פסיקת בתי הדין לעבודה קבעה כי ויתור על זכויות יהא בר תוקף רק אם העובד היה מודע באופן מלא לזכות עליה הוא מוותר, במסגרת זו יש לבחון אם נמסר לעובד לפני חתימתו על כתב ויתור, חשבון ברור ומובן של הסכומים שיקבל, ואם נוסחו של כתב הויתור הנו ברור וחד משמעי. ישנם מבחנים וקריטריונים שונים לתקפותם של "כתבי ויתור", כאשר אלו ייבחנו על ידי בית הדין לעבודה ביתר קפידה כאשר הזכויות בהן מדובר נובעות מחקיקת המגן או הסכם קיבוצי. המבחנים לתוקפו של כתב ויתור על זכויות : יש לבחון אם מתקיימים תנאי היסוד לכריתת חוזה - גמירות דעת ומסוימות ואם ההסכם אינו מנוגד לתקנת הציבור או לדין כלשהו ולא נעשה תוך פגם בכריתתו, דוגמת עושק או כפייה. המדיניות של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה: (א) : כתב הויתור אינו ברור וחד-משמעי (ב) : כתב הויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו (ג) : העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הויתור (ד) : יש פגם במסמך הויתור (ה) : לאחר חתימת כתב הויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך. מסמכיםכתב ויתור / שטר סילוק / העדר תביעות