פ ס ק - ד י ן לפניי ערעור הנאשם על גזר-דינו של בית הדין הצבאי לתעבורה, מחוז שיפוט מטכל, שניתן ביום 22/11/05, בתיקים 239/05/06, 240/05/06, 249/05/06 ו-252/05/6, לפיו נידון הנאשם - בגין ארבע עבירות של נהיגה במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54(א)(1) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 - כדלהלן: לארבעים וחמישה ימי פסילת רנצ"א בפועל, לשלושה חודשי פסילת רנצ"א על תנאי למשך שנתיים ולקנס על סך 1,200 ₪. בבית-הדין קמא הגיעו הצדדים להסדר הטיעון, לפיו עתרו לעונש מוסכם של שבועיים פסילת רנצ"א בפועל ותשלום קנס בסך 1,800 ₪. הצדדים הגיעו להסדר, בהתחשב, בין השאר, בעובדה שהמשיב ריצה אותה עת עונש של פסילת רנצ"א בפועל למשך חודשיים, בגין תאונת דרכים שאירעה בשנת 2004. הם גרסו, כי תקופת הפסילה המצטברת הכוללת, למשך חודשיים וחצי, הולמת את ביצוען של כל העבירות כמכלול - הן העבירה שבעטייה ארעה תאונת הדרכים והן עבירות של נהיגה במהירות מופרזת. בית-הדין קמא החליט לחרוג מהסדר הטיעון, וגזר על המערער, כאמור, עונש פסילת רנצ"א בפועל לתקופה של 45 יום, במצטבר לפסילה שריצה המערער בגין תאונת הדרכים, וכן עונש פסילת רנצ"א מותנה וקנס בסך 1,200 ₪. בית-הדין ציין בגזר דינו, כי נוכח חומרת העבירות והישנותן, היה מקום להשית על המערער עונש כבד ומשמעותי יותר מזה שהוצע בהסדר הטיעון. המערער הלין בהודעת הערעור, כנגד החלטת בית-הדין קמא לחרוג מהסדר הטיעון. בהודעה בכתב ששלחו הצדדים לבית-דין זה ביום 4/12/05, הודיעו על הסכמתם כי הערעור יתקבל, וכי על המערער יוטל העונש על-פי הסדר הטיעון המקורי. בפתח הדיון בערעור הודיעו הצדדים, כי הגיעו להסדר שונה מההסדר המקורי. הם הודיעו על הסכמתם, לפיה עונש פסילת הרנצ"א בפועל יעמוד על שלושים יום, חלף התקופה של ארבעים וחמישה יום שנקבעה בגזר דינו של בית-הדין קמא. סבורני, כי בדין דחה בית-הדין קמא את הסדר הטיעון, שהקל יתר על המידה עם המערער. החלטתו של בית הדין הלמה את העקרונות שהותוו, בשאלת כיבוד הסדרי טיעון, בע"פ/1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (1), 577. העבירות שביצע המערער חמורות, הן בטיבן ובמהותן והן בהישנותן, וראוי היה להטיל עליו רכיב של פסילת רנצ"א בפועל לתקופה ממושכת. עם זאת, בהתחשב בכך שהמערער סיים לרצות זה מכבר את תקופת הפסילה הכוללת, החלטתי - לא בלי לבטים - לאמץ את ההסדר שהגיעו אליו הצדדים במסגרת הערעור, לפיו רכיב הפסילה בפועל יעמוד על 30 יום, זאת במצטבר לפסילה בפועל של חודשיים שריצה המערער בגין התיק הנוסף. על יסוד האמור לעיל, ערעור הנאשם מתקבל במובן זה שרכיב פסילת הרנצ"א בפועל יעמוד על 30 יום, ומתקופה זו תנוכה פסילת הרנצ"א של 14 יום שכבר רוצתה. יתרת תקופת הפסילה בפועל, למשך 16 יום, תחל כמוסכם בין הצדדים ביום 9/04/06. משפט פליליעבירת תעבורהצבאמשפט תעבורההסדר טיעון (עסקת טיעון)משפט צבאי