קיבלתם זימון למשפט תעבורה בקרית מוצקין ? מתלבטים אם לפנות לעורך דין תעבורה ? אתם לא לבד

##האם להימנעות מלהתייעץ עם עורך דין תעבורה בקרית מוצקין יש מחיר ? ## רבים שואלים את עצמם האם מומלץ להתמודד עם עבירות תעבורה בקרית מוצקין ללא עורך דין ? כאשר אדם חשוד בעבירת תעבורה ונמצא לפני חקירה במשטרה או חמור מכך, אם כבר הוגש נגדו הגשת כתב אישום, השאיפה שלו, מטבע הדברים, תהיה לשכור עורך דין תעבורה "הכי טוב בארץ". מרבית הנאשמים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין תעבורה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה לתעבורה בקרית מוצקין, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא מבינים כראוי.

 

באיזה שלב פונים לעורך דין תעבורה בקרית מוצקין ?

מומלץ לפנות לעורך דין לענייני תעבורה בקרית מוצקין בהקדם האפשרי, על מנת לקבל ייעוץ משפטי, הדרכה ובסופו של דבר ייצוג. לא כל עבירת תנועה מסתיימת בקנס כספי זניח, ישנן עבירות שהעונש עליהן הוא שלילת רישיון נהיגה לתקופה ארוכה ואף מאסר בפועל. התייצבות לדיון בבית משפט תעבורה יכולה להיות חוויה לא נעימה, הכרוכה בלחץ נפשי ומתח ועלולה להסתיים במפח נפש. ייצוג על ידי עורכי דין מומחים לדיני תעבורה בקרית מוצקין כבר מהשלב הראשוני, ולא רק בשלב של ערעור תעבורה, יכול להוות את הגורם מכריע בין קבלת עונש חמור, עונש קל או זיכוי מוחלט.

 

איך לבחור עורך דין תעבורה בקרית מוצקין ?

אנו מאמינים כי לקוח ש"עשה שיעורי בית" ולמד לעומק על סוג עבירת התעבורה הרלוונטית לגביו, יפיק תועלת רבה יותר מהייעוץ עם עורך הדין ואף את סיכויי ההצלחה בתיק. אי לכך, העמדנו לרשותכם פלטפורמה משפטית ייחודית בנושא דיני תעבורה בקרית מוצקין, המורכבת מספרות מקצועית, מקבץ פסקי דין והחלטות שניתן לאתר בקלות באמצעות ##מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם##, שתיתן לכם מענה מלא, מקיף ומקצועי תחת קורת גג אחת. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין תעבורה קרית מוצקין מומלץ לקרוא בעיון על שלל בסוגיות בתחום דיני תעבורה בקרית מוצקין, הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה. לרשימה המלאה - 🔍 נהיגה בשכרות🔍 מהירות מופרזת🔍 שלילת רישיון נהיגה🔍 זכות קדימה🔍 נהיגה ללא ביטוח🔍 נהיגה ללא רישיון🔍 נסיעה באור אדום🔍 סטיה מנתיב / עקיפה🔍 אי ציות לתמרור🔍 שמירת מרחק🔍 תאונה מאחור🔍 פניית פרסה🔍 כללי נסיעה בכיכר 

דוגמאות

##(1) זיכוי מעבירת פגיעה בהולך רגל בקרית מוצקין## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירות של התנהגות הגורמת נזקי גוף בניגוד לתקנה 21 (ב) (2) לתקנות התעבורה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל בסיכון להולך רגל (נסיבות מחמירות) לתקנה 67 לתקנות התעבורה, עבירת נהיגה רשלנית בניגוד לגבי סעיף 62 (2) וסעיף 38 (2) לפקודת התעבורה ואי מסירת פרטים בתאונה עם נפגעים, עבירה המנוגדת לתקנה 144 א (3) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 7 בפברואר 2016, בסביבות השעה 18:15, הנאשם נהג ברכב פורד פרטי בקרית מוצקין, רחוב החשמונאים, והגיע סמוך לבית מספר 86. באותה עת, הולך הרגל חצה את הכביש משמאל לימין ביחס לכיוון המסע של הנאשם, והצליח לחצות את החלק הראשון של המעבר, עבר את אזור ההפרדה הבנוי והצליח לעבור 5.8 מטר מהשני חלק מהמעבר עד שנפגעה מרכבו של הנאשם. ##הכרעת בית המשפט:## לפיכך החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירות המיוחסות לה ולו מחמת הספק. ##(2) זיכוי מעבירת אי ציות לתמרור בקרית מוצקין## כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי עמידה בתמרור "ללא כניסה" בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה, בכך שבתאריך 22.01.12 בשעה 12:20 בעכו 157 נהגה ברכבה לתוך דרך שירות בניגוד לתמרור 402 (ללא כניסה) שהוצב במקום. לאחר ששמעתי את העדים ושקלתי את טיעוני הצדדים, אני קובע כי הנאשמת נכנסה לדרך השירות מכביש עכו עם רכבה כמפורט בעובדות כתב האישום, אולם לא הוכח מעבר לספק סביר כי ביצעה עבירת תנועה, לאור השלטים במקום זאת כמפורט להלן. בבית המשפט העידה: "באותו יום הוצאתי את בני מחטיבת הביניים רבין בקריית מוצקין". ##הכרעת בית המשפט:## בנסיבות אלה אני קובע כי קיים ספק ממשי בשאלה אם התמרורים במקום אוסרים על פנייה ימינה לכביש השירות ובהתאם לכך זיכיתי את הנאשם מחמת הספק. ##(3) הרשעה בעבירת פגיעה בהולך רגל בקריית מוצקין## על פי עובדות כתב האישום, ביום 31 בדצמבר 2012 סמוך לשעה 07:30 נהג הנאשם ברכב פרטי ברחוב אוסישקין בקרית מוצקין והתקרב למעבר לפני הצומת עם כביש 4. בבית המשפט העיד: "אני זוכר פחות או יותר את התאונה. חצינו את כביש עכו ממערב למזרח. אני והילדה שנפצעה. אני לא מכיר אותה אישית. מקרית ביאליק לכיוון קריית מוצקין. הרמזור להולכי רגל. עבר לירוק מספר שניות לפני שהתחלתי לחצות. היא התחילה לחצות מולי, שניים-שלושה מטרים מולי. במהירות הגדלה, היא חצתה את רמזור הכלות באור ירוק. בשלב מסוים המעבר פונה שמאלה. אין תנועה ויש פנייה שמאלה לכיוון תחנת האוטובוס, והיא חצתה לכיוון תחנת האוטובוס. הנאשם בא והכה בה הצד של הרכב, לא עם החלק הקדמי. היא נפלה על הכביש, קיבלה מכה ... ". ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר. לפיכך, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. ##(4) זיכוי מעבירת חניה בחניית בנכים בקרית מוצקין## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חניה בניגוד לסימן 437 (חניה לרכב נכה). עבירה על פי תקנה 72 (א) (16) לתקנות התעבורה, בכך שביום 01.10.13 בשעה 21:05 ברח 'זוגל 11 בקרית מוצקין הוא החנה את רכבו בחניית נכה. הנאשם הודה כי רכבו חנה בחלקו על מעטפת החניה לנכים כמסומנת על הכביש אך טען כי סומן שלא כדין. ביום 23 בספטמבר 2014 ניתנה ההפניה על ידי מהנדס העירייה מר ויליק משה קלדמן: "עיריית קריית מוצקין מאשרת חניית נכים על פי העלון של משרד התחבורה - הנחיות לתכנון חניה, פרק ד '. תכנון חניה, ראה עמ'. 50, סעיף 15.1, אורך הפסקה. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי עובדות כתב האישום לא הוכחו מעל לכל ספק סביר ובהתאם לכך אני מורה על זיכוי הנאשם מחמת הספק. ##(5) עבירת תעבורה של אי חגירת חגורת בטיחות בקרית מוצקין## נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי חגירת חגורת בטיחות בניגוד לתקנה 83 ב (א) לתקנות התעבורה. על פי עובדות כתב האישום, ביום 18.9.11 בשעה 11:55 בשדרות גושן. בקרית מוצקין הנאשם נהג ברכב פרטי, לא חגור חגורה. בתמונה שהציג הנאשם בטלפון הנייד אכן ניתן לראות מדבקה בחלקו התחתון של החלון האחורי, אך המדבקה אינה מסתירה את מושב הנהג. ##הכרעת בית המשפט:## לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את גרסת הנאשם ומקבל את גרסת עדי התביעה וקובע כי הנאשם הוכיח מעל לכל ספק סביר את עובדות כתב האישום.

 

ערעור תעבורה - חניית רכב משקל מעל 4.5 טון בקריית מוצקין

##פסק דין## השופט ר. שפירא: 1. הרקע לערעור: בפנינו ערעורה של עירית קריית מוצקין על פסק דין מיום 2.2.05 שניתן על ידי כב' השופטת תמר נאות-פרי בשבתה כשופטת בית משפט לעניינים מקומיים בקריית ביאליק. המשיב החנה את רכבו, השוקל כ- 9 טון ברחוב אשר בתחילתו ניצב תמרור האוסר על חניית רכב מעל ל- 4.5 טון. פסק הדין מזכה את המשיב מהעבירות המיוחסות לו. נקבע כי התמרור האוסר על החנית רכב מעל 4.5 טון ואשר הוצב בתחילת רחוב אשר תחילתו בקריית חיים (תחום שיפוטה של עיריית חיפה) והמשכו בקריית מוצקין, תחולתו אך ורק בתחום שיפוטה של קרית חיים/חיפה והוא אינו תקף בתחומה של קריית מוצקין. על כן, נקבע כי המשיב, אשר החנה את רכבו השוקל כ- 9 טון בהמשך הרחוב באזור הנמצא בתחומי קריית מוצקין, לא עבר את העבירות המיוחסות לו. כן נקבע ע"י בימ"ש קמא כי על פי סעיף 18 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (להלן: "תקנות התעבורה") סמכותה של רשות התמרור המקומית לקבוע תמרורים רק בתחומה ואין היא רשאית לקבוע תמרורים בשטחה של רשות תמרור אחרת ולכן מאחר והתמרור הוצב בתוך שטחה של קריית חיים, גם תחולתו של התמרור משתרעת רק בגבולות קריית חיים ולא מגיעה לתחומי קריית מוצקין. למען הסדר יצוין כי לאחר הגשת הערעור הגיש המשיב בקשה להתיר הגשת ראיה נוספת. בבקשה זו ביקש המשיב להתיר לו להגיש כראיה אישור להצבת תמרור ב-28, התמרור נשוא הערעור. האישור הינו להצבת תמרור ברחוב הקיבוצים ומכך מבקש המשיב להסיק כי התמרור ב-28 נשוא הערעור שהוצב ברחוב אידלסון הוצב באופן לא חוקי ואינו בר תוקף. ביום 4.9.05 ניתנה החלטה בב"ש 1680/05 במסגרת תיק זה ובה התקבלה בקשתו של המשיב להבאת ראיה נוספת ונקבע כי בימ"ש קמא יגבה את הראיה וישלים את הכרעת דינו בשאלה האם התמרור הוצב כחוק. בפסק דין משלים מיום 10.10.05 קבע בימ"ש קמא (כב' השופטת תמר נאות-פרי) כי אין לקבל את טענת המשיב לעניין אי חוקיותו של התמרור. נקבע כי על פי השרטוט, שמהווה חלק מהאישור, עולה כי מקום הצבת התמרור כפי שאושר הינו המקום בו הוא מוצב בפועל. על כן, הוכח שד"ר רוט, אשר חתם על אישור התמרור, התכוון לכך שהוא יוצב במקום בו הוצב בפועל. על כן, התמרור הינו חוקי. בנוסף, נקבע כי הפרשנות ההגיונית של אישור התמרור מחייבת את המסקנה שהוא מתייחס להצבת התמרור כלפי הרכבים שנוסעים ברח' אידלסון. כן נקבע כי המשיב לא הביא ראיות כדי לשכנע כי מר רוט התכוון שהתמרור יוצב "עם הפנים" לרח' הקיבוצים ולא כלפי רח' אידלסון ולכן לא הרים המשיב את הנטל להוכחת הפגם באישור התמרור. 2. טענות הצדדים בערעור: המערערת טוענת כי שגה בימ"ש קמא בפרשנותו את סעיף 18 לתקנות התעבורה. לטענת המערערת, המפקח על התעבורה רשאי לקבוע לרשות תמרור מקומית תחום גיאוגרפי לפי שיקול דעתו ואין המפקח מוגבל בתחום המוניציפאלי של הרשות דווקא. כן טוענת המערערת כי משהוצב התמרור בהתאם להוראות סעיף 18 לתקנות התעבורה, הרי שחלות עליו הוראות תקנות התעבורה מרגע הצבתו ואלה חלות בלא אבחנה של גבולות שיפוט. לטענת המערערת, יש לנהוג בתמרור כאילו הוצב על ידי רשות התמרור המרכזית ועל פי תקנות התעבורה אין שוני בין תמרור שהוצב על ידי רשות תמרור מקומית לבין תמרור שהוצב על ידי רשות תמרור מרכזית. כן טוענת המערערת כי מרגע שהותקן התמרור, חלים עליו תקנות התעבורה בלבד. עוד טוענת המערערת כי על פי סעיף 1 לתקנות התעבורה הגדרת תמרור אינה מצמצמת עצמה אך ורק לתחומה הגיאוגרפי של רשות התמרור שהציבה את התמרור, אלא מדובר בהגדרה תכליתית לפיה תמרור נועד להורות הוראות בדבר הסדרת והדרכת תנועה באותה דרך לצידה ובגינה הוצב. על פי הפרשנות התכליתית של תקנות התעבורה, טוענת המערערת, יש ליצוק לתחולת כל תמרור שייכות נורמטיבית לתחומה של הדרך הרלוונטית לו ולא שייכות נורמטיבית לתחומה של רשות שהציבה אותו. לטענת המערערת, שיוך התמרור לרשות ולא לדרך זוהי החטאה בולטת של תכלית החקיקה. בנוסף, טוענת המערערת, כי על פי תקנות התעבורה דרך עשויה לעיתים להשתרע בין רשות אחת לשניה, כל עוד לא הוצב תמרור מפורש המסיים את תחומה. לכן אין להניח כי תמרור שהוצב בפתח של קטע מדרך עירונית תחולתו מסתיימת שלא בסיומה של אותו קטע דרך, בהתאמה לדיני התעבורה. על כן, לטענת המערערת, מאחר ותחולת התמרור לא פסקה לא עקב צומת מפסיקה ולא עקב תמרור מפסיק, דיני התעבורה מחייבים מתן תוקף מלא לתמרור. כן טוענת המערערת כי גם הטלת האיסור בחוק העזר של קרית מוצקין הינה בסמכות כדין וזאת על פי סעיף 4(א)(2) לחוק העזר לקרית מוצקין (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א - 1991. המשיב טוען כי על פי סעיף 77(א)(2) לפקודת התעבורה, מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר בדבר הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית בדרך איסור או בדרך אחרת. על כן, לטענת המשיב, כוחו של הסדר החניה יפה לרכבים העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המסדירה. כן טוען המשיב כי על פי הודעה על מינוי רשויות תמרור מקומיות מיום 7/8/02 (נספח א' לעיקרי הטיעון מטעם המשיב), ראש כל רשות מקומית מתמנה לרשות תמרור מקומית לגבי דרכים עירוניות בתחום השיפוט של אותה רשות מקומית. על כן, תחום השיפוט של רשות התמרור של קרית מוצקין הינה בתחום השיפוט של עירית קרית מוצקין בלבד. לטענת המשיב, מלשון ההודעה עולה במפורש כי על מנת שתוחל סמכותה של רשות תמרור מקומית אחת בשטח חברתה צריך להיות מינוי מיוחד של רשות התמרור האחרת ומינוי כזה לא קיים בענייננו. לכן התמרורים שמציבה רשות התמרור המקומית של חיפה תקפים בתחום שיפוטה בלבד ולא בתחום השיפוט של קרית מוצקין. המשיב טוען כי דווקא בשל תכלית החקיקה לא ניתן בשום אופן לקבל את פרשנותה של המערערת. כן טוען המשיב כי ביהמ"ש קמא התייחס גם הוא לשאלת התכלית ודווקא בשל כך הגיע לתוצאה אליה הגיע. בנוסף, טוען המשיב כי במקרה של ספק יש להעדיף את הפרשנות המקלה עמו וזאת על פי סעיף 34כ"א + סעיף 34כ"ג לחוק העונשין, תשל"ז - 1977. 3. דיון: אציע לחברי לקבוע כי שגה בית משפט קמא כאשר קבע כי אין לתמרור שבמחלוקת תחולה בשטח השיפוט של עירית ק. מוצקין. עוד אציע לחברי להרשיע את הנאשם בעבירות כפי שיוחסו לו בכתב האישום בבית משפט קמא, ביחד עם עבירה לפי סעיף 4(א)(2) לחוק העזר העירוני נשוא כתב האישום, על אף שעבירה זו לא פורטה בכתב האישום. בכל הנוגע לעצם חוקיות הצבת התמרור בתחומי חיפה, מחלוקת שהתעוררה עקב הבקשה להגשת ראיה נוספת, סבור אני כי אין בטענות המשיב ממש. אין לי אלא לאמץ את ממצאיו העובדתיים ומסקנתו המשפטית של בית משפט קמא לענין זה. למעשה השאלה העומדת בפנינו להכרעה הינה האם שגה בימ"ש קמא כאשר קבע כי תחולתו של התמרור ב-28 משתרעת רק בגבולות הרשות שהציבה אותו, דהיינו, חיפה/קריית חיים והאיסור הקבוע בתמרור אינו חל על תחומי שטחה של קריית מוצקין. כפי שיפורט בהמשך, סבור אני כי הצדק עם המערערת בכל הנוגע לעצם תחולתו של התמרור שבמחלוקת בתחומי השיפוט של עירית ק. מוצקין וברחוב הרלוונטי. עם זאת, אינני מקבל את כל נימוקיה של המערערת באשר לסיבות אשר בגללן חל התמרור על איזור שטחה של קריית מוצקין. אני סבור כי התמרור חל גם בשטחה של קריית מוצקין וזאת בשל הוראות סעיף 4(א)(2) לחוק העזר לקריית מוצקין. עם זאת, ומאחר וכתב האישום לא יחס למערער אשמה מכוח הוראות סעיף 4(א)(2) הנ"ל לא ניתן היה להרשיעו בעבירות, כפי שיוחסו לו ובהתאם, דין הערעור להדחות, על אף שהתמרור הוצב כחוק ומחייב את הנוהגים ברכב בתחומי ק. מוצקין. אינני סבור כי יש לקבל את גרסתה של המערערת לעניין פרשנות תכליתית של תקנות התעבורה, לפיה תמרור נועד להורות הוראות בדבר הסדרת והדרכת תנועה באותה דרך לצידה הוצב ואין להתחשב לעניין זה בתחומה של הרשות שהציבה אותו. על פי סעיף 1 לתקנות התעבורה, "רשות תימרור מקומית" הינה "מי שהמפקח על התעבורה שמונה לכל שטח המדינה מינה אותו, בהודעה ברשומות, להיות רשות תימרור מקומית לגבי התחום או המקומות שקבעה". סעיף 18 לתקנות התעבורה, הקובע את סמכותה של רשות תמרור מקומית קובע כך: "(א) זולת אם הורתה רשות התמרור המרכזית אחרת, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד); להציב, לסמן או לסלק בכל דרך שבתחומה - (1) תמרורי אזהרה, למעט תמרור א- 43 שמשמעותו הוראה; (1א) תמרורי הוריה ב-30, ב-31, שיהיו בתוקף רק בשעות הלילה (2) תמרורי מודיעין, למעט תמרורים ג-2 ו-ג-7; (3) סימנים על פני הדרך, למעט סימנים ד-4, ד-6, ד-11, ד-15, ד-17, ד-18, ו- ד-21; (4) סימני עזר בדרך. (ב) בתחום שנקבע לה בידי רשות התמרור המרכזית בהודעה בכתב, רשאית רשות תמרור מקומית, לאחר התייעצות עם קצין משטרה, או קצין משטרה צבאית פיקודי (לגבי הדרכים שבשטח צבאי שבמרחב הפיקוד); לקבוע הסדר תנועה, למעט קביעת תמרורים ב-35, ב-56 עד ב-59, ד-3, ד-17, ד-18 ו-ד-21. (ג) רשות תמרור מקומית רשאית, בהסכמת רשות תמרור מרכזית ובהתייעצות עם קצין משטרה, לקבוע כל הסדר תנועה שלגביו לא ניתנו הוראות על פי תקנות משנה (א) ו- (ב). (ד) רשות התמרור מקומית תהיה אחראית להצבתו, התקנתו, הפעלתו, סימונו, רישומו ואחזקתו של כל הסדר תנועה שבתחומה". כלומר, המפקח על התעבורה רשאי לקבוע לרשות תמרור מקומית תחום גיאוגרפי בהודעה בכתב. על פי הודעה על מינוי רשויות תמרור מקומיות מיום 7.8.02 שניתנה על ידי המפקח על התעבורה, ואשר צורפה כנספח א' לעיקרי הטיעון מטעם המשיב, יעקב רוט מונה לרשות תמרור מקומית לתחום השיפוט של עיריית חיפה. מכאן עולה כי התמרורים שהורה להציב מר רוט במסגרת סמכותו כרשות התמרור המקומית של חיפה תחולתם הינה אך ורק לגבי תחום השיפוט של עירית חיפה, כלומר, התמרורים אינם חלים בתחום השיפוט של קריית מוצקין, ככל שהדבר נוגע להיקף סמכותו של רוט. על כן, סבור אני כי מלשון תקנות התעבורה וההודעה על מינוי רשויות תמרור מקומיות עולה בבירור כי תמרורים שיוצבו על ידי רשות התמרור של חיפה חלים אך ורק לגבי תחום השיפוט של עירית חיפה. על כן, אין צורך לפנות בעניין זה לפרשנות תכליתית של החוק, מאחר ולשון החוק ברורה. עם זאת, בחוק העזר לקרית מוצקין (העמדת רכב וחנייתו), התשנ"א - 1991 (להלן: "חוק העזר"), אשר על פיו הועמד המשיב לדין, נקבע בסעיף 4(א)(2) כי "לא יעמיד אדם ולא יחנה ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב, במקום.. שבו החניה אסורה על פי תמרור שהוצב כדין, אף אם האיסור אינו איסור ראש העיריה". (ההדגשה הוספה. ר.ש.) הן חוק העזר והן תקנות התעבורה חוקקו מכוח סמכות שהוענקה בפקודת התעבורה. על פי סעיף 77(א) לפקודת התעבורה "מועצה של עיריה או של מועצה מקומית רשאית, בהסכמת שר הפנים ושר התחבורה, להתקין חוקי עזר בדבר..... הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה או המועצה המקומית בדרך איסור או בדרך אחרת". (ההדגשה הוספה. ר.ש.) כלומר, פקודת התעבורה מסמיכה את מועצת העירייה לחוקק חוקי עזר בעניין הסדר כלי רכב העומדים בתוך תחומי העיריה. מועצת עיריית קריית מוצקין חוקקה את חוק העזר מכוח סמכותה לפי פקודת התעבורה ולפיו יש לציית לתמרור שהוצב כדין, אף אם האיסור אינו איסור ראש העיריה. נראה כי תכליתו החקיקתית של סעיף 4(א)(2) לחוק העזר הייתה בדיוק לשם הסדרת החניה ברחובות שתחילתם ברשות מקומית אחרת, ואשר מכוח הוראות פקודת התעבורה לא ניתן להציב תמרור נוסף בגבול השיפוט של העיריה. הוראת חוק זו מאריכה את תחולת תוקפו של תמרור שהוצב ברשות מקומית אחרת לתוך תחומי עירית ק. מוצקין, זאת כל עוד הוצב התמרור כחוק. למעשה, הרחיבה עיריית קריית מוצקין את תחום תחולתו של התמרור נשוא הערעור לתחומי קריית מוצקין. אין המדובר בחוק עזר הנוגד את סעיף 77 לפקודת התעבורה, מאחר וחוק העזר שחוקק על ידי מועצת עיריית קריית מוצקין חל לגבי כלי רכב העומדים בתחום תחומי עיריית קריית מוצקין. מאותה הסיבה גם אין חוק העזר נוגד את תקנות התעבורה או את ההודעה על מינוי רשויות תמרור מקומיות מיום 7.8.02. על כן, מכוח חוק העזר לקריית מוצקין, התמרור ב-28 נשוא הערעור, אשר הוצב כדין על ידי עירית חיפה, מחייב ותקף גם לגבי שטחים הנמצאים בתחום קריית מוצקין ולכן היה על המשיב לציית לתמרור נשוא הערעור. אשר על כן, סבור אני כי יש להתערב במסקנותיו של בימ"ש קמא לפיהן אין לתמרור שהוצב על ידי עירית חיפה תוקף מחוץ לתחומה של חיפה ולקבוע כי חוק העזר לקריית מוצקין הרחיב את תחום חלותו של התמרור לשטחי רשות קריית מוצקין. המשיב חנה בניגוד לאיסור הקבוע בתמרור ב-28, עבר את העבירות המיוחסות לו וזאת על פי חוק העזר לקריית מוצקין. 4. האישום שיוחס למשיב בבית משפט קמא: בדו"ח החניה שנמסר למשיב, הנושא כותרת "הודעה על תשלום קנס לפי סעיף 228(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982" נרשם כי המשיב (בעל/נהג הרכב המצוין בהודעה) החנה את רכבו "תוך הפרה של הוראות חוק העזר לקרית מוצקין (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א - 1991". בהודעה זו אין פירוט לסעיף החוק אותו הפר המשיב ובהמשך מפורט קנס שעל המשיב לשלם ולחילופין האפשרות לבקש להישפט. ההודעה הנ"ל אינה מהווה כתב אישום לכשעצמה. כאמור - ביקש המשיב להישפט על הודעה/דו"ח זה וכן הודעות דומות שצורפו. אלא שבכתב האישום שהוגש לבית משפט קמא בחר התובע מטעם המערערת לציין בפרק הוראות החיקוק אך ורק את סעיף 4(ג)(1) לחוק העזר העירוני. סעיף 4(ג)(1) קובע כי "לא יעמיד אדם ולא יחנה רכב ולא ירשה לאחר להעמיד או להחנות רכב באופן שיש בו כדי להפריע או לעכב את התנועה". המשיב הודה בכל עובדות כתב האישום וכפר בחוקיות התמרור. הדיון בבית משפט קמא התמקד, כאמור, בסוגית תוקפו של התמרור המוצב בחיפה בשטח שיפוטה של קרית מוצקין. הוראת סעיף 4(א)(2) לחוק העזר הנ"ל, המסדירה את תחולת הוראת התמרור שבמחלוקת בשטח השיפוט של ק. מוצקין לא הייתה חלק מכתב האישום וככל הנראה גם לא הובאה לידיעתו של בית המשפט. אוסיף עוד כי בשונה מהוראת החוק שיוחסה למשיב בכתב האישום, הרי שבאישום לפי סעיף 4(א)(2) הנ"ל די בהוכחת עצם החניה במקום בו היא אסורה על פי חוק. אין צורך בהוכחת הפרעה או עיכוב לתנועה, כלשון הוראת סעיף 4(ג)(1) לפיה הועמד המשיב לדין. אלא שכאמור - הוראת חוק זו לא הייתה חלק מהאישום שיוחס למשיב בבית משפט קמא. עם זאת סבור אני כי בנסיבות הענין יש להרשיע את המשיב בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, ביחד עם עבירה לפי סעיף 4(א)(2) לחוק העזר הנ"ל, על אף שעבירה זו לא יוחסה בכתב האישום. אבהיר להלן. כלל הוא כי ניתן להרשיע נאשם בעבירה שלא יוחסה לו בכתב האישום וזאת כאשר מתמלאים שני תנאים. הראשון הוא שניתנה לו הזדמנות להתגונן. השני הוא שהעבירה בה יורשע לא תהיה חמורה יותר מזו שיוחסה לו בכתב האישום. בע"פ 545/88 בן עזרא נ. מדינת ישראל, פ"ד מ"ג (2), 316, 323 נפסק כדלקמן: "התנאי בדבר מתן "הזדמנות סבירה להתגונן" מיועד למלא את חסרונו של טיעון עובדתי בכתב האישום, שמטרתו, כידוע, היא להעמיד את הנאשם - בבירור, מראש ובמפורש - על גירסתה הנטענת של התביעה, למען יידע מה מבקשים להוכיח כנגדו, במה יבקשו להרשיעו ומפני מה הינו מצופה להתגונן... ...בית המשפט ייטיב אמנם לעשות, אם ינקוט דרך זו כל אימת שמצטיירת לנגד עיניו האפשרות להרשעת הנאשם בעבירה שלא הואשם בה, או על פי תשתית עובדתית שונה מזו שנטענה בכתב האישום. ברם, גם כאשר בית המשפט איננו נוקט דרך של אזהרה מפורשת מעין זו, אין משמעות הדבר, שלא ניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן... ...אם קו ההגנה שבנה לעצמו הנאשם כלפי האישום שהופיע בכתב האישום כולל בחובו גם את קו ההגנה אותו היה מציב הנאשם לאישום בו הורשע אין לומר כי הנאשם הופתע, וכי לא ניתנה לו הזדמנות סבירה להתגונן...." ראה גם: ע"פ 1145/92 פלוני נ' מועצת רואי חשבון, פד"י מ"ח (2), עמ' 314. במקרה שבפנינו אין כלל מחלוקת עובדתית וכאמור בפרוטוקול בית משפט קמא הודה המשיב בכל עובדות כתב האישום. לכן השאלה היחידה שיש לדון בה היא האם לא מיצה המשיב את הגנתו גם כלפי העבירה לפי סעיף 4(א)(2) לחוק העזר העירוני, והאם תקופח הגנתו אם יורשע על בסיס עבירה שלא פורטה בכתב האישום. סבור אני כי התשובה לכך בשלילה. המשיב ביקש להישפט על דו"ח שענינו "...הפרה של הוראות חוק העזר לקרית מוצקין (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א - 1991". הדוח הנ"ל אינו מפרט אלו מהוראות החוק הפר המשיב ומשביקש להישפט היה עליו להערך ולטעון כנגד כל הפרה של כל הוראה מהוראות החוק הנ"ל. מעבר לכך, הדיון בבית משפט קמא נסב כולו בשאלה אחת ויחידה - האם התמרור שהוצב באותו הרחוב חוקי והוראתו חלה בתחומי קרית מוצקין. מדובר בשאלה משפטית שהתשובה לה בחוק העזר עצמו. מכאן שהמשיב, שגם היה מיוצג ע"י עורך דין מטעמו בכל ההליכים, יכול היה להערך לטעון כנגד כל אחת מהוראותיו של חוק העזר. המשיב התגונן בפועל בכל טענה כפי שמצא לנכון בענין חוקיות התמרור. מכאן שהגנתו לא קופחה. בנסיבות אלו, כאשר כל המחלוקת הייתה בעצם חוקיות התמרור, וכאשר סבור אני כי התמרור חוקי והוראתו חלה בתחומי קרית מוצקין מכוח חוק העזר, כי אז המסקנה היא שיש להרשיע את המשיב בעבירה בה הודה ולחילופין בעבירה לפי סעיף 4(א)(2) שכנגדה התגונן בפועל, ושהעונש הצפוי לו בגינה אינו חמור ובפועל זהה לעונש בגין העבירה על חוק העזר, כפי שיוחסה לו בכתב האישום. 5. סיכום: בסיכומו של דבר, אני מציע לחברי לקבוע כי התמרור ב-28 חל על המקום בו החנה המשיב את רכבו וזאת על פי חוק העזר לקריית מוצקין, אשר הרחיב את תוקפו ותחולתו של התמרור לתחומי קריית מוצקין. בהתאם, אציע לחברי לקבוע כי המעמיד או המחנה רכב במקום בו חנה המשיב עובר על הוראות חוק העזר לקרית מוצקין (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א - 1991, זאת מכוח הוראת סעיף 4(א)(2) לחוק. כן אציע לחברי להרשיע את המשיב בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום בבית משפט קמא, עבירה לפי סעיף 4(ג)(1) לחוק עזר קרית מוצקין (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"א - 1991, ביחד עם עבירה לפי סעיף 4(א)(2) לחוק הנ"ל, שכאמור לא פורטה בכתב האישום בבית משפט קמא. אם תישמע דעתי נחזיר את התיק לבית משפט קמא לגזירת דינו של המשיב. ר. שפירא, שופט השופט י. גריל [אב"ד]: אני מסכים. ----י. גריל, שופט [אב"ד] השופט מ. נאמן: אני מסכים. מ. נאמן, שופט הוחלט כאמור בפסק דינו של כב' השופט שפירא. יש להחזיר את התיק לבית משפט קמא לדיון בעניין העונש. משפט תעבורה