חוק הגנה על עובדים אוסר על מעביד לפטר או לפגוע בתנאי עבודתו של עובד בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור והפרה של הוראת חוק זו עלולה לגרור פיצויים כספיים, כמו כן נקבע כי בתובענה של עובד בשל הפרת האיסור האמור לעיל, תהיה חובת ההוכחה על המעביד כי פעל שלא בניגוד להוראות החוק, אם טרם חלפה שנה מיום הגשת התלונה או הסיוע בהגשת התלונה ואם הוכיח העובד כי המעביד פגע בתנאי עבודתו או פיטר אותו. התנאים שעל העובד להוכיח : העובד צריך להוכיח כי לא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפגוע בתנאי עבודתו או לפטרו, ולעניין פגיעה בתנאי עבודה שלגביהם קבע המעביד תנאים או כישורים, גם כי התקיימו בו התנאים או הכישורים האמורים. כלומר על מנת שנטל ההוכחה יעבור לכתפי המעביד נדרש מן העובד להוכיח 3 תנאים והם: דרישת סמיכות זמנים בין הגשת התלונה לרשות המוסמכת לבין הגשת התביעה לבית הדין לעבודה, הוכחה של פגיעה לכאורית ברורה ונראית לעניין והוכחה לכאורה של הטענה לפיה תפקודו של העובד לא הצדיק פגיעה בתנאי עבודה. חוק הגנה על עובדים