פ ס ק - ד י ן 1. המשיב הורשע בשתי עבירות של מהירות החורגות מהמותר ברישיון הרכב עבירה על תקנה 54 (ד) (2). במקרה הראשון נהג המשיב במשאית בכביש בין עירוני במהירות של 104 קמ"ש כאשר המהירות המותרת על פי רישיון הרכב הייתה 80 קמ"ש, דהיינו חרג ב-24 קמ"ש מהמותר. במקרה השני נהג המשיב ברכב צבאי מסוג טויוטה במהירות של 77 קמ"ש כאשר המהירות המותרת על פי רישיון הרכב היא 50 קמ"ש, דהיינו חריגה של 27 קמ"ש מהמותר. בית הדין גזר על המשיב את העונשים הבאים: 1. שלושה חודשי פסילת רנצ"א על תנאי למשך שנתיים. 2. קנס בסך 250 ש"ח. הערעור מופנה כלפי קולת העונש. 2. לטענת בא-כוח המערער היה מקום להטיל על המשיב עונש של פסילה בפועל בהתחשב בחומרת שתי העבירות שעבר. במקרה הראשון נהג המשיב במשאית בכביש בין עירוני במהירות העולה בהרבה על המותר, במקרה השני נהג המשיב בדרך עירונית במהירות שגם היא עולה בהרבה על המותר. לטענת בא-כוח המערער עונש פסילת רנצ"א בפועל הוא עונש ראוי ויש בו כדי להרתיע, מה גם שהמשיב עבר את שתי העבירות במרווח זמן קצר ביותר. 3. בא-כוח המשיב טען כי אין מקום להתערב בעונש זאת בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב שעוזר לאביו בעסקו. 4. דין הערעור להתקבל. בע"ת/141/04 התצ"ר נגד בן שושן, נאמר: "בית דין זה גילה את דעתו בעבר כי בעבירות מהסוג שהורשע בהם המשיב יש מקום להטלת עונשים של פסילה בפועל ופסילה על תנאי של רנצ"א. המטרה בענישה זו היא להרתיע את הרבים ולהלחם בתופעה של הקטל בדרכים". 5. במקרה זה, החטיא העונש שגזר בית הדין קמא על הנאשם את מטרות הענישה, משום שלא נתן משקל מספיק לעובדה שהמשיב עבר את העבירות בהפרשי זמן קצרים, ולא נתן משקל נכון לאלמנט ההרתעה. 6. לאור האמור אני מקבל את הערעור. מאחר שבית דין זה אינו נוהג למצות את הדין כאשר הוא מקבל ערעור על קולת העונש, יווסף לגזר דין של הערכאה קמא רכיב נוסף של פסילה בפועל של רנצ"א למשך 45 יום. יתר חלקי גזר הדין יוותרו על כנם. משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות