קיבלתם זימון למשפט תעבורה באילת ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה באילת יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה באילת ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה באילת, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה באילת ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה באילת בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה באילת כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה באילת ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה באילת, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה אילת מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה באילת, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) נהיגה בשלילה באילת## הנאשם הובא לדין בגין עבירה מיום 20.11.06- נהיגה בזמן פסילה/ על פי האישום הנאשם נפסל על ידי קצין משטרה באילת ביום ו-1411.06 ועל אף האמור נהג. הנאשם בעדותו הסכים שהיה בעבר באילת אך לא זכר באיזה תקופה. הנאשם הכחיש שהיה באילת ביום 14.11.04, הנאשם בהמשך עדותו טען הנאשם שתעודת הזהות שלו נגנבה לפני זמן רב, הגיש בעניין תלונה למשטרה וקיבל תעודת זהות חדשה. הנאשם המציא לבימ"ש צילום תעודת הזהות שלו ממנו עולה כי נופקה ביום 1.8.05. ##הכרעת בית המשפט:## משכך אני קובע כי הנאשם אשר לא הכחיש כי מעת לעת הזדמן לאילת, לא הרים הנטל הרובץ עליו ולא שכנע את בית המשפט כי לא הוא האדם שקיבל צו הפסילה באילת. אשר על כך, אני מרשיע הנאשם בעבירות שיוחסו לו. ##(2) עבירות תעבורה בזמן חופשה באילת## על פי עובדות כתב האישום בתאריך 22.04.2006 בשעה 18:45 נהג הנאשם ברכב פרטי (הרכב) ברחוב יפו. נהיגה בזמן פסילה - עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, אי ציות להוראת שוטר במדים – עבירה על תקנה 23 (א) (2) לתקנות התעבורה. לא נהג ברכב ביום הארוע כי היה בחופשה באילת, ויש לו הוכחות על כך. משנשאל במסגרת החקירה הנגדית מדוע לא הביא כל הוכחה למשטרה על כך שהיה באילת, מסר כי היה באילת עם אביו ואמו והמשטרה הייתה צריכה לזמן אותם לעדות לא זכר את שם המלון בו שהה באילת. הנאשם עשה עלי רושם של עד בלתי אמין לחלוטין, מאידך עדות השוטר אמינה עלי, ואני קובע כי העובדות היו כפי שהעיד השוטר. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל החלטתי להרשיע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וזאת בהיותי ער לכך כי מדובר בעדות יחידה. ##(3) סמכות בית המשפט לתעבורה באילת לדון בפסילה מנהלית## בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוגשה מכח סעיף 48 לפקודת התעבורה, נוסח חדש. עורך דין הנאשם טען בפני כי ה"דוח" שקיבל הנאשם עדיין לא הוגש למזכירות בית המשפט באילת ולכן בית המשפט באילת עדיין לא קנה סמכות מקומית לדון בבקשות הנגזרות מהתיק העיקרי. טענתו של המבקש בעניין זה מפנה את בית המשפט לסעיף 6 בחוק סדר הדין הפלילי, לפיו תגזר הסמכות המקומית לעניין בקשה זו לפי אזור השיפוט בו בוצעה העבירה או מקום מגורי הנאשם. מבחינת המדינה ה"דוח" הינו כתב אישום לכל דבר ועניין אשר בין היתר מהווה גם הזמנה של הנאשם למשפטו בתאריך מסויים ובבית משפט ספציפי. במקרה שבפני קיבל המבקש לידיו הזמנה לדין וכתב אישום אשר מזמנים את המבקש למשפט ביחס לעבירת המהירות המיוחסת לו בבית משפט השלום לתעבורה באילת ביום 3.3.08 בשעה 12:30. מכח מסירת כתב אישום למבקש, וזימונו כדין לבית המשפט באילת, קנה בית משפט השלום לתעבורה באילת את הסמכות המקומית לדון בכל בקשה הקשורה לתיק זה. ##הכרעת בית המשפט:## העבירה התבצעה בשטח השיפוט של אילת, כל חומר החקירה המקורי מצוי בידי לשכת תביעות אילת ובהתאם לסעיף 48 לפקודה, בית המשפט המוסמך לדון בעבירה זו הינו בית המשפט השלום לתעבורה באילת. ##(4) הפקדת רישיון בבית משפט הבאילת בעקבות עבירת תעבורה## המבקש עותר לחישוב מניין ימי הפסילה בעניינו מיום 27.02.2007 – מועד בו נשלח רשיונו לתחנת המשטרה באילת מחמת טעות חלף הפקדתו בביהמ"ש. המבקש לא נהג ממועד זה. מכח הוראותיהן המשולבות של תקנות 556, 557 לתקנות התעבורה וסעיף 42 לפקודת התעבורה, לא תבוא התקופה שחלפה עד להפקדת רשיון בבית המשפט המורה על הפסילה, במניין ימי הפסילה. זאת אף אם אין לנאשם רשיון או רשיונו בר תוקף, כשעל הנאשם להגיש תצהיר מתאים חלף רשיונו על מנת שתחל תקופת הפסילה. ##הכרעת בית המשפט:## אי לכך, אני דוחה את הבקשה. תקופת הפסילה תמנה ממועד הגשת התצהיר התומך בבקשה. חשיבותה של ההפקדה, כאמור, נעוץ בכך שהמדובר במעשה גלוי, שיש בו כדי לחייב את הנאשם ולהעמיד את הרשויות על כניסת עונש הפסילה לתוקפו. ##(5) נהיגה בשכרות באילת## על פי העובדות, ביום 30.10.2010 בשעה 03:35 נתפס הנאשם נוהג בהיותו שיכור, ובדגימת אוויר נשוף נמצא בגופו אלכוהול בריכוז של 545 מיקרוגרם. הנאשם אמנם התבלבל בקשר עם מועד האירוע ושהותו באילת, אולם בהמשך דבריו הבהיר ולא ניתן לומר כי נמצאה סתירה בעניין זה. עד הגנה העיד בחקירתו הראשית כי בזמן האירוע היה עם הרכב שלו באזור התעשייה באילת, וכשיצא עם הרכב מהמועדון בו בילה, עצר אותו שוטר, לקחו אותו לתחנה והוא זה שנהג ברכב ולא הנאשם אשר שהה באותה עת בחדרו במלון. ולשאלת עורך דין המאשימה "אני אומר לך שהשוטרים, לא רק אחד, זיהו את הנהג לפי רישיון הנהיגה עם התמונה. מה אתה אומר על זה?" השיב "אני לא הייתי בתחנה, אני לא יודע איפה התחנה באילת. אני אפילו לא יודע לכתוב, הוא כתב את השם שלי בחתימה, החתימה שלי לא ככה". הנאשם אמנם התבלבל בקשר עם מועד האירוע ושהותו באילת, אולם בהמשך דבריו הבהיר ולא ניתן לומר כי נמצאה סתירה בעניין זה. ##הכרעת בית המשפט:## מכל האמור, לא מצאתי ליתן לזיהוי שנערך על ידם, עת עיינו ברישיון הנהיגה של הנאשם משקל מכריע. בהצטרף האמור, לראיות מחזקות אשר יש בכללותן להקים ספק ממשי כי הנאשם הוא זה שנהג ברכב - מצאתי לזכותו מחמת הספק.

 

פסק דין בנושא נהג שנרדם

בית המשפט פסק כי ההלכה בנושא נהג נרדם היא שנהג מתרשל כאשר לא הפסיק את הנהיגה ברכב בעת שהרגיש שנופלת עליו תרדמה. ##להלן פסק דין בנושא נהג נרדם:## הנאשם הועמד לדין בעבירה על תקנה 26 (4) לתקנות התעבורה - נהיגה במצב השולל ממנו את השליטה על הרכב - בצירוף 38 (2) לפקודת התעבורה. על פי עובדות כתב האישום בעת שהמערער נסע בכביש אילת באר שבע, הוא נרדם, איבד את השליטה על ההגה, סטה לנתיב הנגדי והתנגש עם חלקו הקדמי השמאלי של הרכב שבו נהג בחלקו הקדמי השמאלי של רכב צבאי שנסע מולו. כתוצאה מהתאונה התהפך הרכב הצבאי שבא מולו מספר פעמים בשולי הכביש ונעצר על גגו. לרכב הפוגע נגרם נזק בסך של כ- 23,500 ש"ח ולנזק שנפגע נגרם נזק בסך 42,000 ש"ח . שני הנהגים פנו לקבלת טיפול רפואי. בית הדין השית על המערער את העונשים הבאים: פסילה בפועל של רנ"צ ל- 12 חודשים. פסילה בפועל של רנ"א למשך 8 חודשים. קנס בסך של 1000 ש"ח שלושה חודשי פסילה של רנצ"א על תנאי למשך 3 שנים. בגזר הדין זקף בית הדין לזכות למערער את העובדה שאפשר וגם מפקדו של המערער תרם לתאונה בכך שהורה לו לנסוע בשעות אחרי הצהריים לאילת על מנת להביא לו את רכבו שחנה באילת ולחזור בשעות הלילה לבסיס. הערעור מופנה כלפי חומרת העונש. 3. בא כוח המערער טען כי בית הדין לא נתן משקל מספיק לנסיבות נסיעתו של המערער לאילת במובן זה שהיה עליו לציית להוראת מפקדו ולחזור עוד באותו לילה וכן שהמערער עשה כל אשר יכל כדי למנוע את איבוד השליטה ברכב: הוא ישן באילת כשעה וכאשר חזר עצר מספר פעמים לצורך התרעננות. 4. בא כוח המשיב טען כי זולת תיקון טעות אחת בגזר הדין שעונש הפסילה של רנ"צ צריך לעמוד על 8 חודשים, אין מקום להתערב בגזר הדין וזאת לאור החומרה הנשקפת מאיבוד השליטה ברכב כתוצאה מהירדמותו של הנהג היושב ליד ההגה. איבוד השליטה מסכן הן את הנוהג ברכב עצמו והן את עוברי הדרך ולפיכך יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני נסיבותיו האישיות של המערער. דין הערעור להידחות. 5. ההלכה היא שנהג מתרשל כאשר לא הפסיק את הנהיגה ברכב בעת שהרגיש שנופלת תרדמה עליו (ד"נ 11/65 גדיסי נ:' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד (1) 57,66). כיום הוסדר עניין זה בסעיף 34 (יד) לחוק העונשין הקובע כי אין מקום לטענה של איבוד רצייה כאשר בשלב הקודם ניתן היה למנוע את איבוד הרצייה, לשון אחר אין אדם זכאי להינות מהגנת העדר הרצייה כאשר נכנס למצב זה בהתנהגות פסולה (רע"פ 5682/98 עלי נ' מ"י, לא פורסם). 6. כפי שעולה מעובדות המקרה, חרף ההוראה שקיבל המערער ממפקדו לחזור באותו לילה, לא קצב מפקדו של המערער זמן להגעתו והמערער יכל לעשות הפסקה נוספת לצורך התרעננות לפני שהגיע לבסיסו. צדק בית הדין קמא כאשר העדיף בנסיבות מקרה זה את אינטרס הציבור בשל הסכנה הרבה הטמונה באיבוד השליטה ברכב עקב ההירדמות. 7. לאור האמור הערעור נדחה, בכפוף לתיקון אחד והוא שפסילת רנ"צ של המערער תעמוד על שמונה חודשים בלבד. משפט תעבורה