עפיפוניאדה - תביעה לנזקי גוף


פסק דין

1. עניין לנו בתביעה לנזקי גוף שהגיש התובע, יליד 19/1/71, בגין אירוע מיום 1/10/00 שארע בעת שהתובע נתקל, לטענתו, בסלע שהיה ממוקם בשטח שיועד להעפת עפיפונים במסגרת תחרות "עפיפוניאדה" שאורגנה על-ידי מועצה איזורית גלבוע (להלן: "הנתבעת") ובעקבותיו נגרם לתובע שבר בזיז הקורונואיד של האולנה ביד שמאל.


2. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.


3. מטעם התובע העידו התובע ואחיו מר רוני עזר. מטעם הנתבעת העידו מר משה פיינטל, מר עידן שפרן וכן החוקר מר עופר גלבוע.


גרסת התובע בכתב התביעה:


4. התובע מפרט בסעיף 6 לכתב תביעתו המתוקן את נסיבות התאונה כדלקמן:


"א. בתאריך 1/10/00 בסמוך למועד זה (להלן: "מועד התאונה") ביקר התובע בעפיפוניאדה ה-14, במעיין חרוד (להלן: "מקום התאונה").


ב. עפיפוניאדה ה-14 התנהלה על משטח שעליו צריך לרוץ עם עפיפונים קדימה ואחורה מבלי להסתכל על פני הקרקע, ולכן צריך המשטח להיות נקי ממכשולים. אולם לא כן היה המצב בעת התאונה על המשטח היה סלע (להלן: "הסלע").
ג. במועד התאונה רכש התובע כרטיס כניסה הכולל עפיפונים (להלן: "כרטיס כניסה").


ד. במועד התאונה התובע הניף עפיפון ותוך כדי מרוצו עם העפיפון נתקל בסלע שהיה במשטח נפל ושבר את ידו השמאלית ונגרמו לו הנזקים המנויים להלן:


(פרשת העובדות הנ"ל תיקרא לשם הקיצור - "התאונה")".


התובע אישר הן במסגרת תצהיר תשובותיו לשאלון (שאלה 44) והן בפתח חקירתו הנגדית כי הגרסה המופיעה בכתב התביעה הינה אכן הגרסה העובדתית הנכונה לתאונה (עמ' 15 לפרוטוקול).


מגרסת התובע המפורטת בכתב התביעה עולה, איפוא, באורח חד-משמעי כי לגרסת התובע ארעה התאונה על המשטח שיועד על-ידי הנתבעת להעפת עפיפונים.


5. גרסת התובע כפי שהופיעה בתביעה שהגיש לתשלום דמי תאונה למל"ל (נ/1) הינה כדלקמן:



"ביקרתי בקיבוץ במעיין חרוד (בראש השנה) בתערוכת אפיפונידה (כך במקור) ותוך כדי הליכה עם העפיפון מעדתי על סלע שהיה על אם הדרך. מעדתי במקום אשר הוקם במיוחד להעיף את העפיפון".


כן מציין התובע בטופס התביעה נוכחותם של עדים, לרבות מר רוני עזר, רבקה עזר, חובשי המקום ובעלת הקיוסק.


6. בעדותו הראשית (עמ' 7 לפרוטוקול) מתאר התובע את נסיבות התאונה כדלקמן:



"באנו בשעות הבוקר. עשינו פעילות לילדים בסביבות השעה 13:00 נתנו לנו עפיפונים. מי שקנה כרטיס קיבל עפיפון. המדריכים אמרו שבאיזור היכן שנפלתי, אמרו לנו להעיף את העפיפונים. לקחתי את בתי ושם העפתי את העפיפון. הלכתי ברוורס".
ובהמשך בעמ' 9 לפרוטוקול:



"הלכתי רוורס עם העפיפון, מטבע הדברים כשמעיפים עפיפון הולכים אחורה. אז נפלתי על הסלע הגדולה על היד ושברתי את המרפק. כשהלכתי לביה"ח אמרו לי ששברתי את המרפק".


באשר לשטח שבו התקיימה העפיפוניאדה העיד התובע בעמ' 7 לפרוטוקול בחקירתו הראשית כדלקמן:



"ש. על איזה שטח התפרסה העפיפונידה?

ת. שטח גדול.
ש. מה היה על השטח?

ת. זה שטח עם מגלשות, בריכת שחיה למבוגרים ובריכת שחיה לקטנים.
...
ש. היה שטח חקלאי?

ת. לא. איפה שהעפנו את העפיפון היה דשא...
...
ת. היו אנשים שעשו פעילות יצירה לילדים, מתקנים מתנפחים. יש מתקנים של מגלשות.
ש. האם השטח איפה שהייתם צריכים להעיף את העפיפונים, האם היתה הגדרת שטח מסויים שהיה מתוחם?

ת. לא".


במהלך חקירתו הראשית הגיש התובע תמונות אשר צולמו על ידו במקום התאונה, לטענתו, כארבעה-חמישה חודשים לאחר קרות התאונה (ת/2 ו-ת/4) וכן תמונות אשר צולמו על ידו בסמוך לישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 31/3/04 (ת/3).


7. במהלך חקירתו הנגדית התבקש התובע לשרטט את מקום הנפילה ושירטט את המוצג נ/2 תוך שהתייחס למיקום הדשא, הבריכה, הפארק המרוחק, כביש שחוצה בין מקום נפילתו והפארק ומקום חניית המכוניות.


בחקירתו הנגדית אישר התובע כי מקום נפילתו היה מחוץ לפארק וכי התמונה ת/4 אשר נועדה לשקף את מקום נפילתו צולמה מחוץ לפארק (עמ' 18 לפרוטוקול):
"ש. תמונה ת/4 - זה אתה בתמונה?

ת. כן.
ש. זה צולם בפארק?

ת. איפה שנפלתי. לא בפארק. אני כבר לא מבדיל איך לזהות. אני לא יכול לזהות בדיוק היכן נמצא הפארק".


וכן ראה עמ' 22 לפרוטוקול:


"יש בפארק עצים ולא ניתן להעיף שם את העפיפון".


התובע חזר ועמד על דעתו במהלך החקירה הנגדית כי נפל על הסלע המצולם בתמונה ת/4 (עמ' 19 לפרוטוקול):


"ש. אתה זוכר את ת/4?

ת. כן.
ש. זה אם הדרך?

ת. שם נפלתי.
ש. האם המקום בו רואים אותך מצביע על הסלע, זה אם הדרך?

ת. כן.
ש. האם זה המקום שאליו התכוונת שכתבת את התביעה למל"ל?

ת. כן.
ש. זה הדשא. זה לא אם הדרך?

ת. זה משטח הדשא. שם היה סלע.
ש. בתביעה למל"ל כתבת שנתקלת בסלע שהיה על אם הדרך. דרך לאן זה?

ת. אינני מבין את השאלה.
ש. האם התכוונת לדרך הזו?

ת. התכוונתי ששם העפתי את העפיפון, ושם נפלתי.
ש. לאיזה דרך התכוונת בתביעה למל"ל באם הדרך?

ת. לדרך שבה העפתי את העפיפון".


8. התובע זימן לעדות, כאמור, את אחיו מר רוני עזר אשר אמנם לא ראה את אירוע התאונה, אף על פי גרסתו (עמ' 37 לפרוטוקול), אך יצא יחד עם התובע להעיף עפיפון והעיפו יחד עם התובע.


בעדותו הראשית העיד מר רוני עזר כי בסביבות השעה 12:00 הוכרז ברמקול על התחלת העפת העפיפונים ועם קבלתם תודרך להעיף את העפיפונים במקום בו העיפו הוא והתובע את העפיפונים בפועל ואשר שם ארעה התאונה. באשר למקום התאונה מעיד אחיו של התובע כי התאונה ארעה על האבן המופיעה בתמונה ת/4 (עמ' 35 לפרוטוקול) כאשר העפיפונים הועפו מכיוון האבן והלאה בהמשך המדשאה על גבי משטח דשא (עמ' 36 לפרוטוקול).


בחקירתו הנגדית אישר מר רוני עזר כי מהתמונות שהוצגו על-ידי התובע ביחס למקום התאונה לא ניתן להיווכח כי במקום היה דשא (עמ' 36 לפרוטוקול). העד עמד על דעתו כי המקום שיועד להעפת העפיפונים, קרי: שטח העפיפוניאדה היו המקום שבו העיפו התובע ואחיו את העפיפון, המקום שבו ארעה התאונה (עמ' 38 לפרוטוקול).


לחיזוק דבריו מציין מר רוני עזר כי אשתו היתה נוכחת בעת שהוא והתובע הופנו אל מקום העפת העפיפונים והיא תוכל להעיד על כך, הגם שלא היתה נוכחת בעת העפת העפיפונים, שכן ישבה בקפיטריה (עמ' 39 לפרוטוקול).


במהלך חקירתו הנגדית התבקש העד לשרטט את המשטח שבו הועפו העפיפונים, אולם התקשה למקם את הקיוסק אשר ממנו הביא, לגרסתו, מים קרים לתובע (עמ' 40 לפרוטוקול) ועל השרטוט לא ציין פרטים נוספים.


גרסת הנתבעת:


9. מנהל האתר - מר משה פיינטל, ומר עידן שפרן - מנהל מחלקת הספורט במועצה האיזורית גלבוע, הסבירו בתצהיריהם כי אתר מעיין חרוד משתרע על שטח של כ-80 דונם, בחלקו הדרומי מדשאות המעיין ובריכה גדולה, בחלקו הצפוני חניונים לכלי רכב ובחלקו המזרחי ומחוץ לגן מצוי השדה ששימש כעפיפוניאדה. השניים הצהירו כי במועד האירוע הוצב שילוט מקיף בשטח האתר וכן מערכת כריזה וסדרנים אשר כיוונו את המשתתפים לכיוון שטח העפיפוניאדה אשר התרחש בשדה פתוח.
לדברי מר משה פיינטל, התמונות שהוצגו על-ידי התובע ת/2 ו-ת/3 ממקום הנפילה הינם משטח החניה ואינם מצויים בשטח בו התקיימה העפיפוניאדה אשר היה שדה רחב ידיים ולא היו בו כל מכשולים. מר שפרן הוסיף בתצהירו כי התמונות נ/5 אשר התובע ואחיו לא זיהו כלל הן תמונות משטח השדה שבו נערכה העפיפוניאדה.


שני המצהירים מצהירים בתצהיריהם כי לא נודע להם כלל על אירוע התאונה בזמן אמת ובמהלך כל השנים לא נתקלו באירוע בו נפצע אדם כלשהו כתוצאה ממפגע בשטח העפיפוניאדה.


בחקירתו הנגדית עמד העד פיינטל על גרסתו לפיה כל מי שביקש להשתתף בעפיפוניאדה הונחה באמצעות שלטים, דפי הנחיות, סדרנים וכריזה לשטח העפיפוניאדה (עמ' 63, ובלשונו בעמ' 66 לפרוטוקול):



"האנשים מקבלים מלבד דף הנחיות, יש שילוט ענק על עמודים שאומר את לוח הזמנים, אומר לאן ללכת להעיף, כל הגן משולט עם שילוט לשטח העפיפוניה ולאורך כל היום האנשים מופנים לשטח העפיפוניה ומזהירים אותם שלא להעיף בשטח הגן".


מר פיינטל הבהיר בחקירתו הנגדית כי מיקום נפילת התובע על פי התמונות ת/2, ת/3 ו-ת/4 הינו בסמוך לחניה (עמ' 69 לפרוטוקול, וכן ראה דברי העד מר עידן שפרן בעמ' 75 לפרוטוקול).


טענות הצדדים:


10. ב"כ התובע טוענת בסיכומיה כי בהסתמך על הראיות שהובאו עולה כי התובע נפל במדשאת דשא בתוך שטח פארק הנתבעת בעת שהעיף עפיפון ונתקל בסלע.


התובע טוען כי הינו זכאי לפיצוי בגין נזקיו בגין התרשלות הנתבעת ועובדיה המתבטאת במעשים ובמחדלים כדלקמן: חוסר ארגון בניהול האירוע, בין היתר, העדר נוכחות מספיק סדרנים ובאי הכשרה מתאימה לסדרנים ולמנהלי האירוע; השארת אבנים-סלעים בשטח הפארק במקום בו משחקים אנשים כשבכל ריצה, משחק והליכה ניתן להיתקל בהם; אי שמירה על שלומם ובטחונם של האנשים אשר רכשו כרטיסים לאירוע ואי מתן הנחיה ראויה והפניה למקום בו מתקיימת העפיפוניאדה.


11. הנתבעת טוענת כי מן הראיות שהוצגו עולה כי התאונה לא ארעה בנסיבות הנטענות בכתב התביעה והתובע לא נפל במשטח שיועד להעפת העפיפונים ומטעם זה בלבד דין התביעה להידחות.


עוד טוענת הנתבעת, כי מן הראיות הוכח שהתובע נפל מחוץ לשטח העפיפוניאדה והפארק, ואם בכלל, הרי בשטח החניון שבו אסורה היתה העפת העפיפונים.


הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי אין לקבל את גרסת התובע בדבר מקום נפילתו ואת התמונות אשר הוגשו על ידו ואשר צולמו מספר חודשים לאחר אירוע התאונה בהיות הפארק דינמי ואף התגלו סתירות בין טענות התובע לעניין מיקום נפילתו, התמונות שהוגשו ועדותו ביחס למקום התאונה.


עוד טוענת הנתבעת, כי אם ארעה לתובע תאונה כנטען על ידו, הרי שלא היתה מצד הנתבעת כל רשלנות או חבות לנוכח אמצעי הזהירות שננקטו על ידה ולנוכח רשלנותו המכרעת של התובע אשר לא נשמע להוראות והנחיות הנתבעת ואשר בחר להעיף עפיפון שלא בשטח המיועד להעפתו.


לחילופין טוענת הנתבעת כי התובע השתתף באירוע של תחרות העפת עפיפונים, שהינה מטבעה תחרות ספורטיבית. רצונו של מאן דהוא להשתתף באותה תחרות מעידה על מודעותו וחשיפתו לסיכונים מרצונו הוא ועל כן וגם מטעם זה אין להטיל על הנתבעת את האחריות לנזקיו של התובע.


לחילופי חילופין טוענת הנתבעת כי ככל שיימצא מקום לדון בשאלת הנזק, הרי שנזקי התובע נבלעים בתשלומי המוסד לביטוח לאומי.
דיון:


12. הגם שאין מחלוקת כי הנתבעת חבה כלפי התובע חובת זהירות מושגית בהיות הנתבעת מחזיקה במקרקעין וכמפעילת אתר מעיין חרוד ואירוע העפיפוניאדה, לא ראיתי בנסיבות העניין להטיל על הנתבעת החבות לנזקיו הנטענים של התובע. להלן אפרט:


13. מכלל הראיות שהובאו בפניי, לרבות עדות התובע עצמו, עולה כי טענת התובע בסעיף 6 לכתב התביעה, לפיה נפל במשטח העפיפוניאדה, נסתרה. עדי הנתבעת, מר משה פיינטל ומר עידן שפרן, ציינו בתצהיריהם כי אירוע העפיפוניאדה התקיים במשטח ההיפודרום, שטח אדמת שלח ישר ומפולס אשר נמצא מחוץ לשטח הפארק ואשר הכניסה אליו אפשרית מתוך הפארק בלבד (סעיף 5 לתצהיר משה פיינטל, עדות עידן שפרן בעמ' 72 לפרוטוקול). צילומי השטח שבו התקיימה העפיפוניאדה הוצגו בפני התובע ואחיו ואלה כלל לא זיהו את המקום וציינו כי לא ראו אותו כלל (עדות התובע בעמ' 17 ו-22 ועדות אחיו מר רוני עזר בעמ' 38).


14. יתר על כן, גם גרסת ב"כ התובע בסיכומיה, לפיה נפל התובע בשטח הפארק, נסתרה, כאמור, בעדותו של התובע עצמו אשר העיד בפניי כי מקום הנפילה, כמו גם המקום בו צולמו התמונות ת/2, ת/3 ו-ת/4 הינו מחוץ לשטח הפארק (ראה ציטוט לעיל, עמ' 4 לפסק הדין וכן עמ' 18 ו-22 לפרוטוקול). כך עולה גם מן השרטוט שערך התובע במהלך חקירתו הנגדית (נ/2) ממנו ניתן להיווכח כי התובע ציין את מיקום הפארק בשרטוט במרחק רב ממקום נפילתו בקצה הימני של הדף, בנפרד ובאופן מתוחם. גם העד משה פיינטל (עדותו בעמ' 69 לפרוטוקול) התייחס לתמונה ת/2 בה ניתן להיווכח בקיוסק ששורטט על-ידי התובע במוצג נ/2 וציין כי הקיוסק, כמו גם התמונות ת/2, ת/3 ו-ת/4 צולמו כולן באותו איזור, בשטח שגובל באיזור החניה.


15. התובע ואחיו צילמו את התמונות ת/2 ו-ת/4 כארבעה-חמישה חודשים לאחר אירוע התאונה, כגרסת התובע (עמ' 9 ו-20 לפרוטוקול) וששה חודשים לאחר התאונה, כגרסת אחיו (עמ' 37 לפרוטוקול), ואילו את התמונות ת/3 בסמוך לישיבת ההוכחות שהתקיימה בתאריך 31/3/04.
לאחר ששבתי ועיינתי בתמונות, נוכחתי לראות כי בדיוק מעל לסלע אשר לגרסת התובע ואחיו הוא מקור המפגע שבו נפל התובע, ממוקמים קווי מתח חשמל. עובדה זו מעלה תמיהות לא מבוטלות לנוכח העובדה כי התובע העיד בעדותו כי אין זו הפעם הראשונה שהוא מעיף עפיפונים וכי יש לו נסיון בהעפת עפיפונים (עמ' 16 לפרוטוקול) וכן לנוכח העובדה שהתובע חזר והעיד כי ידוע לו היטב כי אין להעיף עפיפונים מתחת לקווי חשמל (פרוטוקול הדיון עמ' 22).


זאת ועוד, גרסתו של התובע כעולה מן התמונות ומעדותו בדבר מקום הנפילה אינה מתיישבת גם עם גרסתו הראשונית של התובע כפי שנמסרה על ידו למוסד לביטוח לאומי (מוצג נ/1) בתאריך 28/11/00, בסמוך לאחר התאונה, ולפיה תוך כדי הליכה עם העפיפון מעד "על סלע שהיה על אם הדרך". מעיון בתמונות ת/2 ו-ת/4, אשר צולמו על-ידי התובע מספר חודשים לאחר התאונה, לא ניתן להיווכח בדרך או שביל כלשהו הנמצא במקום ואף התובע בחקירתו הנגדית לא הצליח ליישב את הסתירה בין גרסתו המוקדמת ביחס למקום הנפילה במוסד לביטוח לאומי והתמונה העולה מן המוצגים ת/2 ו-ת/4 אשר הוגשו על ידו. תחילה היתמם התובע ולא הבין את השאלה ומאוחר יותר הסתפק באמירה כי בציינו כי הנפילה ארעה ב"אם הדרך" התכוון לדרך שבה העיף את העפיפון (ראה ציטוט עמ' 4 לפסק הדין וכן עמ' 19 לפרוטוקול).


כך או כך, לא ניתן ליישב בין המשטח הנראה בתמונות שהוצגו על-ידי התובע ת/2 ו-ת/4 ובין התיאור של "אם הדרך" המופיע בתיאור התובע את נסיבות התאונה במל"ל.


אולם בכך אין די. התובע טוען בעדותו (עמ' 19) כי נפל במדשאה וכך העיד גם אחיו מר רוני עזר (עמ' 36). דא עקא, כי מן התמונות שהוצגו על-ידי התובע ת/2 ו-ת/4 עולה כי המקום שהתובע מצביע עליו כמקום נפילתו אינו מכוסה כלל דשא, אלא מדובר במשטח בחלקו חולי, מבודד והמרוחק מן הפארק (ראה שרטוט התובע נ/2).


16. מן המקובץ עולה, איפוא, כי אין ספק שהתובע לא נפל במשטח שיועד לעפיפוניאדה. כן גם אין מחלוקת כי התובע לא נפל בשטח הפארק. התמונות שהוצגו על-ידי התובע כמשקפות את מקום נפילתו הן משטח חיצוני ומרוחק מן הפארק ואשר גבל בחנייה. ואולם, גם התמונות שהוצגו על-ידי התובע אין בהן כדי לשקף את מקום אירוע הנפילה ו/או להוכיח בדרגת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי את מקום נפילת התובע ואת המפגע הנטען על ידו. מסקנתי זו מבוססת הן על הסתירות שעלו בין גרסתו המוקדמת של התובע כפי שנמסרה על ידו למוסד לביטוח לאומי בסמוך לתאונה ולפיה נפל על "אם הדרך", שעה שבתמונות שהוצגו על ידו ת/2 ו-ת/4 ואשר נועדו לשקף את מקום הנפילה לא ניתן כלל לאתר בהן דרך או שביל כלשהו.


כן מבוססת מסקנתי על חוסר הסבירות שבגרסתם של התובע ואחיו לפיה התמונות ת/2 ו-ת/4 משקפות את מקום נפילת התובע. עיון בתמונות ת/2 ו-ת/4 מצביע על כך כי מקום הנפילה כעולה מן התמונות נמצא ישר מתחת לקווי מתח חשמל, השטח הינו סמוך לכביש ראשי ומתוחם בעצים. אף לגרסת התובע כעולה מן הפרוטוקול לא ניתן להעיף עפיפונים בסמוך לעצים (עמ' 22) ובהיותו מנוסה בהעפת עפיפונים (עמ' 16) יודע התובע כי אין להעיף עפיפונים בשטח בו קיימים חוטי חשמל (עמ' 22 לפרוטוקול). על כן גרסתו של התובע לפיה מקום נפילתו משתקף מן התמונות ת/2 ו-ת/4 אינה מתיישבת עם ההגיון. סביר יותר, איפוא, להניח כי הצילומים שביצעו התובע ואחיו מספר חודשים לאחר התאונה אין בהם לשקף את מקום נפילת התובע ואין בהם לשקף במאום את מצב השטח שבו ארעה הנפילה ו/או קיומו של מפגע בשטח.


אוסיף ואציין כי אחיו של התובע, אשר עדותו הובאה לצורך סיוע לעדותו היחידה של התובע, לא היה מסוגל כלל לשרטט את האיזור בו ארעה התאונה (לדבריו בעמ' 40) וככל ששרטט נקודות ציון כלשהן בשרטוט שערך (נ/8), הרי שהן היו מנוגדות לשרטוטו של התובע במוצג נ/2.


לנוכח קביעתי לעיל לפיה לא הוכיח התובע את מקום הנפילה ואת קיומו של מפגע במקום נפילתו, נשמטת למעשה הקרקע תחת רשימת העילות אשר נטענו בכתב התביעה ואשר התייחסו לקיומו של מפגע באתר ו/או לרשלנות המיוחסת לנתבעת על-ידי התובע ומטעם זה בלבד ניתן היה לדחות את התביעה.


17. יחד עם זאת, אוסיף ואציין כי בניגוד לדעת ב"כ התובע מצאתי את עדותם של עדי הנתבעת, מר משה פיינטל ומר עידן שפרן, אמינה, ולא מצאתי בעדותם סתירות ו/או סתירות של ממש. מעדותם של השניים עולה כי כבר בכניסה לאתר נתקבל אצל כל משתתף דף הנחיות באשר למקום התחרות והשטח בו תתקיים העפיפוניאדה (ראה עדות מר משה פיינטל בעמ' 66 ו-69 לפרוטוקול) וכן הוצבו באתר עשרות שלטים וכרוזים אשר היפנו את המשתתפים למשטח העפיפוניאדה וכן שלטי אזהרה לפיהם אין להעיף עפיפונים בשטח הגן (ראה עדות מר פיינטל בעמ' 66 ו-68 לפרוטוקול ועדות מר שפרן עמ' 74 לפרוטוקול) שעה שזה האחרון אף העיד כי הוא עצמו הציב את השלטים. השלטים בחלקם, לבקשת ב"כ התובע, הוצגו באמצעות צילומי השלטים והוגשו לתיק ביהמ"ש בהודעת הנתבעת מיום 13/4/05.


זאת ועוד, הנתבעת הוסיפה והכריזה באמצעות מערכת הכריזה על קיומה של העפיפוניה בשטח שיועד לכך תוך הפניית המשתתפים למשטח (עדות מר פיינטל בעמ' 66 ועדות מר שפרן בעמ' 72). כן פעלו עובדי הנתבעת כאמור בעדותו של מר פיינטל (עמ' 66 לפרוטוקול) והסדרנים הרבים שהועסקו אותו יום באתר להכוונת המשתתפים לעפיפוניה תוך איסור העפת עפיפונים בפארק (ראה עדות מר משה פיינטל בעמ' 66 לפרוטוקול וכן ראה עדות מר עידן שפרן בעמ' 73 לפרוטוקול).


התובע לא רק שלא שעה לאזהרות ולהנחיות הנתבעת ועובדיה ביחס למקום המיועד להעפת עפיפונים, אלא בחר ככל הנראה להתעלם מהן כליל. גם אם נכונה היתה גרסתו של התובע לפיה העיף עפיפון במקום שתועד על ידו באמצעות הצילומים ת/2 ו-ת/4, ברור הדבר שלא העיף את העפיפון בשטח שיועד לכך על-ידי הנתבעת ואשר לשם הופנה הציבור על-ידי הנתבעת.


יתר על כן, אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי המקום שבו העיף התובע את העפיפון לגרסתו אינו הולם העפת עפיפונים לאור קיומם של עצים, קווי מתח וסלעים במקום וכל בר דעת, לרבות התובע, יכול היה להווכח בעצם הסיכונים במקום, כמו גם יכול היה להתרשם ולהבין כי בהיותו שם אינו נמצא אותה עת בשטח תחרות עפיפונים - "עפיפוניאדה" המאורגנת על-ידי הנתבעת.
בהקשר זה ולמעלה מן הצורך אציין שלא ראיתי לקבל את נסיונה של ב"כ התובע להמעיט מכישוריו ומיכולתו של התובע אשר אינה מתיישבת עם הרושם שהותיר עלי התובע בעדותו.


אוסיף ואציין כי מעדותם של מר משה פיינטל ומר עידן שפרן עולה כי לשניים הכשרה מתאימה לארגון אירועים מסוג העפיפוניאדה ובפועל אף ארגנו 14 אירועים קודמים בלא שנגרמו במסגרתם פגיעות כלשהן בנפש. כן עולה מעדותם של השניים, כי דאגו לזמן לצורך האירוע כל הגורמים המוסמכים אשר נדרשים לאירוע בהיקף כזה ואף למעלה מכך, לרבות סדרנים, אנשי בטחון, אנשי מד"א, משטרה, חובשים ורופא (ראה עדות מר משה פיינטל בעמ' 62). יתר על כן, באשר להיקף הסדרנים בוגרי צבא שהוזמנו על-ידי הנתבעת ואשר היו לא פחות מ-30 סדרנים כאשר בכל מקרה מספר הסדרנים היה גדול בהרבה מן הנדרש על פי הוראות כוחות הבטחון, שכן צפויים היו להגיע לאירוע 9,000 איש ובפועל הגיעו רק 3,000 איש, שעה שאיוש הסדרנים נעשה על פי הערכה מוקדמת של כמות האנשים הצפויה (ראה עדות מר משה פיינטל בעמ' 65 לפרוטוקול).


מן הראיות שהובאו בפניי הונחה דעתי כי הנתבעת נקטה במלוא האמצעים הסבירים בנסיבות העניין לצורך ארגון האירוע והפעלתו תוך נסיון לנטרל ככל האפשר מפגעים וסיכונים בלתי סבירים ממשתתפי העפיפוניאדה ומבקרי הפארק, זאת הן בניהול האירוע והן בדרך הפניית האורחים המבקשים להעיף עפיפונים למשטח העפיפוניאדה ועל דרך של איסור העפת עפיפונים בשטח הפארק שלא יועד לשם כך.


18. לא ראיתי לקבל את טענותיה של ב"כ התובע בסיכומיה המהוות הרחבת חזית והחורגות מהאמור בכתב התביעה לפיהן היה על הנתבעת לרכז את המבקשים להעיף עפיפונים במקום בולט תוך העברתם המרוכזת לעפיפוניה. כך גם אינני סבורה כי היה על הנתבעת להעמיד סדרן צמוד לכל מבקר בעפיפוניאדה המחליט משיקוליו הוא שלא לפעול על פי הנחיות הנתבעת, השילוט ומערכת הכריזה והמתרחק לשולי האתר ומבקש שם להעיף עפיפון. לא אחת נפסק על-ידי בתי המשפט כי הצבת פקח לכל אדם ו/או מציל לכל מתרחץ איננו סטנדרט נדרש על פי מבחני האדם הסביר (ראה ע"א 343/74 גרובנר נ' עיריית חיפה, פ"ד לט(1) 141, ע"א 145/80 ועקנין נ' מועצה מקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, בעמ' 132).
למעשה בחר התובע מיוזמתו להעיף את העפיפון בשטח שגבל באיזור החניה באתר טבע שאינו סלול ושגודלו כ-80 דונם וממילא לא ניתן לצפות שבשטח מעין זה לא יהיו קיימים סלעים, עצים, ממטרות או מפגעים אחרים. כפי שרחובות ומדרכות אינן משטח סטרילי ואין להתייחס אליהן כמקום שאין בו סדקים, בליטות, גלים של שיפועים כאלו או אחרים (ראה ע"א (י-ם) 4344/97 כהן נ' עיריית רמת גן (לא פורסם) וכן ת"א 556/92 בוסקילה נ' עיריית ירושלים, תק-מח 98 (1), 1213), כך גם באתר טבע, מטבע הדברים יהיו קיימים מפגעים כדוגמת עצים וסלעים.


משתחמה, איפוא, הנתבעת מקום מיוחד לצורך קיום התחרות, אותו הכשירה באופן ספציפי לצורך יעוד זה, ואילו התובע באופן בלתי סביר התעלם מן ההנחיות והאזהרות והעיף עפיפון במקום אחר שיש בו סיכונים, אולם סיכונים סבירים לסוג השטח, לא ראיתי להטיל אחריות קונקרטית בגין כך על הנתבעת, אלא ראיתי לייחס את מלוא האחריות לתובע אשר עמד על דעתו להעיף עפיפונים במקום בו טמונים סיכונים טבעיים.


לסיכום:


19. לאור קביעתי לעיל כי התובע לא הוכיח ברמת ההוכחה הדרושה את מקום נפילתו ופועל יוצא מכך קיומו של מפגע, ולנוכח העובדה שהנתבעת נקטה בכל אמצעי הזהירות הסבירים שניתן לצפות ממפעיל אתר סביר והתובע בחר ביודעין להתעלם מהנחיותיה ואזהרותיה של הנתבעת ועובדיה, הנני רואה לדחות את טענות התובע בדבר אחריותה של הנתבעת לאירוע ולנזקיו של התובע והתביעה נדחית בזאת.


פועל יוצא מן האמור, שלא ראיתי עוד להכריע ביתר טענות הצדדים, לרבות ביחס לגובה נזקיו של התובע כתוצאה מפציעתו.


התובע ישלם לנתבעת הוצאותיה וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 7,500 ₪. לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פגיעות גוף

  2. סיכויי החלמה

  3. כוויה בסאונה

  4. דריכה על מחט

  5. דריכה על בורג

  6. התחשמלות - קו מתח גבוה

  7. פגיעה ע"י מטקה בחוף הים

  8. פיצויים בגין נזקי גוף - ירי

  9. הוכחת קיומו של נזק גוף

  10. עפיפוניאדה - תביעה לנזקי גוף

  11. תביעה בגין נזקי גוף ברחוב

  12. תביעה לפיצויי נזקי גוף – תושב ג'נין

  13. נזקי גוף והתדרדר במצב הרפואי לאחר תאונה

  14. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף מירי שוטרים

  15. תביעת פלת"ד לתשלום נזקי גוף שנגרמו בתאונת דרכים

  16. תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים

  17. תביעה בגין נזקי גוף שאירעו בשל נפילה ממתקן בפארק שעשועים

  18. תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף עקב טענה ל"תקיפה" כמשמעותה בפקודת הנזיקין

  19. תביעת נזקי גוף, בעקבות תאונה באתר שיפוצי בנייה בשכונת גני אלון בחדרה

  20. תביעה בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975

  21. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון