פסק דין לפניי ערעור התביעה על גזר-דינו של בית-הדין הצבאי לתעבורה מחוז שיפוט צפון בתיק ת/177/05, שניתן ביום 24/1/06, לפיו נידון המשיב לשלושה חודשיי פסילת רנצ"א על תנאי לתקופה של שנתיים ולתשלום קנס בסך 250 ₪, זאת בגין הרשעתו בעבירה על תקנה 47 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961. המשיב הורשע בעבירה הנ"ל בגין תאונת-דרכים שבה היה מעורב, עת עקף משאית במהלך נהיגתו ברכב צבאי ופגע ברכב שהגיע ממולו. התביעה מלינה במסגרת הערעור על הימנעותו של בית-הדין קמא מהטלת רכיב של פסילה בפועל. ערעור התביעה בדין יסודו. העבירה שבה הורשע המשיב נכללת בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961, ועל כן סעיף 38(1) לפקודה, מחייב פסילת מינימום של שלושה חודשים במקרה דנן, אלא אם מצא בית-הדין נסיבות מיוחדות להימנע מכך. במקרה דנן לא מתקיימות נסיבות המצדיקות חריגה לקולא מן העונש המינימאלי שנקבע בסעיף 38(1) לפקודה. הנסיבות שציין בית-הדין קמא בגזר-דינו - הודאת המשיב, ההליך המשפטי שננקט בעניינו ביחידתו, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירה והנזק הקל יחסית שהוסב לרכב - אינן מצדיקות סטייה כה ניכרת מעונש המינימום שנקבע בחוק, בדרך של הסתפקות בהטלת פסילה מותנית בלבד. עם זאת, על-מנת שלא לפגוע באפשרותו של המשיב להשתלב בשירות קבע - שבמסגרתו הוא משמש כיום, בתקופת ניסיון של כשלושה חודשים, כנהג סיור - תצומצם תקופת הפסילה בפועל של רישיון הנהיגה הצבאי. על יסוד האמור לעיל, ובהתחשב בכך שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין עם נאשמים, מתקבל ערעור התביעה הצבאית, במובן זה שלגזר הדין יתווסף רכיב של פסילת רישיון נהיגה כדלהלן: פסילת רישיון נהיגה אזרחי לתקופה של חודשיים, כאשר בשלושה שבועות בלבד מתוך תקופה זו יפסל המשיב אף מלהחזיק רישיון נהיגה צבאי. תקופת הפסילה בפועל - הן של הרישיון הצבאי והן של הרישיון האזרחי תחל ביום 2/4/06. עונשי פסילת הרנצ"א על תנאי והקנס יוותרו על כנם. משפט פליליצבאמשפט תעבורהערעור