גזר דין 1. גזר הדין, עניינו בתאונת דרכים קטלנית מיום 2.9.03 שעה 19:25 בה נגרמו מותו של המנוח שמואל פרלמן ז"ל ופציעתה של אשתו הגב' ציפורה פרלמן. 2. בתאריך 2.9.03 שעה 19:25, ברח' שמואל הנציב בנתניה נהג הנאשם ברכב מסוג מונית, מכיוון צפון לדרום התקרב לצומת עם רח' סולומון ופגע בזוג הזקנים מר שמואל ז"ל וציפורה פרלמן, שהיו בחציית הכביש ממזרח למערב, משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם, במאונך ובניצב, למדרכה שבמזרח שממנה ירדו, וכשהם בהליכה זה לצד זו ושלובי זרוע. 3. הנאשם פגע עם חזית המונית בזוג הזקנים, אלה נחבלו ממש, הועברו לביה"ח ובמהלך האשפוז בבית חולים בעקבות התאונה, נפטר מר שמואל ז"ל כעבור שלושה שבועות, בתאריך 23.9.03 שעה 23:00. 4. מר שמואל פרלמן ז"ל היה בן 77 בזמן התאונה וציפורה אז בת 74. 5. צר לנו וצער לנו. 6. הכביש הוא דרך עירונית ובמרכזה של עיר, המהירות המירבית המותרת במקום היא 50 קמ"ש, והנאשם נהג במהירות של לא פחות מ- 61.63 קמ"ש, השעה היתה שעת דמדומים ועדיין אין המדובר בלילה, היתה תאורת רחוב ושדה הראיה לפנים, היה 100 מטר, והזוג כבר נמצא לאחר חציה של 5 מטר מהכביש משמאל לימין כוון נסיעת הנאשם, כשרוחב הכביש כולו 8.80 מטר, וכל העת הזוג "נמצא" מול עיני הנאשם. 7. כזכור מדובר במרכזה של עיר, כזכור הנאשם היה אמור לצפות שהולכי רגל יחצו הכביש, יתירה מכך הנאשם ראה שהם ירדו לכביש מהמדרכה, ראה שצועדים משמאל לימין אל תוך נתיבו ולמרות זאת, הנאשם שהיה צריך להאט מאוד מהירותו בגללם ולא עשה זאת, וגם לא עשה זאת למרות הצמתים שהתקרב אליהם. הזקנים לא היוו הפתעה לנאשם, והנאשם פוגע בהם. הנאשם לא נהג כנדרש ולא התנהג כנדרש. הנאשם התעלם מהנעשה בכביש. הנהיגה של הנאשם היא ברשלנות גבוהה. 8. היתה תאונה היו חבלות קשות, ואחר כך בגלל התאונה והחבלות היה אשפוז בבית חולים, ואחרי 21 יום באשפוז מגיע המוות. אילולא התאונה לא היה אשפוז אילולא התאונה לא היו מסתיימים חיים, אלולא התאונה לא היה מוות ויכל לחיות עוד שנים רבות. 9. הסנגור טען בטיעוניו לעונש שיש רשלנות תורמת מטעם הזוג, ולא הסביר טענתו. לא מצאתי רשלנות תורמת בירידת הזוג לכביש ובחצייתו את הכביש. הם כזכור ירדו לאחר שעמדו במדרכה והסתכלו לצדדים שמאלה דרומה, וימינה צפונה, ולא ירדו בפתאומיות. ראו כי הרכב שמדרום ושמשמאלם מאותת שמאלה לפנות שמאלה בצומת, שמדרום להם, ראו כי רכב הנאשם הבא מצפון מימינם, הוא בודד ורחוק ורק אז ירדו יחד, התחילו לעבור את הכביש, ישר ובניצב ולא באלכסון כשהם בהליכה שלובי זרוע, כשהם כאמור "מול" עיני הנאשם וכבר פרק זמן, ובהיותם בהמשך הליכה ובחצי השני של הכביש הם נפגעו. לא מצאתי רשלנות בהתנהגותם למרות טענת הסנגור. 10. סבא וסבתא הולכים שלובי זרוע, חוצים כביש כנדרש, ועל פי מה שלמדו מזמן מזמן, ועל פי "גירסא דינקותא". מה רשלנות יש כאן ?! מה טעות יש כאן?! 11. מדובר בתאונה קטלנית בה הנהיגה וההתנהגות של הנאשם בכביש מתעלמים לחלוטין מהנעשה בכביש. מדובר בתאונה קטלנית כתוצאה מרשלנות גבוהה של הנאשם שגרמה לסיומם של חיים. 12. סבא וסבתא הלכו לטייל וסבא ז"ל לא חזר, סבא נדרס ומת וסבתא נשארת לבד פצועה ופגועה. הנאשם פגע במשפחה הגרעינית, הנאשם פגע בציבור כולו. 13. המדובר בתאונה קטלנית כאמור לעיל ובהחלט תאונה כאמור צריכה התייחסות ותגובה מחמירה. 14. אני גם מזכיר כי לנאשם יש אמנם ותק (23 שנים) אך יש לו הרשעות רבות (34 הרשעות). הוא נהג מונית משרת הציבור מחוייב ברמת זהירות גבוהה אך זה לא משתקף ממנו, ולא ראיתי כי פועל לשמור חיי אדם. 15. רכב המונית שבה נהג לצורך פרנסה, לצורך חיים, נהפך על ידו לרכב קטלני לגורם מוות ולסיום חיים. 16. עם זאת מול עיני, גם הדברים שציין הנאשם ולפיהם הוא בן 47, נשוי, אב למשפחה עם 4 ילדים והפרנסה עליו, וכן מול עיני גם דבריו האחרונים של הנאשם ועולה מהם בין היתר כי אביו נהרג בתאונת דרכים כשהנאשם עצמו היה עדיין ילד. מה גדול הכאב, מה קשה המכה, לפרט וגם לכלל. 17. לאחר ששקלתי כל האמור לעיל, אני גוזר כדלקמן: א. 10 חודשי מאסר בפועל. ב. 15 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא לא יעבור הנאשם עבירה של גרימת מוות בנהיגה רשלנית או עבירה של נהיגה בזמן פסילה. ג. 18 שנים של פסילה בפועל, מהם אני מנכה 6 חודשים של הפסילה בה כבר היה הנאשם בקשר לתאונה זו, והיתרה בת ½ 17 שנים תחל מעכשיו (השעה ד. קנס כספי בסך 9,000 ₪ שישולמו עד לתאריך 6.6.06 או 3 חודשי מאסר תמורתו. 18. אם עשינו למען המתים עשינו למען החיים אם עשינו למען החיים עשינו למען המתים ואם עשינו, האם עשינו די?! 19. זכות ערעור כחוק. משפט פליליתאונת דרכים