עבירה של הרשאה לנהוג ללא ביטוח וללא רישיון הינה עבירה חמורה אשר טומנת בחובה סיכון רב לציבור המשתמשים בדרך וזאת בשים לב להעדר כל ניסיון בנהיגה מצד מי שנהגה ברכב, ולא בכדי נקבעה לצד עבירה זו פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת מ-3 חודשים, כפי שקובע סע' 38 (1) לפקודה. להלן גזר דין בנושא הרשאה לנהוג ללא ביטוח: גזר הדין 1. הנאשם בתיק זה הורשע עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הרשאה לאחר לנהוג מבלי שהנהג מורשה לנהיגה, עבירה על סעיפים 10 (ב) + 38 (1) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961 (להלן - פקודת התעבורה) וכן בכך שהניח לנ"ל לנהוג מבלי שהיה ביטוח תקף אשר מכסה את אותה נהיגה, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל - 1970. 2. מדובר בעבירה חמורה אשר טומנת בחובה סיכון רב לציבור המשתמשים בדרך וזאת בשים לב להעדר כל ניסיון בנהיגה מצד מי שנהגה ברכב, ולא בכדי נקבעה לצד עבירה זו פסילה בפועל לתקופה שלא תפחת מ-3 חודשים, כפי שקובע סע' 38 (1) לפקודה. 3. בית המשפט התבקש במסגרת הסדר הטיעון להטיל עונש מוסכם אשר מורכב מהרכיבים שלהלן; 45 ימי פסילה בפועל, קנס 1,500 ₪ ופסילה על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים. ב"כ המאשימה טענה שמדובר בהסדר שהינו על בסיס ראייתי, כאשר ב"כ הנאשם אמור היה לפרט בסיס זה בטיעוניו. 4. ב"כ הנאשם טען, כי מרשו הכיר את הנהגת שבוע אחד בלבד לפני תאריך העבירה וכי לא ידע שאין לה רשיון נהיגה, אלא יצא מתוך הנחה שהיא מורשית לנהוג. הנ"ל הוסיף, כי העבירה בוצעה בחוף הים ולא בכביש ראשי וכי הדו"ח אינו מפורט דיו, כאשר מדובר בנאשם אשר נוהג מזה 5 שנים ועברו אינו מכביד. היום הוסיף הסניגור המלומד, כי הרשיון נחוץ לנאשם לעבודתו שכן הוא עובד יחיד אצל מעבידו. לעניין הטענה שהדו"ח אינו מפורט מספיק, לא שמעתי מהסניגור כל פירוט או הפניה לנסיבות כאלה או אחרות שלא נכללו בדו"ח, וזאת בשים לב לכך שבמעמד הדיון עיינתי בדו"ח שנערך לנאשם ובנסיבותיו ולא מצאתי כי קיימת בעיה ראייתית כלשהי בדבר העדר פירוט של יסודות העבירה. 5. כאמור, הרשעה בעבירה על סעיף 10 (ב) לפקודה [ביחד עם סעיף 38 (1)] מחייבת פסילת מינימום של שלושה חודשים, תקופה שבית המשפט רשאי לחרוג ממנה בנסיבות מיוחדות אותן יפרט בפסק דינו. נשאלת אפוא השאלה, האם המקרה דנן נמנה על אותם מקרים מיוחדים אשר מצדיקים לחרוג מפסילת המינימום, או במילים אחרות, האם הסדר הטיעון כשלעצמו וטיעוני ב"כ הנאשם מהווים ביחד נסיבות מיוחדות לעניין הסעיף הנ"ל? בית משפט זה סבור כי התשובה לשאלה הנ"ל שלילית. 6. בטיעוני בעלי הדין לא מצאתי כי "נסיבות מיוחדות" כאלה מתקיימות כאן ולעניות דעתי הסדר הטיעון כשלעצמו אינו יכול לשמש נסיבה מיוחדת במובן זה. אמנם קיומו של הסדר טיעון הינו שיקול מרכזי בשיקוליו של בית המשפט בבואו לגזור את העונש, אולם אין הוא השיקול היחיד. 7. בית המשפט אמון על האינטרס הציבורי ולו המילה האחרונה בכל הנוגע לגזירת העונש, ולכן סיכומים אלה או אחרים אליהם מגיעים הצדדים, לעולם לא יחייבו אותו, גם אם מדובר בסיכומים "על בסיס ראייתי". המונח "הסדר על בסיס ראייתי" אינו מונח קסם אשר מביא לכך שבית המשפט יאמץ בצורה אוטומטית את ההסדר המוצע, אלא שמן הדין במקרים המתאימים, שבית המשפט ייתן דעתו "לבעייתיות שבראיות", לרבות להשפעה של בעייתיות זו על הרשעתו הצפויה של הנאשם וכפועל יוצא על העונש שיושת עליו. בית המשפט מחוייב לבדוק את התשתית שהביאה להסדר הטיעון שכן אחרת הוא לא יהיה מסוגל למלא את תפקידו כראוי בבואו לגזור את הדין. ראה דבריה של כב' השופטת ד. בייניש, בע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י, פ"ד נ"ז (1), 557(פסקה 18) בעמ' 606 ואילך. וכן ראה, ע"פ 3426/03 (חי) לולו נ' מ"י (לא פורסם). 8. בבואו ליישם כללים אלה, בית משפט זה ער להלכות הרבות שנקבעו במרוצת השנים בכל הקשור לכיבוד הסדרי טיעון, לרבות לשורה התחתונה של פסק הדין בעניין פלוני הנ"ל. אולם, בחינת ההסדר אליו הגיעו הצדדים, דווקא לאור מבחן האיזון שאומץ בפסק הדין הנ"ל, הביאה אותי למסקנה כי ההסדר בתיק זה אינו מאוזן, ככל שהדבר נוגע לתקופת הפסילה בפועל של רשיון הנהיגה, הואיל וטובת ההנאה אותה אמור הנאשם לקבל בפסילה קצרה מפסילת המינימום (מחצית התקופה המתחייבת), עולה לאין שיעור על האינטרס הציבורי ומפרה בכך את האיזון שצריך שיתקיים בכגון דא, שכן נוצר לדעתי יחס בלתי הולם בין ההקלה שניתנה לנאשם לבין אינטרס הציבור בכללותו. 9. תאונות הדרכים במקומותינו הפכו למכת מדינה ולנגע אשר גובה קורבנות בנפש כמעט מדי יום ביומו. לא צריכה להיות מחלוקת, כי מי שנוהג ברכב כשמעולם לא הורשה ולא הוכשר לעשות כך, מסכן הן את עצמו והן את משתמשי הדרך האחרים הואיל ואין לו כל יכולת לשלוט ברכב ועל כן הפוטנציאל לגרימת תאונת דרכים הינו רב וממשי ולא משנה אם הנהיגה היתה בכביש ראשי או בחוף הים, שכן בכל אחד מהמקומות האלה מהווה נהיגתו סיכון לכלל המשתמשים בדרך, על כל המשתמע מכך. 10. החומרה של העבירה אותה ביצע הנאשם בולטת נוכח לשונו של סע' 36ב (ג) לפקודת התעבורה אשר מחייב בנסיבות של ביצוע עבירה כאמור בו בפסילת מינימום שלא תפחת משלוש שנים, זאת בנוסף לעונשי מאסר מוגברים כפי שנקבע בסעיף הנ"ל. התביעה אינה נוהגת כדבר שבשגרה להעמיד לדין על הסעיף הנ"ל, בעלים של רכב אשר הרשה לאחר לנהוג ביודעו שהאדם אינו בעל רשיון נהיגה, אולם אין ספק שהדבר מבטא את ההתייחסות המחמירה לעבירה מסוג זה. 11. ער אני לכך שסעיף 36ב (ג) מחייב יסוד נפשי של ידיעה, בעוד שבענייננו הנאשם טוען כי לא ידע שהנהגת אינה מורשית לנהוג. מטעם זה האישום בסעיף 10 (ב) בדין יסודו, שכן סעיף זה מטיל אחריות קפידה, ולכן בסופו של יום הטיעון שהנ"ל לא היה מודע להעדר רשיון, אינו מהווה טעם מיוחד להקלה בפסילה. 12. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בגליון ההרשעות הקודמות של הנאשם, ובשים לב לנסיבות ביצוע העבירה כפי שהונחו בפניי במעמד הדיון, אני קובע כי לא מתקיימות בענייננו נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להביא להפחתת תקופת המינימום והסדר הטיעון כשלעצמו, כאמור, אינו יכול לשמש "נסיבות מיוחדות". 13. ויודגש, שהנאשם נוהג משנת 99 וכבר צבר לחובתו שש הרשעות קודמות, חלקן בעבירות מהותיות כגון נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף, נהיגה ברכב לא תקין, אי ציות לתמרור עצור ושימוש בטלפון נייד תוך כדי נהיגה. אין המדובר, אפוא, בעבר קל שהיה בו אולי כדי להיזקף לטובת הנאשם ולהוות טעם מיוחד לחריגה מפסילת המינימום. 14. בנסיבות אלה, והואיל ויתר מרכיבי הסדר הטיעון סבירים, יוטל העונש בהתאם למוסכם, למעט בכל הקשור לפסילה של רשיון הנהיגה אשר תעמוד על תקופת המינימום כמתחייב, דהיינו, על שלושה חודשים. 15. לאור המקובץ אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר. אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים בפועל. אני פוסל את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה. הקנס ישולם ב - 5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 21.12.2005.אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי. ריצוי הפסילה יחל בתאריך 27.11.2005 בשעה 09:00 אך יחושב בפועל עם הפקדת רשיון נהיגה במזכירות בית המשפט, ואם הרשיון יופקד לפני כן יתחיל חישוב הפסילה מיום ההפקדה. מודעת זכות ערעור תוך 45 יום. משפט תעבורהנהיגה ללא ביטוחהיתר נהיגה