דחיית ערעור על מאסר

לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה. מדובר במערער אשר קיבל אחריות והודה מיד באשמתו, חסך בזמנו היקר של ביהמ"ש, אך ביהמ"ש קמא לא נתן משקל לחסכון זה. שליחת המערער לכלא תפגע קשות במשפחתו ובילדיו הקטנים. בית המשפט פסק די העונש שנגזר מאזן בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי, הולם את נסיבות העבירה. להלן פסק דין בנושא דחיית ערעור על מאסר: פסק-דין לפני ערעור על חומרת העונש שגזר בית משפט קמא תעבורה ת"א, כב' השופט גרטי בתיק פ.ל. 897/06 בו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה סעיף 67 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף לסוג רכב סעיף 10(א) ו-38(1) לפקודת התעבורה, שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי, נהיגה ללא רשיון רכב עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה. העונש שנגזר על המערער: פסילה בפועל מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודש במצטבר לכל פסילה אחרת, פסילה על תנאי בת 4 חודשים לשלוש שנים, התחייבות על 10,000 ₪ לתקופה של 3 שנים. הפעלת פסילות על תנאי מהרשעות 13, 14 ו- 17 כמצויין ב- ת/1 בחלקן בחופף בחלקן במצטבר, סך הכל לריצוי בפועל פסילה בת 29 חודשים. מאסר בן 5 חודשים. הפעלת מאסרים על תנאי מהרשעה מס' 9 ו- 17 מ- ת/1, סך הכל 14 חודשים, במצטבר ביניהם, כאשר מחצית התקופה 7 חודשים במצטבר למאסר שנגזר בתיק ביהמ"ש קמא והיתרה בחופף למאסר זה. סך הכל לריצוי בפועל 12 חודשי מאסר. מאסר על תנאי בן 5 חודשים לשלוש שנים. לטענת ב"כ המערער, בית משפט קמא החמיר עם המערער יתר על המידה. מדובר במערער אשר קיבל אחריות והודה מיד באשמתו, חסך בזמנו היקר של ביהמ"ש, אך ביהמ"ש קמא לא נתן משקל לחסכון זה. שליחת המערער לכלא תפגע קשות במשפחתו ובילדיו הקטנים. היה מקום להאריך אחד המאסרים על תנאי והמאסר השני ירוצה בעבודות שירות. ביצוע העבירות נעשה בשל לחץ כלכלי, משפחתי. המערער מסייע לאב נכה ול- 11 אחים ואחיות. מבקש להתערב בעונש באופן שהמערער לא ישלח לכלא. בבית המשפט ביקש ב"כ המערער לקבל תסקיר נוסף בעניינו. ב"כ המשיבה התנגדה נוכח קבלת שני התסקירים בבית משפט קמא על האמור בהם. ב"כ המשיבה הוסיפה וציינה כי מאסרים על תנאי לא הרתיעו, העונש ראוי ואין להתערב. ככלל, בית-משפט בערכאת ערעור יימנע מלהתערב בשיקול-דעתו של בית-משפט קמא, מקום שלא נפלה טעות מהותית בגזר-דינו. זאת גם אם בית-משפט היה פוסק אחרת. רק טעות, או חוסר-סבירות קיצוני, בהטלת העונש, יש בהם כדי להצדיק התערבות של בית-המשפט של ערעור (ראה: ע"פ 3332/91 מדינת ישראל נ' יצחק סבג, פ"ד נו(1), 437). בית משפט קמא בגזר דין ארוך ומנומק ולאחר שבחן שני תסקירי מבחן שהגיעו בעניינו של המערער מהם עולה כי המערער לא לוקח אחריות על העבירות שמבצע, לא לוקח אחריות על הבעיתיות בהתנהגותו מנמק את גזר הדין שניתן בעניינו. הנוהג בזמן פסילה כאשר תלוי מעל ראשו מאסר על תנאי כעונש הצופה פני עתיד, עונש הרתעתי, חייב לצפות הפעלת אותו מאסר אם ישוב ויבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה. במקרה שלפני שני מאסרים על תנאי מרחפים מעל ראשו ולא היה בהם כדי להרתיע המערער מלשוב ולבצע עבירה. אני מפנה בענין עונש הראוי בעבירה של נהיגה בגין פסילה לדברי ב-ע"פ 72247/06 אלי כרמי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 8.7.2007): "העונש הראוי לנוהג בזמן פסילה הוא מאסר בפועל, שכן כל עונש אחר אין בו כדי למנוע הישנות העבירה. כבר נתקלתי בעבירה של נהיגה בזמן פסילה שבוצעה בשעה שהעבריין נסע ברכבו הפרטי ולאחר שרשיונו הופקד בגין פסילה, לבצע עבודות שירות, שהושתו עליו כעונש בגין נהיגה בזמן פסילה." העונש שנגזר מאזן בין האינטרס האישי לאינטרס הציבורי, הולם את נסיבות העבירה, לא מצאתי להתערב בו. הערעור נדחה. המערער יתייצב מידית לריצוי מאסרו מיידית. מאסרערעור