פסק דין 1. לפני ערעור על קולת העונש שנגזר על המשיב על ידי בית המשפט לתעבורה בחיפה (כבוד השופטת ורדה טויסטר) בת.פ. 31079/02 מיום 13.3.05. 2. המשיב הועמד לדין בבית המשפט קמא והואשם בעבירות של נהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים (אלכוהול), עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) (להלן - "הפקודה"); נהיגה רשלנית, עבירה לפי הסעיפים 62(2) + 38(2) לפקודה; התנהגות הגורמת נזק, עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן - "התקנות"); וסטיה מנתיב נסיעה, עבירה לפי תקנה 40(א) לתקנות. בכתב האישום נטען כי בתאריך 28.7.02, סמוך לשעה 01.27, נהג המשיב במכונית פרטית ברח' הפרסים בחיפה לכיוון רח' אלנבי וליד מרכז בהאי סטה לשמאל הדרך. רכבו של המשיב, כך נטען בכתב האישום, היה תקין, הכביש עליו נסע הינו כביש אספלט חד סטרי, יבש ותקין. מזג האוויר היה נאה עם ראות טובה. מצד שמאל הדרך כיוון נסיעת רכבו של המשיב, בצמוד למדרכה, מוצבים עמודי ברזל. בכתב האישום נטען כי בהיות המשיב נתון תחת השפעת משקאות משכרים - אלכוהול (93 מיליגרם לכל 100 מ"ל) הוא נהג ברכבו בחוסר זהירות ובחוסר רשלנות בכך שתוך כדי נהיגה איבד את השליטה על רכבו, סטה לשמאל הדרך ופגע בעמוד הברזל שהיה בצידו השמאלי. כתוצאה מן האמור לעיל, כך נטען, נגרמו נזקים לעמוד הברזל ולרכבו של המשיב. 3. המשיב שהיה מיוצג בידי הסניגור עו"ד פוקרא, הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. 4. בית המשפט הזמין תסקיר של שירות המבחן בעניינו של המשיב ולצורך כך דחה את הדיון למועד אחר. לאחר ישיבות רבות שבהן נדחה הדיון פעם אחר פעם בשל חוסר שיתוף פעולה של המשיב עם שירות המבחן ובשל כך שהמשיב לא התייצב לדיונים בבית המשפט (דבר שאף גרם, בשלב מסוים להתליית ההליכים כנגדו), הוברר כי המשיב מתנגד להפנייתו לעמותת "אפשר". על שום כך הודיע קצין המבחן כי שירות המבחן מבקש להימנע ממתן תסקיר בעניינו של המשיב. לאחר שמיעת טענות הצדדים בעניין העונש, קבע בית המשפט כי "עבירה זו הינה עבירה חמורה, מה גם שכתוצאה מכך היה מעורב בתאונת דרכים". בעקבות כך גזר בית המשפט על המשיב את העונשים שלהלן: א. 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. ב. פסילה מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים בפועל. ג. קנס בסך של 4,000 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו. ד. התחייבות עצמית על סך של 5,000 ₪. 5. טענות המערערת המערערת טענה כי בית המשפט קמא שגה בכך שנמנע מלהשית על המשיב מאסר בפועל. המערערת טענה כי "אין זו הרשעתו הראשונה של המשיב בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ומעורבות בת. דרכים בה נחבלו נוסעי הרכבים". מסתבר כי ביום 30.12.98 הורשע המשיב על ידי בית המשפט לתעבורה בנצרת ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי ופסילה לתקופה של 8 חודשים. לטענת המערערת "מסתבר כי ענישה מותנית לא הרתיעה את המשיב והוא נתפס שוב נוהג בשכרות כמתואר בכתב האישום נשוא תיק זה". באת כוחה המלומדת של המערערת, עו"ד גב' מרים גינסברג, טענה כי - "ד. הנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים הפכה נפוצה והיא מהווה גורם נכבד בריבוי תאונות הדרכים. רק ענישה חריפה עשויה להוות הרתעה של ממש בביצוע העבירות בהן הורשע המשיב. ה. עונש מותנה בלבד לא הרתיע את המשיב בעבר ואין כל אינדיקציה שהדבר ירתיעו בעתיד. נהפוך הוא, התנהגות המשיב במהלך הדיונים בתיק זה מעידה על אי אכפתיות וזלזול של ממש. ו. אין בפסק דינה של השופטת קמא כל נימוק להקלה המופלגת שהיא נהגה במשיב". על שום כך ביקשה המערערת לקבל את הערעור ולהשית על המשיב מאסר בפועל שלא ירוצה על דרך של עבודת שירות, וזאת בנוסף לעונש שהושת עליו. 6. טענות המשיב בא כוחו המלומד של המשיב, עו"ד אחמד פוקרא, ביקש לדחות את הערעור. ב"כ המשיב טען כי העונש שהוטל על המשיב על ידי בית המשפט קמא "הוא עונש חמור ביותר ואין מקום להתערב בפסק-דין זה". ב"כ המשיב טען כי ההרשעות הקודמות שיש למרשו הן הרשעות ישנות מלפני כעשר שנים, "ומאז המשיב לא עבר כל עבירה". הסניגור טען כי אמנם נכון שהמשיב הופנה לקצין מבחן, אולם, לדבריו, כמות האלכוהול שנמצאה בדמו של המשיב אינה מצדיקה הליך של גמילה. הסניגור הוסיף וטען כי המשיב הודה בבית המשפט קמא "על פי עסקת טיעון". על כך הגיבה ב"כ המערערת וטענה כי לא הוצגה בפני בית המשפט קמא עסקת טיעון. לדבריה - "יש תרשומת פנימית של התובע מר משולם מנובמבר 2003, חודשיים לפני שהנאשם הודה בפני בית המשפט, על כך שבמידה שהמשיב יופנה לתסקיר של שירות המבחן והתסקיר או קצין המבחן יוודא שאין מדובר באלכוהוליסט, תהיה נכונות ללכת לקראתו ומפורט מה היתה הנכונות. ונכון שהיא לא היתה כוללת מאסר בפועל. אבל, בסופו של דבר, המשיב לא התייצב בפני קצין המבחן ולכן אי אפשר לקרוא לזה עסקה". הסניגור הוסיף וטען כי העונש שהוטל על מרשו הוא חמור. "אם נלך לסעיפים 37 ו - 38 לפקודה, הרי שמדובר שם על מספר חודשים של פסילה, וכאן השופטת נתנה 24 חודשים של פסילה". לטענת הסניגור, למשיב 3 ילדים קטנים והוא המפרנס היחיד במשפחה ועונש הפסילה בפועל גורם לו נזק חמור ביותר, שכן הרכב משמש אותו לעבודתו. לטענת הסניגור, המשיב אכן היה תחת השפעת אלכוהול, אך מדובר במקרה חד פעמי. על שום כל אלה ביקש ב"כ המשיב לדחות את הערעור. 7. דיון א. לאחר עיון בטענות ב"כ הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור. ב. המשיב נהג ברכבו במצב של שכרות באופן רשלני, כמתואר בכתב האישום, וגרם לתאונת דרכים. אמנם נכון שרק רכבו של המשיב ועמוד הברזל שבו פגע ניזוקו, ואולם, תוצאה זו הינה תוצאה מקרית ובאותה מידה יכולה היתה התאונה להסתיים באסון. ג. נראה כי אין צורך להכביר מילים באשר לחומרת העבירה של נהיגת רכב במצב של שכרות. מי שכך נוהג אינו מסכן את עצמו בלבד אלא גם את כל יתר המשתמשים בדרך. על שום כך שומה על ביהמ"ש לתרום את חלקו בעצירת נגע תאונות הדרכים הפוגע בנו על ימין ועל שמאל על ידי הכבדת ידו על מי שעובר עבירות כמו אלה שעבר המשיב שלפני. ואמנם, המחוקק הביע את דעתו באשר לחומרת העבירה, בכך שקבע, בסעיף 39א לפקודה, פסילת מינימום לתקופה "שלא תפחת משנתיים". על שום כך שגה ב"כ המשיב בטענותיו הנ"ל בעניין משך הפסילה המחוייב על פי החוק. ד. נראה לי כי בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לעובדה שהמשיב כבר הורשע בעבר (ביום 30/12/98) בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, אי שמירת רווח ונהיגה בלא זהירות וכבר הוטל עליו, אז, עונש של 6 חודשי מאסר על תנאי. דומה כי המשיב לא הפיק את הלקח הראוי מהרשעתו הקודמת הנ"ל ומן העונש שנגזר עליו בעטיה. ה. עם זאת, כרגיל, גם אם בית המשפט מחליט לקבל ערעור על קולת העונש, אין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם המשיב. כך יהיה גם במקרה זה. 8. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: אני מקבל את הערעור במובן זה שבנוסף לעונשים שנגזרו על המשיב על ידי ביהמ"ש קמא, יבוא גם עונש של 6 חודשי מאסר בפועל. יתר העונשים שנגזרו על המשיב על ידי בית המשפט קמא ישארו בעינם. אני מזמין בזה חוות דעת של הממונה על עבודות השירות שתוגש בתוך 30 יום מהיום. אני דוחה את המשך הדיון ליום 21/8/05 בשעה 10:00. פיסקה 8 של פסק-דין זה הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד עמית פרלה ב"כ המערערת, המשיב בעצמו ובא כוחו, עו"ד אחמד פוקרא. העתק מודפס של פסק הדין נמסר לידי הצדדים. למען הסר ספק, אני מדגיש כי המשיב חייב להתייצב לדיון במועד הנ"ל, בעצמו, יחד עם עורך דינו. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לממונה על עבודות שירות ותודיעו על דבר הצורך להכין חוות דעת בענינו של המשיב. המזכירות תביא לידיעת הממונה על עבודות שירות כי המשיב מתגורר בנצרת 4009, בית פרטי. טלפון - 6010438. כמו כן תציין המזכירות בפני הממונה על עבודות שירות כי בא כוחו של המשיב הוא עו"ד אחמד פוקרא מנצרת ת.ד. 4010 ומספר הטלפון במשרדו הוא: 6561116. משפט תעבורהערעור