מפסיקת בית המשפט עולה כי המחקר המדעי לגבי הקשר בין מהירות לבין תאונות דרכים הגיע לשתי מסקנות: (א) ככל שהמהירות גבוהה יותר כן תוצאותיה של תאונת הדרכים חמורות יותר. (ב) ישנן ראיות רבות וטובות כי בכל כביש נתון, נסיעה במהירות גבוהה יותר מגבירה את מספר תאונות הדרכים (זאת בהנחה ששאר המשתנים נשארים זהים). בית המשפט פסק כי על המסקנה הראשונה אין כל חולק ועורר. זוהי נגזרת ישירה של פיזיקה פשוטה. האימפקט בזמן התאונה שווה לריבוע המהירות כפול המשקל. מכאן עולה שכל שינוי קטן במהירות מתבטא בעלייה משמעותית יותר בחוזק המכה. משמעות המסקנה השנייה היא כי במידה וכל שאר התנאים זהים, הרי נסיעה במהירות גבוהה יותר מגבירה את ההסתברות לתאונת דרכים. למען הדיוק יש להוסיף כי ישנה אסכולה הטוענת כי לא רק המהירות הגבוהה לבדה היא המסוכנת אלא השונות במהירות. כלומר, הפרשי המהירות בין רכבים שונים, והעובדה כי ישנם רכבים הנוסעים מהר יותר או לאט יותר מאחרים היא הגורמת לתאונות. הטענה בקליפת אגוז היא כי רכבים הנוסעים בממוצע הרבה יותר מהר או לאט מהאחרים מעורבים הרבה יותר בתאונות דרכים. גישת בית המשפט היא כי נסיעה במהירות גבוהה יותר מגבירה הן את מספר תאונות הדרכים והן את חומרת הפציעות שנגרמו בעטיין. כך למשל טען מחקר עדכני כי הגדלת המהירות המותרת מתשעים למאה בשלושה קטעים בכבישי ישראל גרמה לעלייה ניכרת במספר מקרי המוות. מחקר ישראלי עדכני אחר סיכם וטען כי המהירות גורמת לתאונות ומגבירה את חומרתן, היא מהווה גורם משני לתאונות רבות שהגורם הישיר שלהן הוא אחר, היא עלולה לגרום אחריה עבירות תנועה אחרות, ועוד. נציין כי מחקר זה שנעשה ע"י המכון לחקר התחבורה בטכניון טען כי המהירות היא הגורם המרכזי בתאונות הדרכים, אלא שהסיווג של המשטרה על הסיבות לתאונות איננו מדויק מסיבות טכניות שהוסברו. המלצתו העיקרית של המחקר היא הגברה של אכיפת עבירות מהירות, כך שכמות הדו"חות על עבירות מהירות תגדל משמעותי, וגם שיעור הדו"חות האלו, מתוך כלל הדו"חות, יעלה במידה ניכרת. משפט תעבורהתאונת דרכיםמהירות מופרזת / דו"ח מהירות