פ ס ק - ד י ן 1. המשיב הורשע בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר בכך שנסע בכביש 443 במהירות של 140 קמ"ש בעוד שהמהירות המירבית המותרת בכביש זה היא 90 קמ"ש, דהיינו, המשיב חרג ממהירות הנסיעה המותרת בכביש זה ב-50 קמ"ש. בבואו לגזור את גזר דינו של המשיב התחשב בית הדין בעברו הנקי במשך 20 שנה ובכך שנפסל פסילה מנהלית למשך חודש על ידי מפקדו והטיל עליו פסילת רנצ"א מותנית של שלושה חודשים וקנס בסך 600 ש"ח. הערעור מופנה כנגד קולת העונש. 2. בא כוח התביעה טען כי בהתחשב בהיקף החריגה מהמהירות המותרת יש להטיל על המשיב עונש של פסילה בפועל וזאת כדי להרתיע את הרבים וכן משום שהעונש שהוטל על המשיב פוגע בתדמית של הצבא בכך שקצין בכיר נוהג במהירות מופרזת, ואף נדון לעונש קל. 3. בא כוח המשיב טען כי אין מקום להתערב בעונש שהטיל בית הדין קמא משום שאם נסתכל על כל רכיבי העונש שהוטל על המשיב נראה שהעונש הוא סביר וכי בית הדין התחשב בעברו הנקי של המשיב בבואו לגזור את הדין. עוד טען בא כוח המשיב כי לאישתו של המשיב הייתה פריצת דיסק והוא זקוק לרישיונו כדי להסיע אותה לטיפולים. 4. דין הערעור להתקבל. אילולא לא היה מדובר בחריגה כה בולטת מהמהירות המותרת לא הייתי מתערב בגזר דינו של בית הדין קמא, אך מאחר ומדובר בחריגה כה חמורה, לפיכך באיזון שבין האינטרס הציבורי ובין הנסיבות האישיות של המשיב, יד אינטרס הציבור על העליונה. 5. מאחר ובית דין זה אינו ממצה את העונש עם נאשם ומאחר ויש להביא בחשבון הן את עברו הנקי של המשיב והן את העובדה שרשיונו הצבאי נשלל למשך 30 יום, אני מוסיף רכיב נוסף לגזר דינו של בית הדין קמא, עונש של פסילה של רנ"א למשך 21 יום. יתר רכיבי גזר הדין של בית הדין קמא יוותרו על כנם. משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות