פ ס ק - ד י ן המשיב הורשע בעבירה של מהירות העולה על המהירות המותרת באותו קטע הדרך שבו נהג, כאשר נהג במהירות של שמונים וחמישה קמ"ש בדרך עירונית כאשר המהירות המרבית המותרת היא 50 קמ"ש דהיינו 35 קמ"ש מעל המותר. בית הדין קמא הטיל על המשיב קנס בסכום של 750 ₪, שאינו סכום פעוט ביחס לקנסות שמושתים בבתי הדין הצבאיים, וכן פסילת רישיון על תנאי לחודש למשך שנה. ערעור התביעה התייחס, לדעתי בצדק, לרכיב העונש של פסילת רנצ"א בפועל, שבית הדין לא ראה להטיל במקרה זה. בית הדין קמא מציין לזכותו של הנאשם את ויתקו בנהיגה של 12 שנים בלא הרשעות קודמות. אין ספק כי מי שנוהג תקופה ארוכה ואין רשומות לחובתו הרשעות קודמות זהו נימוק לקולא. אולם ההתחשבות כאן הייתה מעל ומעבר לצורך ולדרוש. בית דין זה חזר ושנה את החומרה של נהיגה במהירות מופרזת ואת העונש הראוי וההולם לאותה עבירה, שהוא פסילה בפועל. אין צורך להוסיף ולהכביר מילים על עניין זה, וסבורני שבתי הדין המחוזיים צריכים לתרום את תרומתם למלחמה בתופעה זו בדרך של השתת עונשי פסילה בפועל, במיוחד במקרים של חריגה בולטת מן המהירות המותרת כמו במקרה דנן. אם בית הדין קמא אינו רואה להטיל פסילה בפועל או לא למצות את הדין עם הנאשם, עליו לפרט את הנימוקים לכך, ובעיקר את הנימוקים המיוחדים. לדעתי אין די בהעדר הרשעות או בהודיה על אתר כנימוק מיוחד שלא להשית פסילה בפועל. בנסיבות העניין אני רואה לקבל את הערעור. כיוון שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם הנאשמים אסתפק בדין זה בהטלת פסילה בפועל של חודש אחד בלבד הגם שהיה ראוי להטיל עונש כבד יותר. המשיב יפקיד את רישיונו היום במזכירות בית הדין, וזאת על פי בקשתו. משפט תעבורהמהירות מופרזת / דו"ח מהירות