פ ס ק - ד י ן 1. המערער הועמד לדין על תקנה 54 (א)(1) לתקנות התעבורה. בכך שנסע במהירות של 79 קמ"ש בדרך שהמהירות המותרת בה היא 50 קמ"ש. בית הדין הטיל על המערער את העונשים הבאים: א. פסילה בפועל של רנ"א לחודש ב. פסילת רנצ"א מותנית למשך שנתיים ג. קנס בסך 150 ש"ח. 2. הערעור מופנה כנגד הפסילה בפועל של רנ"א. בא-כוח המערער טען שהעונש שהוטל על המערער חמור, זאת בהתחשב בנתונים הבאים: המערער מסיע את המפקדו מדי פעם בשעות לא שגרתיות לקבלת טיפול ולשם כך הוא נזקק לפעמים לרכבו של אביו. המערער עוזר לאביו בשעות אחר הצהרים בעסקו, בהובלת כלי עבודה מבית העסק לקונים שרכשו סחורה זו מאביו. עוד ציין בא-כוח המערער, כי המערער במסגרת תפקידו מבצע נסיעות רבות וארוכות בכל רחבי הארץ במשך תקופה של שנתיים, ולא ביצע עבירות תעבורה ואף לא נזקפו לחובתו עבירות תעבורה נוספות. 3. בא כוח המשיב טען כי יש לדחות את הערעור. בית הדין התחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ולא מיצה את הדין. אמנם לפני בית הדין לא היו הנתונים של אביו, אך בנתונים אלה לשנות את המסקנה כי אין מקום להתערב בעונשים שהושתו על המערער כי הוא נוטים אפילו לקולא. 4. לאחר ששמעתי את טענות באי כוח הצדדים, נראה לי שדין הערעור להדחות. העונש שהוטל על המערער אינו חורג מהסבירות ואף נוטה לקולא. המערער נסע במהירות מופרזת בדרך עירונית בעלת שני מסלולים. לצד המשיב ישבה חיילת נוספת. אין ספק שהמהירות הגבוהה שנסע בה המערער טומנת סיכון להולכי רגל ואף לחיילת שישבה לצידו. לאור האמור, הערעור נדחה משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות