במהלך הנסיעה חייל נרדם למספר שניות וכתוצאה מכך סטה הרכב לצד הכביש והתהפך על גלגליו בתוך תעלת ניקוז. להלן פסק הדין בנושא הרדמות חייל במהלך נסיעה: פסק-דין המערער הורשע על פי הודאתו בבית הדין הצבאי לתעבורה, מחוז שיפוט מרכז, בעבירה על תקנה 26(4) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. על המערער הוטלו העונשים הבאים: 4 חודשי פסילה בפועל של רנצ"א; 3 חודשי פסילה של רנצ"א על תנאי למשך שנתיים; קנס בסך 100 ש"ח, ופיצויים בסך 100 ש"ח. כעולה מעובדות כתב האישום המערער נהג על רכב מסוג האמר שעליו הוטענו חומרי נפץ. במהלך הנסיעה המערער נרדם למספר שניות וכתוצאה מכך סטה הרכב לצד הכביש והתהפך על גלגליו בתוך תעלת ניקוז. עקב תאונה זו נפגעו המערער ונוסע שהיה עימו ונקבעו להם שלושה עד שבעה ימי מנוחה. כמו כן נגרם נזק לרכב הצבאי בסך שמונה עשר אלף ש"ח. הערעור מופנה כלפי רכיב הפסילה בפועל של רנצ"א שהוטל על המערער. לטענת בא-כוח המערער בית הדין קמא החמיר עם המערער, שכן הוא נרדם בלי שחש בכך ולכן לא היה יכול למנוע את התאונה. בקשתו של בא-כוח המערער כי יוטל על המערער רק הרף המינימאלי של פסילה בפועל של רנצ"א כאמור בסעיף 38(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961. בא-כוח המשיב מבקש לדחות את הערעור משום שלטענתו העונש שהוטל על המערער אינו חמור. עוד טען בא-כוח המשיב כי מאמרתו של המערער במצ"ח עולה כי הוא אכן ישן שינה מספקת בלילה שלפני התאונה, אך בלילה הקודם הוא היה עסוק בפעילות מבצעית. אם המערער היה סבור שיש לו עייפות מצטברת היה עליו להתריע על כך בפני מפקדיו, מה עוד שכאמור ברכב שבו נהג היו חומרי נפץ. דין הערעור להדחות, כעולה מעובדות כתב האישום, הן המערער והן נוסע נוסף נחבלו בתאונה והמערער היה מודע לכך כי חסרות לו שעות שינה ולכן היה עליו להתריע על כך בפני מפקדיו. בנסיבות אלה יש לראות לחומרה את העובדה שהמערער היה מודע לכך שאינו ערני מספיק וחרף זאת בחר שלא לומר זאת למפקדיו ולנסוע ברכב שעליו חומרי נפץ. בנסיבות אלה אין לומר כי העונש שהושת על המערער חורג מן הסביר וייתכן שהוא אף נוטה לקולא. מהפסילה בפועל שהוטלה על המערער יש לנקות את הפסילה המנהלית של חודש, כך שעונש הפסילה של רישיונו הצבאי של המערער יעמוד רק על שלושה חודשים. למניעת הספק, כל יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם. הערעור נדחה בכפוף לתיקון באשר לפרק הזמן של הפסילה בפועל של רשיונו הצבאי של המערער. צבאחיילים