פסק דין בפני תביעה כספית על סך של 25,000 ₪, אשר הוגשה בסדר דין מהיר. התובע, חקלאי במקצועו, מעבד פרדס במושב בית חנן. (להלן: "הפרדס") הנתבעת הינה תאגיד סטטוטורי שהוקם על פי דין. בין תפקידיה של הנתבעת עליה להדביר את זבוב הפירות הים תיכוני בפרדסים זאת באמצעות ריסוס מספר פעמים בשנה.(להלן: "זבוב הפירות") טוען התובע כי בגין חיובו בהטלים שנתיים לנתבעת עליה לספק את מלוא השירות בעניין הדברת זבוב הפירות. טוען התובע כי במהלך 10/2002, גילה סימני עקיצות בחלק ניכר בפירות הפרדס, שהתלונן בפני הנתבעת שלחה האחרונה את מנהל מכון ההדברה ד"ר יורם רסלר שבביקורו בפרדס אישר כי הפירות נפגעו עקב עקיצות זבוב הפירות. התובע טוען כי בכך הפרה הנתבעת את חובותיה בהדברת הפרדס וכן שלא פעלה בהתאם לפקודת שיווק פרי ההדר. התובע טוען כי לאור עקיצות הזבוב אבד כליל פרי במשקל של 10 טון ששוויו מוערך בסך של 9,000 ₪, וערכם של הפירות שנותרו ירד שכן לאור הפגיעות הרבות נאלץ התובע לבצע קטיף כולל ולא סלקטיבי לפי גודל הפרי ומשמכר את הפירות הנותרים הפסיד 4,500 ₪. עוד טען התובע כי לאור האמור לעיל נפגע המוניטין של עיסוקו. התובע טען כי פנה אל הנתבעת ביום 20/05/03 בדרישה לפצותו על נזקיו אך לא נענה כלל. בכתב הגנתה טענה התבעת כי שר החקלאות בעל הסמכות לאור חוק הגנת הצומח תשכ"ז - 1956,(להלן: "החוק") הסמיך את הנתבעת לבצע את פעולות ההדברה. כן טענה הנתבעת כי בהתאם לסעיף 2ד לחוק תכנית ההדברה נתונה לביקורת באמצעות זכות ערר המוקנית לנפגע ממנה ומשלא פעל בדרך זו אין לתובע אלא להלין על עצמו. הנתבעת תטען כי התובע בתור חקלאי מנוסה יודע כי פעולות הריסוס על ידי הנתבעת אינן מדבירות כליל את אוכלוסיית זבוב הפירות אלא מקטינה אותה ולכן היה על התובע לערר על תכנית ההדברה אם סבר שאינה מספקת או לנקוט בעצמו במספר פעולות הדברה נוספות. הנתבעת טענה כי התובע בעצמו הודיע לה כי פרט לפעולות הריסוס מצדה אף הוא מבצע פעולות ריסוס קרקעיות. כן טענה הנתבעת כי בהתאם לתכנית ההדברה אינה רשאית מטעמי בטיחות לבצע פעולות הדברה במרחק הנמוך מ- 50 מטרים ממבני מגורים לכן ולאור העובדה ששטחו של התובע מצוי באזור המוגבל לריסוס עליו לבצע בעצמו את הריסוס מהקרקע. הנתבעת טענה כי בצמוד לפרדס נשוא התביעה מצוי פרדס נטוש שעלול להוות מקור לקיומו של זבוב הפירות. ולאור העובדה שאינה מרססת פרדסים לא פעילים ומכיוון שהתובע ידע על כך אין לו להלין אלא על עצמו. הנתבעת טענה כי ההיטלים בהם מחויב התובע מיועדים לכיסוי פעולותיה בהתאם לפקודת הפיקוח על פרי הדר 1940 ובפקודת שיווק פרי הדר 1948 ולאו דווקא למימון פעולות הריסוס. הנתבעת טענה כי ביצעה את פעולות הריסוס בכמות המדויקת על פי תכנית ההדברה לעונת ההדרים שמתחילה ביום 15/09 ומסתיימת ביום 15/05 של השנה שלאחר מכן, ומכיוון שהפרי דנן פורח מוקדם יותר קרי 15/08 החלה בפעולת הריסוס לגביו החל מיום 16/08. כן טענה הנתבעת כי לא כל הפרי בפרדס ניזוק וכי התובע הצליח למכור 7 טון ועל פי חוות דעת המומחה מטעמו סך הפרי שניזוק היה 5.4 טון, כן טענה הנתבעת כי סכום הנזק מוגזם ודרך החישוב אינה נכונה. הנתבעת הגישה הודעת צד ג' לחברת התעופה שביצעה את טיסות הריסוס שנציגיה מר יואב בן צבי ומר דב גרודמן המשמשים כטייסי הריסוס בה העידו שפרט לתובע לא התלונן אף פרדסן על פגיעות של זבוב הפירות. כן ציינו כי הם מנועים מלרסס בטווח של פחות מ- 50 מטר לבתי מגורים או כוורות מסומנות, והריסוס האווירי מוגבל לאור חוטי חשמל ועצים ולכן מונעות כיסוי מלא של השטח המרוסס. התביעה נוהלה על פי "סדר דין מהיר" ועל כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז (2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984. דיון הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך התובע המבקש סעד, נושא בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד 1000, 1005 - 1004 וכן עא 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2) 358,364). לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים, בעדויות אשר הושמעו בפני ובסיכומי הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה כפי שהוגשה בפני להתקבל וכפי שיפורט להלן: אין מחלוקת כי הנתבעת היא הגוף המוסמך על ידי שר החקלאות לבצע את פעולות הריסוס מפני זבוב הפירות וכן כי התובע שילם את מלוא ההיטלים לנתבעת. טענת התובע כי היה כשל בריסוס לא נסתרה שעה שד"ר רסלר אישר בביקורו את הפגיעה בפירות הפרדס על ידי הזבוב, כן גם מר שמעוני העיד כי נגרם נזק כלכלי לתובע והודה שההדברה לא הצליחה אחרת הנזק לא היה נגרם וכן הודה כי בשנה הזו היה פישול שלא ידע הסביר ממה נבע.(עמודים 3-2 לפרוטוקול). משקראתי את תכנית ההדברה שוכנעתי כי הנתבעת מחוייבת להדברת זבוב הפירות ודילול אוכלוסייתו מתחת לסף גרימת נזק כלכלי בגידולים החקלאיים בהם הוא גורם נזק כלכלי. טענת הנתבעת כי הפרדס מצוי בשטח המוגבל לריסוס מהאוויר לא הוכחה שעה שהסתמכה על תצלומי אוויר שצירפה, מה גם שהתצלומים היו חסרים קני מידה ולא ניתן להבין מהם דבר כך גם הודה מר שמעוני בעדותו (עמוד 2 לפרוטוקול). משהן ד"ר רסלר והן מר שמעוני אישרו כל אחד בעדותו כי הנתבעת מחוייבת לריסוס גם מהאוויר וגם מהיבשה דא עקא, את הפעולה האחרונה הנתבעת לא עשתה, לדידי לא מקובלת עלי הטלת האחריות לריסוס מהקרקע על החקלאי עצמו שכן הדבר מנוגד להתחייבותה כלפי בעלי הפרדסים. הנני מקבל את מסקנות חוות דעת המומחה מטעם התובע במלואם שכן לא הנתבעת ולא צד ג לא צירפו כל חוות דעת מטעמה הסותרת את מסקנות המומחה מטעם התובע. משהצליח התובע לשכנעני בדבר הנזקים שנגרמו בפרדסו ומשהצליח להוכיח שהנזקים נגרמו על אף חובתה של התובעת לדאוג לריסוס ראוי, החובה לשכנעני שהנזקים מגיעים ממקור אחר (כגון פרדס סמוך שהוא נטוש) רובץ על הנתבעת. הנתבעת לא הרימה נטל זה ומלבד השערה לא הביאה אף עדות ישירה התומכת בכך. והרי ההלכה היא ש"מעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי-הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה". ע"א 548/78 שרון נ' לוי פד"י לה (1)760,736 וחזרו על הלכה זו בע"א 2273/90 לימה בע"מ - פרל רוזנברג פד"י מז (2) 615 ,605). יחד עם זאת א"א להתעלם מכך שהמומחה מטעם התובע התייחס לנזק של 1.7 טון לדונם. כשהחלקה היא 3 דונם התוצאה היא נזק של 5.1 טון ולא כפי שתבע התובע. כמו כן אינני פוסק את המבוקש בסעיף 13 לתביעה שכן ראש נזק זה לא הוכח בפניי. כמו-כן, הנני מפחית את סכום הפיצוי בגין המוניטין לסך 5,000 ₪ בלבד . בקשר לחלוקת האחריות בין הנתבעת לצד ג' נראה כי אחריותן של השתיים שקולה ולכן יש להטיל את הנזק בצורה שווה על שתיהם. לאור כל האמור לעיל הנני קובע כי הנתבעת וצד ג ישלמו לתובע בחלקים שווים סך של 9,500 ₪ סך זה יהיה צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעת וצד ג לתובע את הוצאות המשפט וכן סך של 3,500 ₪ + מע"מ כשכ"ט עו"ד של התובע. פיצוייםהדברהחקלאות