פ ס ק - ד י ן 1. המשיב הורשע בעבירה של נהיגה במהירות העולה על המותר, עבירה על תקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, לאחר שנהג בדרך שבה המהירות המותרת הייתה 50 קמ"ש במהירות של 95 קמ"ש, דהיינו, חרג ב-45 קמ"ש מעל המותר. על המשיב הוטלו חודשיים פסילה על תנאי למשך שנתיים וקנס בסך של 400 ₪. הערעור מופנה כלפי קולת העונש. 2. טענת התביעה היא כי נפל פגם בשיקוליו של בית הדין קמא משום שהעבירה שאותה עבר המשיב מצדיקה הטלת עונש פסילה בפועל של רנצ"א, כפי שעולה מפסיקתו של בית דין זה. בית הדין קמא שגה בכך שהתחשב לקולא בעובדה שרשיונו של המשיב נלקח ממנו למשך מספר ימים וכן שחלפו 8 חודשים מאז ביצוע העבירה. 3. בא כוח המשיב טען כי אין מקום בנסיבות המקרה להתערב בעונש שהוטל על המשיב וזאת בהתחשב בעברו והנקי ושאין לו כמעט הרשעות במשך 22 שנות נהיגה וכן שהתפקיד שהמשיב ממלא חיוני ליחידתו. 4. דין הערעור להתקבל. נראה לי שבית הדין קמא נתן משקל יתר לעברו הנקי של המשיב, לעובדה שרשיונו נפל למספר ימים וכן שעניינו התברר כעבור כ-8 חודשים. 5. נראה שלנוכח הקטל הרב בדרכים יש להחמיר עם אלה המפרים את חוקי התעבורה ומסכנים את עוברי הדרך ואת עצמם. נהיגה במהירות שבה נהג המשיב בנסיבות המקרה בכביש שעובר שיפוצים, סיכנה אותו ואת הרבים ולפיכך יש מקום במקרה זה להעדיף את אינטרס הציבור ולהחמיר בעונש. 6. הטענה כי פסילת רשיונו של המשיב תפגע בצורכי יחידתו נדחתה לא אחת ולא שתיים על ידי בית דין זה שקבע כי הנימוק הזה אינו נימוק שצריך לעמוד לנגד עיניהם של בתי הדין לתעבורה ושל בית דין זה. 7. יחד עם זאת מאחר שבית דין זה אינו ממצה את העונש שיש להטיל על נאשם ובהתחשב בעובדה שלמשיב אין כמעט הרשעות בעבירות תעבורה במשך תקופה משמעותית, אני מחליט להוסיף רכיב נוסף לגזר הדין של בית הדין קמא: המשיב יפסל מלנהוג ברנצ"א למשך 30 יום. יתר רכיבי גזר הדין של בית הדין קמא יוותרו על כנם. משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות