים בעוד שמהחשבונית ברור כי מדובר בחברה שמשווקת ומוכרת מוצרים ולא מבצעת עבודות שיפוצים שלא ברור כלל מה טיבה למי ואיפה בוצעו ומהו הבסיס לתשלומה.
חשבונית מס 95060 של מוניטין ע"ס 4329 ש"ח (כולל מע"מ) הינה עבור כרזה בערבית אשר כנזכר לעיל לא נכלל בהסכם ככלול בתחום התחייבותה של המערערת.
וכך גם ביחס לחשבונית מס' 000006 של ספדי מזאווי ע"ס 65,520 ש"ח שהוצא למערערת בגין החדרת מוצריה(?) במגזר הערבי אשר כפי שהוצג על ידי המערערת עצמה לא היה בתחום השיווק שלה.
חשבונית מס' 0076 של רכב וחלפים ע"ס 128 ש"ח הוצאה על שם מגאסון וכך גם ביחס לחשבונית מס' 1560 שהוצאה ע"י סדר שלי למגאסון בסכום כולל של 358 ש"ח.
וכך גם ביחס לחשבונית מס' 0011 של מסגרית אילון ע"ס 250 ש"ח (כולל) שהוצאה על שם מגאסון.


לתמיכה בעמדת המשיב, הוגש תצהיר של אמיר זידאן, מנהל תחום ביקורת חשבונות בתחנת מע"מ חיפה.


הצדדים הסכימו שהמצהירים לא ייחקרו.


ב. טיעונים משפטיים.
(1) טענות המשיב.
(א) המשיב טוען, כי החלטת ביהמ"ש המחוזי בבקשת הכונס להרמת המסך בין שתי החברות, אינה מחייבת אותו, שכן לא היה צד לדיונים. לא היה זה מתפקידו של המשיב ליזום דיון בביהמ"ש או לבקש צירופו כצד לבקשה.
(ב) הרמת המסך היא מלאכותית, באשר היא מתיחסת לנושא אחד בלבד, דהיינו חשבוניות המס.
(ג) בכל מקרה, אם תשאר ההחלטה בענין הרמת המסך על כנה, הרי לא ניתן לקבל את התשומות, באשר לפי סעיף 38 לחוק, ניתן לנכות מס תשומות רק עפ"י חשבונית שהוצאה כדין ואם אכן מגאסון ואקריא לי הם גוף אחד, הרי לא רשאי היה אותו גוף להוציא חשבונית מס לעצמו.
(ד) למערערת לא היתה כל פעילות כלכלית מסחרית. רוב החשבוניות הינן למעשה הוצאה של מגאסון. חלק מהחשבוניות הוצאו ע"ש מגאסון וחלק מהחשבוניות הוצא ע"ש אחרים. לא היה מקום להתיר ניכוי בגין הוצאות פרטיות כגון, תיקוני רכב ונסיעות לחו"ל.
(ה) אין לקבל את הטענה בדבר עשיית עושר ולא במשפט. העובדה שמגאסון שילמה מס עיסקאות בגין החשבוניות, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן לא היא הגישה את הערעור.


(2) טענות המערערת.
(א) משנודע למשיב על ההחלטה בדבר "הרמת המסך", היה עליו להגיש בקשה להצטרף להליך או לעתור לביטול ההחלטה ע"י ביהמ"ש שנתן אותה.
(ב) מלכתחילה הוגשה הבקשה ל"הרמת המסך" לגבי כלל נכסיהן של שתי החברות. רק במהלך הדיון צומצם היקף הבקשה, שכן התברר שלאקריא לי לא היו כל נכסים פרט להחזרי המע"מ.
(ג) אין להסתמך על דברי הכונס בבקשה להרמת המסך בדבר פיקטיביות החשבוניות. דברים אלה נאמרו בשעה שבידי כונס הנכסים לא היה כל המידע בדבר מהות העיסקאות. רק לאחר מתן הצו להרמת המסך נבדקו העסקאות והתברר, שלמערערת דרישה לגיטימית להשבת מס התשומות.
(ד) המשיב מנוע מלטעון לפיקטיביות העסקאות או לפגמים בחשבוניות, שכן גבה ממגאסון מס עיסקאות לפי החשבוניות נשוא הדיון.
(ה) נטל ההוכחה בדבר הפיקטיביות של החשבוניות מוטל על המשיב והוא נמנע מלחקור את המצהירים מטעם המערערת.
(ו) העובדה שהדרישה להחזר התשומות באה לאחר חלוף תקופה של שישה חודשים שנקבעה בסעיף 38 לחוק, אינה יכולה לשמש נימוק לאי החזר התשומות, שכן רוה"ח פרידמן מסר בתצהירו, והדבר לא נסתר, כי נפגש עם נציגי המשיב עוד ביום 19.2.98 טרם הגשת הודעת הערעור, והם הבהירו לו שבמקרים מסוימים הינם נכונים להתגמש בנושא פרק הזמן שחלף עד להגשת הדרישה והמשיב קשור בעמדה זו של נציגיו.
יתר על כן, במקרה הנדון יש מקום להאריך המועד לפי סעיף 116 כאשר מדובר בדרישה לא של החברה עצמה אלא מטעם הכונס המייצג את נושי החברה.
(ז) לחילופין, אם אכן מדובר בחשבוניות פיקטיביות, יש להחזיר לכונס את מס העסקאות ששולם ע"י מגאסון ואין המשיב יכול להאחז בסעיף 50 לחוק מע"מ על מנת להמנע מלהחזיר את מס העסקאות. כפל המס בו דן סעיף 50 הנ"ל, בא לא כסנקציה עונשית, אלא כדי לפצות את המדינה על הנזק של ניכוי מס תשומות שלא כדין באותו סכום. במקרה זה, בשל המנעות המערערת לדרוש ניכוי מס תשומות, לא נגרם כל נזק למדינה.


ג. דיון ומסקנות.
1. בתיק זה מנסים שני הצדדים "לאחוז את החבל משתי קצוותיו", ככל שהדבר נוגע לחשבוניות שהוצאו ע"י מגאסון.
המערערת מצד אחד טוענת שיש "להסיר את המסך" החוצץ בין המערערת לבין מגאסון, וזאת ע"מ שהכונס של מגאסון יוכל להכנס לנעלי אקריא לי בתביעה להחזיר מס תשומות.


התוצאה מהסרתו של מסך זה היא לכאורה ששתי החברות הן גוף משפטי אחד ואין גוף משפטי אחד יכול לעשות עיסקה עם עצמו (אין אנו מדברים במקרה זה בשימוש לצורך עצמי בהגדרת מכר). ממילא, אין גם לנכות מס תשומות ב"עיסקה" כזו.


יתר על כן, בבקשה שהגיש הכונס לביהמ"ש ע"מ לשכנעו להורות על הסרת המסך נטען שהחשבוניות שהוצאו ע"י מגאסון לאקריא לי היו פיקטיביות.
מן הצד השני, תובע הכונס החזר מס התשומות, כאילו מדובר בשני גופים נפרדים המבצעים ביניהם עיסקאות ומוציאים חשבוניות מס כדין בהקשר לעיסקאות אלה.
מן הצד השני, המשיב טוען, כי לא נעשו עיסקאות אמיתיות בין שתי החברות ויחד עם זאת, הוא מחזיק בידו את כספי מס העיסקאות ששילמה מגאסון בגין אותן העיסקות.
2. עם זאת, אני סבור, כי אין שוויון במעמדם של שני הצדדים לענין ערעור זה. אנמק את דברי:
(א) מדעיקרא, אין לכונס מעמד לתבוע החזרי מע"מ בשם אקריא לי שהוא לא מיצג אותה ואינו משמש כונס נכסים שלה. מעמדו נובע אך ורק מהחלטת ביהמ"ש המחוזי בדבר הסרת המסך והחלטה זו מצדה נסמכת על בקשת הכונס למתן הוראות. בבקשה זו ציין הכונס בסעיף 2, שהוא ערך חקירות שהעלו שגרינבאום הקים "חברות קש" וביניהן המערערת וכי המערערת הוקמה למראית עין בלבד (ע' 10) והוא הצהיר בפני ביהמ"ש שמדובר בחשבוניות פיקטיביות שאין מאחוריהן עיסקה.
נסיונותיו של הכונס להתנער מהצהרותיו אלה, אינם יכולים לעמוד.


(ב) כדי לבסס טענה שהצהרה זו מקורה בטעות, היה על הכונס להכבד ולהגיש תצהיר מטעמו שיסביר את דבר הטעות ואת פשרה. יצוין, שהבקשה להסרת המסך נתמכת גם בתצהיר של מנהל החשבונות קולנברג, שאף הוא אומר בתצהירו שאקריא לי הוקמה למראית עין בלבד. כיצד איפוא ניתן לתת אמון בתצהירו בערעור זה כאילו אקריא לי הוקמה כדי להפיץ את "הספר המדבר" וכאילו נעשתה עיסקה אמיתית של העברת זכויות ההפצה ממגאסון למערערת והרי קולנברג (שלא ככונס) היה מצוי היטב בעסקי החברות נשוא הדיון ואין הוא יכול לטעון שטעה.


(ג) בכל מקרה, ספק רב אם ביהמ"ש היה נותן צו להסרת המסך בין החברות אלמלא טענות אלה של הכונס.


(ד) אך בלי קשר להחלטת ביהמ"ש המחוזי, הרי אחת מהשתיים: אם מדובר בעיסקאות אמיתיות, הרי כל הבסיס לטענה שאין אקריא לי אלא חברה למראית עין נופל. ואם כך הוא המצב, אין בפני ערעור מטעם אקריא לי, שכן הכונס של מגאסון אינו רשאי לייצגה.


(ה) במישור הפוראמלי, ההחלטה בדבר "הסרת המסך" אינה מחייבת את מע"מ שלא היתה צד לה.
הסכמת המשיב להארכת המועד להגשת הערעור הנוכחי נעשתה בהסתיגות שאין בהסכמה זו כדי להוות הודאה בכל טענה מטענת הכונס.
מצד שני, אם מדובר בחברה אחת ועצם הקמתה וקיומה של אקריא לי הוא למראית עין, יש אמנם לכונס "מעמד" בערעור, אך מבחינה מהותית לא ניתן להתיחס לעסקאות שעשה עם גוף פיקטיבי כאל עיסקאות אמיתיות.


3. כאמור, גם בעמדת המשיב יש משום סתירה פנימית, לפחות ככל שהדבר נוגע להוצאת חשבוניות ע"י מגאסון, שהרי לכאורה אין מקום שהמשיב יחזיק בידיו מס עיסקאות ששולם ע"י מגאסון כשלא נעשתה עיסקה.
המשיב מצדיק את עמדתו זו תוך הסתמכות על סעיף 50 לחוק מע"מ שזו לשונו:
"הוצאת חשבונית מס שלא כדין.
(א) אדם שאינו רשאי לפי סעיף 47 להוציא חשבונית מס, והוציא חשבונית מס או הוציא מסמך הנחזה כחשבונית מס אף אם חסרים בו פרטים הנדרשים לענין חשבונית מס, יהיה חייב בתשלום כפל המס המצויין בחשבונית או המשתמע ממנה.
(ב) על דרישה לשלם כפל מס לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי; אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום כפל המס אלא אם הורה בית המשפט אחרת".


סעיף זה מטיל בין היתר כפל מס במקרה בו הוצאה חשבונית מבלי שחשבונית זו תבטא עיסקה אמיתית (וראה ע"ש 1052/87 דוידי נ' מ"י מיסים ב3- ה129-; ע"ש 138/90 פל נ' מנהל המכס ומע"מ מיסים ה' (3) (1991) ה159-).


אני סבור, שטענה זו של המשיב אינה יכולה לעמוד. ראשית, במישור הפרוצדורלי, ההסתמכות על סעיף 50 היא מחשבה שלאחר מעשה ובפועל לא הוטל כפל מס.
ענין זה אינו פורמלי גרידא, שכן סעיף 50(ב) נותן זכות ערעור על דרישה לשלם כפל מס ואפשרות זו נשללה ממגאסון.


במישור המהותי, נראה שבמקרה הנדון היה מקום לעשות שימוש בסעיף 100 ולוותר על סנקציה זו באשר שולם המס על פי החשבונית (וראה נמדר, דיני מיסים (מיסים עקיפים) חושן למשפט תשנ"ד1994- ע' 469 סעיף 2210) וכן לא נתבעו תשומות (וראה גם ע"ש (ת"א) 381/80 תמזגן בע"מ נ' מנהל המכס (לא פורסם); וראה פוטשיבוצקי מע"מ מהד' רביעית ע' 397).


4. עם זאת אני סבור, שאינני יכול במסגרת ערעור זה לפסוק על השבת המס ששולם על ידי מגאסון מרצונה ועל פי דיווחיה.


העתירה בערעור זה, היא להחזרת כספי מס התשומות של אקריא לי ולא אוכל במסגרת דיונית זו להורות על החזרת כספי מס עיסקאות שנגבו ממגאסון.
אמנם נושא מס העסקאות הועלה במסגרת הנמקת הערעור, אך בהתכתבות בין הכונס למע"מ דובר על החזר תשומות לאקריא לי ולא על החזר מס עסקאות למגאסון.
יש לזכור, כי ההוראות שניתנו לכונס התיחסו להגשת ערעור להחזר מס תשומות לאקריא לי ולא לתביעה להחזרת מס עסקאות ובהקשר להוראה זו בלבד ניתנה הסכמת המשיב להגשת ערעור באיחור.


לבסוף, מס העסקאות שולם על ידי מגאסון ביוזמתה ובהסכמתה. לפיכך, לא נוצרה מחלוקת שלגביה ניתן להגיש ערעור.


יתכן, ובידי מגאסון באמצעות הכונס אפשרות להגיש תובענה רגילה להשבת מס שנגבה בטעות על פי דיני עשיית עושר ולא במשפט, אך אינני קובע מסמרות בשאלה זו.


הערעור נדחה.
הכונס ישלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק כינוס נכסים

  2. מהי סמכות כונס נכסים ?

  3. הסכם עם כונס נכסים

  4. מינוי כונס נכסים זמני

  5. טופס צו כינוס

  6. בש"א של כונס נכסים

  7. כונס נכסים משק חקלאי

  8. תקנות כונסי נכסים

  9. החלפת כונס נכסים

  10. הרשאה מפורשת

  11. בקשה למתן הוראות

  12. בקשה לשלם לקופת הכינוס

  13. מס תשומות - כונס נכסים

  14. סעד של מינוי כונס נכסים

  15. ערעור מע"מ של כונס נכסים

  16. בקשה למתן צו כינוס

  17. ארנונה - כונס נכסים

  18. תשלום לקופת הכינוס

  19. תלונה על כונס נכסים

  20. טופס מינוי כונס נכסים

  21. דו"ח כספי חברה בכינוס נכסים

  22. תביעה נגד כונס נכסים

  23. מינוי כונס נכסים נוסף

  24. בקשה למתן הוראות לכונס

  25. ערעור על שכר טרחת כונס נכסים

  26. מתי מגישים בקשה למתן הוראות ?

  27. טענת רשלנות כונס נכסים

  28. טופס צו מינוי כונס נכסים

  29. תקנות שכר טרחת כונס נכסים

  30. מחלוקת בין כונס נכסים של חברות

  31. צו כינוס נכסים של שותפות רשומה

  32. טופס ערובה של כונס נכסים

  33. שיתוף פעולה עם כונס נכסים

  34. זכויות יורשים - כונס נכסים

  35. עיכוב ביצוע צו כינוס נכסים

  36. בקשה לחייב כונס נכסים להעביר כסף

  37. עובדים לשעבר של חברה בכינוס נכסים

  38. ביטול מינוי כונס נכסים זמני

  39. טופס התנגדות לבקשת צו כינוס

  40. בקשת כונס נכסים לאישור מכר

  41. מינוי כונס נכסים זמני על תוכנת מחשב

  42. שכר טרחת כונס נכסים לפי שעות

  43. ערבות כונס נכסים בהוצאה לפועל

  44. האם כונס נכסים יכול להעסיק עובדים ?

  45. מסמכים המעידים על תשלום - צו כינוס

  46. חלוקת חניות על ידי כונס נכסים

  47. בקשה להורות לכונס נכסים להתקשר בחוזה

  48. קופת כינוס נכסים - תשלום ארנונה

  49. קניית רכב מכונס נכסים - סיכונים

  50. בקשה למינוי כונס נכסים על מקרקעין

  51. מינוי כונס נכסים למכירת נכס שאינו משועבד

  52. אישור לכונס נכסים למכור נכס מקרקעין

  53. בקשה למינוי כונס נכסים זמני (במעמד צד אחד)

  54. טופס מינוי כונס נכסים ע''י בית משפט

  55. מכירה על ידי כונס נכסים – רשלנות מציע הצעה

  56. טענת קיזוז חוב של חברה בכינוס נכסים

  57. בקשה לדחייה על הסף - העברת כספים לקופת הכינוס

  58. בקשה למכור דירה באופן עצמאי בכינוס נכסים

  59. בקשת כונס נכסים למכור את זכויות החייב בנכס

  60. פיצויים בגין עוגת נפש עקב רשלנות כונס נכסים

  61. תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי - בקשה למינוי כונס נכסים

  62. בקשה למתן הוראות - סעיפים 373 ו- 374 לפקודת החברות

  63. לטענת התובע הנכס בסופו של יום נמכר בהליך של כינוס נכסים

  64. מינוי כונס נכסים על זכויות במשק החקלאי במסגרת תיק הוצאה לפועל

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון