פסק דין בגין אירוע שריפה שארע בדירת התובעים ביום 12.10.01 נגרמו נזקים למבנה. הנתבעת הינה המבטחת של המבנה על פי פוליסת ביטוח המכסה בפני סיכוני אש. לטענת התובעים, למבנה נגרמו נזקים רבים, לרבות נזקים לתקרה, אשר חייבו חיזוק או החלפת התקרה. הנתבעת פיצתה את התובעים בסכום שלא היה שנוי במחלוקת, בגין הנזקים אשר נגרמו למבנה בשריפה, אך לא בסכום הדרוש לחיזוק או החלפת התקרה. התובעים טוענים כי בשל הנזק שנגרם למבנה (לתקרה) כתוצאה מהשריפה, נדרשו ע"י מהנדס העיר חולון לפנות את הדירה עד לביצוע התיקון כאמור. כיוון שלא קיבלו את כספי הביטוח ביחס לרכיב זה מאת המבטחת, נאלצו לשכור דירה חלופית למגוריהם, עד שביצעו תיקון חלקי ושבו לדירה. לפיכך בתביעתם עותרים התובעים לסעדים הבאים: 1. סך 137,877 ₪ בגין נזקים שנגרמו למבנה. 2. שכר שמאי 4,844 ₪. 3. תשלום לחב' איזוטופ בגין בדיקת המבנה - 2,200 ₪. 4. דמי שכירות לדיור חלופי למשך 12 חודשים בעלות של 750$ לחודש - סה"כ 9,000$. 5. אובדן זמן, טירחה וימי עבודה, בסך 7,500 ₪. מסכום הנזק הכולל יש להפחית סך של 27,852 ₪ ששולם ע"י הנתבעת. כאשר בוחנים את דרישות התובעים ואת עמדת הנתבעת, מוצאים כי בנוגע לנזקים הישירים למבנה חלוקים הצדדים אך ברכיב התקרה, כאשר בעוד שהתובעים טוענים כי היה צורך בהחלפתה עקב השריפה, הרי טוענת הנתבעת כי התקרה כלל לא נפגעה עקב השריפה ואם בכלל יש להסתפק בחיזוקה של התקרה ואין מקום להחלפתה. שאר פריטי הנזק מפורטים בכתב התביעה, קשורים עם מחלוקת זו ונובעים ממנה. אציין כי לצורך בחינת טענות הצדדים והעמדת ראיותיהם העידו העדים הבאים : מטעם התובעים: מר יעקב ברוכים, שמאי ומהנדס, אשר ערך את חווה"ד מיום 13.5.02 בנוגע לנזקים למבנה. מר ברוכים מבסס חוות דעתו על נזקים למבנה שהוערכו ע"י שמאי ממשרד שמאים "הדס" שנשלח מטעם הנתבעת, על כתב כמויות של המהנדס בר - סלע שנשלח ע"י שמאי הנתבעת ועל הצער מחיר של "עוז" חברה לשיקום נזקים במבנה, שנשלחה אף היא ע"י שמאי הנתבעת. יצויין כי מר ברוכים ביקר בנכס כחודש ימים לאחר השריפה ומה שנגלה לעיניו היה זהה לממימצאים שעמדו בפני שמאי הנתבעת (שביקר סמוך לאחר האירוע). מר שמואל ברעם, מהנדס בניין, אשר ערך חוות דעת מיום 25.2.04. המהנדס חיווה דעתו באשר לנזק שנגרם לתקרה עקב השריפה ולתועלת שבעריכת חיזוקים מול החלפת התקרה. התובע , מר אברג'יל מישל. מטעם הנתבעת: מר גיל זייברט, שמאי מטעם חברת "הדס" בעל חוות דעת שמאית מיום 18.11.01. מר בר סלע, מהנדס בניין, בעל חוות דעת שהוגשה ביום 29.8.04. לאחר שבחנתי היטב, שקלתי ואיזנתי כלל חומר הראיות שהניחו בפניי שני הצדדים, הגעתי למסקנות הבאות: אין מחלוקת כי באירוע השריפה נגרמו נזקים כבדים לדירה, וגם לתיקרתה. התובעים, עדיהם וגם שני עדי הנתבעת, מודים כי השריפה גרמה נזקים גם לתיקרת הדירה: מר זייברט בעמ' 11 לפרוטוקול שורות 5, 11 - 12, מר בר סלע בעמ' 14 לפרוטוקול שורה 18 בעמ' 16 לפרוטוקול שורה 4 ועמ' 17 לפרוטוקול שורה 3 - 4. אין מחלוקת כי לאחר אירוע השריפה ובעקבותיו, נדרשו התובעים, על ידי מהנדס העיר, לעזוב את הדירה וזאת עד לביצוע חיזוקים או החלפת התקרה וקבלת אישור מהנדס העירייה כי המבנה בטוח למגורים. אין מחלוקת כי הכל - גם הנתבעת - היו מודעים להחלטת מהנדס העיר לפנות את הנכס בטענה כי מהווה סכנה. גם אין מחלוקת שגם לאחר שלחה הנתבעת למהנדס העיר את מימצאיה (לפיהם התקרה יציבה) במהלך אוקטובר 2001, לא קיבלה התייחסות ספציפית לממצאי הבדיקה אך קיבלה את מכתב העירייה מדצמבר 2001, על פיו נדרשים התובעים לעזוב את בית בהיותו מהווה סכנה ללא תיקון התקרה. לא זאת אף זאת, הנתבעת ידעה כי מחד גיסא עמדה בפניה חוות דעתו של מהנדס מטעמה, בר סלע, ממנה עולה שהתקרה יציבה, מאידך גיסא היתה קיימת גירסת העירייה, שעל המבוטח (התובעים) לעזוב את הבית, עד לתיקון התקרה. הנתבעת לא עשתה דבר לסייע למבוטח לחזור לביתו, לא פנתה למהנדס נוסף, לא פעלה ישירות מול גורמים בעירייה - גם התעלמותה מהודעת המבוטח אשר אמר כי מהנדס מטעמו מחזיק בדעה שהמבנה אכן לא יציב (ראה עמ' 12 לפרוטוקול שורות 1 - 8 וכן עמ' 11 שורות 28 - 29 מפי מר זייברט). לאחר שבחנתי חומר הראיות שהונח בפניי, מצאתי לקבוע כי הוכח לשביעות רצוני כי השריפה גרמה נזק לתיקרת המבנה, אשר דרש תיקון התקרה וכי הנזק שנגרם הווה סכנת נפשות לגרים בנכס. לעניין זה מצאתי את חוות דעתו של המהנדס ברעם, כמו גם את עדותו - מקצועית, אמינה ועיקבית. בחוות דעתו של המהנדס ברעם לעניין אי יציבותה של התקרה, תומכים מכתבים שנשלחו בנושא זה ע"י מהנדס העיר, המצביעים על ליקויים במבנה התקרה המהווים סכנה לבריאות התובעים, בעטים גם נדרשים לעזוב את הבית (ראה פרוטוקול עמ' 5 שורות 21 - 23, שורות 28 - 29 ועמ' 6 שורות 1 - 3 ושורות 26 - 27). המהנדס ברעם קושר בין אירוע השריפה, האש והפגיעה ביציבותה של התקרה, טוען להשפעה מזיקה של האש על הבטון והברזל מהם בנויה התקרה, פגיעה אשר גרמה לאי יציבותה של התקרה (ראה גם עמ' 7 שורות 11 - 22). גם המהנדס מטעם הנתבעת, מר בר סלע אינו שולל את השפעת האש על התקרה, על סדיקתה (ראה עמ' 16 לפרוטוקול שורות 11 - 12 ו - 25), אך טוען שהתקרה היתה בלתי יציבה עוד קודם לשריפה, לפיכך טוען שאין קשר סיבתי בין אירוע השריפה לבין אי יציבותה של התקרה (עמ' 17 שורה 18). באשר למצב המבנה עובר לאירוע, יש לציין כי נערך לגבי הנכס דו"ח שמאי ודו"ח סוקר, ואולם איש מעדיי הנתבעת לא נדרש לאותם דוחות. השמאי מר זייברט מודה במפורש בעדותו כי לא נדרש לדו"ח סוקר ואף לא לדו"ח השמאי, הגם שבדוחות אלה מופיע גיל המבנה, כיצד בנוי, ופרטים נוספים שיש להם חשיבות בעת עריכת הפוליסה (ראה עמ' 10 לפרוטוקול שורות 13 - 19). בנסיבות אלה, טענות באשר למצב התקרה עובר לאירוע - אינן רלוונטיות, ובכלל זה טענות המהנדס בר סלע, כי המבנה, מלכתחילה, לא היה ראוי למגורים. נראה שחל בעניננו, לעניין התקרה כלל הגולגולת הדקה, דהיינו השפעת האש על התקרה, שלא היתה באיכות משופרת מלכתחילה, היתה כזו ששוב לא ניתן היה לעשות שימוש במבנה למגורים, אלא לאחר חיזוק התקרה או החלפתה. התובעים אכן עזבו את הדירה לאחר אירוע השיפה ולא שבו אליה אלא לאחר חודשים ארוכים, לאחר ששיפצו אותה ואף עשו חיזוקים חלקיים לתקרה (ע"י שפירא). התובעים החליטו לחזור לדירה לאחר ביצוע התיקונים החלקיים, למרות שלא קיבלו לכך אישור לא ממהנדס העיר ואף לא ממהנדס הנתבעת, העומד על דעתו כי מחד גיסא לא השתנה מצב התקרה לאחר השריפה לעומת מצב התקרה לפני השריפה ואולם למרות זאת, אינו מוכן ליתן אישור ליציבות המבנה כפי שהיה לפני קרות השריפה. במאזן ההסתברויות מעדיפה אני את חוות דעתו המפורטת והמנומקת של המהנדס ברעם על פני חוות דעתו הסתורה והעמומה של המהנדס בר סלע. כאמור, בטרם חזרו התובעים לדירתם הם ביצעו חיזוקים מסויימים ע"י הגורם המבצע, המהנדס שפירא. המהנדס ברעם שבדק את החיזוקים, הגיע למסקנה כי אין בהם די (ראה פרוטוקול עמ' 6 שורות 5 - 8). בבדיקת עלויות חיזוק התקרה, אל מול החלפתה, מצא המהנדס ברעם כי בנסיבות העניין זולה ואף עדיפה החלפת התקרה על פני חיזוקה (ראה עמ' 5 לפרוטוקול שורות 10 - 17). עלויות החלפת התקרה בסך של כ - 70,000 ₪ בהתאם להצעה שהוגשה עם כתב התביעה, נראית הגיונית בעיניי המומחה ברעם. כאן המקום לציין כי הגם שהנתבעת מודה - ראה סעיף 56 לסיכומיה - בצורך לבצע ולו חיזוקים לתקרה, לא תמכה טענתה בכל חוות דעת נגדית בנוגע לעלותם של החיזוקים. בנסיבות אלה, אני מקבלת את עמדתו של המהנדס ברעם הטוען כי עלויות חיזוקים, שלא יפגמו בערך הנכס, בנסיבות העניין, יקרות מהחלפת התקרה ופחות יעילות. טענת הנתבעת כי התובעים לא עשו דבר להקטנת הנזק תמוהה. הגם שאין מחלוקת כי התובעים לא קיבלו כל פיצוי מהנתבעת בגין רכיב זה של תיקון התקרה, בכל זאת פנו מיוזמתם למהנדס שפירא ועשו חיזוקים מספר בתקרה (אשר אין בהם די לטענת המהנדס ברעם אשר את חוות דעתו אני מקבלת). רק לאחר ביצוע החיזוקים החלקיים חזרו התובעים לביתם למרות שעד היום הם חיים בסכנה, שכן טרם בוצעו החיזוקים הנדרשים ולא קיבלו אישור הנדסי לשוב לדירה. נראה שדרושה תעוזה וחוסר תום לב בולט לטעון כלפי התובעים כי לא פעלו להקטנת הנזק. בסיכומו של דבר, לאחר ששוכנעתי והוכח להנחת דעתי כי באירוע השריפה נגרם נזק למבנה בו מתגוררים התובעים, במיוחד נזק לתקרה; כאשר הוכח לי כי לתיקון הנזק נדרשים התובעים לחזק את התקרה או לדאוג להחלפתה; כאשר בנסיבות העניין הוכח לי כי למרות החיזוקים שביצעו בפועל התובעים, עדיין נדרשים הם להחלפת התקרה, שזהו הפיתרון היעיל והזול יותר; משהוכח לי כי עלות החלפת התקרה תגיע לכ - 70,000 ₪; משהוכח לי כי הסכום ששילמה הנתבעת לתובעים כסכום שאינו שנוי במחלוקת, לא פיצה בגין רכיב הנזק לתקרה ואינו קשור אליו כלל - אני מחייבת את הנתבעת לשאת בנזקיהם המוכחים של התובעים כדלקמן: א. סך של 70,000 ₪ + מע"מ בעבור יציקת תקרה חדשה וחיזוק המבנה. ב. סך 4,844 ₪ בעבור שכרו של השמאי. ג. סך 2,200 ₪ בעבור בדיקות מבנה לאיזוטופ. ד. סך בש"ח השווה ל - 3,000 דולר בעבור שישה חודשי שכירות (על פי הפוליסה) בעלות של 500 דולר לחודש (על פי אומדנא דדיינא, מול דירת 4 חדרים בעלות של 750 דולר). ה. סך כולל של 5,000 ₪ בגין אובדן ימי עבודה ועוגמת נפש. ו. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שנועד לביצוע התשלום ועד התשלום בפועל. ז. הנתבעת תישא בהוצאות המשפט (אגרת משפט , שכר עדים וכו') וכן בשכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. ביטוח שריפהתקרהשריפה