לאחר הכרעת הדין בה הורשעה הנהגת בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, סטיה מנתיב נסיעה, נהיגה שלא במלוא החושים ונהיגה במהירות בלתי סבירה. נדרש שירות המבחן לערוך תסקיר אודותיה. כמו כן הוגשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות. להלן גזר דין הדן בית היתר בחוות דעת הממונה על עבודות שירות: גזר הדין 1. הנאשמת דלעיל הורשעה לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של גרימת מוות ברשלנות, סטיה מנתיב נסיעה, נהיגה שלא במלוא החושים ונהיגה במהירות בלתי סבירה. לאחר הכרעת הדין ובשים לב לגילה של הנאשמת עובר לתאונה, נדרש שירות המבחן לערוך תסקיר אודותיה. כמו כן הוריתי על הגשת חוות דעת של הממונה על עבודות השירות. 2. לאחר שסקר את נסיבותיה של הנאשמת הציע שירות המבחן שלא למצות עימה את הדין ולאפשר ענישה בעלת אופי שיקומי בשים לב לכך שהיא בעצמה מהווה קורבן משני נוסף של התאונה. שירות המבחן סבור כי החמרה עונשית ולו מאסר שירוצה בעבודות שירות עשוי לפגוע בנאשמת וכמוהו כקיבוע המצב הקורבני שלה והשרשת תחושת האשמה שמלווה אותה. אי לכך, ממליץ קצין המבחן להשית על הנאשמת צו של"צ (שירות לתועלת הציבור) למשך שנה בהיקף של 500 שעות שיש בו כדי להוות חלופה משמעותית למאסר בכלל ומאסר בעבודות שירות בפרט. בנוסף הומלץ להעמיד את הנ"ל במבחן לתקופה של שנתיים, להטיל עליה פיצוי כספי לזיכרון המנוחה ולפסול אותה לנהיגה לפרק זמן סביר. 3. ב"כ המאשימה, חרף העמדה הנ"ל של שירות המבחן, הדגיש את הצורך בענישה מחמירה וביקש להטיל עליה עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס. מהתסקיר ביקש נציג המדינה לאמץ שני מרכיבים; פיצוי כספי לזכר הקורבן וצו מבחן (במידה ולא יוטל מאסר בפועל ממש). 4. ב"כ הנאשמת טען כי המלצת שירות המבחן היא ההמלצה הראויה בשים לב למקרה הספציפי בו עסקינן. לדעתו בית המשפט אינו אמור להתעלם משיקולי השיקום נשוא התסקיר. הסניגור המלומד הדגיש כי הנאשמת "סוחבת את האירוע" מאז ועד היום וכי אין היא מצליחה להשתחרר מנקיפות המצפון ומהייסורים. הנ"ל הגיש אסופה של פסקי דין שיש בהם להשקפתו כדי לתמוך בטיעוניו. 5. מלאכת גזירת העונש אינה מלאכה קלה, במיוחד בכל הקשור בתאונות קטלניות שנגרמות בד"כ ע"י אדם נורמטיבי שבשבריר של שניה התרשל, טעה או לא נתן תשומת לב מספקת לתנאי הדרך. מאידך, ערך החיים לא יסולא בפז ושום עונש שייגזר לא יחזיר את קורבן התאונה לחיים ולא את גלגלי הזמן לאחור. 6. שני הצדדים הפנו אותי לפסיקה מגוונת שעסקה בתאונות קטלניות במהלך השנים האחרונות. עיינתי בכל אותם פסקי דין ושקלתי את נורמת הענישה העולה מהם. אין ספק כי המגמה הכללית הינה להחמיר עם נהגים המעורבים בתאונות קטלניות וזאת ע"מ שגם בתי המשפט יטלו חלק במלחמה ההכרחית בתאונות הדרכים. ראה למשל דבריה של כב' השופטת פרוקציה בע"פ 8382/03 איאד חילף נ' מ"י (פ"ד נ"ח, 139) לפיהם: "על אמצעי המלחמה בתאונות הדרכים נמנית גם מדיניות הענישה של עברייני תעבורה הננקטת בבתי המשפט, ובמיוחד הענישה המתייחסת לתאונות קטלניות המקפדות חיי אדם או אלה הגורמות נזק גוף". (שם, עמ' 142, ליד האות ו). 7. כך גם ברע"פ 2842/96 כחלון נ' מ"י (תק-על 1996 (2) 481), שם הובלטה המדיניות והנורמה הענישתית המחמירה בתאונות דרכים על ידי כב' השופט טירקל באומרו: "הקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את ליבנו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת הרחמים. משמעות הדברים היא שיש להעלות את רמת הענישה בכיוון העונשים המירביים הקבועים בחוק, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות. צר לי על כך, אולם דומני שאיש לא יחלוק שהשעה צריכה לכך." 8. דברים דומים נאמרו בפס"ד בעניין יעקב פארין נ. מ"י (רע"פ 4261/04), לפיהם: "אכן, ענישה חמורה היא מרכיב שאין - בלתו בהתמודדות הקשה עם תופעת תאונות הדרכים שפשתה במקומותינו, וברגיל, מחייבת הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות השתת עונש חמור, הכולל הורדת הנהג מן הכביש לתקופה ארוכה ומאסר בפועל. עם זאת, אין זה כלל חלוט, ויש ששיקולים של צדק יעמיד ועילה להתערבות ולהקלה בעונש". (שם, עמ' 11-10). 9. המדיניות הכללית אפוא היא, כי יש צורך בענישה מרתיעה ומחמירה. אולם, בית המשפט מחוייב לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו ובמקרים המתאימים אף להקל בעונש כפי שנעשה בעניין פארין הנ"ל שם מקבל בית המשפט העליון את הערעור לעניין העונש ומפחית את עונש המאסר שהוטל על המערער מ - 12 חודשים ל - 6 אשר ירוצו בעבודות שירות. בית המשפט העליון קובע מפי כב' השפט א. ריבלין, כי: "המציאות מלמדת כי לעיתים, חוסר תשומת-לב או התרשלות רגעית עלולים להסתיים באסון כבד. במקרים כאלו, אף כי יש בהם כדי לבסס הרשעה בעבירה של גרם מוות ברשלנות, עשוי בית המשפט, בנסיבות חריגות, להימנע מהטלת עונש של מאסר בפועל, ולהסתפק בעונש של פסילת רשיון לזמן ארוך ומאסר לריצוי בעבודות שירות" (שם, עמ' 11). 10. זאת ועוד, לאחרונה ניתן פסק הדין בעניין מאירה לוין נ' מ"י (רע"פ 548/05) שעוסק בנהגת שהורשעה בגרימת מוות ברשלנות של שני אנשים עקב סטיה מנתיב נסיעתה לנתיב הנגדי. בית המשפט העליון שקיבל את ערעור הנהגת, הפחית את עונש המאסר שהוטל עליה (12 חודשים לריצוי בפועל) לששה חודשים שירוצו בעבודות שירות. 11. בית המשפט העליון קובע מפי כב' השופט ג'ובראן כי במקרה דלעיל; "לא נראה שמאסר בפועל בנסיבות העניין יפחית את מידת המסוכנות של המבקשת, אשר חוותה בעצמה טראומה קשה". בשים לב לכך שהתנהגותה של הנהגת הינה "סוג של אובדן שליטה זמני", סבור בית המשפט העליון כי "בשילוב עם נסיבותיה האישיות המיוחדות", עונש של מאסר בפועל אינו העונש ההולם שיש בו כדי להשיג את תכלית הענישה. 12. דברים אלה וההגיון אשר עומד מאחוריהם טובים גם לענייננו שכן סבור אני כי העונש הראוי כאן הינו מאסר שירוצה בעבודות שירות, לפי קביעת הממונה. אולם, נשאלת השאלה, האם יש מקום בענייננו בשים לב לתסקיר להרחיק לכת באופן שעל הנאשמת לא יוטל מאסר בפועל בכלל , ולו לריצוי בעבודות שירות, כפי שהמליץ שירות המבחן ובכך לסטות מעונש המינימום שנקבע בסעיף 64 לפקודה? התשובה לשאלה זו שלילית. 13. ההחלטה הסופית לעניין העונש נתונה בידיו של בית המשפט אשר אמון על מלאכת האיזון בין מכלול השיקולים המתנגשים בכל מקרה ומקרה, כאשר המלצת שירות המבחן היא אחד השיקולים הנ"ל, אך לא השיקול היחיד. הטיבה לבטא זאת כב' השופטת ט. שטרסברג - כהן, באומרה: "עבודת שירות המבחן היא ללא ספק עבודה ברוכה. השירות עושה עבודתו נאמנה, ומשקיע ידע זמן ומשאבים כדי להגיע לעומקו של כל מקרה ומקרה. זוהי עבודה בעלת חשיבות ממדרגה ראשונה הנותנת בידי השופטים כלי חשוב ביותר להעזר בו במלאכת האיזון בין כל השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהטילו על העבריין את העונש ההולם. אלא שחוות דעתו של השירות מאירה את הפן השיקומי ומתמקדת בעבריין, ואילו חובתו של בית המשפט היא לתת דעתו לכל ההיבטים האחרים ששירות המבחן אינו מופקד עליהם". ע"פ 4872/95 מ"י נ' גל אילון ואח', פ"ד נ"ג (3), 1 בעמ' 10. 14. לעניין זה טובים גם דבריו של כב' הנשיא מ. שמגר בע"פ 344/81 לפיהם; "שיקוליו של שירות המבחן למבוגרים, אינם חופפים בהכרח את שיקוליו של בית המשפט וזאת, בין היתר, מאחר שהוא אינו מופקד על הראיה הכוללת, הבוחנת גם את אלמנט ההרתעה הכללי ונתונים כיוצא באלה". ע"פ 344/81 מ"י נ' שחר סגל ואח', פ"ד ל"ה (4) , 313. 15. תאונות הדרכים הפכו לנגע ולמכת מדינה ומן הדין שגם בית המשפט ייטול חלק ויתרום למיגור נגע זה ולמלחמת חורמה בתאונות הדרכים. עונש של של"צ בנסיבותיו של תיק זה, יחטיא את המטרה ועשוי לשדר מסר של סלחנות שאין לה מקום בתאונות דרכים קטלניות וזאת חרף נסיבותיה האישיות של הנאשמת כפי שקיבלו ביטוי בתסקיר שירות המבחן. על זה נאמר: "... ענישה סלחנית במקרים של התנהגות עבריינית חמורה, עלולה להביא להתמוטטות עכבות מוסריות, להתפרש כהתפשרות על ערכים ועל נורמות, לפגוע באמינות מימושו של האיום בעונש מאחורי החוק ולהעביר מסר שלילי לעבריינים פוטנציאליים המועדים לבצע עבירות מאותו סוג..." (ע"פ 4872/95, שם, בעמ' 8). 16. לאחר שנתתי את דעתי לכל הנסיבות בתיק זה לקולא ולחומרא; לנסיבות התאונה ותוצאותיה, לנסיבות האישיות של הנאשמת והכל בשים לב למדיניות הענישה הכללית, אני גוזר את דינה של הנאשמת כדלקמן: אני גוזר על הנאשמת 28 חודשי מאסר, מהם ששה חודשים לריצוי בפועל והיתרה 22 חודשים הם מאסר על תנאי. התנאי הוא שהנאשמת לא תעבור בתוך שלוש שנים, עבירה של גרימת מוות ברשלנות או עבירה של נהיגה בזמן פסילה ותורשע בגינה. אני קובע כי את המאסר בפועל שהוטל כאמור תרצה הנאשמת בעבודות שירות במעון לנכים אילן בית קסלר בקריית חיים. תחילת ריצוי המאסר בעבודות שירות יהיה ביום 26.2.2006. הנאשמת תתייצב בפני המפקח על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה בתאריך תחילת העבודה. אני פוסל את הנאשמת מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 20 שנים בפועל. אני דן את הנאשמת לתשלום קנס בסך 5,000 ש"ח או 3 חודשי מאסר. הקנס ישולם ב - 5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 7.3.2006. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי. אני מחייב את הנאשמת לשלם פיצויים לעמותת "יד לנטפים" ת.ד. 6034 ראשון לציון 754437. מס' פקס: 03-6342341 בסך של 15,000 ₪. למען הסר ספק, אין בקביעת הסכום הנ"ל כדי להשתמע ממנה שום דבר מעבר להיותה תרומה להנצחת זכרה של המנוחה לעמותה שצויינה, כאשר מאידך, בית המשפט ער לכך שהמנוחה, עזבונה ותלויה, זכאים לפיצויים עפ"י חוק הפלת"ד וגם עניין זה נלקח בחשבון. בנוסף, אני קובע כי הנאשמת תהיה נתונה לפיקוחו של שירות המבחן לתקופה של שנתיים מהיום. במסגרתו של פיקוח זה תשתתף הנאשמת בקבוצה טיפולית לנהגים כמצויין בתסקיר וכן בטיפול אינדיוידואלי. 17. מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 יום. משפט פלילימקרי מוותגרימת מוות ברשלנותעבודות שירותחוות דעת