מכונת שיוף - תאונת עבודה


פסק דין

1. התובע, יליד שנת 1951, נפגע ביום 25.6.01 בתאונת עבודה, בהיותו חניך במרכז להכשרה מקצועית של הנתבעת. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה. הנתבעת כופרת באחריותה ובנזקים שנגרמו לתובע.


2. בכתב התביעה טען התובע באשר לנסיבות אירוע התאונה כדלקמן:


"ביום 25.6.01 בעת שעבד בבית המלאכה של הנתבעת תחת הדרכת הנתבעת ופיקוחה נדרש לעבוד במכונת שיוף (שלייפ), לפתע נקרע חלק מסרט השיוף (העשוי מבד וזכוכית) וחתך את שורש כף יד ימין לרבות עצם וגיד".


בתצהיר עדות ראשית של התובע – ת/ 5 הוא חזר על תיאור זה של התאונה, כאשר הוא מוסיף לענין התנהגות הנתבעת:


"19. פציעתי ארעה כאשר השתתפתי בקורס נגרות מטעם משרד העבודה...
21. במהלך הקורס למדנו לעבוד במכונות נגרות, מסוכנות לשימוש. המכונה ממנה נפצעתי, קרויה מלטשת סרט.
22. ביום פציעתי ניגשתי לעבוד במכונה לצורך ליטוש מסגרת עץ, במסגרת ביצוע פרוייקט שהוטל על כל אחד מן החניכים בקורס.
23. המכונה ממנה נפצעתי לא נבדקה על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה בסמוך לתחילת עבודתי עליה.
24. הנני מצהיר כי לא קיבלתי כל הוראות בדבר תחזוקת מכונת הליטוש, מלבד נקיון בסיס של המכונה.
25. לא ידוע לי אם בכלל ומי תחזק את המכונה לפי הוראות היצרן.
26. הנני מצהיר כי ביום התאונה לא ליווה אותי מדריך באופן אישי ולא הודרכתי בטרם התחלתי בעבודה.
27. את כל קבוצת החניכים אשר מנתה כ- 20 חניכים, בעבודה על כ- 10 מכונות חשמליות, ליווה מדריך אחד בלבד.
28. הנני מצהיר כי בטרם תחילת עבודתי לא בצעה הנתבעת ו/או מי מטעמה בדיקת תקינות סרט השיוף.
29. הנני מצהיר כי הנתבעת ו/או מי מטעמה לא שימנו את סרט השיוף ואף לא ביקשו מהחניכים לעשות כן.
יצויין בהקשר זה כי הנתבעת ו/או מי מטעמה לא סיפקו את השמנים הדרושים לשם כך.
30. הנני מצהיר כי ביום התאונה , התאונה ארעה מיד עם תחילת עבודתי על מכונת השיוף (שלייפ) , לפתע נקרע חלק מסרט השיוף (העשוי מבד וזכוכית) וחתך את שורש כף יד ימין לרבות עצם וגיד. יש להדגיש כי בדיקה מוקדמת של המכונה על ידי הנתבעת ו/או מי מטעמה היתה בודאי מגלה את הפגם במכונה ומונעת את התאונה".


התובע הגיש כחלק ממסכת ראיותיו חוברת "הוראות לחניך" שהוצאה על ידי הנתבעת – ת/ 9 וכן חוברת שנושאה הוא "מכונות לעיבוד עץ".


בחקירתו הנגדית השיב התובע כי לא קיבל הדרכה ו/או הוראות בטיחות באשר למלטשת עליה ארעה התאונה, אלא רק למד פרטני לגבי משור ומקדחה אופקית. על המלטשת הוא עבד בעבר , כשלושה חודשים. באשר לתאונה העיד התובע כי הסרט נקרע והחל "להשתולל". הוא הקפיד לעבוד בדרך בה הונחה לעבוד, דהיינו כאשר הקרש הידני נמצא אופקי והוא לא הפעיל עליו לחץ בזמן השיוף. הוא גם העיד כי בדק את הקרש לפני השיוף ולא היו עליו כל בליטות. במקום העבודה היו 10 מכונות חשמליות, אותן מנה התובע אחת לאחת, כאשר המדריך, לאון לא עמד והשקיף מה קורה והיה זמן שהיה עסוק עם חניך מסוים בשולחן העבודה או ליד אחת המכונות. התובע השיב בשלילה לשאלה האם החניעים עברו ריענון על בטיחות מידי שבוע .


3. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר ליאון שוסטין (נ/ 1), מהנדס מכונות שעובד כמדריך בקורס נגרות של הנתבעת ולפיו במהלך הקורס החניכים עוברים הדרכה מקיפה אודות השימוש במכונות "ואינם מורשים להפעילן לבד" , במהלך הקורס הם עוברים ריענון של כללי הבטיחות מידי שבועיים והוא עצמו עורך כל בוקר, 20 דקות לפני התחלת הקורס, בדיקה של תקינות המכונות. לדבריו, ביום התאוןנה הוא בדק את המכונה ולא מצא כל בעיה וגם במשך היום עבדו עליה חניכים נוספים, ללא כל תקלה. על אשר ארע במועד התאונה העיד:


"5) בשעות הצהריים, בעודי שוהה בנגריה, שמעתי לפתע צעקות חזקות מכיוון המלטשת. מיהרתי למקום וראיתי את שיטרית עמירם, כאשר מידו פורץ דם רב. הבחנתי, כי סרט המלטשת קרוע, לא באופן סופי, אלא כדי פיצול לכל אורכו. עמירם מסר לי כי במהלך עבודתו התפצל הסרט וחתך את ידו. עטפנו את ידו בחולצה והוא פונה מהמקום.
6) בבדיקה שערכתי במלטשת לאחר הארוע הבחנתי כי הסרט התפצל לכל אורכו, וברוחב של 1.5 ס"מ. הסרט לא היה שחוק , ואם לא היה נקרע לא היה כל צורך בהחלפתו.
7) המדובר בסרט תוצרת "הרמס" הגרמנית, באורך של כ- 4 מטר, אותו אני נוהג להחליף , עפ"י הצורך, בהתאם למידת שחיקתו. סרט זה היה כאמור תקין.
8) בזמן העבודה מסתובב הסרט במהירות גבוהה מאד, והתובע נפגע מהזנב של הסרט שהתפצל ולא מהסרט שנותר על מקומו.
9) המכונה עצמה הינה תוצאת איטליה ונמצאת בנגריה מזה שנים רבות.
10) אינני יודע מה היתה הסיבה המדויקת להתפצלות הסרט. יתכן שהסרט היה פגום בפגם שאינו נראה לעין. יתכן שהתובע לחץ על הסרט בצורה בלתי נכונה. החניכים לומדים כיצד לעשות שימוש במלטשת וחלק מההדרכה מתייחס לאופן אחיזת ידית העזר של המלטשת באופן שלא יצור לחץ נקודתי. החניך מונחה שלא להטות את ידית האחיזה בשיפוע. יתכן והעץ ששוייף לא היה חלק לגמרי ובלט ממנו זיז כלשהו אשר גרם לקריעת הסרט. אציין כי בחלק מהוראות הבטיחות על החניך לבדוק את העץ בטרם הכנסתו למכונה. מכל מקום נתנו הוראות בטיחות מתאימות והתובע הבין כיצד עליו לעבוד. אם היה בסרט פגם נסתר, הרי לא יכולנו לדעת עליו ולעמוד עליו, כך שהתאונה היתה בלתי נמנעת מבחינתנו".


בחקירתו הנגדית השיב העד כי המכונה ממנה נפגע התובע הינה מכונה פשוטה, שהתחזוקה שלה על ידי בעל מקצוע הינה פעם בשנה או יותר. את התחזוקה השוטפת הוא עושה ביחד עם מדריך נוסף. למכונה אין יומן תחזוקה והוא לא ידע לומר מתי נבדקה לאחרונה על ידי איש תחזוקה.
הוא אחראי על כ- 20 חניכים העובדים בשני חלקים של הנגריה – האחד , שולחנות עבודה והשני – מכונות. השולחן שלו נמצא באמצע. במועד התאונה הוא היה ליד השולחן שלו , אך לא ראה את התאונה מאחר ו:


"אני לא יכול לראות בדיוק מה מתרחש שם, כי החניך עומד ביני לבין המכונות. הייתי נוכח ושמעתי את הצעקה של החניך. גם ראיתי אותו, אבל את התרחשות התאונה לא ראיתי".


העד אישר כי בדק את העץ עימו עבד התובע ומצא אותו תקין. הוא השיב כי הסרט של המכונה הוחלף כשבוע לפני התאונה אך כשנשאל האם הוא החליף השיב כי אינו זוכר , מאחר וחלפו למעלה משלוש שנים, ויכול להיות שזה היה הוא או המדריך השני ואין יומן החלפה.
העד השיב כי הסרט שנקרע לא היה שחוק אך כשנשאל היכן הסרט השיב:


"אני זמן ארוך שמרתי אותו בארון הנגריה ובסופו של דבר , כנראה שזרקו אותו".
העד אישר כי הנתבעת ערכה חקירה לגבי התאונה אך הוא לא ראה את הדוח . לשאלת בית המשפט השיב העד כי לדעתו התאונה היתה בלתי נמנעת והוא לא יכול היה לאמר האם לתובע היה קשר לארוע התאונה. עוד השיב כי לתובע לא היה כל קשר לתחזוקת המכונה ו/או הסרט וזה לא היה תפקידו.


4. ב"כ התובע טען בסיכומיו כי הנתבעת היתה מעבידתו של התובע וחלה עליה חובת זהירות מוגברת – כאשר הינה מעביד ומדריך כאחד. לטענתו, הנתבעת התרשלה כאשר לא מנעה את התאונה , ולא פעלה כפי שמעביד סביר היה צריך לנהוג בנסיבות הענין (לא פיקחה על עבודת התובע, לא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה, לא הדריכה את התובע, לא שמרה על הוראות אחזקת המכונה, לא דאגה לתקינותה והפרה את הוראות החוק). עוד טען כי בנסיבות התאונה חל סעיף 41 לפקודת הנזיקין ולפיו יש להעביר את נטל ההוכחה על הנתבעת.


5. ב"כ הנתבעת הודה בקיומה של חובת זהירות מושגית אך לטענתו אין להטיל אחריות על הנתבעת באשר התובע קיבל הדרכה מפורטת על אופן העבודה על המלטשת ואירוע התאונה היה בלתי צפוי ובלתי ניתן למניעה וגם הפיקוח על התובע היה תקין. ב"כ הנתבעת טען כי אין תחולה לסעיף 41 לפקודת הנזקין ואין מקום להעברת נטל הראיה.


לחילופין, מבקש ב"כ הנתבעת להשית אשם תורם על התובע.


6. טענת הנתבעת כי אירוע התאונה היה בלתי צפוי ובלתי ניתן למניעה נדחית על ידי ואין לי אלא להביא מדברי כבוד הנשיא ברק בע"א 576/81 - אילן בן שמעון נ' אלי ברדה ו-4 אח' . פ"ד לח(3), 1 ,עמ' 9-10:


"הלכה פסוקה היא, כי לעניין מהותה של הצפיות הנדרשת, "חבותו של מזיק אינה מותנית בכך שיחזה מראש את פרטי הנזק כמו שנתהווה, ואת מידת חומרתו" (ע"א 299/71 בעמ' 251 וכן HUGHES V. LORD) (ADVOCATE (1963 הצפיות הרלוואנטית "איננה ראיית הנולד מדוייקת של כל פרטי הענין אלא ראייתו בקווים כלליים בלבד. זאת לגבי האירוע המהווה את הרשלנות, לאכל שכן לגבי תוצאותיו" (ד"נ 12/63, בעמ' 712 - השופט ברנזון). אכן, ההלכה היא, שהצפיות אינה צריכה להתייחס לכל פרטי האירוע, שהתרחשו הלכה למעשה, אלא לאופיו הכללי, על- פי תכונותיו העיקריות. כפי שאומר פלמינג (FLEMING):



"THE TENDENCY IS THUS TO DEFINE THE RISK, OR RATHER HARM WITHIN THE SCOPE OF THE RISK, SOMEWHAT BROADLY - INSISTING ON FORESEEABILITY NOT SO MUCH OF THE 'PARTICULAR' INJURY AS OF 'HARM OF A LIKE GENERAL CHARATER' - AND PAYING HEED NEITHER TO THE EXTENT NOR THE PRECISE MANNER OF ITS OCCURRENCE" (J.G. FLEMING, THE LAW OF TORTS (SYDNEY, 6TH ED., 1983) 188) .


עיקרון זה מצא ביטוי בפסיקה שלנו, הגורסת, כי "הציפיות צריכה להתיחס לדרך עלילתו ותהליך גרימתו הכלליים של סוג הנזק שנגרם (להבדיל מפרטיהם של הללו)" (השופט שמגר בע"א 350/77, בעמ' 803). אכן, המזיק אינו צריך לצפות את פרטי ההתרחשויות. ראייתו אינה צריכה להיות מדויקת וחדה. די לו שצריך הוא לראות את ההתרחשות בקווים הכלליים, מספיק לו שרואה הוא או שצריך הוא לראות את יסודות ההתרחשות ועיקריה".


בענייננו – היה על הנתבעת לצפות , כאשר מדובר בסרט "מתכלה" תוך כדי שימוש, את הארוע והנזק שנגרם וכמעביד ומדריך לחניך בקורס חלה עליה גם החובה לצפותו (בין משיקולי מדיניות ציבורית ובין מהצורך הפרטני להגן על עובדים בכלל וחניכים בפרט).


מהעדויות שהובאו לעיל ברור כי הנתבעת לא נקטה בכל אמצעי זהירות כנגד הסכנה שבקריעת סרט המכונה המלטשת - כאשר אפילו הוראות האחזקה המפורטות בהנחיות שהוצאו על ידה – לא קויימו על ידה. די בכך – כדי לקבוע כי הנתבעת התרשלה במילוי חובתה.


7. מעבר לכך, עולה מהראיות כי הנתבעת לא קיימה את חובת הפיקוח המוטלת עליה כמעביד וכמחנך – כאשר העד לאון העיד במפורש כי לא היה בקשר עין עם החניכים וגם לא ראה את ארוע התאונה (ועסקינן במכונות מסוכנות לגביהן חובת הפיקוח מוגברת).


8. אוסיף ואציין כי הנתבעת, בהתנהגותה, גרמה למחדלים ראייתיים, שיתכן ובגינם היה מקום לדון בשאלת העברת נטל הראיה. כך, הנתבעת גרמה לנזק ראייתי כאשר הסרט שגרם לתאונה נזרק, ולכן לא אוכל לקבל עדות מר לאון מטעם הנתבעת כי הסרט היה תקין . גם לענין ההחלפה העיד העד מחד כי הסרט הוחלף כשבוע לפני התאונה אך לאחר מכן לא יכול היה לומר מתי הוחלף ועל ידי מי – ואיני יכולה ליתן משקל לעדותו בענין זה. יתירה מזאת , לאון העיד כי היתה חקירה לגבי נסיבות התאונה אך דוח החקירה לא הוגש וגם העד לא ידע מה היו ממצאי הדוח.


ואולם, לאור התוצאה אליה הגעתי, כאמור לעיל, איני נדרשת לשאלה הנ"ל (כאשר בשאלת העברת נטל הראיה על פי סעיף 41 לפקודת הנזקין אני מסכימה עם טענת הנתבעת כי בנסיבות התאונה, כאשר דרך התרחשות הנזק ברורה – אין מקום להעברת הנטל מכוח הוראה זו).


9. לפיכך – אני קובעת כי הנתבעת התרשלה וכי עליה לפצות את התובע בגין נזקיו עקב התאונה.


10. הנתבעת טענה לחילופין כי יש להטיל על התובע אשם תורם ואולם , כפי שהעיד מר לאון, כל טענותיו כנגד התובע הינן בגדר "ספקולציות" וברור שעל סמך שכאלה אין מקום להטלת אשם תורם.




11. כאמור, עקב התאונה נפגע התובע ביד ימין. מומחה רפואי מטעם התובע, ד"ר קליגמן, קבע כי התובע סובל משיתוק דיסטלי קשה בגובה שורש כף יד ימין, וכי לתובע נכות שעור של 30% בגין השיתוק ו- 10% בגין צלקת. ד"ק קליגמן גם המליץ להפעיל את תקנה 15. המומחה מטעם הנתבעת, ד"ר רינות קבע נכות בשעור של 20% בגין השיתוק בלבד.


ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות בשעור של 30% וכן המליצה להפעיל את תקנה 15.


12. בשים לב לעובדה שמדובר בידו הימנית של התובע, שהינה היד הדומיננטית והעובדה כי התובע "עובד כפיים" ברי כי מדובר בנכות פונקציונלית, מעבר לנכות הרפואית. גם לצלקת שנראתה על ידו של התובע יש ליתן משקל (חרף העובדה שתמונות לא צורפו לסיכומים).


לפיכך אני מעמידה את נכותו התפקודית של התובע, בהתאמה לזו שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי – 45%.


13. עובר להתחלת הקורס אצל הנתבעת עבד התובע כאיש שיווק בחברת אמפא, משם פוטר . התובע טוען כי יש להעריך את הפסדיו על בסיס השתכרותו בחרת אמפא – בסך 16,106 ₪ ולחילופין על בסיס השכר הממוצע במשק.


הנתבעת טוענת כי התובע הינו בן 52, לאחר פיטוריו לא מצא עבודה ולפיכך נדרש לעבור קורס להסבה מקצועית במשרד העבודה ולפיכך ברור כי לא היה מגיע לשכר הנטען על ידו ואף לא לשכר הממוצע במשק.


14. כאשר מדובר בעובד שפוטנציאל ההשתכרות שלו גבוה (כפי שהיה טרם פיטוריו מאמפא) מחד, ומאידך – מדובר בעובד בן 52 שנדרש לקורס של משרד העבודה לשם מציאת תעסוקה ולקחתי בחשבון כי מדובר ב"עובד כפיים" – אין מנוס מבחירת שביל הזהב – שיקח בחשבון את הכנסתו הקודמת, מחד, ומצבו היום, מאידך. לפיכך, אני סבורה כי בנסיבות האישיות של התובע אכן מן הראוי להעריך את פוטנציאל ההשתכרות של התובע, לשם חישוב נזקיו – על פי השכר הממוצע במשק – 6,877 ₪ (כאשר בתקופה הראשונה לאחר התאונה, כשעוד היה חניך – על בסיס שכר המינימום – 3,335 ₪).


15. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה לתובע נכות זמנית בשעור של 100% לתקופה מיום התאונה ועד 1.5.02 וממועד זה ואילך , נכות בשעור של 30%. על בסיס קביעה זו אני מעמידה את הפיצוי לתובע בגין נזקי העבר על סך 33,350 ₪ עד 1.5.02, ומאז ועד היום – 4 שנים – 148,543 ₪ ( 6,877 ₪ X 45% X 4 X 12 ). בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד אני פוסקת לתובע סכום של 320,296 ש"ח ( 6,877 ₪ X 45% X 103.5 ).


16. בהעדר ראיה על הפרשה לתנאים סוציאליים בפועל – אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה.


17. בגין כאב וסבל אני פוסקת לתובע סכום של 120,000 ₪.


18. התובע לא הביא ראיות על הוצאות בגין עזרת צד ג', מחד. מאידך, בשים לב לפגיעתו – אין ספק כי הוא זקוק לעזרה בתחזוקת משק הבית. בנסיבות אלה אני פוסקת לתובע בגין עזרת צד ג', לעבר ולעתיד, סכום גלובלי של 150,000 ₪.


19. בשים לב לעובדה כי המדובר בתאונת עבודה – אין מקום לפסוק תובע פיצוי בגין הוצאות רפואיות – מה עוד שלא הוגשו על ידו כל ראיות לענין הוצאות אלה.


20. סה"כ נזקיו של התובע מסתכמים , איפוא, בסכום של 772,189 ₪.


21. מהמוסד לביטוח לאומי קיבל התובע גימלאות בסכום של 254,754 ₪.


22. התוצאה – אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 517,435 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בסכום של 100,000 ₪ ומע"מ.
הסכומים האמורים ישולמו לתובע, באמצעות בא כוחו, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.


23. הנתבעת תישא ביתרת האגרה – אם תחול.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון