פסק-דין המערער הועמד לדין בביה"ד הצבאי מחוז שיפוט מרכז והורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת, עבירה על תקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961. על המערער הוטלו העונשים הבאים: חודשיים פסילה בפועל של רנצ"א; הפעלת עונש פסילה מותנה בן חודשיים במצטבר לעונש הפסילה שהוטל בתיק זה; שש מאות ש"ח קנס. הערעור מופנה כלפי הפעלת העונש המותנה שהוטל על המערער בתיק מר/312/04 שבו הורשע המערער גם כן בעבירה של נהיגה במהירות העולה המותר ואשר נעברה ביום 29/06/04. המערער הורשע ביום 15/02/05 בתיק זה ונידון לפסילה של חודשיים של רנצ"א למשך שנתיים. לטענת המערער לא היה מקום להפעיל עונש מותנה זה משום שהעבירה עליה נידון המערער בתיק מושא ערעור זה נעברה ביום 30/04/04, כלומר במועד שבו תקופת התנאי טרם באה לעולם, וזאת כפי שנאמר בסעיף 36(ג) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961. בא-כוח המשיב הסכים ברוב הגינותו, כי אכן המערער צודק בטענתו זו לפיכך הערעור מתקבל במובן זה שהפעלת התנאי בתיק מר/312/04 מתבטלת. על מנת למנוע בזבוז זמן וטרחה מיותרים מהמתדיינים בפניהם, מתבקשים שופטי התעבורה בבואם לדון בהפעלת תנאי של עונש הפסילה מותנה של רנצ"א לתת את דעתם להוראת סעיף 36(ג) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961. ערעור